גחלי,שבת ענוגה לך ולכל החברות, (סיפור)
מר פרינס, היה בעל בית מסחר גדול לשטיחים בעיר אמסטרדם שבהולנד.
היה זה בליל שבת. המשפחה הסבה כבר סביב שולחן השבת. והנה נכנסה המשרתת והודיעה כי פקיד של חצר המלכות רוצה לדבר עם מר פרינס.
- אני מצטער שאני מפריע - אמר הפקיד בהיכנסו לחדר - אני בא בשליחותו של הוד מעלתו, הנסיך הנדריק. הוד מעלתו מבקש ממך, מר פרינס, לשלוח לארמון חמישה שטיחים, בצורה ובגודל הרשומים כאן. הוד מעלתו זקוק לשטיחים מיד, לקישוט האולם לכבוד המסיבה שתיערך הלילה בארמון.
מר פרינס לא היסס, ואמר: אני מצטער מאוד, אך לא אוכל למלא הערב את רצון הוד מעלתו, הנסיך. הערב הוא ערב שבת, יום קדוש ליהודים. אם הוד מעלתו ימתין עד מחר בערב, עד צאת השנת, אשמח לשלוח את השטיחים המבוקשים.
- אך המסיבה מתקיימת היום..... אמר הפקיד.
ומר פרינס השיב: אין אני יכול לעסוק במסחר בשבת, מסור נא להוד מעלתו את צערי העמוק.
הפקיד הלך, והמשפחה המשיכה בזמירות השבת שהופסקו עם הופעת השליח.
טרם סיימה המשפחה את ארוחת הערב ושליח הנסיך הופיע שנית: הוד מעלתו מבקש שתשלח את השטיחים מיד.
ומר פרינס בשלו: אינני יכול אלא לחזור על מה שכבר אמרתי: שבת היום, אני מצטער, אבל אין באפשרותי למלא את רצון הוד מעלתו.
מיד לאחר ברכת המזון הופיע השליח בפעת השלישית. הפעם הוא הביא אתו מכתב מהנסיך:
"מר פריס היקר!
מוכרח אני לקבל את השטיחים מיד. אהיה מוכן לשלם עבורם פי שניים ואפילו פי שלושה. אם תסרב לבקשתי, תוכל למחוק אותי מרשימת הקונים שלך.
הנסך הנדריק".
לאחר קריאת המכתב אמר מר פרינס: מפני קדושת השבת אין באפשרותי לענות להוד מעלתו בכתב ואודה לך אם תמסור את דברי כלשונם:
"נסיך נכבד מאוד!
אמנם אתה שליט גבוה ונכבד, וחובתי לשמוע בקולך ולמלא את רצונך תמיד, אך יש גבוה מעל גבוה - מלך מלכי המלכים, יוצר הכל - והוא ציווה עלינו לנוח בשבת.
צר לי מאוד להפסיד קונה נעלה וחשוב כהוד מעלתך, אך אין ביכולתי לנהוג אחרת. לא אחלל את השבת!"
השליח יצא ובחדר סערו הרוחות. בניו של מר פרינס הביעו את דאגתם וחששם: מה יהיה? כיצד יגיב הנסיך? מה יעלה בגורל בית המסחר שלהם? מה יעלה בגורלם?
כאן התערבה הסבתא הזקנה באומרה: " הניחו לאביכם, הקדוש ברוך הוא העמיד אותו בניסיון, אלוהים יהיה בעזרנו וה' ימלא את כל מחסורנו".
במוצאי שבת הגיעה הזמנה בכתב: "מר פרינס מתבקש להתייצב לפני הנסיך, ביום שני בבוקר, בשעה 10".
בשעה היעודה נכנס מר פרינס ללשכת הנסיך. הנסיך פנה אל מר פרינס ואמר:
- מר פרינס היקר, סלח לי על אי הנעימות, הבה ואספר לך פשר מעשי: בליל שבת ביקר אצלי הברון הנכבד, והשיחה נסבה על היהודים. הברון טען: אין לסמוך על היהודים, כל היהודים הם אוהבי בצע. הכסף אצלם מעל לכל. בעבור כסף, היהודים מוכנים לעשות כל מעשה.
- אני, אמר הנסיך, התנגדתי לדבריו וטענתי שהיהודים נאמנים, נאמנים לחוקי דתם ולחוקי המדינה.
- החלטנו, המשיך הנסיך והוסיף, להעמיד אותך בניסיון. שלחנו לביתך את השליח פעם אחר פעם - הכפלנו ושילשנו את מחיר השטיחים, וגם איימנו בהפסדים הצפויים לך.
אני שמח שעמדת במבחן ולא "מכרת" את השבת שלכם עבור בצע כסף. מהיום ראה בי לקוח שלכם. וגם אשתדל שהוד מלכותו, המלך - יכיר את בית המסחר שלכם"