גחלילית זוהרת
New member
סוף סוף החג שאני הכי אוהבת יההההההה (ושחנילה ממש לא נה נני נננה נה
אין כמו עוגת גבינה, פשטידת גבינה, בלינצ'ס גבינה אמממממ יאמייייייי בריבוע בחזקת פאי גבינה עם תותים
ועד ששושלקה תביא לנו את הסיפור שלה מביאה סיפור שמצאתי לחג:
הסיפור הבא הוא אגדת עם מוכרת, שעברה התאמה לימינו אנו, ומתאימה לחג השבועות.
כחודש לפני חג השבועות, באחד משיעורי החברה, כינסה המורה רותי את כל תלמידיה ואמרה להם את הדבר הבא:
"בעוד חודש, נחגוג את חג השבועות, הלו הוא חג הביכורים, ולכבוד זה, אנחנו עומדים לערוך טקס ברוח החג.
אני עומדת לחלק לכל אחד ואחת מכם זרע מיוחד. אני מבקשת מכם לשתול אותו, להשקות אותו, לזבל, לתמוך בנבט שיצמח ולחזור לכאן בעוד חודש, לקראת חג השבועות, עם זרע הביכורים שלכם.
כל אחד יביא את מה שהצליח לגדל מהזרע שנתתי לו, אני אבחן את הצמחים שגידלתם, ועל סמך מידת ההצלחה שלכם, אבחר את מיטב הביכורים- כלומר:
הזוכה בתחרות חג השבועות יהיה זה שהצליח לגדל את הצמח היפה והירוק ביותר."
כעבור חודש, לקראת טקס הביכורים של חג השבועות, הגיעו כל התלמידים לבושים לבן, חגיגיים, והביאו עמם את הביכורים שלהם.
כל אחד אחז בעציץ עם הזרע ששתל, שגדל בינתיים והצמיח עלים.
חלק מהצמחים של הילדים היו ירוקים יותר, חלקם עם עלים שקצת הצהיבו, חלקם גבוהים יותר, חלקם גבוהים פחות...
התלמידים בחנו את הצמחים, הישוו ביניהם, וניסו לנחש מי יהיה הזוכה בתחרות הביכורים...כולם העמידו את העציצים שלהם על עדן החלון, והמורה עברה בין הצמחים השונים ורשמה לעצמה הערות.
עומר היה היחיד שהעציץ שלו לא הצמיח דבר. הוא העמיד את העציץ הצחיח שלו בפינה, וניסה להסתירו בין שאר העציצים שעליהם הגבוהים התנוססו מעלה. המורה רותי בחנה את כל הצמחים, ודבר לא נסתר מעיניה. גם לא העציץ הצחיח של עומר. היא בחנה אותו מכל הכיוונים, ופנתה לעומר בשאלה: "מה קרה, האם לא מלאת את המשימה שבקשתי? האם לא השקית את העציץ יום יום?"
ענה לה עומר שלצערו, למרות שהשקה, וזיבל, וניסה לשנות מיקום ומידות תאורה שונות מבחינת אור השמש, הוא לא מבין מדוע, אבל הזרע שלו לא גדל, אולי בכל זאת עשה משהו לא בסדר, והוא לא יודע מה... עומר אף הוסיף שהוא ממש מצטער, אבל רצה בכל מאודו להביא לה את מיטב הביכורים, אך זה מה שצמח...המורה רותי סיימה את רישומיה, הרימה את ראשה לעבר התלמידים ואמרה נחרצות:
"יש זוכה בטקס חג השבועות, והזוכה הוא... עומר!"
רחש של שוק והלם נשמע בין התלמידים..."אבל איך זה יכול להיות? עומר הביא עציץ ריק??? " מלמלו הילדים וכעסו.
"ההסבר לכך הוא פשוט ביותר" אמרה המורה. "לפני כחודש חלקתי לכם זרעים והטלתי עליכם משימה.
אך היה דבר אחד משמעותי שלא סיפרתי לכם. לא ספרתי לכם שהזרע שקבלתם בושל מראש במים רותחים, ולכן הוא לא יכול היה להצמיח דבר!
כולכם, פרט לעומר, הבאתם לי עציצים יפים, אבל הם לא צמחו מהזרע שהבאתי לכם. כנראה כשראיתם שהזרע המקורי שלכם לא מצמיח שום דבר, התאכזתם, ובגלל שלא רציתם לבוא בידיים ריקות, עם שתיל צחיח ולהיכשל במשימה, החלטתם לקחת זרעונים משלכם ולגדל אותם... עומר הוא היחיד שנהג ביושר ובאומץ לבוא עם הזרע שאני נתתי!
בנוסף הוא גם השכיל להתמודד עם תחושת הכישלון וחוסר השלמות, למרות שניסה וניסה ולא הצליח, והרגיש רע עם התוצאה, וחשב שעשה משהו לא בסדר, הוא הופיע בבית הספר עם הזרע המקורי!" ולכן, המתנה שלי אליכם, לכבוד חג השבועות,
זה שבמקום לרצות להיות מושלמים, תהיו שלמים עם עצמכם ועם מעשיכם!!!
אם תשתלו כנות, תוכלו לקצור אמון!
אם תשתלו ענווה, תוכלו לקצור גדולה!
דעו היטב איזה זרע אתם שותלים בזה הרגע,
זה יקבע את הפירות שתקצרו בסוף.
שיהיה לכוווולם חג שבועות שמח טעים ופורח
רק טוב!!!
