פרס הנובל שאינו קיים

[האזרח דרור]

פרס הנובל שאינו קיים

מאת :הזל הנדרסון (Hazel Henderson) Le Monde diplomatique February 2005 .... ההתנגדויות באות מצד מדענים "קשים" החוקרים את העולם הטבעי, ושממצאי המחקרים שלהם ניתנים לאימות או להפרכה. הם טוענים כי פרס 'הנובל' בכלכלה מפחית מערכם של כל פרסי הנובל האמיתים והפך למקור מבוכה. אקולוגים, ביולוגים, מומחים למשאבי טבע, מהנדסים וחוקרי תרמודינמיקה, ביקרו את הכלכלה, תוך שהם מסתמכים על עבדותו של ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן(Nicholas Georgescu-Roegen) (2). אבל אפילו הפיתוחים של מקצועות בני-כלאיים ('כלכלה אקולוגית', כלכלת משאבי- טבע) לא יכולים לברוח מהטעויות היסודיות של הכלכלה. מבקרים רבים משווים את הדוגמות הכלכליות, כמו ההנחה המוקדמת בדבר היד הנעלמה של השווקים, לאמונות דתיות. הערה - על מודל ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן אפשר לקרוא גם בפרק כלכלה אקולוגית בבדידות

 

[Boogieman]

מעניין מאיפה הגיע ההשקפה שמדובר

במדע מדוייק. לא יצא לי להתעמק בזה עדיין אבל בפורום הסטוריה היה שרשור על המהפיכה התעשייתית ומישהו ציין שבאותה תקופה, מי שרצה להדגיש את הצד הלא יפה של התיעוש והשפעתו על מצבם של הפועלים הדגיש את המימד האנושי והצד השני דיבר במספרים ובגרפים כדי להראות איך הכל נמצא במגמת עליה. יכול להיות ששם זה התחיל.

 

[האזרח דרור]

נראה לי שהשימוש במתמטיקה

הוא הנקודה המכריעה. אתה מנסח חוקים לא מדוייקים עם מונחים לא מדוייקים אבל משתמש בנוסחאות "מסובכות" ו90% מהאנשים כבר לא יכולים להתווכח איתך ברצינות. מסכיר את ניסוי "זרם החשמל בניסוי מדעי" שהתבצע ובו אנשים התבקשו לתת זרם חשמלי בעוצמה גדלה והולכת (גם אחרי שהיה מדובר בעוצמה שיכולה להרוג אדם) , לאדם אחר במסגרת "ניסוי מדעי" (האדם השני היה שחקן שהעמיד פנים שהוא מקבל זרם חשמלי). היות והכל נעשה עם חלוקים לבנים ועם טפסים מתאימים, הכל עבד חלק. גם הניסוי החדש של רובינשטיין מראה שיש הבדלים בתשובות הערכיות שאנשים נותנים כאשר הם מתבקשים לבחור אחוז מפוטרים מטבלה או לחשב אותו על ידי גזירת משוואה. מה שסתום (מתמיטיקה או רפואת אליל) סותם את השיח. יש צורך לבסס את הכלכלה על חוקי מדעי הטבע (קודם כל) ועל ממצאי מדעי החברה האחרים (ברמה גבוה יותר) - כל דבר אחר יהיה פשוט עוד נסיון שיכשל עם הזמן.

 

[Boogieman]

איך מודדים תל"ג?

אני יודע מה זה, אבל איך עושים את החישוב, מי עושה אותו ועם איזה נתונים?

 

[האזרח דרור]

לא ממש יודע

עד כמה שאני יודע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה אותו. עפ ויקיפדיה: הערך הכולל של סחורה ושירותים שנוצרו במדינה במשך תקופת זמן. התמ"ג יחושב בשלושה דרכים: על ידי חיבור כל הסחורה והשירותים שנוצרו בפרק הזמן. על ידי חיבור סך כל ההוצאה הכספית על סחורה ושירותים בפרק הזמן. על ידי חיבור רווחי היצרנים ממכירות של סחורה ושירותים בפרק הזמן. אגב - הערכים בויקיפידה בנוגע לכלכלה ממש זקוקים לשיפורים ושינויים.

 

[דור לוי]

שאלה קשה שאלת-לשדה מוקשים נכנסת...

בשורה התחתונה אין לי תשובה, רק הפניות מעניינות. א. בגדול בד"כ יש שיטות שונות לחישוב כמעט כל נתון. יש כללים שאמורים להיות מחייבים:ההנחיות הבין-לאומיות למערכת החשבונות הלאומיים. תוכל לקרוא הסברים בנוגע לחשבונות הלאומיים בדף השאלות והתשובות באתר הלשכה: http://www1.cbs.gov.il/reader/faq/faq_h.htm סביר שהקריאה רק תעלה שאלות נוספות, בתחתית העמוד ניתן למצוא פרטי התקשרות לבירורן - שיהיה בהצלחה... ב. קיים מודל אקונומטרי נורא מסובך שנקרא "מודל תשומה תפוקה": http://www.cbs.gov.il/publications/input_output/input_heb.htm אתה מזכיר לי עכשיו נשכחות. לפני 20 שנה הייתי אחראי על הרצת המודל הזה במחלקת המחקר בבנק ישראל, במסגרת שיתוף פעולה שבו בנק ישראל תרם את משאבי המחשב וכ"א במחקר והלמ"ס את הנתונים ואת הפיקוח המקצועי. אני מקווה שאני זוכר נכון ולא מבלבל כרגע. הרעיון במודל הוא 'לצלם' את מצב המשק בשנה מסוימת "שנת הבסיס", ולהגדיר במטריצות את המקורות ואת השימושים לפי ענפים, ומי מוכר למי, את מדדי המחירים. בהמשך, יוצרים מטריצות של מקדמים. בשנים הבאות, אוספים נתוני מכירות בין ענפים שונים ואת מדדי המחירים, מכפילים אותם במקדמים ומנסים לחזות מה יהיה מצב המשק בהנחה שהמשק לא השתנה עקרונית משנת הבסיס - זו לא מדידה חדשה אלא אומדן לאימות מדידות אחרות. ג. וכאן אנחנו מגיעים לבעיה החמורה - "המדידות האחרות". לא בטוח שאם תתקשר ללשכה יספרו לך על כך. זה מסוג הדברים שנכנס לקריטריון "הכביסה המלוכלכת שבד"כ אם אין ברירה לא מוציאים החוצה"... הבעיה שלפעמים אין ברירה, ואולי לא מספיק , אבל מפעם לפעם דברים כן מבצבים. ואז אתה רואה ב(קישורי הפורום בקטגורית מידע) את הסטטיסטיקן הראשי פרופ שלמה יצחקי מתקיף את רמת שקיפות הנתונים של האוצר. ואומר בראיון ב ynet: "(כתבה ב Ynet ) פרופ´ שלמה יצחקי בהתקפה חסרת תקדים על רמת השקיפות של משרד האוצר: "משנות ה-70´ עוסקים אנשי האוצר בתעמולה, במקום לספק נתונים", אמר יצחקי במסיבת העיתונאים שבה הציג את השנתון הסטטיסטי החדש. יצחקי הבהיר כי לדעתו מותר אמנם לאוצר לעשות זאת, כדי לנסות ולשכנע לפעול בכיוון שלו. "מה שאני מציע הוא לא לסרס את משרד האוצר, אלא להפריד בין נתונים לבין מדיניות. הבעיה אינה בדרג הפוליטי, אלא בדרג המקצועי של אנשי האוצר", אמר הסטטיסטיקן הממשלתי. ..." בראיון בטלביזיה אצל רינו צרור הוא היה בוטה הרבה יותר וסיפר, כבר לא זוכר על מה בדיוק, שהנתונים הבסיסיים ביותר, שחייבים להגיע ללמ"ס ממשרד האוצר לא מגיעים. ואז הוא הודה, שכדי לספק נתונים במצב הבלתי אפשרי הזה, הלמ"ס מפברק את הנתונים על סמך נסיונות התאמה של אומדנים ממדינות אחרות - למשל ארה"ב (עד כמה שהמדינה הזו דומה לנו ...

) עכשיו אתה מבין איך מחשבים תל"ג בפועל? ועוד משהו בנימה אישית, הזכרתי שלפני 20 שנה עבדתי בנושא תשומה /תפוקה בבנק ישראל. הייתי אז בקשר עם הלמ"ס ובנושא זה ואחרים היו מתקבלים תיקונים לנתונים, שהיו לפעמים בני 10 שנים. אז בינינו לבין עצמנו החברה במחלקת המחקר די צחקנו על הלמ"ס, משהו בבחינת "בוקר טוב אמריקה" עכשיו אתם מגלים שהנתון השתנה??". היום, כשאני מבין יותר את הקשיים בפניהם עומדת הלמ"ס- אני חושב שזה המקום להתנצל בפני כל אחד מהם... אז

...

 

[האזרח דרור]

מעניין

אני לא ידעתי. בגדול כדאי לשים לב שאת מודל input-output פיתח הכלכלן הרוסי לאוניטייב (זוכה "פרס נובל" בכלכלה). שהתקיף עד כמה שאני זוכר מבכירל וניצן את האקונומטיריקה. ממה שקראתי בכלכלה במערומיה של סטיב קין, סרפאה השתמש בשיטה הזאת במודל שלו על ייצור מכונות על ידי מכונות כדי לתקוף את רעיון ההון הנאו קלאסי. עוד הערה - סיימתי לתרגם את פרק 3 של קין, והייתי מפרסם, אבל משום מה אתר בדידות נפל כרגע. אפרסם בקרוב די מדהים.