<img src="http://timg.co.il/f/Emo140.gif"> שמחה לחזור לכאן פותחת בשירשור היכרות

שמחה לחזור לכאן פותחת בשירשור היכרות
שמי איילת, בת 48, עד לפני מספר חודשים הייתי תושבת קבועה בפורום 3 שנים ברציפות ולפני כן מהמציצניות. שמחה לחזור לכאן. אני אמא יחידנית לגוזלית מהממת בת שנה וחצי הודות לתרומה כפולה.
חיכיתי וחיכיתי לנסיך על הסוס הלבן שלא הופיע, בסופו של עניין הופיעה דמות שונה איתה החלטתי לבנות הורות משותפת. התחלתי את דרכי בעולם הפוריות קצת לפני גיל 44, הייתי תמימה כי הרי נשים בנות 50 יולדות אז מה הבעיה? . לאחר תקופה של טיפולים וכשהאמת טפחה על פנינו נפרדו דרכינו בטריקת דלת. נשארתי מרוסקת מהידיעה שהדרך היחידה בה אוכל להרות היא מתרומת ביצית ומכך שנותרתי לבד. הפחד מהתרומה הכפולה היה אדיר. לאחר תקופת אבל לא פשוטה, צלילה אל תוך התהום התחלתי להתאושש (בליווי משפחה חברים ופסיכולוגית מקסימה) והתחלתי לגשש את דרכי בעולם תרומת ביצית. מצאתי כאן בפורום בית חם, לא מעט חברות שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיי.
הריתי בהחזרה שלישית של עוברית שלישית מוקפאת (מתוך שלושה עוברים שקיבלתי), הריתי כשכבר הייתי בטוחה שזה כבר לא יקרה.
אשמח לשתף בידע שצברתי ולנסות ולבנות את הפורום מחדש שיהווה לנו בית חם
 

נועם1003

New member
עשינו את זה!
והוכחנו שלפורום אין קיום בלעדינו. וכשם שניצחנו באתגר הזה מאחלת שננצח בכל האתגרים שאנחנו מתמודדים עימם, ולא חסרים כאלה. מברוק ובהצלחה לנו.
 

משביה

New member
מזל טוב והמון הצלחה למנהלות המקסימות
בת 46, מתגוררת בארה"ב. נשואה 14 שנים. בהתחלת הנישואים עברתי 2 הפריות שלא הצליחו, ואז הודיעו לי על הצורך בתרומת ביצית. מאוד יקר פה התהליך הזה ולכן שנים רבות לא עשיתי כלום. ממש לא היה קל לי רגשית. בגיל 44 לקראת הסוף עברתי תרומת ביציות, 2 עוברים. התחננתי ליושב בשמיים שאקלט להריון כי ממש לא יכולתי לאסוף שוב את הסכום הגבוה,,,,ותודה לאל נקלטתי . היום אני מבורכת בבן מקסים ומדהים בן שנה וחודש,,,,,
אני חייבת לציין שהפורום הזה עזר לי המון,,,,כל כך הרבה שאלות וחוסר הבנה וחוסר ידע , שבלי הפורום הזה כול התהליך הזה היה יכול להפוך לסיוט . ובעיקר עליי לשבח ולהודות להבנה ולהקשבה ולידע של איילת המקסימה והמדהימה , שתמכה בי לפני התהליך ובזמן התהליך וגם אחרי,,,,,זכיתי לחברה מדהימה,,,תודה תודה תודה , וכמובן מאחלת לכולן הצלחה מהירה
 
כל הכבוד וישר כוח!!!
אתן אלופות!
מודה לכן , באופן אישי, על כל המלחמה, בהחלט היה שווה.
הפורום הזה יקר מפז וחשוב ביותר.
מלא במידע הכרחי, בתמיכה יוצאת מגדר הרגיל ובבנות אינטיליגנטיות, אמיצות ומדהימות!
ממש אחת אחת.
כיף לחזור לבית חם משלנו, בלי פרסומות ואינטרסים.
(אבל עדיין אציץ מידי פעם בקומונה...
עד שכולן תגענה לכאן חזרה...)
יום מקסים לכולן
 

ליבי6974

New member
בהצלחה!!
כל הכבוד על המאבק להחזיר את הפורום אחרי ה"טיפול" של תפוז...:)
אני בת 46 וחצי, בהריון שיהיה ילדנו השני. שנים רבות בת הזוג שלי ניסתה להיקלט בהפריות ומאוחר יותר עם תרומת ביצית, ללא הצלחה (את ההריון הראשון אני נשאתי). זו היתה תקופה קשה מאוד... נשארנו עם עובר מוקפא אחד והחלטנו לנסות אצלי (מאחר שגם לי כבר אין ביציות מזה תקופה). בנס העובר הזה נקלט ואנו עכשיו בשבוע 17.
זה הסיפור שלי :)
 

אשרת 1972

New member
נעים מאוד להכיר שוב
אני אשרת בת 43 גם אני כמו איילת הייתי תושבת קבועה בפורום כמעט שלוש שנים , יש לי ילדה בת שנה וחצי שנולדה מתרומת ביצית , פגשתי את בן זוגי בגיל 36 וכמעט מיד התחנו לנסות להרות כשההריון לא הגיע הגענו לרופא פוריות , שלוש הזרעות ותשע הפריות אחר כך למרות תגובה מצויינת לתרופות fsh מצויין המון ביציות ועוברים באיכות נמוכה מאוד בכל טיפול, הודיעו לי הרופאים שהסיכוי שלי להרות מביציותי שלי הוא אחד לאלף ( כל הנסיונו לשפר את איכות העוברים כשלו ) , לא היה לי קל אבל החלטתי לקבל את המלצת הרופאים ועברתי בגיל 40 לתרומה , הריתי בהחזרה השלישית ( תרומה שניה ) ויש לי ילדה מהממת שאין לתאר את האור הגדול והשמחה שהכניסה לחיינו , כיום אנחנו מנסים להביא לעולם ילד שני החזרה מהעוברים שנותרו מהטיפול המנצח כשלה , התורמת שלנו הסכימה לתרום לנו שוב אולם לפני התרומה שברה את הרגל ואנחנו ממתינים שתחלים בתקווה שלא תשנה את דעתה , אני כאן על מנת שכל מי שהגיעה לצומת הדרכים בה אני עמדתי תזכה לאוזן קשבת ולמענה אשמח לשתף מהידע והנסיון שצברתי
 
כל כך מאושרת שהפורום שב לחיים
אני סתם אזרחית כועסת, בת 40 בשבוע הבא (מרגישה זקנה, יודעת שתצחקו עלי), בבית 3 ילדים, הריון רביעי נפל בשבוע 9 ומרר את חיי זמן ארוך.
קוראת סמויה כבר כמה שנים, אף פעם לא כתבתי. אבל בשום אופן לא יכולתי לשתוק לנסיון להחריב את הקהילה האמיצה הזו, או יותר מכך - לנצל את חולשתן ותמימותן של הנשים המגיעות לכאן תוך שימוש כוחני בפרסומות סמויות.
מאושרת שהפורום שב לעצמו, לא האמנתי שזה יקרה.
 
יפה לכן הכחול......

אני מקווה שעדיין יש פה מקום לאבות גם.........


קצת על עצמי.....
אני ממקימי הפורום עוד מהפגש בביתה של שיר5520, המנהלת פורום הראשונה.
כעבור חמישה חודשים היינו ההריון הראשון בזכות הפורום הזה ובתי הייתה הילדה הראשונה בזכות הפורום הזה.

היום בתי בת 11 ולפני חודשים סיפרנו לה על מקור מחצית מהגנים שבה.

הרבה זמן לא הייתי בפורום וממש פספסתי מה קרה לו. לדעתי זה יתרון מאחר ואין בי משקעים של נקמה או כעס - למרות שלדעתי מי שנפגע רגשית זה מכוון שהיא/הוא בחר/ה להיפגע ולא להמשיך הלאה.

מצד שני אני גבר ...... ואומרים שלנו זה יותר קל ....... אין לנו השפעת הורמנים למרות זאת שפלפלת מודא שאני ארגיש את השפעתן (יותר נכון מחסור של ההורמים) שבה......


המון המון בהצלחה ואני בטוח שמקום זה יחזור להיות בית חם לאילו:
שרק קיבלו את הבשורה...
מקום להתאבל, לעכל ולהמשיך האלה....
מקום לקבל תמיכה ועיצות בלתי תלויות...
מקום לבשר בשורות "חיוביות" מאושרות..
מקום לקבל כתף וחיבוק על בשורות שלילות...

והכי חשוב מקום להגשמת חלום ההרות.......

מלח
של פלפלת
וניצן
 
וואו אז הבת שלכן כבר בת 12 או 13 (רק בריאות כמובן)
סיפרתם לה על היותה מתרומת ביצית? אם כן אז מתי ואיך היתה התגובה?
אני חושבת על כך המון על מה הדרך לספר ומתי (עדיין קטנטנה רק בת שנה).
שמחה לראות שיש כאן משתתפי פורום ותיקים כל כך...
&nbsp
מזל שיש לנו פורום! &#55357;&#56835;
 
איך הבת קיבלה את זה?
אנחנו מתלבטים האם לספר בכלל? ואם כן מה הגיל הנכון. האם היא כעסה שלא סיפרתם לה קודם? האם מבחינתה זאת רעידת אדמה? תחושה שמשהו בעולמה התערער? האם חל בה שינוי בעקבות הידיעה?
 
איך אני שמחה שהפורום חזר למה שהוא היה באמת
שמחה שבהנהלת תפוז הבינו שהנהלה מטעם חברה היא לא הנהלה טובה ונתנו לכן לנהל את הפורום.
קצת עלי: יעל בת 40 נשואה 15 שנה למירון שהוא בן 41. עברנו כבר 17!!! טיפולים מתוכם חמישה עם תרומה ומתוך החמישה נכנסתי שלוש פעמים להריון ועברתי שתי הפלות ולידה שקטה אחת.
כרגע במצב של התלבטות אם לחזור ואיך, חושבים אולי על פונדקאות אבל, עדיין לפחות אני מתקשה קצת לעכל את הרעיון.
 
למעלה