לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
70507,050 עוקבים אודות עסקים

פורום כלכלה וחברה

ברוכים הבאים לפורום רפורמה כלכלית אלטרנטיבית אם לא הצלחתם להבין מדוע הכלכלה בקרשים. אם אתם בטוחים שחייב להיות פתרון אחר - אבל אומרים לכם שאין... אם אתם מרגישים שצריך לעשות מעשה - זה המקום!פורום זה נבנה כי ``אף אחד לא קם``... כדי לתת תשובה לשאלה: ``אבל אומרים שאי אפשר אחרת?`` מטרת הפורום לסייע בבניית רפורמה כלכלית חלופית שעקרונותיה: · זוהי הרפורמה שכל המפלגות יכולות לאמץ. · אין ברפורמה שום אמירה פוליטית כמו גדרות, קיבוצים, חרדים, התנחלויות וערי פיתוח. · אין ברפורמה שקל אחד נוסף כתשלומי העברה. · כל מפלגה מוזמנת להציע את מצעה הכלכלי פוליטי תוך השלמתו באימוץ המרכיבים המוצעים כאן. · הרפורמה מבוססת רק על שיקוליים כלכליים של אופטימום - להפיק את המיטב במשאבים נתונים. · לרפורמה בעייה קשה אחת: היא מטפלת בקשר שבין הון ושלטון. היא נוגעת בסיבה למצב האמיתי במדינה: ``סמוך``, ``קומבינה`` ו - ``חבר מביא חבר``... · הסיכוי היחיד של הרפורמה תלוי בהגעה למצב משברי אמיתי, ובסיכוי חד פעמי לשיתוף פעולה אמיתי בין כולם: ימין - שמאל, שלום עכשיו ומתנחלים, דתיים וחילוניים, מבוססים ועניים, יהודים וערבים. הפורום מיועד לכל אחד מאיתנו שאכפת לו המצב הכלכלי חברתי - כל אחד יוכל לעזור!!ראשית כדאי לקרוא את המאמרים (עדיין לא כל המידע לטיוטת הרפורמה הוקלד).ניתן להעזר במילון המונחים ובמקורות המידע שיצורפו בהמשך.לשאול, לבקר (בשפה תרבותית...), להעיר, להציע ולספר לחברים, להורים, לילדים...אם יש לכם רעיון שנראה כל כך פשוט ואף אחד ממי ששאלתם לא מסוגל להבין למה לא מבצעים זאת - תביאו את זה לכאן לבדיקה.גם אם מישהו חושב שאינו מבין ופוחד לקבוע עמדה:ספרו על הקהילה לסבא המרצה, או לדוד העיתונאי, או לאח המשפטן.אם יש לכם כישורים מיוחדים - כל עזרה תתקבל בברכה:כלכלנים: מתן חוות דעת מקצועיות נוספות.משפטנים: בדיקת מצב משפטי וניסוח חקיקה נדרשת.עיתונאים ותקשורת: פרסום, פרסום ועוד פרסום...מורים: איתור מידע ותוכניות לימודים רלבנטיות וכד'.ובהמשך, כאשר הרפורמה תהיה בשלה יותר: לחץ ועצומות על קובעי המדיניות.זהו צעד ראשון בדרך ארוכה - אם משהו יזוז ולו גם הקטן ביותר: כולנו נרוויח!אנא שמרו על כללי ההתנהגות בתפוז ועל תרבות דיון נאותה.הנחיות תפוז אוסרות על פרסום מסחרי, מכתבי שרשרת והצפת פורומים וכן על גילוי זהות של גולשים אחרים (outing). למקרים חריגים, של הודעות ללא כוונת רווח, ניתן לפנות דרכי (רצוי בדוא"ל) להנהלת הפורומים.לאור פניות גולשים בפורום ובדוא"ל, נפתחה לתקופת נסיון פינת רפורמה אישית. הפינה מיועדת לטיפים ועצות כדי לחסוך ולייעל בחיינו האישיים. כדי לא להסיט מהמהות המקורית של הפורום, מידע כזה ירוכז תחת הכותרת "רפורמה אישית" בהודעות בפורום, בקישורים, במאמרים וכד'.בתודה מראש: עדכון 17/4/2005לבקשת הנהלת תפוז אני עוזב את ניהול הפורום. בשלב זה לא מונה מנהל מחליף לפורום. הפורום ממשיך את פעילותו בפורטל BSH לשיוויון וצדק חברתי:http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=179דור

אודות הפורום כלכלה וחברה

ברוכים הבאים לפורום רפורמה כלכלית אלטרנטיבית אם לא הצלחתם להבין מדוע הכלכלה בקרשים. אם אתם בטוחים שחייב להיות פתרון אחר - אבל אומרים לכם שאין... אם אתם מרגישים שצריך לעשות מעשה - זה המקום!פורום זה נבנה כי ``אף אחד לא קם``... כדי לתת תשובה לשאלה: ``אבל אומרים שאי אפשר אחרת?`` מטרת הפורום לסייע בבניית רפורמה כלכלית חלופית שעקרונותיה: · זוהי הרפורמה שכל המפלגות יכולות לאמץ. · אין ברפורמה שום אמירה פוליטית כמו גדרות, קיבוצים, חרדים, התנחלויות וערי פיתוח. · אין ברפורמה שקל אחד נוסף כתשלומי העברה. · כל מפלגה מוזמנת להציע את מצעה הכלכלי פוליטי תוך השלמתו באימוץ המרכיבים המוצעים כאן. · הרפורמה מבוססת רק על שיקוליים כלכליים של אופטימום - להפיק את המיטב במשאבים נתונים. · לרפורמה בעייה קשה אחת: היא מטפלת בקשר שבין הון ושלטון. היא נוגעת בסיבה למצב האמיתי במדינה: ``סמוך``, ``קומבינה`` ו - ``חבר מביא חבר``... · הסיכוי היחיד של הרפורמה תלוי בהגעה למצב משברי אמיתי, ובסיכוי חד פעמי לשיתוף פעולה אמיתי בין כולם: ימין - שמאל, שלום עכשיו ומתנחלים, דתיים וחילוניים, מבוססים ועניים, יהודים וערבים. הפורום מיועד לכל אחד מאיתנו שאכפת לו המצב הכלכלי חברתי - כל אחד יוכל לעזור!!ראשית כדאי לקרוא את המאמרים (עדיין לא כל המידע לטיוטת הרפורמה הוקלד).ניתן להעזר במילון המונחים ובמקורות המידע שיצורפו בהמשך.לשאול, לבקר (בשפה תרבותית...), להעיר, להציע ולספר לחברים, להורים, לילדים...אם יש לכם רעיון שנראה כל כך פשוט ואף אחד ממי ששאלתם לא מסוגל להבין למה לא מבצעים זאת - תביאו את זה לכאן לבדיקה.גם אם מישהו חושב שאינו מבין ופוחד לקבוע עמדה:ספרו על הקהילה לסבא המרצה, או לדוד העיתונאי, או לאח המשפטן.אם יש לכם כישורים מיוחדים - כל עזרה תתקבל בברכה:כלכלנים: מתן חוות דעת מקצועיות נוספות.משפטנים: בדיקת מצב משפטי וניסוח חקיקה נדרשת.עיתונאים ותקשורת: פרסום, פרסום ועוד פרסום...מורים: איתור מידע ותוכניות לימודים רלבנטיות וכד'.ובהמשך, כאשר הרפורמה תהיה בשלה יותר: לחץ ועצומות על קובעי המדיניות.זהו צעד ראשון בדרך ארוכה - אם משהו יזוז ולו גם הקטן ביותר: כולנו נרוויח!אנא שמרו על כללי ההתנהגות בתפוז ועל תרבות דיון נאותה.הנחיות תפוז אוסרות על פרסום מסחרי, מכתבי שרשרת והצפת פורומים וכן על גילוי זהות של גולשים אחרים (outing). למקרים חריגים, של הודעות ללא כוונת רווח, ניתן לפנות דרכי (רצוי בדוא"ל) להנהלת הפורומים.לאור פניות גולשים בפורום ובדוא"ל, נפתחה לתקופת נסיון פינת רפורמה אישית. הפינה מיועדת לטיפים ועצות כדי לחסוך ולייעל בחיינו האישיים. כדי לא להסיט מהמהות המקורית של הפורום, מידע כזה ירוכז תחת הכותרת "רפורמה אישית" בהודעות בפורום, בקישורים, במאמרים וכד'.בתודה מראש: עדכון 17/4/2005לבקשת הנהלת תפוז אני עוזב את ניהול הפורום. בשלב זה לא מונה מנהל מחליף לפורום. הפורום ממשיך את פעילותו בפורטל BSH לשיוויון וצדק חברתי:http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=179דור
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו. מנהל הפורום אינו מחזיק ברשיונות ייעוץ הנדרשים, עפ``י חוק, בתחומים כני``ע וביטוח. אין ביכולתו לבדוק זאת גם לגבי שאר הגולשים.
עקרונות הרפורמה      בנק ההצעות     איך אפשר לעזור?
המשך >>

לצפיה ב-'תחנות דלק זעירות והתקני תדלוק אוניב'
תחנות דלק זעירות והתקני תדלוק אוניב
31/05/2004 | 22:56
44
313
באיחור מה אני שמחה לדווח כי בדיון שנערך במועצה הארצית לתכנון ובנייה בנושא תמ"א 18  (תחנות דלק) שינוי מס' 4 - התקבלה החלטה שלא לאפשר הקמתן של תחנות דלק זעירות בדרך של היתר בלבד (למעט באזורי תעשייה, שם מותר גם היום להקים תחנות כך) - אלא רק בהליך המלא של הגשת תכנית.

בכך תם (יש לקוות ) מאבק בן כשנתיים ביוזמה להליך מקוצר, שלעמדתנו היה מוביל לנזק סביבתי חמור ולפגיעה בזכות הציבור.

אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים של משרד התשתיות בנושא תחנות דלק היא התחרות. בשם פתיחת השוק לתחרות ישנו הליך המאפשר אישור תחנות דלק בסמכות ועדה מקומית בלבד (בעקבות חוק משק הדלק), מה שמוביל באזורים מוסיימים לאינפלציה של תכניות לתחנות דלק, מעבר לנדרש. מה שקורה הוא שמאוחר יותר מבקשים גם מסחר וכו', כדי לאזן את הבסיס הכלכלי, ובכלל - זוהי דרך נוחה טובה להשביח קרקע חקלאית, ואח"כ נראה.

טענתנו היא כי שימוש בהתקני תידלוק אוניברסליים יפתחו מאוד את השוק לתחרות, מבלי הנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה מהקמת תחנות חדשות (והעלות הכלכלית כמובן*.

להלן שאילתא בנושא התקני התידלוק האוניברסליים ותשובת שר התשתיות בנושא:

היו"ר מוחמד ברכה:

שאילתא מס' 1141, של חבר הכנסת מלכיאור – לפרוטוקול.

1141. יישום חוק משק הדלק (קידום התחרות)

חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום י"ב בשבט התשס"ד (4 בפברואר 2004):

על-פי התיקון לחוק, התשנ"ח, סעיף 7(ב), באחריות שר התשתיות לקבוע כללים להפעלת התקני תדלוק אוניברסליים. בנוסף, בימים אלו מקודם ביוזמת משרדך שינוי לתוכנית המיתאר הארצית לתחנות תדלוק, תמ"א 18 (שינוי 4).

רצוני לשאול:

1. מדוע לא קובע השר את התקנים כפי שמצוין בחוק משק הדלק?

2. מדוע תומך השר בהליך אישור מזורז להקמת תחנות זעירות, על אף הסיכון הסביבתי והציבורי הכרוך בכך?

תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)

1. לאחר בדיקת הנושא עם הצוות המקצועי במשרד, התקבלה החלטה עקרונית להפעיל במשק דלקן אוניברסלי.

התקנת התקנות בנושא תלווה בפתרון כמה בעיות טכניות: במשק קיימים שני התקנים בלעדיים, עם זכויות יוצרים מוגנות. נבדקת ההיתכנות הטכנולוגית להפיכת אחד מהם בהסכמה לאוניברסלי, או, לחלופין, טכנולוגיה חדשה של קורא אוניברסלי בתחנות התדלוק. נחתמו הסכמים ארוכי טווח בין חברות הדלק לגופים המוסדיים, העסקיים והכלכליים – נבדקת אפשרות קיצורם.

עם פתרון הבעיות הטכניות יתקין השר תקנות ליישום הדלקן האוניברסלי במשק הדלק.

2. שר התשתיות הלאומיות אינו נוקט הליך מזורז להקמת תחנות זעירות אלא באמצעות שינוי תמ"א 18 במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

השינוי המוצע בתוכנית מאפשר הקמת תחנות דלק זעירות בשטח מצומצם מזה שהותר עד כה, וקובע כמה ייעודי קרקע נוספים להקמת תחנות אלה, כדוגמת חניון באזור מסחרי ואזורי מלאכה ותעסוקה. אין כוונה להכניס תחנות דלק זעירות לקרקע המיועדת למגורים. כל יתר ההוראות בנושא בטיחות ואיכות הסביבה עומדות בעינן, בהתאם לתמ"א המקורית שאושרה ב-1996.

הדיונים להכנת תמ"א 18 (שינוי 14) מתנהלים במינהל התכנון של משרד הפנים, בשיתוף נציגים מכל הגופים הנוגעים בדבר, בהם משרד התשתיות הלאומיות, משרד התחבורה, המשרד לאיכות הסביבה, משרד האוצר, פיקוד העורף, נציבות הכבאות, המשטרה, הגופים הירוקים והרשויות המקומיות.








כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'ברוכה הבאה נרים '
ברוכה הבאה נרים
01/06/2004 | 02:09
43
3
אני מקווה שהשמחה המשותפת לא מוקדמת מדי, מכיון שהידיעות בעיתונות דיברו על החלטה הפוכה.

זה המקום לספר על שיתוף הפעולה בין פורום רפורמה כלכלית ושומרי הסביבה של החברה להגנת הטבע.
זוהי דוגמא שבה מידע שהיה בידי חברי הפורום (מנהל הפורום במקרה זה )
הועבר בצורה גלויה בשרשור הבא לגופי שמירת הטבע.
מידע זה שימש כבסיס להכנת השאילתא בכנסת שהגיש ח"כ הרב מלכיאור עליה נכתב בהודעה הראשית.

עד כמה השפיע המידע על ההחלטה  לחסל הרעיון להליכי אישור מקוצרים ומזורזים לתחנות דלק זעירות  כנראה לעולם לא נדע...
לפעמים עצם העובדה ש"הם יודעים שאנחנו יודעים שהם יודעים שאנחנו יודעים..." יכולה להספיק.

מה שלדעתי אפשר ללמוד מזה,
על החשיבות שבהעברת מידע בין הגופים העוסקים בנושא ועל החשיבות שבשיתוף פעולה.
לכן אני מבקש, כל מי שיש בידו הצעות ו/או מידע אמין ומבוסס על מצבים דומים, על חוקים שנחקקו ולא מיושמים,
ביחוד כאלו שיישומם פוגע ונוגע במה שמעלה חשד כקשר הון-שלטון מוזמן לחשוף זאת לעיני הציבור...


שימו לב כי גם לגבי נושא הדלקנים אפשר לראות צעד קטן קדימה.
אם בתשובתו של עוזר השר לפניה שלי אליו יש טענה כי מתקיימת בדיקה, הרי עכשיו בתשובת השר לשאילתא לעיל,
יש כבר הצהרת כוונות על  החלטה עקרונית להפעיל במשק דלקן אוניברסלי.
מצד שני, אפשר לראות שם גם הכנת כסת"ח וסיבות מדוע לא ליישם כוונה זו...

המשך יבוא...

הערה:
בהמשך ישורשרו ויאוחדו מתחת להודעה זו מספר שרשורים הקשורים לנושא וכבר עלו בפורום רפורמה כלכלית.


כלכלה וחברה >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'משאבה בכל פינה '
משאבה בכל פינה
25/05/2004 | 12:44
38
9
כתבה של ליאור ברון במעריב מ 14/5. העוסקת בנושא הקמת תחנות דלק קטנות ללא צורך בקבלת רשיון אלא בהתר בלבד.

כדאי לשים לב שהנושא הסביבתי וההתנגדות לשינוי בתוכנית המתאר בכלל לא מוזכרים כאן.

לא מוזכר כאן גם נושא הדלקנים, אי קיום החוק ע"י משרד התשתיות והחשד לקשר הון שלטון.

האם בכך נאמרה המלה האחרונה? עד כמה המידע מדויק? נמתין ונראה.

כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'כדאי להזכיר'
כדאי להזכיר
27/05/2004 | 18:07
2
2
שמי שקידם את הנושא היה השר "אוהב החיות", המיליונר בן "המעמד הבינוני" - אברהם פורז משינוי.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'יש לך ביסוס לזה?'
יש לך ביסוס לזה?
27/05/2004 | 21:59
1
4
לא שאני יודע משהו אחר.
אפרופו חיות ושמירה על חיות... דבר חיובי וחשוב כשלעצמו,
אבל ראית איזה פרויקט עשו מהצעת החוק הזו(הצעת חוק: פעילות גופנית לכלב, העשרה סביבתית לחזיר)
מקריאה שטחית נראה מינימום פקודת מס הכנסה...  
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'השר פורז ידוע כתומך בתחנות דלק'
השר פורז ידוע כתומך בתחנות דלק
04/06/2004 | 00:16
5
השר פורז היה אחד המקדמים והתומכים של חוק משק הדלק בשנת 1998, הלא הוא החוק שמימושו נעשה באופן סלקטיבי - הוא מאפשר הקמת תחנות דלק בשטחים הפתוחים בסמכות וועדה מקומית בלבד, אבל ענייןהדלקנים כאמור מעולם לא מומש.
גם היום השר גם לא מכחיש את תמיכתו בתחרות משק הדלק גם באמצעות עידוד הקמת תחנות דלק חדשות
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'רפורמה חיובית'
רפורמה חיובית
27/05/2004 | 22:14
30
1

תחנות דלק זעירות בערים הן רפרומה חיובית בשוק תחנות הדק בארץ שתגביר את התחרותיות בתחום.

הרגולציות הקיימות בארץ בתחום הקמת תחנות דלק מגבילות את התחרות, והביאו להקמת "מפלצות דלק אקולוגיות" בערים ובצידי הדרכים, תחנות ענק יקרות הזוללות שטחים, צפופות במכוניות, עמוסות יתר על המידה בדלק וסולר ורבות מהן מזהמות את הסביבה.

תחנות דלק זעירות יקלו על הצפיפות בתחום, ויגבירו את התחרות. תחנות כאלו פועלות בערים רבות במערב בהן האוויר הרבה יותר נקי מערינו.

שורלק
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'אכן רפורמה חיובית ומועילה'
אכן רפורמה חיובית ומועילה
28/05/2004 | 21:18
1
3
ובהחלט אין שום סיבה לא להקים בערים תחנות דלק בדגם היפני, שלוש משאבות קטנות ומוגבהות מעל מפרץ בכביש, תדלוק מהיר וממשיכים, בלי בתי קפה ומסעדות וקניון צמוד.
אכן רפורמה מועילה וטובה. יבורך העוסק במלאכה.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'לכל תומכי הרפורמה במשק הדלק'
לכל תומכי הרפורמה במשק הדלק
04/06/2004 | 00:37
3

לא אוסיף על כל מה שכבר נאמר לגבי תחנות דלק - אשמח להדגיש כמה נקודות -
הסיכון למי התהום הוא קריטי - ועמדת אנשי המקצוע במשרד לאיכות הסביבה נחרצת מאוד בעניין זה - מאות תחנות, ולו קטנות (מבחינת זיהום אין הבדל בין תחנה קטנה לגדולה, מספיק חריר בגודל ראש סיכה) - הן איום של ממש על האקוויפר, ונאמר רבות על המצב החמור הקיים כבר כיום!
ברחבי הקהילה הארופית נסגרו בשנות התשעים עשרות אלפי (זו לא טעות!) תחנות דלק, בעיקר תחנות קטנות, לאחר שהן לא יכלו לעמוד בסטנדרטים סביבתיים נדרשים. יש מדינה (איני זוכרת איזו) שהקמת תחנה חדשה בה מחייבת סגירת 3 קיימות. הנתונים אמינים מהפיננשיאל טיימס, והוצגו ופורסמו על ידי כלכלן ארגון בעלי תחנות הדלק. אנו כרגיל מאמצים את המודה שאחרים מזמן הבינו שאין לה מקום!
גם מבחינה כלכלית, בוודאי כאשר מחשבים עלויות של פיקוח, מניעת זיהום וכו' - לתוספת תחנות חדשות יש עלות הנופלת בסופו של דבר על הצרכן, וזה לפני שדיברנו על עלויות חיצוניות
אין מחסור בתחנות דלק בארץ, בטח לא כזה שמצריך הליכים מקוצרים. יש מקומות שפשוט לא יאומן כמה תכניות חדשות לתחנות יש! הביקוש לדלק קשיח יחסית, והתוצאה של ריבוי התכניות היא הסבת הקרקע המושבחת לדברים אחרים (בעיקר בשטח הפתוח).
במקומות שאותרו כבעלי מחסור, מעולם לא התנגדנו לתחנות זעירות, רק בדרך המלך בבקשה, לא בקיצורי דרך. לכל תחנה יש מחיר. וגבוה. כמו בנושאים סביבתיים רבים, יש תחושה של אכול ושתה, ואת הצרות משאירים לדורות הבאים.

כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'הטענות שלי כנגד הרפורמה'
הטענות שלי כנגד הרפורמה
29/05/2004 | 01:51
9
4
הבעייתיות שאני רואה ברפורמה כרגע:
1.  האפשרות להקמתן ללא צורך ברשיון, כלומר:
אפשר להקים לך תחנת דלק מול הבית מבלי שתוכל בכלל לנסות להתנגד.
2. לא מוצו אפשרויות אחרות להגביר את התחרות בתחום, להפך, חוק שנחקק בנושא לא קוים. ואני מתכוון להגדרת הדלקנים כהסדר כובל במתכונתו הנוכחית ואילוץ חברות הדלקן לקישור הדלקנים כדלקן אוניברסלי.  שורלק, "ברחל בתך הקטנה" האם אתה תומך בזה או מתנגד?

באופן אישי אני לא בעד או נגד תחנות דלק  - אני נגד הקמת תחנות דלק מיותרות. כפי שאני נגד כל בזבוז אחר.

שים אני לא נכנס כרגע לעצם הנחיצות של תחנות דלק זעירות בסופו של דבר ואם אני מבין נכון, גם שומרי הסביבה בשלב זה לא נאבקים כנגד עצם הקמת תחנות דלק זעירות, אלא לגבי שיטת מתן התרי בניה ללא צורך ברשיון.
ממה שהבנתי מהפרסום שלהם, יש בעיה עם ריבוי תחנות דלק שאין היום יכולת לפקח על הכמות הקיימת, בוודאי שלא כשיהיו הרבה יותר תחנות.
ההסתברות לזיהום כשיש הרבה תחנות קטנות גדולה מההסתברות לזיהום כשיש מעט תחנות גדולות ולו רק בגלל שטח הפנים הגבוה יותר של הרבה מכלי דלק.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
29/05/2004 | 21:07
8
2

1. לגבי בנייה מתחת לבית שלך או שלי, קטע מתוך הלינק שאתה בעצמך הבאת:
"שיאפשר מעתה לחברות דלק להקים תחנות דלק זעירות גם בחניונים, בחצרות מפעלים ובאזורי מסחר. על-פי החלטת המועצה, הקמת תחנות דלק זעירות באזורי תעשיה תיעשה ללא צורך באישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ותוך מתן היתרי בנייה בלבד. בנוסף, לראשונה תתאפשר הקמתן של התחנות הזעירות באזורי מסחר ומגורים, לאחר שיעברו הליך תכנוני מקוצר - אישור ועדה מקומית בלבד במקום אישור ועדה מחוזית. "

הדברים מדברים בעד עצמם וזה נראה לי מצויין לצרכנים לאקולוגיה. להערכתי יש צורך בעוד מאות תחנות דלק בארץ.

2. לגבי דלקן ופזומט, זו בעיה קטנה לדעתי לנוכח חוסר התחרותיות המשווע בשוק הדלק בארץ, מהזיקוק ועד לקמעונאות בתחנות הדלק.
דווקא השינוי של תחנות זעירות יפתור את חוסר התחרותיות, כי אנשים רבים (וגם חברות עם ציי מכוניות) יעדיפו לרכוש דלק בזול בתחנות קטנות וזולות, ואם יש להם דלקן אז יעברו לתחנות זולות וזו תחרות אמיתית.

הידעת דור שיש מיגבלה על הקמת בתי מרקחת, אסור להקים בית מרקחת במרחק מסויים מבית מרקחת קיים. למה ?  באמת שאלה טובה, אולי בשביל להגביל תחרות.
ישראל מלאה ברגולציות מיותרות המקטינות ומגבילות תחרות, ומי שמשלם את המחיר זה כולנו ובעיקר העניים.

שורלק
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'בבקשה תתיחס לעניין הדלקנים:בעד/נגד?'
בבקשה תתיחס לעניין הדלקנים:בעד/נגד?
29/05/2004 | 23:10
7
3
בבקשה אל תסיט את הנושא ותתייחס לשאלתי בעניין הדלקנים:
האם אתה בעד ההצעה או נגדה?
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'התייחסתי דור יקירי '
התייחסתי דור יקירי
30/05/2004 | 08:14
6
1

ההצעה להכריז על הדלקן כהסדר כובל תועיל אך במעט,
כי גם לא הדלקנים אין תחרות אמיתית בין חברות הדלק ורוב תחנות הדלק והמחיר בכולן הוא די אחיד.
לכן לדעתי אין די בעוד רגולציות בתחום, ויש לאפשר הקמת תחנות דלק חדשות וקטנות בלי לחכות שנים ארוכות לרשיונות.

אנא תנסה תאר כיצד ההצעה שלך תשנה באופן מהותי את המצב, כאשר גם ללא הדלקנים אין תחרותיות אמיתית בענף בגלל כל מיני סיבות (כמו חוזים ארוכי שנים בין בעלי תחנות לחברות, תחנות ענק עם הוצאות מרובות ועוד).
הבנת דור ?

שור
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'אם חסכון של חצי מיליארד בשנה זניח'
אם חסכון של חצי מיליארד בשנה זניח
31/05/2004 | 01:30
5
אם בעיניך  חסכון של חצי מיליארד ש"ח בשנה נחשב זניח ויועיל אך במעט,
אז קשה לי להתווכח איתך...
במשפט אחד:
הבעיה של חוסר תחרותיות שוק הדלק בתחנות הדלק (בניגוד לדלק בצובר וכד')נובעת בעיקרה משום שלא יושם החוק בנושא הדלקנים.
בנושא הזה אני מפנה אותך שוב לקרוא את דבריו של הממונה על ההגבלים העסקיים,
זה האדם/תפקיד שנושא התחרות בראש מעייניו...

שים לב:
כל המידע, למעט עדכון אחד שמיד אפרט, מופיע בשרשור שציינתי לעיל.
קרא אותו בבקשה שוב היטב.
למען נוחות הקוראים אביא משם מעט נתונים:

בהנחה שנושא הדלקן האוניברסלי באמת יחזיר את התחרות לתחום, מה האומדן לנזק השנתי לאזרחי המדינה מאי יישום החוק עד כה?

דוח מבקר המדינה לשנת 2001 התריע על על תהליכים פסולים של אישור העלאות מחיר הדלק (הנושא בדיון בבג"צ).
האומדן שלו היה שהעלאה שאושרה בסך 6 אגורות לליטר תגרום נזק ישיר/תוספת הכנסות לבעלי חברות הדלק של 150 מיליון ש"ח.

כשמחיר הדלק היה כ 4 ש"ח לליטר כחצי מזה היו מסים. כלומר 2 ש"ח בתהליך הייצור.
אם יישום התחרות בשיחות הטלפוניות הבינלאומיות  הוזיל את מחירן בערך בשליש, אזי שליש מ 2 שקלים יהיה כ 60 אגורות לליטר.
ואז ערך משולש מחישוביו של המבקר ונקבל חסכון של כמיליארד וחצי ש"ח בשנה

בוא ניקח הנחות צנועות יותר, וחסכון קטן יותר.
נניח שתחנות הדלק יוכלו במסגרת התחרות להוריד את המחיר למחיר הנמוך ביותר שתחנה כלשהיא מוכרת כבר היום דלק.
הרבה תחנות שהתחילו ליישם את ההנחיות בנושא תדלוק עצמי מוכרות דלק בהנחה של 15 אגורות.
זה החישוב שהוביל אותי בשרשור שציינתי לעיל לחסכון ישיר (לפני השפעת מכפיל) של 375 מיליון ש"ח.

וכאן העדכון שהבטחתי:
מכיון שכבר ראיתי תחנה אחת לפחות (סד"ש ליד נמל אשדוד) שמוכרת בהנחה של 25 אגורות,
ובהנחה שאם היא אינה מפסידה גם האחרות יכולות...
אזי האומדן הצנוע מגיע למעל 600 מיליון ש"ח בשנה.

האמת, אני די מופתע שכתומך כ"כ מושבע בתחרות, אתה תומך בנושא אנטי תחרותי... הבנת שור?

אני מקווה שעכשיו הנושא יותר ברור, ולכן אני שואל שוב האם אתה בעד או נגד?





נ.ב. הערה בשולי הדיון:
אני לא נגד תחנות דלק קטנות, אני בעד שיקול דעת ונגד חשיבה אוטומטית. לדוגמא:
ב'אמצע שום מקום' בכביש מבודד אני רוצה תחנה גדולה עם שרותים נקיים ומזנון להתרעננות וגם אפשרות למלא שמן... כל אחד מהם הוא נושא בטיחותי בעיני.
אם בעיר תחנת דלק קטנה תחסוך הקמת תחנת דלק גדולה אתמוך בכך.
אם בעיר יהיו עוד מאות תחנות דלק כאשר אין צורך בהן וההצע הקיים מספק אז לכך אני מתנגד כי אז כל תחנה נוספת הרי היא פוטנציאל לסיכון, לבזבוז מקום, לזיהום וכד'.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'כל דבריך רק מצדיקים'
כל דבריך רק מצדיקים
31/05/2004 | 11:12
3
3
מה שכתבתי:

- הסדרי הדלקנים למיניהם אכן מקטינים את התחרות, כמו שאתה טוען.

- אבל גם ללא דלקנים אין תחרותיות יתרה בשוק תחנות הדלק בישראל.

- לכן הפתרון הוא לא רק בנושא הדלקנים כמו שאתה מציע, אלא פתרון נרחב ועמוק יותר של הקטנת הרגולציות בתחום הקמת תחנות דלק (היום זה תהליך שנמשך שנים, בשביל מה ?) והקמת עוד מאות תחנות דלק קטנות ויעילות.

למה להילחם על נושא שיגדיל את התחרות ב- 3 יחידות (לדוגמא), אם ניתן ע"י מהלך כולל יותר להגדיל את התחרותיות ב- 7 יחידות ?
למה בכלל הדלק צריך להיות מוצר בפיקוח מחירים ?

האם אתה יודע דור ידידי, שמתוך כל המוצרים לצרכן בארץ, מחירי המוצרים בפיקוח במשך שנים עלו יותר מאשר מחירי המוצרים שלא בפיקוח ?

לכן הפתרון האמיתי הוא שינוייים מיבניים שיגדילו את התחרותיות, ולא עוד פיקוח על המחירים שכאמור לא עוזר בכלל ורק נותן עילה ליצרנים/סוחרים להגדיל את המחירים.

מקווה שהבנת את עמדתי.

שורלק
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'א - בעד או נגד'
א - בעד או נגד
03/06/2004 | 01:25
כמה קשה לחלוב ממך תשובה ממוקדת והחלטית...   (כמו בנושא של דעתך על התיאור הנכון לשיטת המשטר בישראל כיום):
אחרי שדנו באספקטים של ההצעה להכריז על הדלקנים כהסדר כובל ולדאוג שיקושרו זה לזה , בהנחה שיש לבחור אחת מ 3 אפשרויות :
1- תומך בהצעה , 2- מתנגד להצעה , 3- לא גיבשתי עמדה.

מה היית בוחר
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'ב- בנושא סדר בניהול דיונים'
ב- בנושא סדר בניהול דיונים
03/06/2004 | 01:27

: (וזה לא מכוון רק אליך)
אני אשמח אם בדיונים על הצעות לצעדים ספציפיים שעולים מדי פעם לדיון בפורום,
לאחר שהובהרו השאלות  והתשובות תוכל לציין תשובה ממוקדת.
אם לדעתך הנושא פחות חשוב ממשהו אחר ואתה רוצה לדון באותו משהו אחר, אנא ציין זאת בהודעה נפרדת,
אחרת זה גורם להסטת הדיון בהצעה לאפיק אחר (יתכן שהוא חשוב כשלעצמו ואז יש להקדיש לו דיון נפרד).
קח בחשבון שאת ההצעות יקראו אנשים שזמנם יקר והם רוצים לדעת רק  על ההצעה:
יתרונות, חסרונות , נושאים לא מוגדרים וחוסרים, בעיות לא פתורות, שאלות שהמציע לא היה ער להן וכד'

בהתאם לכך אענה לך בהודעה נפרדת על הנקודות שהעלת...
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'ג-תשובות לנושאים נוספים שהעלת'
ג-תשובות לנושאים נוספים שהעלת
03/06/2004 | 01:39

כתבת>> - אבל גם ללא דלקנים אין תחרותיות יתרה בשוק תחנות הדלק בישראל.
למה להילחם על נושא שיגדיל את התחרות ב- 3 יחידות (לדוגמא), אם ניתן ע"י מהלך כולל יותר להגדיל את התחרותיות ב- 7 יחידות ?
למה בכלל הדלק צריך להיות מוצר בפיקוח מחירים ?
לדעתי נושא הדלקנים הוא המשמעותי ביותר לנושא התחרותיות. קשה להתווכח על אומדנים. אתה משקלל נושא כ 3 לעומת נושא אחר ב 7,
ואני משקלל אותם 7 ו 2 בהתאמה...
נתון התומך בטענתי לגבי חשיבות הנושא של דלקנים לעומת תחנות הדלק הזעירות הוא שמשרד התשתיות עצמו הגדיר את אומדן היעד להוזלת המחירים בעקבות תחנות הדלק זעירות ב כ 20 אגורות בלבד. הוזלה דומה קיימת כבר היום בגלל השרות העצמי. שים לב לקשר שבין מאפייני השרות העצמי ומאפייני הדלקן.

כתבת>> אלא פתרון נרחב ועמוק יותר של הקטנת הרגולציות בתחום הקמת תחנות דלק (היום זה תהליך שנמשך שנים, בשביל מה ?) והקמת עוד מאות תחנות דלק קטנות ויעילות.
לדעתי נושא הדלקנים יגרום לכך שלא יהי צורך ברבות מהתחנות. שים לב שאני לא פוסל הקמת תחנות נוספות אלא רק את הנושא של הקמתן ללא בדיקה ראויה.
זו עלולה היתה להיות חזרה על הול"לים של שרון ועל הקמת יישובי הקרוואנים שהיו פתרון מהיר וקלוקל והשאירו צלקת בלב אלו שגרו בהם וחור בכיס של כולנו.
לגבי רגולציות בכלל ובדלק בפרט: הנושא בעייתי, לדעתי הבעיה ברגולציה היא שאין אכיפה. למשל בנוגע למהילת דלק. לא ידוע לי מה רמת בדיקת הזיהום.. גם נושא נקיון השרותים (צחוק צחוק אבל זה נושא בטיחותי...) לא מיושם ברבות מהתחנות.


כתבת>> מחירי המוצרים בפיקוח במשך שנים עלו יותר מאשר מחירי המוצרים שלא בפיקוח ?
האם שמעת אותי אומר שפיקוח מחירים ככלל טוב יותר מתחרות ללא פיקוח??
הבעיה היא שכאשר יש מונופול, קרטל או אוליגופול או במגוון מצבים אחרים אין תחרות אמיתית או שהיא חלקית ביותר.
במקרים כאלו כשמדובר במוצר חיוני (וההגדרה פתוחה מה זה מוצר חיוני) יש לשקול פיקוח.


כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'כתבה ועדכון: תחנה המוזילה ב 30 אג'
כתבה ועדכון: תחנה המוזילה ב 30 אג
13/06/2004 | 15:06
4
אם בעבר השמשתי לצורך האומדן ב 15 אגורות לליטר בנזין,
וציינתי שראיתי תחנה שמוזילה ב 25 אגורות, אזי עדכון לעדכון.

כתבה בנושא בעיתון הארץ מ 7/6 בטור היומן הכלכלה.
הנחה למראית עין , מאת עמירם כהן

הכתבה עוסקת בנושא אחר:
נושא ההנחה מהמחיר המומלץ שבפועל לא אמור להיות קיים.
עצם קיום מחיר כזה מצביע על תיאוד מחירים והתנהגות קרטלית אסורה.

בפסקאות הסיום, שרלבנטיות לעניננו הוא מציין:

...
ומשהו על הבנזין. הצרכן שנדרש לשלם כיום מחיר מרבי של 5.14 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן, ישמח לדעת ששיעור תחנות הדלק בישראל המציעות בנזין במחיר נמוך מהמחיר המרבי כבר מגיע ליותר מרבע. אמנם מרבית תחנות אלה מצויות בפריפריה, אבל גם במרכז מספרן מתרבה מדי חודש. מרבית התחנות האלה פועלות בשירות עצמי, אך לא רק. בתחנות הדלק של כמה מהחברות הקטנות תקבלו בנזין ב-15-10 אגורות לליטר פחות מהמחיר המרבי, כולל שירות מלא, וללא גביית דמי שירות בלילות, שבתות וחגים.

על אף ששיעור ההוזלה המקובל הוא 3%-2% בלבד, כבר קיימות תחנות לא מעטות המציעות בנזין בהוזלה של 20-17 אג' לליטר ואף יותר. בכניסה למושב נחלה מצפון לקרית גת (על כביש תל אביב-באר שבע) מצאנו תחנת דלק המוכרת בשירות מלא בנזין 95 בהוזלה של 30 אג' לליטר - חיסכון של 12 שקל למכל דלק בנפח של 40 ליטר - וגם לא גובים דמי שירות. בעלי התחנה הוכיחו כי ניתן לוותר לטובת הצרכן על 50% ממרווח השיווק (הוצאות שיווק ועמלה) ועדיין להרוויח.

כלומר מבחינתי האומדן הנזק המינימלי, מאי הפעלת הדלקן האוניבסלי, גדל ל 750 מיליון ש"ח בשנה ...

כלכלה וחברה >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'אכן הרגולציה היא שורש כל רע'
אכן הרגולציה היא שורש כל רע
30/05/2004 | 19:49
17
אכן הרגולציה היא שורש כל רע - שתו דלק!

בסקר קרקעות שערך המשרד לאכיות הסביבה נבדקו 200 תחנות דלק. משום מה ב 200 תחנות דלק נמצאה קרקע מזוהמת.

קרקע מזוהמת בדלק ושמנים פרושה איום על מי התהום. מי התהום שמספקים 2 שני שליש מהמים של מדינת ישראל.

עלות ניקוי קרקע יכול לעלות מיליוני דולרים לדונם. (יש לבצע סקר קרקע כדי לבדוק ההיקף , ואז לסלק כמוית דקרק עצומות לרמת חובב או לבצע שאיבה מונעת).

לא תחנות הדלק הן ש"זוללות שטחים" אלא המכוניות. המכונית אחראיות כנראה להרבה יותר אובדן שטח מאשר מגורים. יותר תחנות דלק מביאות להקלה בנסיעות ולפרבור.
שגוררים יותר מכוניות.

אכן, כל רגולציה היא רעה, הבה נשתה דלק.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'החקלאות, לא הכבישים, "זוללת שטחים"'
החקלאות, לא הכבישים, "זוללת שטחים"
31/05/2004 | 09:38
16
1
עידוד וסבסוד החקלאים והכניעה ללובי השמאלני גורמת לכך שבמרכז הארץ יש מאות אלפי דונם כבושים ע"י קומץ נדל"ניסטים משעבדי תאילנדיםהמאלצים את עם ישראל להצטופף ולדהדחס בקומות, או להרחיק נדוד לקצווי ארץ כדי למצוא בית במחיר סביר.
ביצוע רפורמה אגררית והחזרת הגזלה, ויצירת שוק חופשי לקרקע, הוא הפתרון האקולוגי, הכלכלי והחברתי הנכון.

אכן "כל רגולציה היא רעה", ורגולציה בשל קשרים פוליטיים ויחסי ציבור היא הגרועה מכולן. יש ליצור שוק חופשי בקרקעות, מים, ופתיחת הגבולות לתוצרת חקלאית טריה מיבוא ללא היטלים ומסי מגן.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'אני חושב'
אני חושב
31/05/2004 | 19:38
15
שהרבה אנשים יסכימו על הצורך ברפורמה אגררית, אם כי לאו דווקא בצורה שהצעת.

למה לא לחלק שווה בשווה את כל הקרקעות בין כל האזרחים?

אפילו התאוריה הנאו - קלאסית לא טוענת שקפיטליסטים מייצרים עוד קרקע. ולכן השימוש היעיל בקרקע לא מותנה בזה שהיא תשתייך ל"אנשים הנכונים" (היינו קפיטליסטים ומקורבים לשלטון אחרים כמו אותם קיבוצניקים שאתה מזכיר כל פעם כאילו הם האליטה היחידה בישראל).

לגבי שטחים. כביש דק שרוחבו 10 מטרים, ואורכו 100 ק"מ גורם לחציית השטח שהוא עובר בו לשניים, עוד כביש לרוחב - והשטח נחתך ל 4 וכן הלאה. השטח האפקטיבי למחיית חיות וצמחים נגזר מה"איים" שהם נאלצים לחיות בינהם. התופעה הזאת שנקראת "פרגמנטיציה" היא אחד הגורמים החשובים ביותר להכחדת מינים בארץ ובעולם. כך שלא רק שטח נטו , אלא גם איכות השטח חשובה.

כיום באירופה משלמים לחקלאי כדי שלא יעבד את האדמה אלא כדי שישמור עליה לא מועבדת כשטח מחיה לחיות. נוצרת תיירות אקולוגית, וגם החקלאי יכול להרוויח מזה.

מיסי מגן - ארה"ב ואירופה מסבסדות את תאגידי החלקאות שלהם , ללא סבסוד, אנחנו נותנים להם את החקלאות שלנו כפרי בשל.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'חלוקה נכונה היא לפי צורך, לא ממוצעת'
חלוקה נכונה היא לפי צורך, לא ממוצעת
01/06/2004 | 03:46
14
והדרך הנכונה לתת לאדם צרכיו היא לפי נכונותו לשלם עבור צרכים אלו. וכפי שהדבר נעשה בכל תחום בחיינו, גם הקרקע והמים צריכים להמכר בשוק החופשי והפתוח.
מתברר שדרך זו של מכירה חופשית היא המביאה אושר וקדמה אנושית. ושיטות החלוקה האחרות, (הכל למקורבים, לפי מפתח מפלגתי, פיזור שווה, לפי לחצים פוליטיים וכדומה) מביאות לשחיתות ובזבוז.

מליוני דונם מרוססים ומורעלים ומגודרים, בידי קבוצה מיוחסת גורמים נזק עצום לחי הטבעי, נזק העולה לאין שעור על הנזק מנוצר מכבישים.

החלופה אינה "שטח טבעי" לעומת "שטח תפוס". אלא שטח חקלאי מסובסד, עתיר רעלים, עובדים זרים ובזבוז מים. לעומת שטח פתוח בו עוברים כבישים פה ושם.

גם באירופה ובארה"ב יש סבסוד וכניעה ללובי החקלאי. גם שם העיוות והבזבוז הוא נוראי, גם שם הסבסוד מביא לגלי הגירה וחדירת עובדים זרים עם הבעיות החברתיות הקשות הנובעות מכך.

הסבסוד ומסי המגן גורמים לעוני בארצות העולם השלישי, ומונעים אפשרות שהאכר התאילנדי יגדל את הבננה בכפרו, ומאלצים אותו להקרע ממשפחתו ומורשתו ולבוא ולעבוד כאן תחת הנוגש הבולשביקי המקומי.
זו אכזריות מחד, ובזבוז אקולוגי מאידך, ושטות כלכלית.
העובדה שזה עוול מערבי נפוץ, מחייב מאבק קשה יותר נגדו, ולא הסכמה להמשך האיוולת והפגיעה.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'אל תהיה צודק היה חכם'
אל תהיה צודק היה חכם
01/06/2004 | 18:21
13
מוזר לשמוע ממני לא?

אין טעם להיות הכי צודקים בעולם ופשוט לתת במתנה את הקרקעות שלנו לתאגידים כמו נסטלה או מונסנטו. הם פשוט יעשו את אותפ דברים בצורה שונה.

לגבי שוק וחלוקת שוק, אני מזמין אותך לקרוא בבדידות את הפרק "השוק" מתוך "לטובת הכלל"  בתת האתר על כלכלה אקולוגית.

השוק מצויין לחלוקה של מוצרים שהמחייה שלנו אינו תלוי בהם - כמו סירים או מחבתות.

לגבי מים, שוק הוא כלי נוראי, היות ובמחירי שוק תמיד יש צרכנים שלא מקבלים את המוצר. (חפש את מי שנמצא משמאל למפגש העקומות הידוע)

לגבי אדמה - היות וקפיטליסטים אינם מייצרים אדמה, אלא רק משתמשים בה (ובדרך כלל גורמים לה הרס ) אין סיבה אמיתית להשתמש בשוק כדי להחליט איך לפזר אותה.

לגבי רעלים - כלכלה ביזורית יותר של חקלאות תגרום גם להקטנת שימוש ברעלים - ראה לדוגמא מאמר על MST באתר בדידות בפרק אלטרנטיבות.

כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'יש חוכמה רבה בצדק.'
יש חוכמה רבה בצדק.
01/06/2004 | 20:00
12
ואני מעדיף את נסטלה על פני הבדואים או הקיבוצנים. אני מעדיף שהקרקע תועבר לידי מי שעושה בה שימוש מועיל, ולא לידי מי שמועיל למפלגה ולתוכנית נסיגה.
כאשר הקרקע נמצאת בידי הקפיטליסט, הצורך של הציבור הוא שיביא לידי כך שהקרקע או המים ינוצלו בהתאם לצרכים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנכונות האדם לשלם תמורת זאת.
כאשר הקרקע והמים נמסרות לידי המקורבים, נוצר מצב בו הגידולים אינם חסכני מים וקרקע אלא בזבזניים. ומפיקים מדונם של תות מרוסס, פחות מאחוז אחד מערכו של אותו דונם לבניה.

ענף החקלאות דורש שלושה גורמי יסוד, קרקע זולה ובשפע, מים זולים ובשפע, ועובדים זולים. שלושת הגורמים הללו אינם קיימים בישראל. ועל כן אין שום הגיון והצדקה להמשיך לסבסד ולתמוך בענף נטול פוטנציאל תועלת ועתיר הרס ונזק.
יש לפתוח את הגבולות ולאפשר לתוצרת חקלאית להכנס ארצה באופן חופשי, כפי שהדבר נעשה בכל נושא אחר. יש לבטל את סבסוד החקלאים. ויש להטיל קנסות על ענפים בעלי השפעה סביבתית שלילית.

זו החוכמה, וזה הצדק.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'אבל יאיר'
אבל יאיר
01/06/2004 | 22:08
11

מה עם הערך האקולוגי ?
האם נרצה לחיות בארץ קטנה ומלאה בבטון וכבישים ? מגדרה ועד לחדרה ?

דבריך הם לא מדוייקים, כי באירופה אין הרבה עובדים זרים זולים בחקלאות, רוב החקלאות מבוססת על עבודה אירופאית כבר מאות שנים והיא שורדת בזכות סיבסוד ממשלתי שמטרתו היא שימור ערכי נוף.
לדעתי גם בישראל יש לבטל את סיבסוד המים, ולהקטין בהדרגה את כמות העובדים הזרים, ולסבסד באופן ישיר את החקלאים ע"י שטחי העיבוד ו/או ערץ התוצרת למען האקולוגיה והסביבה. אט אט השכר יעלה וישראלים יעבדו בענף.
במקביל יש לפתוח את שוק התוצרת הטרייה ליבוא בכדי ששוק החקלאות יתבסס על החלטות נכונות ושוקיות ויהיה כמה שיותר יעיל.

שורלק
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'החקלאות היא נזק והרס אקולוגי'
החקלאות היא נזק והרס אקולוגי
01/06/2004 | 23:42
10
לתמימים בתוכנו נראים שדות התירס ומטעי האפרסקים כתורמים לאקולוגיה, אך ההפך הוא הנכון. הרס הקרקע וגריפתה, ייבוש מקורות המים וחדירת הדשנים אל מאגרי התהום. רעלי הריסוסים. והפגיעה בחי ובצומח הטבעי קשה וכבדה יותר מבכל ענף אחר.
הנזק שנגרם ע"י הפרה למשל, הוא גרוע יותר מכל תעשיה אחרת בעולם. ובישראל במיוחד בשל רעיית פרות באגני הנחלים הזורמים אל הכנרת. בגולן ובגליל.

החלופה לחקלאות אינה "משטחי בטון" אלא להפך, יצירת מגורים צמודי קרקע, מתחת לנוף העצים, קליטת מי הגשמים בגינה שמסביב לבית, וביטול הצורך במגדלי קומות חוסמי ומזהמי אויר ונוף.
ביטול הסיסמא המיותרת של "פיזור האוכלוסיה" תקטין את עלויות המגורים, ועלויות חיים נלוות המושפעות מרכיב המרחק ועלות התחבורה והשינוע.

הסיבה לסבסוד באירופה אינה "שימור ערכי נוף" כי כאמור החקלאות מכלה יותר שטחי טבע ונוף מאשר כל ענף כלכלי וצרכני אחר. הסיבה לסבסוד היא כניעה ללובי החקלאי, וגישות נושנות ורומנטיות לגבי נושא המזון, וניחוח פריחת השזיף.

למען הסביבה והאקולוגיה יש לחסל את ענף החקלאות ההורס כאמור כל חלקה טובה.
למען הכלכלה והוזלת עלות סל המזון לעקרת הבית יש לבטל את הייקור המלאכותי.
למען מניעת עוני וסבל בעולם השלישי יש לאפשר להם לייצא תוצרתם אלינו. ולמען איכות החברה ומניעת בעיות אפליה ורשע, יש למנוע גידול בענפים המתבססים על עבודה זרה.
למען משק המים ומניעת בזבוז דלק מאובן עבור התפלה יש לבטל את הענף הצרכני.
למען הוזלת המגורים והקלה על הזוגות הצעירים ומניעת ירידה מהארץ יש לבצע רפורמה אגררית ולבטל את שליטת החקלאים על קרקעות המדינה.
למען הציפורים הנודדות והחי הטבעי יש למנוע קיום ענף המפזר רעלים וריסוס.
למען הכלכלה הלאומית יש לחדול לזרוק מליארדים החסרים כל כך לקבוצה מיוחסת זו.

אסור לסבסד שום נושא, ובוודאי בוודאי אסור לסבסד ענף כלכלי המזיק ופוגע בנו כבני אדם החיים כאן, באחרים בעולם השלישי, ובטבע ובעתיד של כולנו.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'כמו הרבה פעמים'
כמו הרבה פעמים
02/06/2004 | 11:27
2
אתה נסחף עם רעיון שיש בו בסיס אמת, אל עבר ההקצנה.

ראשית, כל עוד אנשים ומסודות לא משלמים על דלק, מחיר מלא (לא את מחיר השוק, אלא את המחיר כולל השפעות חיצוניות), אנחנו מסבסדים למשעה לא רק את החלקאות המקומית אלא גם את כל התאגידים כמו נסטלה ושות'.

דבר שני, תאגידים אלו נהנין מסבסוד ממילא הן בארצות אפריקה (קרקע שנקנתה בזיל הזול), והן במערב (ממשלות) - כך שהברירה שאתה מציב לנו היא להעביר את השחיתות רמה אחת גבוהה יותר. הקיבוצים עם כל השחיתות שלהם, הם עדיין ילדים קטנים יחסית לתאגידים שהורגים מיליוני אנשים כל שנה על ידי זיהום, שיווק של תחליפי חלב, שימוש בחומרי דישון וריסוס וכו'.

עד כמה שאני יודע, 90 אחוזים מהרווחים לא מגיעים לחקלאי אלא למשווק. לכן קניית ירקות ופירות מחו"ל לא תעשיר שום חקלאי אפריקני , אלא את המעביד שלו (מונסנוטו) ואת המשווק בארץ (נסטלה).

לוס אנגלס המפורברת היא אחת הערים עם זיהום האוויר הגבוהים ביותר בעולם, זה לא מסתדר עם הרעין שלך לגבי זיהום אוויר, לעומת זאת , הולנד לדוגמה שבה ערים צפופות יכולה בגלל זה לפתח תחבורה ציבורית יעילה ואופניים.

מכוניות צורכות הרבה יותר דלק מאשר דלק שישמש להתפלה. הקטנת כמות הדלק שמתשמים בה דורשת קודם כל הקטנת השימוש בדלק לחימום וקרור (על ידי בניה איכותית יותר) ולאחר מכן הקטנת כמות הנסיעות ברכב פרטי. הסעיף השני לא מסתדר עם פרבור.

איפה יגורו החיות והצמחים כאשר כל הארץ תהיה מכוסה בבתי פרטיים?

חקלאות דוגמת פרמקלצ'ר (על כל הבעיות שיש לה) אינה עושה את כל הדברים האיומים שציינת.


כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'החקלאות הגורם הפוגע ביותר.'
החקלאות הגורם הפוגע ביותר.
02/06/2004 | 13:35
1
2
גם המכונית מזיקה, ולכן נכון להקטין מרחקים ולמנוע סבסוד הקמת ואחזקת ישובים מיותרים בפריפריה.
וכפי שציינת, יש נושאים נוספים מסובסדים ומטופשים, אך אין שום דבר דומה ומגיע לקרסוליו של החקלאות, סבסוד ענף כלכלי בו שלושת רכיבי היסוד חסרים בארצנו. וההשפעות הסביבתיות והחברתיות הן שליליות. ושעור הסבסוד ומחיקת החובות אין לו אח ודוגמא.
ונכון הוא שעיקר הכסף לא מגיע לחקלאי, אך כשם שיצוא תוצרת חקלאית מישראל, מעשירה את המשווקים אך מביאה תרומה גם לחקלאי. כך גם שיווק תוצרת חקלאית מתאילנד או מטורקיה תביא ברכה לחקלאים בארצות אלו.
התאגידים כידוע מנצלים קשות גם את העובד התעשייתי והתופרת בסין. וחרף זאת הסכמת המערב לכניסת תוצרת סין, מביאה לפריחה ושגשוג בארץ ענקית זו.
כך היה גם ביפן בזמנו, ובהמשך בטיוואן, הונג קונג ודרום קוריאה, בתחילה העובד מקבל דולר ליום, ומוכר את ידיו בלבד, ובהמשך השכר עולה, התחכום עולה, ההשכלה היוזמה העצמית ותחושת הגאווה. ואותן מדינות ששימשו "מפעלי זיעה" לפני שלושים וארבעים שנה, יצאו לדרך חדשה ומתקדמת.

לוס אנגלס סובלת אכן מזיהום אויר, אך זאת בעיקר עקב המבנה הייחודי הטופוגרפי גיאוגרפי שלה, והשימוש הנרחב במכוניות זוללות דלק כהצהרה אופנתית של עושר חומרי והגשמת "החלום האמריקאי", ולא בעקבות היותה צמודת קרקע.
למניעת ספק, בהחלט יש להקטין השימוש במכוניות, להעדיף לעבוד פחות ולצרוך פחות ולהשתמש באופניים ולא בדלק מאובן. אך ענף החקלאות בארצנו אינו חוסך בדלק, הוא מגביר את השימוש בו. וזאת בשל דחיקת שדות ריסוס וסיבסוד באמצע, ואילוץ האנשים להתגורר בקרית גת במקום בשטחי הסורגום של לבעת ברנר ונען. ולנסוע כל המרחק בין חדרה לתל אביב במקום לאפשר לאנשים להתגורר במקום הפרה של יוסקה משפיים והסוסה של נחצ'ה מקיבוץ יקום.

ביטול סבסוד בעלי האחוזות והקטנת פיזור המים, יאפשר חזרה של החי והצומח הטבעי אל השטחים שנחמסו ונהרסו ע"י הפרה והכולרבי. החייאה מחודשת של הירקון והקישון, מאגרי המים שנאטמו והמבועים שבוטנו, ברבע מהשטח החקלאי המסובסד והמבוזבז בישראל, ניתן לאפשר לכל משפחה בארצנו להקים בית קטן תחת עץ הצל בטווח אופניים מבית הספר והמרכז הקהילתי. ואת כל שאר השטח, מליוני דונם, ניתן לשקם ולאפשר לאירוס, ולאלון לשוב ולפרוח ולאדום החזה ויונק הדבש לשוב ולבנות קינם.
היום בארצנו רק בקיבוצים מתקיים השימוש באופניים ככלי תחבורתי ראשי. אם נאפשר גם למי שאינו חסיד מורשת סטאלין ומקורב "ליפי הבלורית והתואר" לגור כמותם בבתים צמודי קרקע, השימוש האופניים יתרחב גם לערים ולעיירות. ובמקביל יפחת השימוש במכונית צורכת דלק.

בית שנמצא תחת עץ הצל המושקה במי המקלחת וכיור המטבח המושבים, אינו זקוק כמעט לאנרגיה לקירור. ומאפשר חיים פתוחים ומגע עם הטבע ועם האדם השכן.


כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'התאגידים אינם טיפשים'
התאגידים אינם טיפשים
02/06/2004 | 14:24
לא רק לוס אנגלס מפורברת - כל הערים האמריקניות החדשות יותר לוקות בפרבור מאביסי, בזהיום אוויר ובבעיות שערים אמריקניות ותיקות יותר כמו ניו יורק או סן פרנסיסקו לוקות בהן פחות או כלל לא.

המבנה הפרוס של לוס אנגלס ולא רק היות המכונית הפרטית אביזר אופנתי הוא שגורם לנסיעות מיותרות, ולשעור מינוע מהגובהים בעולם. שהיתי מעט בסן פרסיסיקו וראיתי את ה"מודעות הירוקה" המפורסמת (מחיזור והרבה דיבורים בעיקר) - המבנה הפיסי של ערים בארה"ב כיום מונע פיתוח לאטרנטיבות לרכב.

אדרבה - איפה יש מקום בעולם שבו יותר פרבור הביא להקטנת השימוש ברכב הפרטי?

החזון של ישובים כפריים צמויד קרקע נכון אולי לבולו בולו, אבל כל עוד אנשים קשורים בטבורם לכלכלה הגולבלית, גם אם ישבו בצל התאנה , הם יאלצו לנסוע כל יום למקום אחר בפרבר הענק ששמו מדינת ישראל.

לא כל המדינות "התפתחו" בכיוון חיובי- לדוגמא יש גם את ברזיל וארגנטינה שנחשבו בעבר מדינות כמעט מפותחות והיום ממש לא.

איזה חיות בדיוק יגורו בפרבר הענק שאתה רוצה בקיומו? איפה הם יגורו? בין החצרות? בכבישים? בקניונים? הפרבור הרסני לא פחות מאשר החקלאות עתירת הכימקלים - אלו שתי רעות חולות ולא דברים שבאים אחד על חשבון השני.


"ונכון הוא שעיקר הכסף לא מגיע לחקלאי, אך כשם שיצוא תוצרת חקלאית מישראל, מעשירה את המשווקים אך מביאה תרומה גם לחקלאי. כך גם שיווק תוצרת חקלאית מתאילנד או מטורקיה תביא ברכה לחקלאים בארצות אלו"
- תאוריה יפה, אך זו ההבטחה שניתנה לאיכרים במדינות העולם השלישי כבר לפני 30 שנה! בפעול הרווחים לא הגיעו לאיכרים מהרבה סיבות - 1  הרווח הלך לבעלי הקרקע (אצולת ממון ותאגידים) ולא לאיכר שפעל. 2 - המעבר לייצוא על ידי מדינות רבות גרם להתמוטטות מחירים 3- חקלאים תקועים בחובות לחברות זרעים ודישון וריסוס כמו מונסנטו 4- בנקי זרעים נסגרים על ידי חברות אלו בטענה שהזרעים הם פטנט שלהם

הסכמים כמו NAFTA שהיו אמורים לעזור לחקלאי המקסיקני , חשפו את השוק במקסיקו לחקלאות ארה"ב המוסבסדת. מקסיקו החלה ליבא תירס מסובסד וזול מארה"ב, וחלקאים מקסיקניפ רבים נאלצו לפנות לגידול היצוא היחיד שבו עדיין יש להם תחרות  - גידול מריחואנה לייצוא לארה"ב.



כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'ליאיר'
ליאיר
02/06/2004 | 11:35

הבעת מחשבה מרעננת ומקורית.
ועל זה מגיע לך ציון לשבח,
גם אם אני לא מסכים עם כל דבריך.

שורלק

כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'הגזמת'
הגזמת
02/06/2004 | 13:17
4
גם אם נכון הדבר שהחקלאות גורמת לנזקים סביבתיים מסויימים, הרי אף מדינה בעולם, ובפרט מדינה במצור בטחוני כישראל, איננה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה לחלוטין באספקת מזון מבחוץ. שיעור מסויים של ייצור חקלאי מקומי הוא חיוני על מנת שלא להפקיר את המדינה לחסדי הפוליטיקה והשוק הגלובליים. החקלאים אינם אויבי העם ולא צריך להלחם בהם. הם ממלאים תפקיד חיוני. ואם יש לובי חקלאי, אז מה? יש גם לובי בנקאי, לובי תעשייני, לובי דתי וכו', ואלו חזקים אף יותר מהחקלאים.

ההשקפה לפיה "אסור לסבסד שום נושא" היא קיצונית ודוגמטית. אם לנושא מסויים יש חשיבות לאומית הוא ראוי לסיבסוד. המדינה מסבסדת בתי חולים, בתי ספר, מתקני תשתית, שרותי רווחה והסבה מקצועית וכו'. המדינה מממנת לחלוטין את הצבא והמשטרה. לשם כך קיימת ממשלה וקיים מנגנון שלטוני.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'תסביך מצדה והמצור על ירושלים.'
תסביך מצדה והמצור על ירושלים.
02/06/2004 | 13:54
3
אחת התשובות המקובלות על החוששים מפני שינוי (והפעם בנושא החקלאי), הוא "מה יהיה במקרה של מצור, אמברגו, חרם ונידוי, מאיפה נאכל,? הא".

ובכן חשוב להפריך גם טענה ובדותא זו: המזון המיוצר בישראל אינו בעל ערך בעת חירום"
עיקר המזון הבסיסי מיובא כיום לישראל. בראש וראשונה הגרעינים והדגנים. שהם  לתעשיות הלחם והקמח והפסטה והקורנפלקס, המזון לבעלי החיים לתעשיית החלב והגבינות והבשר וגם הדגים בבריכות, העוגות והפיתות והביסקוויטים וכדומה. כל אלה מיובאים בעיקרם מארה"ב וקנדה.
גם השמן, הסוכר, הקפה והתה, שהם הגורמים המשלימים לסל מזון החירום, גם הם מיובאים בעיקרם.
החקלאות בישראל עוסקת "במותרות" לעת חירום, או בשיחלוף בזבזני אקולוגי. משמע מייבאים גרעינים מחו"ל שעשויים להזין נאמר חמישה אנשים והופכים אותם לביצה תוצרת ישראל שיכולה להזין אדם אחד בלבד. או לוקחים דלק מיובא מחו"ל ובעזרתו משקים את שדה התירס. אך אם לא יהיה דלק בשל האמברגו, גם לא יהיה תירס.

היום כאשר אני מחפש מקום לאכול צהרים למשל "אני מופקר לחסדי השוק". ולכן יש שפע מסעדות ומזון משובח בכל פינה ורחוב, ובמחירים נוחים. לעומת זאת כאשר אני רוצח לשלוח את בני ללמוד בבית ספר, הרי כאן "איני מופקר לחסדי השוק", כאן המדינה היא שמנהלת אותי, ולכן רמת החינוך היא איומה, ובית הספר מקום מבאיש ומשעםם. וכמובן שלהתאשפז בבית חולים ממשלתי הדבר גרוע פי כמה.

דומני שהויכוח העקרוני בנושא זה כבר הסתיים מזמן. וברור לכל אדם שהוא מעדיף לקבל מורה פרטי על פני מורה ממשלתי, וטלפון פרטי על פני חברת טלפונים ממשלתית וכך הלאה. אך בכל פעם שמישהו מציע להכניס עוד תחום לשוק הפתוח, נבהלים חובבי המצב הקיים, ומציגים כאילו בכך צפוי אסון "ואי אפשר להרשות", "ולא יעלה על הדעת", ו"אסור להסכים למצב בו..." ושאר בדותות ויצירת בהלה ללא תכלית.

כשם שישראל מסתדרת יפה ללא תעשיית פחם מקומית, וללא מכרות ברזל, ארסן ועופרת, נכון לעשות כך גם לגבי תעשיית החקלאות.  ולמניעת ספק, אפשר להפיק בישראל פחם וגם עפרות ברזל. אך העלות תהא גבוהה והנזק הסביבתי חמור. ולכן נכון עושה המדינה שאינה מסבסדת אבסורד זה. ונכון כפליים תעשה המדינה אם תחדל לסבסד את ענף החקלאים שנזקו הכלכלי והאוקולגי חמור עוד יותר.

כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'המסקנה הנובעת מדבריך'
המסקנה הנובעת מדבריך
02/06/2004 | 14:18
2
איננה שיש לחדול מלקיים חקלאות, אלא שיש להפנות את המשאבים לגידולים חקלאיים חיוניים ופחות בזבזניים. אין חולק על כך שהתכנון החקלאי לקוי. אכן אין טעם לתמוך בחקלאות בזבזנית במיים, או שתלויה ביבוא חומרי גלם יקרים מחו"ל. אבל אתה מציע לזרוק את התינוק יחד עם מי האמבטיה. יש לשפר את המערכת, לא להרוס אותה.

אדם יעדיף להקנות לילדיו חינוך פרטי ולא חינוך ממשלתי אם הוא יכול להרשות זאת לעצמו. אבל סבסוד מערכת החינוך הציבורית נועד לאפשר חינוך סביר גם לדלי האמצעים. שוק חופשי הוא פריווילגיה של עשירים ושבעים. ודווקא מערכת הבריאות מדגימה יפה כיצד פתיחת הענף לתחרות כביכול רק פוגעת ברוב הצרכנים. התחרות בין קופות החולים היא כיצד לחסוך בהוצאות, בעיקר על חשבון החולים. אז מי שיש לו אמצעים לביטוחים משלימים, רפואה פרטית, טיפולים בחו"ל וכו', מצבו הרפואי שפיר. אבל מי שתלוי בחסדי הקופות איננו נהנה כלל מהתחרות בינהן. הן מציעות בדיוק את אותה סחורה באותו מחיר, ומבלי שללקוח יש יכולת והבנה מספיקים כדי לבחור.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'יש לחדול מסבסוד, ולבנות כלכלת אמת.'
יש לחדול מסבסוד, ולבנות כלכלת אמת.
02/06/2004 | 16:25
1
ואם במחירי קרקע ומים ראליים יהיו גידולים רווחיים אדרבא יבורכו ויצמחו. אך אסור לסבסד באופן מלאכותי ויקר כל כך תופעות מזיקות כל כך.

ואסור לפקיד הממשלתי להתערב בכך. אסור שהפקיד יקבע מכסות ופרמיות והטבות ומדדים. השוק החופשי הפתוח ליבוא וליצוא, הפועל ללא אפליה הוא שצריך לקבוע, כפי שהדבר מתקיים היטב במאות ואלפי מוצרים אחרים.

גם הבריאות והחינוך ישתפרו פלאים כאשר הנושא יופרט, אך על כך בפעם אחרת.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'כל כלכלה היא "כלכלת אמת"'
כל כלכלה היא "כלכלת אמת"
03/06/2004 | 11:10
1
החל בכלכלה קומוניסטית ועד כלכלת "לסה פר". השאלה הרלוונטית היחידה היא איזה מבנה כלכלי הוא המועיל והצודק ביותר, לא מה "אמיתי". בוודאי שאסור לסבסד תופעות מזיקות, אבל מותר ואף רצוי לסבסד תופעות מועילות. והתועלת הזו לא חייבת להיות כלכלית טהורה. אם סבסוד משפר את רמת חייהם, בריאותם, רווחתם או בטחונם של האזרחים אזי הוא לגיטימי, אפילו אם אין הוא תורם לתמ"ג.

ומי החליט ש"אסור לפקיד הממשלתי להתערב"? מה זה? חלק מעשרת הדיברות?. אדם סמית מת מזמן. איננו חיים במאה השמונה עשרה, ויסודות הכלכלה המודרנית שונים לחלוטין מאותם מנגנונים שהניעו את הכלכלה בימים בהם פותחו העקרונות הליברליים. נכון שנדרשת התערבות חכמה ולא מופרזת, אבל הפקרה מוחלטת של המשק ל"כוחות השוק" תועיל רק לאלו ששולטים למעשה באותם כוחות - מנהלי תאגידים, חברות גדולות, בנקים ובעלי ההון. כלל הציבור רק יסבול.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'מדהים לאן התפתח הדיון... '
מדהים לאן התפתח הדיון...
03/06/2004 | 01:42
1
יצאנו מביטול רעיון להקים תחנות דלק ללא בדיקה ראויה, (איפה הקרדיט והברכות - חוץ מקוקימן () ...   ) ועד לאן הגענו...

לילה טוב לכולם
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'עוד בכיה לדורות'
עוד בכיה לדורות
30/05/2004 | 04:33
3
לדעתי הרעיון המוצע יגרום נזק אדיר לסביבה בישראל , יגביר את השחיתות ויחזק את מעמדן של חברות הדלק הגדולות מהסיבות הבאות:
1. גם היום, מערכות הפיקוח והתקינה אינן מצליחות למנוע זיהום הסביבה (אויר רווי אדי דלק, חדירת שמנים ודלקים למערכות הביוב וחלחלול דלקים מהמאגרים לקרקע ומשם למי התהום.הוספת עשרות תחנות קטנות ללא חיובם של בעלי כל התחנות לממן את הפיקוח (בדומה למימון משגיחי הכשרות ע"י המפעלים) והגדלת מספר הפקחים במשרד לאיכות הסביבה במאות אחוזים תגרום לכך
שהן התחנות החדשות שיוקמו והן הקיימות יופעלו בסטנדרטים הנמוכים ביותר האפשריים ובכך יגרמו לנזקים שאת חלקם לא ניתן יהיה לתקן לעולם (למשל זיהום בארות המים בשרון).
2.מאחר והקמת תחנות דלק תצריך רק רישונות בניה והיתר כללי, מי שיזכו ברישיונות אלו יהיו בדרך כלל או גופים גדולים וחזקים שיודעים להפעיל לחצים על הרשויות (כדוגמת חברות הדלק הגדולות) או עברינים שידעו ל"שמן" את ועדות הבניה המקומיות. קשה יהיה למנוע מגורמים עבריינים להשתלט לפחות על חלק ממגזר זה, מה שיביא בהמשך מאבקים בין קבוצות עבריינים שכנות שילווה בהצתות ופיצוצים של תחנות דלק.
3. חברות הדלק הגדולות יוכלו לנצל את החוק החדש ולהכות בתחנות העצמאיות (שהצליחו לפרוש מהן לאחר מאבק של שנים רבות) ובחברות הקטנות, ע"י הקמת מספר תחנות קטנות (בזהויות שונות) סביב אותה תחנה בה הם נאבקים. לאחר שיגרמו לסגירת התחנה "הזרה" או ישתלטו עליה, יוכלו לסגור את התחנות הקטנות או להעלות את מחירי התדלוק בהן.
4. סגירת התחנות הגדולות, תגרום לכך, שהשירותים המעטים הניתנים היום לנהגים בתחנות יעלמו מהנוף. (מילוי אויר, מים למגבים, שירותים).
5. עסקי המסחר הצמודים לתחנות , יוקמו גם סביב התחנות הקטנות וזאת משום שמטרתם למקסם את רוחי בעלי התחנה . רק באזורי מגורים סטריליים יהיה אולי ניתן למנוע הקמת מבני מסחר סביב התחנות הקטנות, אבל במקומות אלו עצם הקמת התחנה תפגע בתושבים ובאיכות חייהם באופן משמעותי.
6. גם היום ישנו עודף בתחנות דלק . לדוגמא ברדיוס של 2 ק"מ ממקום מגורי , יש לפחות 5 תחנות דלק. העודף מתבטא גם בתחרות על כיסו של הצרכן ומתבטא בחלוקת הטבות קטנות כגון עיתונים, קופונים לשטיפת הרכב, מחירי הנחה ועוד. גם אם תגבר התחרות, מחירי הדלק לצרכן כמעט ולא יוזלו מאחר ורוב מרכיב המחיר הוא הוצאה לבעל תחנת הדלק. (עלות מחיר הדלק , הובלתו והמיסים החלים עליו, מהווים מעל 90% ממחיר הדלק).
7. בעית ההסדר הכובל בדלקנים: ההסדר הכובל נוצר בהסכמה בין חברות הדלק הגדולות לבין החברות בעלות ציי הרכב הגדולים, הנהנות ממחירי הנחה באמצעות ההסדר. המפסידים מן ההסדר הם: נהגי הרכבים (הכבולים לספק יחיד), בעלי תחנות עצמאיות וחברות הדלק הקטנות, וכן הנהגים הפרטיים שאינם זוכים להנחות.מאחר וההסדר הוא ולונטורי ומקנה ללקוחות (קרי בעלי ציי הרכב) מחירי הנחה, כנראה שאי אפשר לבטלו. דרך אגב, דוקא משרד האוצר באמצעות מס ההכנסה הפך הסדר וולונטרי זה להסדר מחייב עבור מרבית החברות. הפתרון הנדרש הוא לחייב את כל בעלי תחנות הדלק לאפשר שרות עצמי מוזל (בתדלוק באמצעות כל כרטיס אשראי ישראלי) ולאפשר לחברות לקבל כרטיסי אשראי לצריכת דלק בלבד שיוקרו במס על פי החוק הקיים.
7. נטישת תחנות דלק שיקלעו להפסדים, תשאיר מיכלים מזוהמים הטמונים בקרקע, המכילים שאריות דלקים. מיכלים אלו יהיו מקור לזיהום סביבתי ארוך טוח.

בכל מקרה , יש לדאוג שלפני כל שינוי במשק הדלק יובטחו בחקיקה האלמנטים הבאים:
כל חברת ותחנת דלק, תחוייב בערבות מתאימה לטובת המדינה(בנוסף למימון שוטף של הוצאות הפיקוח), כדי להבטיח עמידה בתקני איכות הסביבה. חלק מהערבות יחולט אם התחנה תיסגר בתהליך שאיננו מוסדר בחוק זה.
תחנת דלק שתמצא מזהמת את הסביבה או מרמה את הלקוחות יותר מפעם אחת, תיסגר וציודה ודלקיה יחולטו לטובת המדינה. בעל תחנת דלק השייכת לרשת תדלוק כלשהי, יוכל לרכוש אחזו מסוים מהדלקים (עד שלי או חמישים אחוז) מחברות מתחרות ללא אישור חברת הדלק אליה נקשר.
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'תגובה לתחנות דלק זעירות '
תגובה לתחנות דלק זעירות
30/05/2004 | 11:41
2
8
עפרה ליבנה הודיעה כי בעקבות הערות החברה להגנת הטבע, עיריית ת"א ואחרים, הוחלט לאפשר הקמת תחנות זעירות בדרך של תכנית בלבד! (למעט אזורי תעשייה בהם מותרת גם כיום הקמת תחנות בהיתר). החלטה זו חותמת מאבק של כשנתיים ברעיון העוועים להקמת תחנות דלק זעירות בהליך אישור מזורז!
למאמר בגל הירוק
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'מי זאת עפרה ליבנה?'
מי זאת עפרה ליבנה?
30/05/2004 | 15:48
1
105
לצפיה ב-'עפרה ליבנה היא............'
עפרה ליבנה היא............
30/05/2004 | 16:45
25
מנהלת אגף תוכניות מתאר ארציות במשרד הפנים
כלכלה וחברה >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-' בקשת חוות דעת משפטית'
בקשת חוות דעת משפטית
04/05/2004 | 10:29
3
בפורום חוק ומשפט הצגתי שאלה, שבה אני מבקש ייעוץ וחוות דעת משפטית בנושא הממונה על ההגבלים העסקיים, הדלקנים ותמ"א 18.

אם יש מגולשי הפורום בעלי השכלה משפטית אשמח לתגובות שם
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-' '
01/06/2004 | 15:15
אחלה דבר - כל הכבוד

כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
<< ההודעה הנוכחית
04/06/2004 | 00:40
1
18
זה המקום להודות, באיחור מה, לדור ולצוות תפוז, על שיתוף הפעולה המתמשך בנושא תחנות הדלק, שהחל בעקבות פרסום בשומרי הסביבה, והלך וצבר תאוצה כאן בפורום,עם התווספות מידע חדש.

תודה, ושנמשיך לשתף פעולה!
כלכלה וחברה >>
לצפיה ב-'העונג כולו שלנו - תמצית הנושא:'
העונג כולו שלנו - תמצית הנושא:
10/06/2004 | 10:08
12
אנסה לתמצת מכל השרשור הגדול הזה במה מדובר:

זוהי הצלחה ראשונה בשיתוף פעולה בנושאי כלכלה, חברה ואיכות סביבה של פורום רפורמה כלכלית עם שומרי הסביבה מהחברה להגנת הטבע.

משרד התשתיות קידם, בשם התחרות וכדי לעזור להורדת מחיר הדלק,
הצעה לאשר הקמה של תחנות דלק ללא רשיון אלא בהתר בלבד, כלומר ללא בדיקה ראויה.
כל זאת כדי שאפשר יהיה להקים תחנות דלק רבות שיצרו תחרות מחירים.
'שומרי הסביבה' שהם חלק מ'החברה להגנת הטבע'  נלחמו בהצעה זו בגלל הזיהום והסיכון שבה.

אני מנסה לקדם לצורך התחרות בתחום והורדת מחיר הדלק לכולנו,
יישום חוק שכבר נחקק ב 1998, ומשרד התשתיות מתחמק מיישומו למרות פניות של הממונה על ההגבלים העסקיים.
החוק קבע קישורם של כל הדלקנים כך שתוכל למלא דלק בכל תחנה ללא תלות בסוג הדלקן המותקן ברכבך.
אומדן שמרני של הנזק בשל אי יישום החוק הוא מעל חצי מיליארד ש"ח בשנה (ויכול לצמוח לפי 3 מזה...).
סכום זה מתחלק כיום בעיקר בין קבוצת המשפחות של בעלי חברות הדלק.
שהם, אפשר לחשוד, בעלי השפעה חזקה על גורמי השלטון השונים...

אני סיפקתי ל'שומרי הסביבה' את המידע והמסמכים שברשותי בנושא בשרשור גלוי על פני הפורום.
הם השתמשו במידע, והפעילו את ח"כ הרב מלכיאור שהגיש שאילתא בנדון.

בימים אלו נכנע משרד התשתיות ונסוג מתוכניתו להקים את התחנות ללא רשיון.
השר גם הבטיח ליישם את החוק בנוגע לדלקנים (הוא לא הבטיח לקיים את הבטחתו...).

האם ביטול התוכנית נועד כדי להוריד את 'שומרי הסביבה' מהדלקנים או בגלל לחצים אחרים?
עד כמה השפיע המידע שסופק על ידי לביטול ההחלטה, זאת לא נדע,
כי כל הודאה בכך תהיה הודאה בקשר שבין הון ושלטון...

חשוב לשים לב שזו דוגמא קלאסית שבה שיקולי כלכלה, איכות סביבה  וצדק חברתי יכולים להתלכד יחד לשיתוף פעולה כנגד קשר הון-שלטון
כלכלה וחברה >>

הודעות אחרונות

15:26 | 03.09.12 אורחים בפורום
07:49 | 01.08.05 גלי III
07:49 | 01.08.05 גלי III
10:51 | 21.05.05 markolini
10:55 | 16.05.05 המשעמם
12:25 | 29.04.05 חיים הדייג
18:03 | 20.04.05 אדרי יצחק גקי
21:50 | 17.04.05 הכל נפלא
13:50 | 15.04.05 דור לוי
09:20 | 15.04.05 אתי אברהמי
14:15 | 14.04.05 האזרח דרור

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ