הי
ילדתי לפני שנתיים ו-3 ילדה מהממת מהביצית שלי ותרומת זרע (אני יחידנית) אחרי טיפול שני של PGD (זו היתה למעשה החזרה ראשונה כי בשאיבה הראשונה היתה ביצית וחצי שלא הופרתה).
 
9 חודשים אחרי הלידה חזרתי לטיפולים, מאז עשיתי 7 טיפולים ללא הצלחה. טיפול ראשון היו שני עוברים בריאים שהוחזרו - הריון כימי. כמה טיפולים בדרך שהניבו ביציות שלא הופרו/עוברים לא התפתחו, שני טיפולים הניבו בסופו של דבר עובר אחד בכל טיפול שהיה חולה. אז אמרתי די לכל הטיפולים האלה ועברתי לתרומה.
 
היה לי קל לעבור לתרומה כי תמיד אמרתי שלא משנה הדרך אלא התוצאה, ואני צריכה להישאר בריאה ושפויה בסיום התהליך כדי שאוכל לטפל בילדים שלי. בנוסף אני באמת מאמינה שמה שחשוב זה החום והאהבה והסביבה בה הילד/ה גדלים, ופחות הגנטיקה. אז בשלב הזה הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להמשיך בטיפולי פג"ד, שהם מבחינתי מאתגרים יותר מ- IVF רגיל (שלב בדיקת העוברים והאכזבה כשיש עובר בלסטוציד מושלם אבל הוא חולה אז אין החזרה.. זה שובר כל פעם מחדש). נתתי עוד טיפול או שניים ניסיון, כולל ליווי פרטי של בר חווה במקביל לטיפול בציבורי (איכילוב), וכשזה לא הלך - מיד עברתי לתרומה.
 
את הרגע לתרומה הכנתי כבר לפני חצי שנה, כשעוד התלבטתי (ככה אני לכל אורך הדרך - מתקדמת בתהליך ובמקביל מכינה כבר את הרקע לשלב הבא, שבמקרה ואצטרך אז הכל יהיה מוכן ולא אצטרך "לבזבז" עוד זמן). אז לפני חצי שנה - ביקרתי במנור בפגישת יעוץ, הלכתי לרופא שלי (ד"ר דורון גולדברג) וגם היתי ביעוץ גנטי באיכילוב לשמוע מה המשמעות של תרומה כפולה והאם הבדיקות שנעשו מספקות ומספיקות (התשובה חיובית).
 
בינואר שילמתי למנור (לקחתי מסלול מורחב בלי תמונה) והתחלתי בתהליך. ביום ראשון לפני שבועיים היתה החזרה ראשונה של עובר אחד טרי יום 3 (החזרתי עובר אחד כי אלה עוברים צעירים ואיכותיים, יש לי ילדה בבית וכבר הייתי בהריון זאת אומרת הגוף יודע להיות בהריון וללדת, ורציתי להימנע מהריון תאומים שהוא הריון בסיכון גבוה, עם כל ההשלכות שלו, רק זה חסר לי עם ילדה בבית..), וכאמור בשלישי שעבר בטא, בחמישי הכפלה, והיום עוד הכפלה יפה. ויש לי עוד מוקפאים לילדים הבאים, וזה אמנם עוד רחוק להסתכל על זה אבל לעתיד - זה ממש נותן לי בטחון נפשי!! אין צורך יותר לעבור את הטיפולים המתישים האלה ולהכנס לתוך רכבת ההרים הרגשית הזו...
 
נסחפתי קצת
בכל מקרה כל מה שכתבתי פה ועוד (כל הדרך שלי מההחלטה להיות אמא יחידנית ועד היום) מופיע בבלוג שלי - מוזמנת לקרוא
 
http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/baderechle
