גחלילית זוהרת
New member
לא תמיד אני מתעצבנת, באמת שלא, אני משתדלת לקחת אוויר לריאות בעיקר כשאני לא חולה ונושמת מהאף בקלות ולא מהאוזן כמו עכשיו... אני משתדלת לא להתעצבן, לא מרוע של אנשים אחרים ובעיקר לא מטיפשותם.
אבל כשאתה שולח את האוצר הכי חשוב ויקר שלך, משהו ששווה יותר מהיהלום הוורוד או בכינויו "הכוכב הוורוד" והיקר בעולם לגן, אתה מצפה שלא יתנו לו יחס מועדף חס וחלילה, רק שישמרו עליו היטב, שלא יהרסו את העבודה הטובה שעושים בבית.
מה בסה"כ הציפיות שלנו שייתנו לאוצר לאכול בהפסקת עשר ולא יתבלבלו כי בגן יש עוד ילד באותו השם....
שיחזירו את הילד עם ברק בעיניים הביתה עליז וטוב לב ולא כבוי ומצוברח, שהילד האישי והפרטי שלך ירצה ללכת לגן בשמחה ולא ימצא בגיל שלוש וחצי כל סיבה שבעולם כבר מעכשיו ,מדוע לא כדאי ללכת לגן....
שילמדו את האוצר להסתכל, לחוש, להרגיש, לשאול, לתהות ולטעות ולא ילמדו אותו לשנן ספר חוקים שהוא למד לדקלם כמו מנטרה דלוחה ולא מכבדת אפילו לא פרעוש על גבו של כלב רחוב.
אני לא תמיד מתעצבנת, אבל כשאין בספר החוקים את החוק הבסיסי של שמחת חיים ושהגננת מובילת המקום לא יודעת עברית – עד כאן!
אני מתעצבנת! אני עצבנית! אני כועסת! כאחת שמכירה את המערכת שנים אני בושה ונכלמת מהקלות הבלתי נסלחת של איש חינוך כביכול, להתנהל כך.
בפעם הראשונה נשלח מָנִיפֶסְט (מעניין אם אשת החינוך המהוללה הייתה מבינה מה זה מניפסט... אולי הייתי צריכה לכתוב מנשר? לא! זו מילה מורכבת מידי)
במנשר המדהים נכתב: " אנא הקפידו לשלוח תמתוקים בזמן כדי שנצליח להתארגן בהתאם" ." אשת "החינוך" כנראה חושבת שצורת הכתיבה של תמתוקים במקום את המתוקים היא "מגניבה" – מגניב לכם??
וזה ממשיך:
"מחר ס' תהייה במקומי. היות וביום שני אני יגיע..."
באיזו שפה כותבים יגיע ? לי הייתה מורה ללשון שלימדה אותי שזמן עתיד גוף ראשון כותבים אגיע ולא יגיע... מה פלא ששכחו לתת לילדה כריך.. הכריך כנראה התבלבל בדרך המגניבה...
ויש עוד... " אנו רוצים שבגניינו תשרור אהבה" נו באמת דייי דייייינו דיייי דיייינו מתקרבים לפסח למי ששכח ...
"נא לפנות תמגירות" עכשיו זה ברור שיש בעיה עם מילת השייכות את: את הגן, את הגננת את המגירה ואת הילד את את ...
אם נסכם את העצבים: בסה"כ ביקשנו שהאוצר שלנו שיודע כבר את כל הא' ב' ואפילו אנגלית שלא נדבר על חשבון, לא יתבלבל ממגניבות "אשת החינוך" המיוחדת שבספר החוקים שלה עברית שפה קשה ולא ברורה – היא רק המלצה...
אני עצבנית, כבר אמרתי? אבל נקודת אור מפזזת לה ברקע כי אשת החינוך כתבה אמש במניפסט פתטי על אהבה ושאר מיני הגיגים ש : "מחר אני לא יגיע"
ישששששששששששש היא לא תגיע לגן! אפשר לשלוח ת'יהלום כלומר את היהלום שלנו לגן בשקט – יש אלוהים!
רק טוב!!!
