לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1127411,274 עוקבים אודות עסקים

פורום תרומת ביציות

ברוכים הבאים לפורום תרומת ביציות, הפורום מהווה בית חם עבור כל מי שבמסע להורות הנכספת קיבלו את הבשורה ש "לא תוכלי להרות מביציותייך" וכי הם זקוקים לתרומת ביציות. אנחנו כאן כדי לעזור כשנראה שהשמיים נופלים עם קבלת הבשורה, לעודד כשנראה שהדרך אל ההורות לא תגמר לעולם ושאבדה כל תיקווה.

הפורום איננו מקום לפירסום של חברות או רופאים בעלי מסלולים העוסקים בתרומת ביצית, לחיפוש תורמות או פירסום הודעות מסוג זה.

אנחנו כאן בכדי לסייע ולעזור להתגבר על הקושי שבקבלת הבשורה ולתת מידע על האופציות השונות הקיימות בעולם תרומת הביציות, לתמוך, לעודד, להיות אוזן קשבת וכתף להתייעץ ולהישען עליה בימים הקשים. אנו כאן גם לתמוך ולעודד בימים השמחים של הבטא החיובית, ליווי ההריון, הלבטים למי לספר, מתי לספר וגם בהתלבטויות ההוריות לאחר הלידה המיוחלת                             

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תרומת ביציות

ברוכים הבאים לפורום תרומת ביציות, הפורום מהווה בית חם עבור כל מי שבמסע להורות הנכספת קיבלו את הבשורה ש "לא תוכלי להרות מביציותייך" וכי הם זקוקים לתרומת ביציות. אנחנו כאן כדי לעזור כשנראה שהשמיים נופלים עם קבלת הבשורה, לעודד כשנראה שהדרך אל ההורות לא תגמר לעולם ושאבדה כל תיקווה.

הפורום איננו מקום לפירסום של חברות או רופאים בעלי מסלולים העוסקים בתרומת ביצית, לחיפוש תורמות או פירסום הודעות מסוג זה.

אנחנו כאן בכדי לסייע ולעזור להתגבר על הקושי שבקבלת הבשורה ולתת מידע על האופציות השונות הקיימות בעולם תרומת הביציות, לתמוך, לעודד, להיות אוזן קשבת וכתף להתייעץ ולהישען עליה בימים הקשים. אנו כאן גם לתמוך ולעודד בימים השמחים של הבטא החיובית, ליווי ההריון, הלבטים למי לספר, מתי לספר וגם בהתלבטויות ההוריות לאחר הלידה המיוחלת                             
x
הודעה מהנהלת הפורום
 הפורום הינו פורום תמיכה, היעוץ בפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ומקצועי. 
הפורום איננו מקום לפירסום של חברות או רופאים בעלי מסלולים העוסקים בתרומת ביציות, הודעות מסוג זה יימחקו ללא אזהרה מראש. כמו כן זהו לא המקום לחיפוש תורמות או פרסום מודעות מסוג זה
                                    
 אנא קיראו את תקנון הפורום לפני הכתיבה בפורום. גלישה מהנה
המשך >>

לצפיה ב-'דחיה קלה באירוח...'
דחיה קלה באירוח...
09/05/2010 | 17:34
54
13
האירוח יתקיים ביום שני ה-10.5.10 מ-21:30-23:00, ולא כפי שפורסם קודם.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'אירוח בפורום: יעל איתן שילר'
אירוח בפורום: יעל איתן שילר
<< ההודעה הנוכחית
06/05/2010 | 22:02
53
364
ביום שני ה-10.5.10 בין השעות 20:00-22:00 תתארח בפורום יעל איתן שילר.

קצת על יעל מתוך האתר שלה http://www.yaelschiller.co.il/?cp=342:
ילידת 1973. נשואה ואם לשלושה.
M.A בפסיכולוגיה חברתית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
מטפלת משפחתית מטעם מכון ברקאי, ת"א.
מנחת קבוצות מטעם מרכז ציפורי, ירושלים.
במסגרת הסטאז` טיפלה במכון ברקאי, במועצה אזורית דרום השרון ובמרפאת ילדים.
הנחתה קבוצות נוער וקבוצות נשים. התמחתה בהנחיית קבוצות לנשים ולזוגות המתמודדים עם טיפולי פוריות.
עבדה ב`מרפאת חוה` הנמצאת בחטיבה הפסיכיאטרית בבי"ח שיבא תה"ש, אשר נועדה לתת מענה נפשי לנשים אשר נקלעו למצוקות נפשיות על רקע בעיות הקשורות למעגל החיים הנשי, אי פריון, הריון, לידה, הפלות, מות עובר, לידות שקטות ודיכאון שלאחר הלידה.
לאחר מכן עבדה כפסיכולוגית של המחלקה להפריה חוץ גופית (IVF) בבי"ח שיבא תה"ש שם טיפלה בנשים, גברים וזוגות המתמודדים עם טיפולי פריון.

מטפלת בקליניקה פרטית בשכונת רמת-חן בר"ג, בה מקיימת טיפולים אינדיבידואליים, זוגיים ומשפחתיים הנוגעים לכל סוגי המשברים והבעיות.
מרצה אורחת בבית הספר לסיעוד, אוניברסיטת ת"א, בבית הספר לאחיות -בי"ח שיבא תה"ש ובביה"ס למיילדות וגניקולוגיה הוליסטית "קשת בענן".
כותבת מאמרים בתחום הפריון ומקיימת הרצאות בתחום.


בנוסף, חשוב לי לציין, שיעל כרגע מגבשת סדנא לנשים/זוגות בהריון מתרומה.
לפרטים ניתן לפנות אליה:טל`: 077-5611916  |  נייד: 054-2202629   |  yael@yaelschiller.co.il


אתן מוזמנות להתחיל לשרשר שאלות!


אירוח פורה,
ממנהלות הפורום
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'ועוד לתשומת לבכם'
ועוד לתשומת לבכם
06/05/2010 | 22:08
39
ביום ראשון בערוץ 2 תהיה תוכנית על ילדי בנק הזרע. לא יודעת אם התוכנית טובה אבל אין ספק שתעורר שאלות גם לגבינו שאולי זוהי ההזדמנות להעלות בפני יעל.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'לספר או לא לספר, ואם כן כיצד?'
לספר או לא לספר, ואם כן כיצד?
07/05/2010 | 23:15
1
69
יעל שלום,
מעוניינת להתיעץ איתך על מספר דברים שעולים בפורום מדי פעם:
1. האם לספר לילד, שהוא נולד בזכות תרומת ביצית? אני מודעת לכך, שאין תמימות דעים בין הפסיכולוגים בנושא.
אני אשמח לשמוע את דעתך.
2. אם כן לספר, מאיזה גיל וכיצד?
3. כיצד להגיב לילד המודע לכך, שהוא נוצר מתרומת ביצית ומתריס לעברך, שאת אינך אימו?

תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'לספר או לא לספר'
לספר או לא לספר
10/05/2010 | 21:56
70
ערב טוב,

אחת השאלות המשמעותיות והקריטיות ביותר המלוות תהליך של תרומת תאי מין היא האם לספר לילד אודות התרומה או לשמור את המידע בסוד.
לא רק שאין תמימות דעים בין הפסיכולוגים, אלא שהמלצתי, כפסיכולוגית עשויה להיות שונה, בהתאם לאנשים שיושבים מולי, לאישיותם, ההיסטוריה האישית או הזוגית שלהם, התפיסות שלהם לגבי הורות, סודות, מערכות יחסים, גנטיקה וכד'. הדבר העיקרי שאני מכוונת אליו הוא להביא את ההורים לעתיד לתחושה של נוחות מירבית עם קבלת התרומה ועם בחירתם בנוגע לחשיפה, כן או לא, של התרומה לצאצא. תחושת הנוחות שמתהווה בשלב קבלת ההחלטה אודות התרומה ובתקופת ההריון, משמעותית לשנות הגידול של הצאצא ולחיים יחד כמשפחה וכזוג ולהחלטות שעוד יצטרכו להתקבל.
לגבי שאלתך השנייה התשובה יותר ברורה. מומלץ להתחיל לספר החל מגיל שנתיים וחצי שלוש על מנת שיגדל עם הידיעה כחלק אינטגרלי מסיפור חייו.
לגבי שאלתך השלישית, ילדים רבים,ששייכים באופן גנטי מלא להוריהם מתריסים בתקופות כאלה ואחרות מתוך כעס, משבר גדילה,, נסיון ליצור ספרציה בינם לבין ההורה וכד' משפטים כגון אלו. אין מניעה שמשפטים כאלו לא יותרסו לעברך, כמו שאין דרך קלה לחוות תהליך של הבאת ילד לעולם מתרומה של תאי מין, אבל... חשוב ליצור בסיס זוגי או הורי יציב ובריא, פתוח ומתמודד עם כל מה שיעלה. פה באה לידי ביטוי גם תחושת הנוחות והקבלה של ההחלטה.

לילה טוב,
וזמנים שלווים,
יעל שילר..
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'יעל שלום ותודה על האירוח ! '
יעל שלום ותודה על האירוח !
08/05/2010 | 19:15
1
41
אני אמא לילדה מדהימה בת 3 כמעט מתרומה כפולה. הלכתי לתרומה בלב שלם והתוצאה מדהימה אותי בכל יום מחדש .
מאז שהחל הפרומו בערוץ 2 על ילדי בנק הזרע גובר בי החשש לגבי העתיד (עובדת תרומת הזרע אצלי ידועה לכל , אני מדברת על זה
חופשי ולא מסתירה וגם לילדה כבר התחלתי להקריא את " לתומר יש אמא" , לא יודעת כמה היא מבינה אבל מכינה את הרקע. תרומת הביצית
היא לא משהו שאני משתפת, פרט למשפחתי הקרובה ועדיין לא החלטתי אפילו אם לספר אי פעם לילדה)  אם ביום מן הימים
היא תרצה לחפש את התורם וכמובן שלא יהיו לי תשובות אותו דבר לגבי התורמת . קשה לי להביע את התחושה , אבל זו מעין
מועקה כזאת שרובצת עליי בימים אלה שיתכן ותחלוף אחרי השידור . מעניין אותי לשמוע אם נתקלת כבר בילדי תרומת ביצית בגילאי
ההתבגרות (אם יש כאלה) ואיך הם והוריהם מתמודדים.
תודה
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 22:16
57
הי,

לצערי אין לי מידע להוסיף לך לגבי ילדים מתבגרים שנוצרו מתרומה של תאי מין. אין ספק שחסר מידע בנושא. ויחד עם זאת, אני רוצה לחדד את ההבנה שתחושת הקבלה וההשלמה של ההורה עם קבלת התרומה, עשויה לעבור גם לילד ולסייע לו לקבל את גורלו. חלק בלתי נפרד מגורלו, ועד שמתישהו ישתנו הנהלים בנושא, הוא שאין לו מידע אודות מוצאו הגנטי, אולי רק חלקיקי מידע מזיעריים.  כל עוד זאת המציאות של חייו, יצטרך להתמודד גם עם זה כחלק מאוסף של התמודדיות החיים, ובעזרתו האדיבה של ההורה הביולוגי. זה מצער אך צריך להבין שלא כל הילדים מגיבים באותה צורה וזה מאד תלוי באישיות הילד, באישיות ההורה ובמערכת היחסים ביניהם.
לילה טוב
יעל שילר
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'טובת הילד'
טובת הילד
09/05/2010 | 22:46
10
48
אני מתנצלת מראש על האורך. השאלות שלי הן תוצאה של הרבה מאוד דיונים על הנושא מכיוונים שונים כאן בפורום, בינינו לבין עצמנו ושיחות ארוכות עם איש מקצוע. אני גם מניחה שמשתתפי הפורום קראו את המאמרים המעניינים שחיברת ושהתפרסמו בפורום ובאתר שלך. אלה למעשה "שאלות המשך". למרות שתחום התמחותך הוא בטיפול במטופלי פוריות, כלומר בהורים, אני מבקשת למקד את השאלות דווקא באינטרסים של הילד.

האם חשיפת הילד להיותו "ילד תרומה" בגיל צעיר יותר תורמת לו או יותר פוגעת בו? אדגיש, כי השאלה מתייחסת לילד שגדל במשפחה במבנה "מסורתי" (כלומר, עם אבא ואמא) וכאשר אף אחד אחר אינו שותף לידיעה. כמו כן, לא מדובר במקרה שבו נדרשת חשיפה מטעמים רפואיים למשל, ומראש אני מניחה כי מדובר בהורים ששלמים עם ההורות שלהם והאופן שבו הושגה.

הסיבות לספר, ביניהן "לא בריא סודות במשפחה", "זה לא בושה", "ילד צריך לדעת את האמת על מקורותיו", "קשה לי לא לספר למשפחתי ולכן אני אספר גם לילד" – כולן סיבות שבעיני מתחשבות יותר בצד של ההורים מאשר בצד של הילד. ברור שיותר קל לנו לספר את האמת. אבל האם כשאני פורקת מעלי את משא האמת, אני לא בעצם מפילה אותו על כתפיו של ילד בן 5?

כשילד גדל במשפחה חד הורית או חד מינית, שאלת המקור שלו עולה באופן טבעי כשהוא מגלה שהמבנה של המשפחה שלו שונה מילדים אחרים. במצב כזה חשיפת התרומה היא כנראה חלק מהתשובות שעליו לקבל, כי הייחוד שבסיפור שלו הוא יותר בהיותו ילד למשפחה שונה, מאשר בהיותו ילד תרומת ביצית. לכן, אין תשובה אחת שתהיה טובה למשפחות במבנים שונים.

אבל כשילד גדל עוד מהרחם למשפחה "רגילה", עובדת היותו פרי של תרומת ביצית איננה קיימת בעולמו כלל – עד אשר הוריו מצביעים בפניו על היותו שונה מאחרים. אין לו שום זיכרון חבוי מזמנים אחרים, מהורים אחרים. הוא לא מתמודד עם חסרונו של הורה. אין לו הורים אחרים חוץ מאלה שמגדלים אותו. למעשה, גם לעולם לא יוכל להכיר את התורמת או לדעת עליה יותר מאשר פרטים ספורים ובלתי מהותיים. השתייכותו החברתית והתרבותית היא זו שיקבל מהוריו וממשפחתו המורחבת, ואין לו שום קשר תרבותי/חברתי/לשוני לתורמת, כשם שלה עצמה אין שום עניין בו.

יש לי הרגשה ותקני אותי אם אני טועה, שהמחקר עדיין לא התמודד לאורך זמן עם השאלות הייחודיות לתרומת ביצית, ואת התשובות הוא משליך מהמחקרים הרבים שנעשו על אימוץ ואולי על תרומת זרע, שני מצבים שבעיני הם בעלי מאפיינים שונים מתרומת ביצית. המחקר עדיין לא בחן כיצד מרגישים ילדי תרומה כשהם אנשים מבוגרים, שמבינים את המהות של תרומת חומר גנטי מול המהות של הורות, ובייחוד מהי האופציה הפחות בעייתית, לספר בגיל צעיר או מבוגר, כי הרי אין כאן תשובה אופטימלית.

אז מה טוב יותר לילד, ודווקא לא להורים? ילד בן 5 עדיין מגבש את עולמו וזהותו, ואין לו יכולת להתמודד עם המורכבות הגדולה שבתרומת הביצית. האם כשכופים עליו את הידיעה הזו לא גורמים לו בלבול רב יותר בתקופה רגישה ממילא מבחינת גיבוש הזהות? אני מכירה את הטיעון שככל שמקדימים לספר כך מקטינים את הסיכוי ל"משבר אמון" שיכול להיווצר בגיל מאוחר יותר, אבל האם משבר אמון אפשרי בגיל מבוגר אינו פוגע פחות מאשר משבר זהות בגיל צעיר?
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:08
6
57
הי,
שאלתך מורכבת ואנסה לענות בפשטות על מנת שהבסיס יובן.
תהליך של תרומת ביצית מחייב כניסה לחיים בהם יש מחיר מסויים שהמשפחה משלמת.
אם מחליטים לשמור את המידע בסוד, עלולים להתרחש בחיי הילד וההורים ביטויים שמאפיינים חיים עם סוד במשפחה, כמו, תחושות של בושה לא מוסברת אצל הילד, בעיות בדימוי העצמי, ובעיקר חרדות. גם אם הילד אינו מודע לקיומו של סוד שקשור אליו, הוא נושם את ההורה וחש בקיומו של סוד כלשהו, באופן לא מודע. ולכך, כמו שכבר כתבתי, יש השפעות שליליות.
באם מחליטים לספר על התרומה לילד, המחיר הוא משא רגשי שנושא הילד כל חיי  ומשפיע על מערכת היחסים שלו עם ההורה המגדל, עם עצמו ועם החברה.
בשני המקרים משלמים מחיר וכל זוג או הורה מגדל צריך לבחור, בהתאם לאישיות שלו, להיסטוריה האישית והזוגית, להיסטוריה שלו עם סודות, לתפיסות שיש לו לגבי מערכות יחסים ובפרט מערכות יחסים בין הורים לילדים, האם לספר לילד או לא.
ה"משימה" החשובה היא להרגיש נוח עם ההחלטה, להבין למה החלטתי כך או אחרת, לקבל החלטה המוסכמת על שני הצדדים (כשמדובר בזוג הורים) ולהרגיש שאוכל, או נוכל להתמודד עם כל משבר או קושי שעלול לבוא.
זה נכון שרוב המחקרים והמאמרים עוסקים בהורים, מכיוון שהם אלו שמשפיעים על האווירה בבית, על התפיסה והפרשנות של הגורל והבחירה המוערכת לההיפך להורים בכל מחיר. הילד גדל לתוך מערכת האמונות והתפיסות של ההורים ומושפע מהם מאד. עדיין לא הספקתי לראות את הסרט ששודר, אך, גם אם אותו ילד היה מעדיף להכיר וליצור קשר עם התורם, האם ניתן להשליך זאת על כלל הילדים? כך שההורים חייבים להיות נתמכים ומטופלים וביחסים טובים עם עצמם, בחירתם ואחד עם השני. באווירה זו יהיה קל יותר להתמודד עם כל המחירים הצפויים.
ובנוגע לעיתוי, דווקא פה יש תשובה ברורה ומוחלטת יותר. עדיף לספר לילד בגיל צעיר ולו רק משום שכך הוא גדל עם הידיעה כחלק בלתי נפרד מסיפור חייו.
לילה טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תודה והערה לגבי הסרט ששודר אתמול'
תודה והערה לגבי הסרט ששודר אתמול
10/05/2010 | 23:37
5
37
אמנם שאלתי לא התייחסה לסרט, אבל במקרה כן צפיתי בו. שלושת הילדים שאחריהם עוקב הסרט גדלו במשפחות חד הוריות, ללא אבות.
הילדים שבסרט באמת גדלו בלי אב, ותחושת "החור השחור" שעליה הם מדווחים היא תחושה אמיתית שנובעת מחסרונו של אב ולא מהעובדה שאין להם מידע על מקורותיהם הגנטיים. הבחורה ששוכרת בלש פרטי שיתחקה אחר עקבותיו של תורם הזרע שלה, גם אם מצאה את התורם, עדיין לא מצאה בכך את אביה ולא תצליח למלא בכך את החלל שבחסרונו של אב בחייה. הסרט (וגם הילדים) מבלבל בין אבהות (הורות) לבין מידע על מקור גנטי.
לכן גם ברור, שאי אפשר להשליך את תחושותיהם של ילדים אלה, שגדלו במשפחות חד הוריות, על תחושותיהם של ילדים שגדלו במשפחות בעלות מבנה מסורתי.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'ועוד משהו קטן על אבות'
ועוד משהו קטן על אבות
10/05/2010 | 23:52
2
30
אני רואה שאת משתמשת במונח "אב גנטי". בעיני המונח הזה ריק מתוכן.
אב הוא אדם שמגדל את ילדיו, מחנך אותם ומטפל בהם. אדם שתרם זרע ובכך הסתיים כל הקשר שלו לילד (אם בכלל אפשר לקרוא לכך קשר) איננו יכול להיות אב משום סוג. הוא תורם זרע בלבד.
אפשר לדבר על "דמות אב", אפשר לדבר על חסרונו של אב, אבל אי אפשר לדבר על אב בהקשר של אדם שאין לו שום קשר אבהי לילד ולדעתי דיבור כזה לא יביא לילד תועלת. לכן, ילדים שאין להם אב אינם יכולים לחפש את "אביהם הגנטי" אלא במקרה הטוב את מי שתרם את הזרע שאיפשר את הולדתם.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-' עכשיו קראתי הקדמת אותי.....'
עכשיו קראתי הקדמת אותי.....
11/05/2010 | 00:10
17
לצפיה ב-'מסכימה איתך'
מסכימה איתך
11/05/2010 | 00:20
28
לצפיה ב-'חייבת לציין'
חייבת לציין
11/05/2010 | 00:19
1
23
בתור יחידנית
שהתוכנית לחלוטין לא מייצגת את היחידניות וילדהן
חבל שבעקבות הבודדות שהסכימו להתראיין בתוכנית ובעיקר אחת שתמיד ששה להתראיין ( נאוה פרנס עם בנה ) באופן שהתכנית התנהלה עשתה עוול לרוב הילדים שלא מבינים על מה המהומה
ההפקה הייתה מגמתית צהובה ולא מאוזנת
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'lucy4 צודקת בדר"כ הכתבות הן כאלה '
lucy4 צודקת בדר"כ הכתבות הן כאלה
11/05/2010 | 10:11
14
כי מחפשים את ה"צהוב" אני נתקלתי בזה גם בכל הקשור לכתבות הקשורות לאימוץ תמיד מראים את הרע שזה המעניין למעשה
וכמובן מקלקלים להרבה אנשים ושמתי לב שהרבה מהכתבות של עינת ארליך הן מגמתיות
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'שאלה לעניין ונראה לי שיעל פספסה את נושא התא'
שאלה לעניין ונראה לי שיעל פספסה את נושא התא
12/05/2010 | 10:26
2
23
המישפחתי המסורתי עם זוג הורים ואולי גם ילדים נוספים משותפים והתיחסה לחד הוריות
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'יעל ממש לא התעלמה מהתא המשפחתי המסורתי'
יעל ממש לא התעלמה מהתא המשפחתי המסורתי
12/05/2010 | 11:57
1
19
היא הוסיפה גם חד הוריות אך ממש לא רק אותן אלא קודם כל התיחסה לזוגות לקשר בתוך הזוג וכו'.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'צודקת קראתי חלק אחר מתשובה שלה לשאלה אחרת'
צודקת קראתי חלק אחר מתשובה שלה לשאלה אחרת
12/05/2010 | 14:22
6
לצפיה ב-'שאלה בשביל חברה עם תאומים מתרומה כפולה'
שאלה בשביל חברה עם תאומים מתרומה כפולה
10/05/2010 | 16:25
4
28
אני אמא  יחדינית לתאומים בנים בני שנתיים ושלושה חודשים מתרומה כפולה

שאלת האיך להעביר את המידע  מעסיקה אותי מההיבט של איך? ובעיקר  בשל העובדה שמדובר בתרומה כפולה -

1. האם בשלבים?

2. האם בסיפור אחד מגיל קטן?

3. שמעתי לאחרונה בהרצאה גישה האומרת שזה לא כדאי/נכון לאמר להם שאין להם אבא -כי כל אחד ובעיקר ילדים רוצים לדעת שהם כמו כולם  -

חשוב לכל אחד לדעת  מהו המטען הגנטי שהוא נושא ולכן יותר נכון לאמר להם - שלכ לאחד יש אבא בעולם וגן להם יש אבא   גנטי כזה שנתן מתנה לרופא כי אמא מאוד רצתה ילדים או משהו בסגנון- על כל פנים הרעיון הוא לא   ליתר (מלשון להפוך למיותר ) את תפקידם כבנים כי אחרי הכל הם יהיו אבא לכשיגדלו .

אין לי רעיון כיצד לעשות זאת - רציתי לשמוע מהי גישתך בנושא?

2. כיצד נכון לספר להם על תרומת ביצית ? ,אמא קיבלה "חומר  /ביצית/אבקה ממישהי" מתנה ? עד לאיזו רמת מידע  ובאיזה  גיל ?

.3. קראתי מספר סיפורים יפים שנכתבו כאן בפורום  ע"י אמהות לילדיהן- האם יש לך כבר נסיון כיצד ילדים אלו הפנימו את המידע ?


תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:21
3
37
הי,
לפני מספר שבועות ישבתי עם פציינטית שבתה בת שנתיים בערך וחשבנו, איך אפשר להתחיל לספר לה שנוצרה מתרומה כפולה.
דיברנו על ספר הילדים "חנן הגנן" שמדבר על זרע שנטמן באדמה ומוליד פירות. והיא התלהבה מהרעיון, אמרה שביתה מאד אוהבת את הספר והיא תפתח את הנושא הזה ודרכו תוכל לספר לה על הזרע שנטמן באמה והפך אותה לבתה. זוהי רק דוגמה אחת לדרך אחת שהתאימה לאמא אחת ולבתה. אין זה אומר שזה יתאים לכולם. מה שאני רוצה להגיד זה שאין דרך אחת נכונה לספר, וכשמחליטים בסביבות גיל שנתיים וחצי לספר, אפשר לחשוב מה מתאים לילד באותו שלב ולמה יתחבר. כמובן שלאחר שנה מרחיבים את ההסבר ומתאימים אותו שוב לשלב הקוגניטיבי והריגשי המפותח יותר של הילד, וכך במהלך השנים עד להבנה מלאה ובוגרת.
באופן חד משמעי אומר, שחשוב ביותר לספר לילדים שיש להם אב גנטי. והוא אותו אדם שתרם לך, אמם, את הזרע. אין ולא יהיה להם קשר עם אביהם אך הוא קיים בעולם, וזהו גורלם. ובוודאי לא להסתיר או ליצור "חור שחור" בנוגע לדמות האב. כבר שמעתי סיפורים על ילדים שסיפרו שאביהם מת במלחמה, בתאונה וכיו"ב, רק משום שנאמר להם שלהם אין אבא או שלא נאמר להם דבר על אביהם.
לצערי קיים חוסר מידע לגבי תגובות ילדים לחשיפה, וכולי תקווה שהמידע בנושא ילך ויגדל.
לילה טוב,
יעל.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'קשר עם אביהם אך הוא קיים בעולם' מה פתאום?'
קשר עם אביהם אך הוא קיים בעולם' מה פתאום?
11/05/2010 | 00:08
2
16
אני חולקת על המינוח הזה
תורם זרע איננו אב ולעולם לא יהיה - הוא ספק גנים! נקודה
אב הוא מישהו נמצא שם , לקח חלק בחיי ילדו , מלמד אותו כדורגל, יושב איתו על שיעורי בית ומחנך אותו
ואצטט מישהי מפורום אימהות יחידניות מבחירה :
" מי שאונן לפני שנים בכוס ולא רצה שום קשר איננו אבא! כמה שיותר ברור וחד ככה יותר קל! "


תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'בוקר טוב'
בוקר טוב
11/05/2010 | 09:03
1
24
הי,
תשובתי הייתה בהתאם לעולם המונחים של הכותבת. כך גם אני עובדת, מתוך הנחה שאין תשובה אחת נכונה, יש את מה שנכון לכל אחת ולכל זוג.
הפסיכולוגיה הפוסט מודרניסטית מדברת על רב אמיתות ו"אין אמת אחת", תמה זו מנחה אותי בעבודתי עם כל סוגי הבעיות והמשברים. גיליתי את המרחב והבחירה המתאפשרת דרכה, והיכולת שלה להרחיב את המשקפיים דרכם מסתכלים אנשים על עצמם, על אחרים ועל החיים.
המינוח שמתאים לכל אחת הוא המינוח הנכון עבורה ואז, מן הסתם, גם עבור ילדיה.
כל טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'?'
?
11/05/2010 | 10:21
9
מסכימה עם כל מה שאמרת.....
" אין אמת אחת"
אבל
ניתן גם להאיר/להעיר/לציין  בפני הכותבת את האפשרות...שלא קיים מושג 'אב' קלאסי בתרומת זרע
תודה
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'ושאלה בשבילי'
ושאלה בשבילי
10/05/2010 | 18:18
3
22
אני בהריון מתקדם עם תאומים מתרומה כפולה. חד הורית.
החסך הגנטי פחות מטריד אותי עדיין, במיוחד שהתרומה כפולה-נראה לי שאולי אפילו זה יותר קל להסביר-כי "החור " קיים ב2 הצדדים.
מטריד אותי יותר החסר של האב-אב במובן של דמות גברית שנוכחת בחיים של הילדים.
התחלתי את התהליך הפוריות לפני 5 שנים עם שותף להורות. זה היה נראה לי פתרון נכון לרצון שיהיה אב בתמונה.
השקעתי בזה הרבה מאמץ וויתור על עצמאות ,שאני רגילה לה-כי זה היה לי חשוב. אך בגלל התהליך הארוך והמתיש של הפוריות
שעברתי החבילה התפרקה [בהבנה ובידידות]. המשכתי לבד, והיה לי הרבה יותר קל מבחינת התהליך, ההחלטות , הציפיות, והאכזבות . היה לי יותר קל להתמודד עם התהליך לבד.
כשההריון  הנוכחי הרגיש כבר יותר בטוח- נכנסתי לפניקה-איך אני  מביאה לעולם ילדים בלי אבא. טיפול פסיכולוגי קצר הבהיר לי  שההריון הוא לא הזמן הנכון להתחיל את החיפוש.
אבל עדיין מטריד אותי העינין, ובמיוחד הנטיה שלי לעשות את הדברים לבד-כי זה יותר קל בלי התערבות של פרטנר.
אבל-אני עדיין חושבת שהייתי רוצה להכניס "אב" לתהליך.
איך עובדים על הקונפליקט הזה?
כי נראה לי שיותר ויותר יהיה לי  קשה להכניס מישהו למשפחה שהולכת להיות לי -אני ו2- ילדים. מבחינת ההשתתפות בהחלטות על גידול ילדים.
באיזה גיל האב הופך להיות דמות קריטית  בחיים של ילדים?
האם יותר קל לשאת את החסך הגנטי , כאשר יש אב בתמונה? [כמו למשל באימוץ?]
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'ותוספת קטנה'
ותוספת קטנה
10/05/2010 | 19:28
12
אני שלמה עם ההחלטה "הלא מושלמת"  שלי להביא ילד מבנק הזרע.
רק רוצה כיוון לרצון שלי שיהיה אבא.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:31
1
25
הי,
לא הבנתי ממך אם מה שחסר לך הוא בן זוג או דמות אב לילדייך.
היום, הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת קיומן של משפחות אלטרנטיביות רבות. ילדייך לא יהיו לבד...
אני חושבת שכרגע את צריכה להתרכז בעצמך, בעוברים שגדלים בתוכך ובמציאות שלך שהולכת להישתנות בקרוב.
ילדים מושפעים מהחלטותיהם ובחירותיהם של ההורים, וילדייך יבואו לעולם מתוך אהבה וכמיהה וכל שנותר הוא לקוות שבעתיד תכירי בן זוג שיאהב אותך ותאהבי אותו וישמח לגדל איתך את ילדייך. בינתיים, ילדייך, וגם את, תצטרכו להתמודד עם היעדר אב. אולי קיים סבא או דוד או חבר קרוב, שיהווה להם דמות גברית קרובה.
אב זה לא שחקן במשחק שאפשר להכניס לתהליך כשצריך ונוח ולהוציא כאשר רוצים ועדיף להתמודד לבד וללא הפרעה. ובכל מקרה את כבר בהריון וגורלם של הילדים נקבע מתוך בחירתך. קבלי את עצמך ואת החלטותיך, תאהבי את הבחירה שלך, היאר כנראה חלק ממך ומאישיותך, ואת היא אמם. יש דברים שאי אפשר לשנות וזה אחד מהם. אז לא הייתי ממליצה לחפש דמות אב בגלל שצריך, אך אם תופיע בעתיד, בוודאי כולם יהנו מזה.
לילה טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
10/05/2010 | 23:55
8
לצפיה ב-'איך יודעים מתי לוותר? ואיך משלימים עם זה?'
איך יודעים מתי לוותר? ואיך משלימים עם זה?
10/05/2010 | 20:26
1
42
איך משלימים עם כשלונות מרובים, כאשר גם הרופאים כבר אומרים שאולי מיצינו מעל ומעבר, וכדאי להפסיק או לחשוב על פתרון של אימוץ או פונדקאות? ומה קורה כאשר בן הזוג אינו בשל לכך?  ושום יעוץת לא עוזר וברור שלא יהייה אמוץ או פונדקאות? איך משלימים עם הותור על ילדים?
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:38
44
הי,
שאלת שאלה קשה ועצובה.
אני חושבת שצריך לחקור לעומק את חוסר הנוחות של בעלך עם אופציה של אימוץ או פונדקאות. להבין לעומק ממה הדבר נובע ואיך זה קשור להיסטוריה שלו ולמי שהוא.
ההחלטה אם לוותר על ילדים היא החלטה זוגית אך הופכת להיות פרובלמטית וטרגית במיוחד כאשר אחד מוכן לוותר והשני לא. מה זה אומר על הזוגיות? מי מבני הזוג צריך לוותר? האם אפשר להגיע להחלטה שמכילה בתוכה את רצונותיהם וחרדותיהם של שני בני הזוג? האם בעלך מודע לכמיהה שלך לילד ויחיה עם עצמו בשלום שהוא מנע ממך את מימושה? האם את תחיי בשלום אם לא תוותרי על הכמיהה שלך ולמרות חוסר שיתוף הפעולה של בעלך תממשי את חלומך להיום אם?
נראה שהדברים לא נחקרו ונבדקו עד הסוף.
לילה טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'החיבור עם התינוק...'
החיבור עם התינוק...
10/05/2010 | 21:09
3
26
מעולם לא עלה פה בפורום באופן רשמי, אך כן סופר בחדרי חדרים:
שיש בינינו נשים המגלות קושי להתחבר אל תינוקן מיידית אחרי הלידה.
ומכאן השאלה, האם סיכוייה של אם להתחבר עם תינוקה שנהרה מתרומה זהה לזו שילדה תינוק שהוא גנטי שלה? או שהסבירות אומרת שסיכוייה של אם שילדה מתרומה לסבול מדיכאון שלאחר לידה גבוה יותר? אני מתייחסת במיוחד לאותן נשים, שנושא התרומה נפל עליהן כרעם ביום בהיר, ולא לאילו שידעו מגיל צעיר, שתרומה זו האופציה היחידה עבורן להפוך להיות אמהות
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'איך מפחיתים את הלחץ והסטרס'
איך מפחיתים את הלחץ והסטרס
10/05/2010 | 21:42
1
33
אחרי שנים של הפריות והשלמה עם רעיון התרומה כפיתרון שגם הצליח ברוך השם ( ילדה בת 4 )אני שואלת איך מתמודדים עם הלחץ שלפני טיפול נוסף בתרומת ביצית ?היות הטיפול יקר מכניס ללחץ לעשות הכל על מנת שיצליח כמה שיותר מהר.ברור שלא כל טיפול מצליח אך האם זאת לא היתה המטרה? לוותר על הביציות שלי כדי לקבל עוברים טובים יותר ולהרות מהר יותר?עברתי הפלה לאחר טיפול שני בתרומה וחוסר הביטחון  לקראת הטיפול הבא גובר ומלחיץ .כאשר אני פונה לבעלי ולחברים לשתף אני נתקלת בתשובה אחת " את חייבת להירגע אחרת זה לא יצליח..."
איך אפשר להישאר רגועה עם כל מה שאנחנו עוברות?האם הלחץ באמת יכול לשבש ?
תודה
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:42
39
הי,
הדבר הכי מלחיץ זה לנסות להירגע בתקופה לחוצה ומותחת כל כך. אי אפשר באמת להירגע בתקופה של טיפולי פוריות, גם אם מדובר מתרומה וגם אם לא. אני לא חושבת שזה הרסני או מונע כניסה להריון, בטח לא משבש הריון קיים. אני כן חושבת שהלחץ שלך מהלחץ הוא זה שמלחיץ ומוסיף סטרס מיותר. קבלי את עצמך ככה, תאהבי את עצמך ותעריכי את עצמך שאת עומדת בכל הסבל הזה ובתקופה הקשה אפילו אם את כועסת ומתוחה. נסי לא להרגיש אשמה כשאת לחוצה כי האשמה היא הבעיה ולא הלחץ.
לילה טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:49
28
הי,
הזכרת בשאלתך מספר נושאים.
ראשית, החיבור המידי לאחר הלידה מושפע מאד מההריון שקדם, מתהליך הלידה עצמו ומקוקטייל הורמונלי מיוחד שמתרחש בגוף האישה מיד לאחר הלידה.
בהקשר הזה, אם תהליך ההשלמה והקבלה את עובדת התרומה לא נעשה בזמן שקדם להריון או לפחות בזמן ההריון, עשויה באמת להתרחש בעיה בחיבור לצאצא. אך כמובן שרוב הנשים עוברות תהליך קבלה והיקשרות במהלך ההריון מה שמקל עליהם לאחר הלידה להיקשר לתינוק. יש לזכור שגם אם ההיקשרות והאהבה העזה לתינוק לא מתרחשת בשעות של הלידה היא עשויה להתרחש בימים שלאחר מכן וזה בסדר. זה תהליך המשתנה מאישה לאישה ואין להבהל מתגובה איטית יותר.
בנוגע לדיכאון שלאחר הלידה, שוב, זה קשור לתהליך עיבוד ההחלטה, והאבל על כך שהריתי לא מביצית שלי, ועד כמה הנושא דובר ועובד. ככל שהנושא דובר יותר זה סייע בוודאי לתהליך ההשלמה ולקבלה, מה שמותיר את היולדת זהה ליולדת שילדה צאצא שנוצר מביצית שלה, בסיכוי להתמודד עם דיכאון שלאחר הלידה.
לילה טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'ברוכה הבאה יעל שאלות שעולות לפעמים בפורום'
ברוכה הבאה יעל שאלות שעולות לפעמים בפורום
10/05/2010 | 21:31
1
28
תודה על ההיענות.
אני רוצה להעלות כמה נקודות שמטרידות אותנו ואשמח אם תוכלי להתיחס אליהן:
1. השלב הראשון של המעבר לתרומה - איך עוברים את האבל?
2. עד כמה הילד יהיה שלי? האם כאשר יעשה עבודת שורשים - האם שורשיו הם של התורמת או שלי ושל הורי? האם הוא שלי בדיוק כמו של בן זוגי? איך לספר להורים (מי שחושב שזה לא צריך שזה יהיה סוד) כך שהחמות תבין שהילד שלי ושל הורי לא פחות משלה למרות שהגנים שלה בילד יותר מאשר שלי, וכן שהחמות לא תעקם את האף על הכלה הקשישה/לא מוצלחת של בנה.
3. האם התורמת היא אמא ביולוגית או אמא כלשהי לילד שלי? האם היא "חור שחור" בעברו?
4.איזו תורמת לבחור? האם להסתפק בידיעה שהיא בריאה ולסמוך על בחירתו של הרופא או שיש משמעות לפרטים שחשובים לי כמו השכלה או פרטי מראה מסוימים?
5. אימון: בטיפולים שכ"כ יקרים לליבנו ומהווים אבן שואבת לרופאינו - איך אני יודעת שהרופא אכן נותן לי את מספר העוברים שהבטיח (אולי סתם שם לי מים ולא היה שם אף עובר) עד כמה אני יכולה לסמוך על הרופא במרפאה שאינני מכירה שיתן לי את התורמת שביקשתי? אולי ישתדל לתת רק למטופלת שהוא מכיר?

    
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
11/05/2010 | 00:12
33
הי,
1. אין דרך אחת נכונה לעבור את שלב האבל. אבל בד"כ מה שעוזר זה לדבר ולבכות, לפחד ולדבר על הפחדים, לכעוס ולדבר על הכעסים, להיות עצובה ולדבר על האובדנים.
לאט לאט יוצאים מתהליך האבל ועוברים לשלב ההשלמה והתארגנות בתוך המציאות החדשה. גם אח"כ שלבים מסויימים בתהליך מעוררים שוב את האבל ואז התהליך חוזר על עצמו.
2. אם תאמיני ותביני ותרגישי שהילד הזה הוא שלך זה מה שתקריני כלפי חוץ. וכמובן שבעבודת השורשים את היא אימו ולא התורמת. בנוגע לסביבה, אין לנו יכולת לשלוט על תגובות הסביבה. לצערי, תמיד יש תגובות פוגעות, פרמיטיביות ולא רגישות, לאט לאט תלמדי להתעלם, או לנסות להסביר (אם יש עם מי לדבר), ואם לא אז פשוט להסתכל בחמלה על אותם אנשים ולהאמין שאת ובן זוגך, את החלק בלתת לילד את התחושה שאת היא אימו, עושים, וזה מה שהכי חשוב.
בנוגע לבן הזוג, ברור שהתהליך אינו מאוזן, וככל שזה "נופל" על זוגיות מאוזנת יותר זה יותר טוב. מן הסתם, אם קיימים עוד קודם בעיות שנוגעות לחוסר איזון במערכת היחסים הזוגית זה עלול להקצינן. חשוב לדבר הרבה לפני ההריון הלידה על הנושאים האלה ביניכם או עם יועץ חיצוני.
3. התורמת היא אישה זרה שממניעים אישיים תרמה את מטענה הגנטי והוא סייע לכם להביא לעולם את ילדיכם. את היא אימו, נשאת אותו ברחמך ואת גם מגדלת ותגדלי אותו כל חייך. וזה מה שהופך אותך לאמו.
4+5 התהליך של תרומת ביצית מערב אלמנטים גדולים של עמימות. קיים חוסר ידע גדול לגבי התורמת וכן עולים גם חששות לגבי מהימנות המידע שנמסר. רצוי לבחור ולחוות שליטה בקריטריונים שאכן יכולה להיות לכם שליטה בהם, גם אם מדובר בהשכלה, גובה וכו', כדי להגדיל בקצת את תחושת השליטה שלכם ולהפחית את העמימות שבמילא קיימת. חשוב להתחבר לרופא או למרכז רפואי ששמעתם עליו חוות דעת טובות ושמרגיש לכם אמין ונוח. ובסוף, יש להשלים עם כל מה שאין ביכולתכם לשנות או לדעת. גם זה חלק מהאובדן המלווה את התהליך.
בהצלחה,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'ועוד שאלה שלי'
ועוד שאלה שלי
10/05/2010 | 21:41
4
21
לאחר כ"כ הרבה טיפולים והפלות כיצד מתגברים על החרדה - למרות שבד"כ אני לא אדם חרדתי אבל בהקשר הטיפול נהייתי כזו.. אני כבר בתשיעי ועדיין לא בטוחה שסוף סוף הסרט הולך בדרך הנכונה (עד שאשמע אותו בוכה רק אז אאמין)
האם הציפיה הענקית והאינטנסיביות בארבע וחצי השנים האחרונות - עלולים לגרום לריקנות עם ההגעה למטרה ולדיכאון אחרי לידה? איך אני מזהה את זה אם זה קורה ואיך מגייסת עזרה במהירות?
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'חרדה בלתי פוסקת'
חרדה בלתי פוסקת
10/05/2010 | 22:47
1
32
שלום יעל,

אני בשבוע 26+5. מרגישה שאני נמצאת בחרדה מתמדת שמשהו הולך לקרות.
מפחדת לעזוב את סביבתי הקרובה "מדינת תל אביב" שמא משהו יקרה ואהיה רחוקה מהרופא ומבית החולים.
אפילו לאילת שרחוקה חצי שעת טיסה מתל אביב אני מפחדת לנסוע.
אני מודעת לזה שאי אפשר להמשיך כך שהרי יש עוד זמן לא מועט עד ללידה, כך אני מקווה וכל המצב הזה בודאי גם לא טוב לעוברית.
איך אפשר להתגבר על החרדות?

תודה,

נועם
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:52
36
הי נועם,
אני מניחה שבעברך טיפולי פריון, אובדנים ותהליך של אבל. את זה אי אפשר לקחת לך ולזה יש השפעות על החוויה שלך את ההריון הנוכחי כשברירי והפיך כל כך.
זו תגובה אופיינית. אם את מרגישה שזה פוגע באיכות חייך ניתן לפנות לפסיכיאטר, הומיאופט או רופא המשפחה ולהיעזר בתרופות להפחתת חרדה.
לילה טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
11/05/2010 | 00:19
24
הי,
החרדה המתמשכת קשורה לאובדנים הרבים שחווית. לציפיות שנקברו, לאכזבות שמילאו את החלל, עד שהגיע ההריון המיוחל.
לאחר היסטוריה מתישה שכזו אין פלא שאת בחרדה. יש נשים שהחרדה עוברת להן לאחר השליש הראשון ויש נשים שרק לאחר הלידה.
פעם קראתי על אישה, שעברה הרבה טיפולים ולבסוף נכנסה להריון וכל כך פחדה שהפלא הזה יגמר ויותיר אותה שוב בידיים ריקות שהחרדה הזו ליוותה אותה לאורך כל ההריון. ובלידה, כך היא מספרת, היו לה רגעים שעלתה בה התחושה שבעצם מדובר בהפלה ושהיא שוב הולכת לאבד והיא ניסתה להחזיק, "שלא יפול", עד שהיא הבינה שהיא בחרדת מוות, חרדה מהמוות, ושחררה. וילדה בשלום. עוד מעט תיהי אחרי. הפרק הזה בחייך מעולם לא ישכח אך כולי תקווה שתוכלי לגדל את ילדך בשלווה ולפתוח דף חדש.
כל טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'עצות להרגעה'
עצות להרגעה
11/05/2010 | 12:46
18
היי אשלי , אני מאחלת לך המון הצלחה ושהלידה תעבור בשלום ותהני מכל רגע. אני בטוחה שבהריון הבא והבא אחריו ( האחים המיועדים בהמשך של התינוק שאת צפה לו) יהיו כבר  יותר קלים ופחותים במחשבות חרדה בשל העובדה שתהיי עסוקה בגידול הילדים הגדולים.

אני אם לבן יחיד שלאחריו לא הצלחתי להכנס להריון שנים רבות למרות הטיפולים הרבים וכעט אני עומדת לפני החלטה לעבור תרומת ביצית.

רציתי שתדעי, מתוך נסיון וניסיון של אמהות אחרות, החרדה לשלום הילדים מתחילה עם קבלת התשובה של ההריון ונמשכת כל החיים.

אני מאחלת לך שנים רבות של אושר , לידה קלה ושתהני מגידול התינוק באושר ושלווה
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'איך מתמודדים עם הלחץ הנפשי? '
איך מתמודדים עם הלחץ הנפשי?
10/05/2010 | 22:22
1
24
שלום יעל,
אני עוברת טיפולי פוריות כבר שנתיים וחצי.
זה מאוד קשה לי במיוחד אחרי כ"כ הרבה טיפולים וכשלונות.
עברתי הפלה אחת והרבה הריונות כימיים.
קשה לי גם לשמור על האופטימיות.
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הלחץ הנפשי?
תודה דגית
נ.ב.
אשמח לשמוע אם מתארגנת קבוצת נשים בטיפולי פוריות
לטיפול קבוצתי.

תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תשובה לשאלתך'
תשובה לשאלתך
10/05/2010 | 23:59
30
כן כן. הלחץ הלחץ. שאלת השאלות. האם באמת אפשר להפחית את הלחץ בתקופה תובענית כל כך, מסורבלת מבחינה לוגיסטית, מערבת רגשות קשים כל כך ובעיקר מוצפת בציפיות ובאכזבות, באובדנים ובתהליך מתמשך של אבל.
אי אפשר באמת להיות רגועים בתקופה שכזו. אבל... חשוב לשמור על אופטימיות. לשמור על איכות חיים טובה לצד הטיפולים, זה אומר, לבלות, להינות מדברים, לשמור על זהויות אחרות שלך, ולא רק על זהות מטופלת הפריון, לשמור על זוגיות טובה ויציבה, מעצימה ומכילה, הדדית ומחזקת (אם יש זוגיות כמובן). לשמור על קשרים עם המשפחה וחברים, למרות הקושי, כי הם משמשים מקורות תמיכה. ולדעת...שמתישהו זה יקרה.. לא לרצות שזה יקרה עכשיו ומייד, אלא לחיות עם יותר אורח רוח. נורא קשה, אני יודעת, אבל אפשרי. וחוץ מזה אני מאד ממליצה על טיפולים משלימים של שיאצו, דיקור, פרחי באך וכמובן פעילות גופנית סדירה ומהנה שעוזרת גם להגיע לאיזון רגשי וגם מגדילה את סיכויי הקליטה.
כל טוב,
יעל
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'תודה רבה יעל'
תודה רבה יעל
11/05/2010 | 00:18
11
15
תודה שהחזקת עד שעה זו ועל התשובות המחכימות
לילה טוב
מכולנו
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'שמחתי. כל טוב לכולן. '
שמחתי. כל טוב לכולן.
11/05/2010 | 00:21
10
22
לצפיה ב-'קראתי הכל'
קראתי הכל
11/05/2010 | 11:43
9
29
למרות שלא מצאתי שאלות לשאול.
הבנים שלי בני 8+, הנושא פתוח מאד אצלנו בבית, היו תקופות עם יותר שאלות, כרגע לא נראה שזה מעסיק אותם, אבל בעתיד בטח יעלה שוב ויצוצו שאלות חדשות ומאתגרות יותר.
קראתי את כל התשובות שלך ושמחתי לדעת שהמודעות עולה וכבר יש לאן לפנות לייעוץ בדרך החתחתים הזו.
מבחינתי השימוש במונחים הורה ביולוגי או אב/אם גנטיים הוא מוטעה בהקשר שלנו. התורם/תורמת הם לא הורים ולא אבות או אמהות, ולדעתי זו שגיאה להציג אותם כך. אמנם רק סמנטיקה אבל גם היא חשובה.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'לא רק סמנטיקה'
לא רק סמנטיקה
11/05/2010 | 13:24
8
20
מי שמבלבל בין "תורם זרע" לבין אבא, שוכר אח"כ חוקר פרטי כדי למצוא אבא ולסתום בכך את "החור השחור". הוא אולי ימצא את התורם, ואולי אפילו התורם ישמח להיות איתו בקשר, אבל אותו ילד לא ימצא אבא, וחבל לחנך אותו למקום הזה.
ילד שנולד למשפחה שיש בה אמא ואין בה אבא, ואימו תספר לו שיש לו אי שם "אב גנטי", יבקש כשיגדל למצוא את אותו אבא כדי לסתום את "החור השחור". לצערי, זו העצה שניתנה כאן לאחת השואלות ואני חושבת שכדאי לשקול אותה שוב. נדמה לי גם, שבין שתי האופציות, שאותו ילד יספר שאביו מת בתאונה (סיפור שהוזכר באותה תשובה) לבין תחושת החור המתמדת שתלווה לכל החיים - האפשרות הראשונה עדיפה. ילדים בגילים מסוימים מספרים כל מיני סיפורים, שעוברים עם הזמן.
אבל מי שילמד מגיל צעיר את העובדות כהוויתן, שהוא נולד למשפחה קצת אחרת, שבה יש אמא וילד ואולי גם דודים וסבא וסבתא, ואין בה אבא, יגדל שלם וחסון יותר מבחינה נפשית ולא ילך לחפש את מה שאין.

לסמנטיקה יש תפקיד חשוב בהעברת המסרים הללו, בבניית מערכת הציפיות ובחינוך בכלל.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'לגמי מסכימה איתך'
לגמי מסכימה איתך
11/05/2010 | 13:36
18
לצפיה ב-'ואת יודעת מה?'
ואת יודעת מה?
11/05/2010 | 13:44
3
21
אם כבר קריאה ביקורתית יותר של התשובות, אני לא מסכימה עם הגישה ש"הפסיכולוגיה הפוסט מודרניסטית מדברת על רב אמיתות ו"אין אמת אחת"". אולי זה נכון לפעמים, אבל לעניות דעתי זה רע במקרה שלנו. ומי שלוקח על עצמו תפקיד של ייעוץ לזוגות שנמצאים בתהליך הזה, לא יכול להתעטף בעלה תאנה של "אין אמת אחת". כי לדעתי אי אפשר למצוא אפילו דוגמה אחת שסודות מהילדים, שקרים והסתרה הובילו אי פעם למשהו טוב.
יועץ טוב חייב למצוא דרך להעביר את זה גם להורים שחושבים אחרת.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-' כתבת יפה'
כתבת יפה
11/05/2010 | 21:21
12
לצפיה ב-'איך אמר הרב בבדיחה: '
איך אמר הרב בבדיחה:
12/05/2010 | 08:16
1
24
אתה צודק ואת צודקת וגם את צודקת. אופס... עוד מותר לספר בדיחות - לא ישלחו אותי לחמש שנים לכלא?
וברצינות: אמנם אני חושבת שסודות עתידיים להתגלות, והעיסוק בהסתרתם הוא עיסוק שאינו עושה טוב לאדם וטומן בחובו ניתוק מיודעי סוד. מצד שני ישנם אנשים המיומנים בשמירת סודות הן בכוחות הבטחון והן באנשים שנפגעו ממשהו טראומתי במיוחד (אם כי אני לא רואה עצמי שייכת לראשונים ולא מוכנה לשייך את התרומה לדוגמא השניה).
אבל מקריאת שני השרשורים (כולל כל התגובות) - הן היעוץ של יעל  איתן שילר והן של ילדה מחייכת אני רואה שכל אחת בפורום רק מצאה הוכחות לטענתה והתבצרה בה יותר.
אז אולי צודקת יעל שאין אמת אחת חותכת, ולכל דבר יש הרבה פנים. והאמת שבחיים באמת אין משהו אחד, וקשה לנו לדעת מהו הדבר הנכון במיוחד בקשר לעתיד. לכל דבר יש חסרונות ויתרונות. וכל חסרון של אדם אחד הופך ליתרון בעיני האחר. אני גם חושבת שנימוקים מעולם הלוגיקה שאחד בהכרח מוביל לשתיים ושתיים אם כך יוביל לשלוש ומכאן אין ספק שיגיע ארבע אינם בהכרח תופסים לגבי תחושותיהם של בני אדם בעתיד. המבנים ההתפתחותיים שלנו הרבה יותר מרחביים עם הרבה מעקפים בדרך. קשה לדעת איך אדם ירגיש בשלב כזה או אחר, מבלי לדעת מה הבסיס שקיבל - והאם אכן הצלחנו לתת את אותו בסיס שרצינו לתת? שהרי בחינוך יש לנו הרבה תיאוריות שחלקן אנחנו לא מצליחים לממש - כי מה לעשות החיים לוקחים אותנו למקומות אחרים - וחלקן של התאוריות שאנחנו כן מצליחים לבצע באדיקות - פשוט מתנפצות לנו בפרצוף. (בטח בגלל השכנים המעפנים או המורה המפגרת שהורסים לנו את כל החינוך).
כך שכנראה שיועץ טוב צריך להציג את שתי הפנים ולתת לאדם לבחור.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-'כתבת יפה ובאופן תיאורטי אני מסכימה עם רוב דבר'
כתבת יפה ובאופן תיאורטי אני מסכימה עם רוב דבר
12/05/2010 | 08:31
14
דווקא עם המשפט האחרון - אני חושבת אחרת. לאורך השנים היינו לא פעם בייעוצים פסיכולוגיים כאלה ואחרים, אני מניחה שיש אנשים שמתחברים ליועצים שלא מביעים דיעה אלא נותנים למטופל להעלות את הבעיות ולהגיע בעצמו גם לפתרונות. אני לא יכולה לסבול יועצים כאלה. אני מעוניינת בדו שיח, בהצגת עמדות נוספות, בהנחיה של אדם שאני מאמינה שיש לו זוית ראיה רחבה יותר.
אני לא צריכה יועץ כדי שיציג לי את שתי הפנים ויתן לי לבחור, את זה אני עושה בעצמי. אני תמיד אפנה ליועץ שאני סומכת עליו שיגיד לי באומץ גם את מה שקשה לי לשמוע, וידריך אותי לקבלת החלטות נכונות יותר.

יש לציין שהייעוצים שעברנו לא קשורים לתרומת הבייציות כלל, אלא לטלטלות אחרות שעברנו בחיים. בנושא תרומת הבייציות לא הייתי זקוקה לייעוץ, הדרך תמיד היתה ברורה לי.
תרומת ביציות >>
לצפיה ב-''
11/05/2010 | 21:23
1
3
לצפיה ב-'להילה8881'
להילה8881
11/05/2010 | 21:24
14
לצפיה ב-'מסכימה עימך!'
מסכימה עימך!
12/05/2010 | 10:24
15
לצפיה ב-'תודה לך יעל'
תודה לך יעל
11/05/2010 | 00:27
15
למרות שלכאורה אין לי יותר מידי התלבטויות, קראתי בשקיקה כל מילה שכתבת. לרגע או שנים קצת נבהלתי, אפילו לקחתי ללב את "משא רגשי שנושא הילד כל חייו". אבל אחר כך נשמתי עמוק ונזכרתי שגם בלי נושא תרומת הביציות יש לי עוד מליון דברים ואחד להתמודד איתם בגידול הילדים שלי.
הדברים שכתבת עזרו לי להרגיש שלימה יותר עם ההחלטה שלי לספר לילדים את סיפור התרומה.

ואנקדוטה קטנה. את הצלחת הטיפול, והלידות שלי אני זוקפת- בין היתר- לספר הקבלה שחמותך הפקידה בידי לפי שנים. אני מקוה שהספר ממשיך לנדוד ולשאת פרי.
תרומת ביציות >>

הודעות אחרונות

23:29 | 16.07.19 חתולת עולם11
13:05 | 08.07.19 אורחים בפורום
19:21 | 06.07.19 אנונימי1510
16:45 | 03.07.19 myDoron
16:12 | 01.07.19 אורחים בפורום
21:39 | 30.06.19 איילת ר
11:30 | 30.06.19 kobi932
10:45 | 30.06.19 אורחים בפורום
13:01 | 29.06.19 יפהס 461
15:51 | 25.06.19 אורחים בפורום
11:05 | 24.06.19 אופטימית 55
05:31 | 21.06.19 אורחים בפורום
06:40 | 20.06.19 אורחים בפורום
20:54 | 18.06.19 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ