תחנות דלק זעירות והתקני תדלוק אוניב

אני חושב

שהרבה אנשים יסכימו על הצורך ברפורמה אגררית, אם כי לאו דווקא בצורה שהצעת. למה לא לחלק שווה בשווה את כל הקרקעות בין כל האזרחים? אפילו התאוריה הנאו - קלאסית לא טוענת שקפיטליסטים מייצרים עוד קרקע. ולכן השימוש היעיל בקרקע לא מותנה בזה שהיא תשתייך ל"אנשים הנכונים" (היינו קפיטליסטים ומקורבים לשלטון אחרים כמו אותם קיבוצניקים שאתה מזכיר כל פעם כאילו הם האליטה היחידה בישראל). לגבי שטחים. כביש דק שרוחבו 10 מטרים, ואורכו 100 ק"מ גורם לחציית השטח שהוא עובר בו לשניים, עוד כביש לרוחב - והשטח נחתך ל 4 וכן הלאה. השטח האפקטיבי למחיית חיות וצמחים נגזר מה"איים" שהם נאלצים לחיות בינהם. התופעה הזאת שנקראת "פרגמנטיציה" היא אחד הגורמים החשובים ביותר להכחדת מינים בארץ ובעולם. כך שלא רק שטח נטו , אלא גם איכות השטח חשובה. כיום באירופה משלמים לחקלאי כדי שלא יעבד את האדמה אלא כדי שישמור עליה לא מועבדת כשטח מחיה לחיות. נוצרת תיירות אקולוגית, וגם החקלאי יכול להרוויח מזה. מיסי מגן - ארה"ב ואירופה מסבסדות את תאגידי החלקאות שלהם , ללא סבסוד, אנחנו נותנים להם את החקלאות שלנו כפרי בשל.
 
חלוקה נכונה היא לפי צורך, לא ממוצעת

והדרך הנכונה לתת לאדם צרכיו היא לפי נכונותו לשלם עבור צרכים אלו. וכפי שהדבר נעשה בכל תחום בחיינו, גם הקרקע והמים צריכים להמכר בשוק החופשי והפתוח. מתברר שדרך זו של מכירה חופשית היא המביאה אושר וקדמה אנושית. ושיטות החלוקה האחרות, (הכל למקורבים, לפי מפתח מפלגתי, פיזור שווה, לפי לחצים פוליטיים וכדומה) מביאות לשחיתות ובזבוז. מליוני דונם מרוססים ומורעלים ומגודרים, בידי קבוצה מיוחסת גורמים נזק עצום לחי הטבעי, נזק העולה לאין שעור על הנזק מנוצר מכבישים. החלופה אינה "שטח טבעי" לעומת "שטח תפוס". אלא שטח חקלאי מסובסד, עתיר רעלים, עובדים זרים ובזבוז מים. לעומת שטח פתוח בו עוברים כבישים פה ושם. גם באירופה ובארה"ב יש סבסוד וכניעה ללובי החקלאי. גם שם העיוות והבזבוז הוא נוראי, גם שם הסבסוד מביא לגלי הגירה וחדירת עובדים זרים עם הבעיות החברתיות הקשות הנובעות מכך. הסבסוד ומסי המגן גורמים לעוני בארצות העולם השלישי, ומונעים אפשרות שהאכר התאילנדי יגדל את הבננה בכפרו, ומאלצים אותו להקרע ממשפחתו ומורשתו ולבוא ולעבוד כאן תחת הנוגש הבולשביקי המקומי. זו אכזריות מחד, ובזבוז אקולוגי מאידך, ושטות כלכלית. העובדה שזה עוול מערבי נפוץ, מחייב מאבק קשה יותר נגדו, ולא הסכמה להמשך האיוולת והפגיעה.
 
אל תהיה צודק היה חכם

מוזר לשמוע ממני לא? אין טעם להיות הכי צודקים בעולם ופשוט לתת במתנה את הקרקעות שלנו לתאגידים כמו נסטלה או מונסנטו. הם פשוט יעשו את אותפ דברים בצורה שונה. לגבי שוק וחלוקת שוק, אני מזמין אותך לקרוא בבדידות את הפרק "השוק" מתוך "לטובת הכלל" בתת האתר על כלכלה אקולוגית. השוק מצויין לחלוקה של מוצרים שהמחייה שלנו אינו תלוי בהם - כמו סירים או מחבתות. לגבי מים, שוק הוא כלי נוראי, היות ובמחירי שוק תמיד יש צרכנים שלא מקבלים את המוצר. (חפש את מי שנמצא משמאל למפגש העקומות הידוע) לגבי אדמה - היות וקפיטליסטים אינם מייצרים אדמה, אלא רק משתמשים בה (ובדרך כלל גורמים לה הרס ) אין סיבה אמיתית להשתמש בשוק כדי להחליט איך לפזר אותה. לגבי רעלים - כלכלה ביזורית יותר של חקלאות תגרום גם להקטנת שימוש ברעלים - ראה לדוגמא מאמר על MST באתר בדידות בפרק אלטרנטיבות.
 
יש חוכמה רבה בצדק.

ואני מעדיף את נסטלה על פני הבדואים או הקיבוצנים. אני מעדיף שהקרקע תועבר לידי מי שעושה בה שימוש מועיל, ולא לידי מי שמועיל למפלגה ולתוכנית נסיגה. כאשר הקרקע נמצאת בידי הקפיטליסט, הצורך של הציבור הוא שיביא לידי כך שהקרקע או המים ינוצלו בהתאם לצרכים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנכונות האדם לשלם תמורת זאת. כאשר הקרקע והמים נמסרות לידי המקורבים, נוצר מצב בו הגידולים אינם חסכני מים וקרקע אלא בזבזניים. ומפיקים מדונם של תות מרוסס, פחות מאחוז אחד מערכו של אותו דונם לבניה. ענף החקלאות דורש שלושה גורמי יסוד, קרקע זולה ובשפע, מים זולים ובשפע, ועובדים זולים. שלושת הגורמים הללו אינם קיימים בישראל. ועל כן אין שום הגיון והצדקה להמשיך לסבסד ולתמוך בענף נטול פוטנציאל תועלת ועתיר הרס ונזק. יש לפתוח את הגבולות ולאפשר לתוצרת חקלאית להכנס ארצה באופן חופשי, כפי שהדבר נעשה בכל נושא אחר. יש לבטל את סבסוד החקלאים. ויש להטיל קנסות על ענפים בעלי השפעה סביבתית שלילית. זו החוכמה, וזה הצדק.
 

1שורלק

New member
אבל יאיר

מה עם הערך האקולוגי ? האם נרצה לחיות בארץ קטנה ומלאה בבטון וכבישים ? מגדרה ועד לחדרה ? דבריך הם לא מדוייקים, כי באירופה אין הרבה עובדים זרים זולים בחקלאות, רוב החקלאות מבוססת על עבודה אירופאית כבר מאות שנים והיא שורדת בזכות סיבסוד ממשלתי שמטרתו היא שימור ערכי נוף. לדעתי גם בישראל יש לבטל את סיבסוד המים, ולהקטין בהדרגה את כמות העובדים הזרים, ולסבסד באופן ישיר את החקלאים ע"י שטחי העיבוד ו/או ערץ התוצרת למען האקולוגיה והסביבה. אט אט השכר יעלה וישראלים יעבדו בענף. במקביל יש לפתוח את שוק התוצרת הטרייה ליבוא בכדי ששוק החקלאות יתבסס על החלטות נכונות ושוקיות ויהיה כמה שיותר יעיל. שורלק
 
החקלאות היא נזק והרס אקולוגי

לתמימים בתוכנו נראים שדות התירס ומטעי האפרסקים כתורמים לאקולוגיה, אך ההפך הוא הנכון. הרס הקרקע וגריפתה, ייבוש מקורות המים וחדירת הדשנים אל מאגרי התהום. רעלי הריסוסים. והפגיעה בחי ובצומח הטבעי קשה וכבדה יותר מבכל ענף אחר. הנזק שנגרם ע"י הפרה למשל, הוא גרוע יותר מכל תעשיה אחרת בעולם. ובישראל במיוחד בשל רעיית פרות באגני הנחלים הזורמים אל הכנרת. בגולן ובגליל. החלופה לחקלאות אינה "משטחי בטון" אלא להפך, יצירת מגורים צמודי קרקע, מתחת לנוף העצים, קליטת מי הגשמים בגינה שמסביב לבית, וביטול הצורך במגדלי קומות חוסמי ומזהמי אויר ונוף. ביטול הסיסמא המיותרת של "פיזור האוכלוסיה" תקטין את עלויות המגורים, ועלויות חיים נלוות המושפעות מרכיב המרחק ועלות התחבורה והשינוע. הסיבה לסבסוד באירופה אינה "שימור ערכי נוף" כי כאמור החקלאות מכלה יותר שטחי טבע ונוף מאשר כל ענף כלכלי וצרכני אחר. הסיבה לסבסוד היא כניעה ללובי החקלאי, וגישות נושנות ורומנטיות לגבי נושא המזון, וניחוח פריחת השזיף. למען הסביבה והאקולוגיה יש לחסל את ענף החקלאות ההורס כאמור כל חלקה טובה. למען הכלכלה והוזלת עלות סל המזון לעקרת הבית יש לבטל את הייקור המלאכותי. למען מניעת עוני וסבל בעולם השלישי יש לאפשר להם לייצא תוצרתם אלינו. ולמען איכות החברה ומניעת בעיות אפליה ורשע, יש למנוע גידול בענפים המתבססים על עבודה זרה. למען משק המים ומניעת בזבוז דלק מאובן עבור התפלה יש לבטל את הענף הצרכני. למען הוזלת המגורים והקלה על הזוגות הצעירים ומניעת ירידה מהארץ יש לבצע רפורמה אגררית ולבטל את שליטת החקלאים על קרקעות המדינה. למען הציפורים הנודדות והחי הטבעי יש למנוע קיום ענף המפזר רעלים וריסוס. למען הכלכלה הלאומית יש לחדול לזרוק מליארדים החסרים כל כך לקבוצה מיוחסת זו. אסור לסבסד שום נושא, ובוודאי בוודאי אסור לסבסד ענף כלכלי המזיק ופוגע בנו כבני אדם החיים כאן, באחרים בעולם השלישי, ובטבע ובעתיד של כולנו.
 
כמו הרבה פעמים

אתה נסחף עם רעיון שיש בו בסיס אמת, אל עבר ההקצנה. ראשית, כל עוד אנשים ומסודות לא משלמים על דלק, מחיר מלא (לא את מחיר השוק, אלא את המחיר כולל השפעות חיצוניות), אנחנו מסבסדים למשעה לא רק את החלקאות המקומית אלא גם את כל התאגידים כמו נסטלה ושות'. דבר שני, תאגידים אלו נהנין מסבסוד ממילא הן בארצות אפריקה (קרקע שנקנתה בזיל הזול), והן במערב (ממשלות) - כך שהברירה שאתה מציב לנו היא להעביר את השחיתות רמה אחת גבוהה יותר. הקיבוצים עם כל השחיתות שלהם, הם עדיין ילדים קטנים יחסית לתאגידים שהורגים מיליוני אנשים כל שנה על ידי זיהום, שיווק של תחליפי חלב, שימוש בחומרי דישון וריסוס וכו'. עד כמה שאני יודע, 90 אחוזים מהרווחים לא מגיעים לחקלאי אלא למשווק. לכן קניית ירקות ופירות מחו"ל לא תעשיר שום חקלאי אפריקני , אלא את המעביד שלו (מונסנוטו) ואת המשווק בארץ (נסטלה). לוס אנגלס המפורברת היא אחת הערים עם זיהום האוויר הגבוהים ביותר בעולם, זה לא מסתדר עם הרעין שלך לגבי זיהום אוויר, לעומת זאת , הולנד לדוגמה שבה ערים צפופות יכולה בגלל זה לפתח תחבורה ציבורית יעילה ואופניים. מכוניות צורכות הרבה יותר דלק מאשר דלק שישמש להתפלה. הקטנת כמות הדלק שמתשמים בה דורשת קודם כל הקטנת השימוש בדלק לחימום וקרור (על ידי בניה איכותית יותר) ולאחר מכן הקטנת כמות הנסיעות ברכב פרטי. הסעיף השני לא מסתדר עם פרבור. איפה יגורו החיות והצמחים כאשר כל הארץ תהיה מכוסה בבתי פרטיים? חקלאות דוגמת פרמקלצ'ר (על כל הבעיות שיש לה) אינה עושה את כל הדברים האיומים שציינת.
 
החקלאות הגורם הפוגע ביותר.

גם המכונית מזיקה, ולכן נכון להקטין מרחקים ולמנוע סבסוד הקמת ואחזקת ישובים מיותרים בפריפריה. וכפי שציינת, יש נושאים נוספים מסובסדים ומטופשים, אך אין שום דבר דומה ומגיע לקרסוליו של החקלאות, סבסוד ענף כלכלי בו שלושת רכיבי היסוד חסרים בארצנו. וההשפעות הסביבתיות והחברתיות הן שליליות. ושעור הסבסוד ומחיקת החובות אין לו אח ודוגמא. ונכון הוא שעיקר הכסף לא מגיע לחקלאי, אך כשם שיצוא תוצרת חקלאית מישראל, מעשירה את המשווקים אך מביאה תרומה גם לחקלאי. כך גם שיווק תוצרת חקלאית מתאילנד או מטורקיה תביא ברכה לחקלאים בארצות אלו. התאגידים כידוע מנצלים קשות גם את העובד התעשייתי והתופרת בסין. וחרף זאת הסכמת המערב לכניסת תוצרת סין, מביאה לפריחה ושגשוג בארץ ענקית זו. כך היה גם ביפן בזמנו, ובהמשך בטיוואן, הונג קונג ודרום קוריאה, בתחילה העובד מקבל דולר ליום, ומוכר את ידיו בלבד, ובהמשך השכר עולה, התחכום עולה, ההשכלה היוזמה העצמית ותחושת הגאווה. ואותן מדינות ששימשו "מפעלי זיעה" לפני שלושים וארבעים שנה, יצאו לדרך חדשה ומתקדמת. לוס אנגלס סובלת אכן מזיהום אויר, אך זאת בעיקר עקב המבנה הייחודי הטופוגרפי גיאוגרפי שלה, והשימוש הנרחב במכוניות זוללות דלק כהצהרה אופנתית של עושר חומרי והגשמת "החלום האמריקאי", ולא בעקבות היותה צמודת קרקע. למניעת ספק, בהחלט יש להקטין השימוש במכוניות, להעדיף לעבוד פחות ולצרוך פחות ולהשתמש באופניים ולא בדלק מאובן. אך ענף החקלאות בארצנו אינו חוסך בדלק, הוא מגביר את השימוש בו. וזאת בשל דחיקת שדות ריסוס וסיבסוד באמצע, ואילוץ האנשים להתגורר בקרית גת במקום בשטחי הסורגום של לבעת ברנר ונען. ולנסוע כל המרחק בין חדרה לתל אביב במקום לאפשר לאנשים להתגורר במקום הפרה של יוסקה משפיים והסוסה של נחצ'ה מקיבוץ יקום. ביטול סבסוד בעלי האחוזות והקטנת פיזור המים, יאפשר חזרה של החי והצומח הטבעי אל השטחים שנחמסו ונהרסו ע"י הפרה והכולרבי. החייאה מחודשת של הירקון והקישון, מאגרי המים שנאטמו והמבועים שבוטנו, ברבע מהשטח החקלאי המסובסד והמבוזבז בישראל, ניתן לאפשר לכל משפחה בארצנו להקים בית קטן תחת עץ הצל בטווח אופניים מבית הספר והמרכז הקהילתי. ואת כל שאר השטח, מליוני דונם, ניתן לשקם ולאפשר לאירוס, ולאלון לשוב ולפרוח ולאדום החזה ויונק הדבש לשוב ולבנות קינם. היום בארצנו רק בקיבוצים מתקיים השימוש באופניים ככלי תחבורתי ראשי. אם נאפשר גם למי שאינו חסיד מורשת סטאלין ומקורב "ליפי הבלורית והתואר" לגור כמותם בבתים צמודי קרקע, השימוש האופניים יתרחב גם לערים ולעיירות. ובמקביל יפחת השימוש במכונית צורכת דלק. בית שנמצא תחת עץ הצל המושקה במי המקלחת וכיור המטבח המושבים, אינו זקוק כמעט לאנרגיה לקירור. ומאפשר חיים פתוחים ומגע עם הטבע ועם האדם השכן.
 
התאגידים אינם טיפשים

לא רק לוס אנגלס מפורברת - כל הערים האמריקניות החדשות יותר לוקות בפרבור מאביסי, בזהיום אוויר ובבעיות שערים אמריקניות ותיקות יותר כמו ניו יורק או סן פרנסיסקו לוקות בהן פחות או כלל לא. המבנה הפרוס של לוס אנגלס ולא רק היות המכונית הפרטית אביזר אופנתי הוא שגורם לנסיעות מיותרות, ולשעור מינוע מהגובהים בעולם. שהיתי מעט בסן פרסיסיקו וראיתי את ה"מודעות הירוקה" המפורסמת (מחיזור והרבה דיבורים בעיקר) - המבנה הפיסי של ערים בארה"ב כיום מונע פיתוח לאטרנטיבות לרכב. אדרבה - איפה יש מקום בעולם שבו יותר פרבור הביא להקטנת השימוש ברכב הפרטי? החזון של ישובים כפריים צמויד קרקע נכון אולי לבולו בולו, אבל כל עוד אנשים קשורים בטבורם לכלכלה הגולבלית, גם אם ישבו בצל התאנה , הם יאלצו לנסוע כל יום למקום אחר בפרבר הענק ששמו מדינת ישראל. לא כל המדינות "התפתחו" בכיוון חיובי- לדוגמא יש גם את ברזיל וארגנטינה שנחשבו בעבר מדינות כמעט מפותחות והיום ממש לא. איזה חיות בדיוק יגורו בפרבר הענק שאתה רוצה בקיומו? איפה הם יגורו? בין החצרות? בכבישים? בקניונים? הפרבור הרסני לא פחות מאשר החקלאות עתירת הכימקלים - אלו שתי רעות חולות ולא דברים שבאים אחד על חשבון השני. "ונכון הוא שעיקר הכסף לא מגיע לחקלאי, אך כשם שיצוא תוצרת חקלאית מישראל, מעשירה את המשווקים אך מביאה תרומה גם לחקלאי. כך גם שיווק תוצרת חקלאית מתאילנד או מטורקיה תביא ברכה לחקלאים בארצות אלו" - תאוריה יפה, אך זו ההבטחה שניתנה לאיכרים במדינות העולם השלישי כבר לפני 30 שנה! בפעול הרווחים לא הגיעו לאיכרים מהרבה סיבות - 1 הרווח הלך לבעלי הקרקע (אצולת ממון ותאגידים) ולא לאיכר שפעל. 2 - המעבר לייצוא על ידי מדינות רבות גרם להתמוטטות מחירים 3- חקלאים תקועים בחובות לחברות זרעים ודישון וריסוס כמו מונסנטו 4- בנקי זרעים נסגרים על ידי חברות אלו בטענה שהזרעים הם פטנט שלהם הסכמים כמו NAFTA שהיו אמורים לעזור לחקלאי המקסיקני , חשפו את השוק במקסיקו לחקלאות ארה"ב המוסבסדת. מקסיקו החלה ליבא תירס מסובסד וזול מארה"ב, וחלקאים מקסיקניפ רבים נאלצו לפנות לגידול היצוא היחיד שבו עדיין יש להם תחרות - גידול מריחואנה לייצוא לארה"ב.
 

1שורלק

New member
ליאיר

הבעת מחשבה מרעננת ומקורית. ועל זה מגיע לך ציון לשבח, גם אם אני לא מסכים עם כל דבריך. שורלק
 
הגזמת

גם אם נכון הדבר שהחקלאות גורמת לנזקים סביבתיים מסויימים, הרי אף מדינה בעולם, ובפרט מדינה במצור בטחוני כישראל, איננה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה לחלוטין באספקת מזון מבחוץ. שיעור מסויים של ייצור חקלאי מקומי הוא חיוני על מנת שלא להפקיר את המדינה לחסדי הפוליטיקה והשוק הגלובליים. החקלאים אינם אויבי העם ולא צריך להלחם בהם. הם ממלאים תפקיד חיוני. ואם יש לובי חקלאי, אז מה? יש גם לובי בנקאי, לובי תעשייני, לובי דתי וכו', ואלו חזקים אף יותר מהחקלאים. ההשקפה לפיה "אסור לסבסד שום נושא" היא קיצונית ודוגמטית. אם לנושא מסויים יש חשיבות לאומית הוא ראוי לסיבסוד. המדינה מסבסדת בתי חולים, בתי ספר, מתקני תשתית, שרותי רווחה והסבה מקצועית וכו'. המדינה מממנת לחלוטין את הצבא והמשטרה. לשם כך קיימת ממשלה וקיים מנגנון שלטוני.
 
תסביך מצדה והמצור על ירושלים.

אחת התשובות המקובלות על החוששים מפני שינוי (והפעם בנושא החקלאי), הוא "מה יהיה במקרה של מצור, אמברגו, חרם ונידוי, מאיפה נאכל,? הא". ובכן חשוב להפריך גם טענה ובדותא זו: המזון המיוצר בישראל אינו בעל ערך בעת חירום" עיקר המזון הבסיסי מיובא כיום לישראל. בראש וראשונה הגרעינים והדגנים. שהם לתעשיות הלחם והקמח והפסטה והקורנפלקס, המזון לבעלי החיים לתעשיית החלב והגבינות והבשר וגם הדגים בבריכות, העוגות והפיתות והביסקוויטים וכדומה. כל אלה מיובאים בעיקרם מארה"ב וקנדה. גם השמן, הסוכר, הקפה והתה, שהם הגורמים המשלימים לסל מזון החירום, גם הם מיובאים בעיקרם. החקלאות בישראל עוסקת "במותרות" לעת חירום, או בשיחלוף בזבזני אקולוגי. משמע מייבאים גרעינים מחו"ל שעשויים להזין נאמר חמישה אנשים והופכים אותם לביצה תוצרת ישראל שיכולה להזין אדם אחד בלבד. או לוקחים דלק מיובא מחו"ל ובעזרתו משקים את שדה התירס. אך אם לא יהיה דלק בשל האמברגו, גם לא יהיה תירס. היום כאשר אני מחפש מקום לאכול צהרים למשל "אני מופקר לחסדי השוק". ולכן יש שפע מסעדות ומזון משובח בכל פינה ורחוב, ובמחירים נוחים. לעומת זאת כאשר אני רוצח לשלוח את בני ללמוד בבית ספר, הרי כאן "איני מופקר לחסדי השוק", כאן המדינה היא שמנהלת אותי, ולכן רמת החינוך היא איומה, ובית הספר מקום מבאיש ומשעםם. וכמובן שלהתאשפז בבית חולים ממשלתי הדבר גרוע פי כמה. דומני שהויכוח העקרוני בנושא זה כבר הסתיים מזמן. וברור לכל אדם שהוא מעדיף לקבל מורה פרטי על פני מורה ממשלתי, וטלפון פרטי על פני חברת טלפונים ממשלתית וכך הלאה. אך בכל פעם שמישהו מציע להכניס עוד תחום לשוק הפתוח, נבהלים חובבי המצב הקיים, ומציגים כאילו בכך צפוי אסון "ואי אפשר להרשות", "ולא יעלה על הדעת", ו"אסור להסכים למצב בו..." ושאר בדותות ויצירת בהלה ללא תכלית. כשם שישראל מסתדרת יפה ללא תעשיית פחם מקומית, וללא מכרות ברזל, ארסן ועופרת, נכון לעשות כך גם לגבי תעשיית החקלאות. ולמניעת ספק, אפשר להפיק בישראל פחם וגם עפרות ברזל. אך העלות תהא גבוהה והנזק הסביבתי חמור. ולכן נכון עושה המדינה שאינה מסבסדת אבסורד זה. ונכון כפליים תעשה המדינה אם תחדל לסבסד את ענף החקלאים שנזקו הכלכלי והאוקולגי חמור עוד יותר.
 
המסקנה הנובעת מדבריך

איננה שיש לחדול מלקיים חקלאות, אלא שיש להפנות את המשאבים לגידולים חקלאיים חיוניים ופחות בזבזניים. אין חולק על כך שהתכנון החקלאי לקוי. אכן אין טעם לתמוך בחקלאות בזבזנית במיים, או שתלויה ביבוא חומרי גלם יקרים מחו"ל. אבל אתה מציע לזרוק את התינוק יחד עם מי האמבטיה. יש לשפר את המערכת, לא להרוס אותה. אדם יעדיף להקנות לילדיו חינוך פרטי ולא חינוך ממשלתי אם הוא יכול להרשות זאת לעצמו. אבל סבסוד מערכת החינוך הציבורית נועד לאפשר חינוך סביר גם לדלי האמצעים. שוק חופשי הוא פריווילגיה של עשירים ושבעים. ודווקא מערכת הבריאות מדגימה יפה כיצד פתיחת הענף לתחרות כביכול רק פוגעת ברוב הצרכנים. התחרות בין קופות החולים היא כיצד לחסוך בהוצאות, בעיקר על חשבון החולים. אז מי שיש לו אמצעים לביטוחים משלימים, רפואה פרטית, טיפולים בחו"ל וכו', מצבו הרפואי שפיר. אבל מי שתלוי בחסדי הקופות איננו נהנה כלל מהתחרות בינהן. הן מציעות בדיוק את אותה סחורה באותו מחיר, ומבלי שללקוח יש יכולת והבנה מספיקים כדי לבחור.
 
יש לחדול מסבסוד, ולבנות כלכלת אמת.

ואם במחירי קרקע ומים ראליים יהיו גידולים רווחיים אדרבא יבורכו ויצמחו. אך אסור לסבסד באופן מלאכותי ויקר כל כך תופעות מזיקות כל כך. ואסור לפקיד הממשלתי להתערב בכך. אסור שהפקיד יקבע מכסות ופרמיות והטבות ומדדים. השוק החופשי הפתוח ליבוא וליצוא, הפועל ללא אפליה הוא שצריך לקבוע, כפי שהדבר מתקיים היטב במאות ואלפי מוצרים אחרים. גם הבריאות והחינוך ישתפרו פלאים כאשר הנושא יופרט, אך על כך בפעם אחרת.
 
כל כלכלה היא "כלכלת אמת"

החל בכלכלה קומוניסטית ועד כלכלת "לסה פר". השאלה הרלוונטית היחידה היא איזה מבנה כלכלי הוא המועיל והצודק ביותר, לא מה "אמיתי". בוודאי שאסור לסבסד תופעות מזיקות, אבל מותר ואף רצוי לסבסד תופעות מועילות. והתועלת הזו לא חייבת להיות כלכלית טהורה. אם סבסוד משפר את רמת חייהם, בריאותם, רווחתם או בטחונם של האזרחים אזי הוא לגיטימי, אפילו אם אין הוא תורם לתמ"ג. ומי החליט ש"אסור לפקיד הממשלתי להתערב"? מה זה? חלק מעשרת הדיברות?. אדם סמית מת מזמן. איננו חיים במאה השמונה עשרה, ויסודות הכלכלה המודרנית שונים לחלוטין מאותם מנגנונים שהניעו את הכלכלה בימים בהם פותחו העקרונות הליברליים. נכון שנדרשת התערבות חכמה ולא מופרזת, אבל הפקרה מוחלטת של המשק ל"כוחות השוק" תועיל רק לאלו ששולטים למעשה באותם כוחות - מנהלי תאגידים, חברות גדולות, בנקים ובעלי ההון. כלל הציבור רק יסבול.
 

דור לוי

New member
מדהים לאן התפתח הדיון... ../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif

יצאנו מביטול רעיון להקים תחנות דלק ללא בדיקה ראויה, (איפה הקרדיט והברכות - חוץ מקוקימן (
) ...
) ועד לאן הגענו... לילה טוב לכולם
 

שיר ורד

New member
עוד בכיה לדורות

לדעתי הרעיון המוצע יגרום נזק אדיר לסביבה בישראל , יגביר את השחיתות ויחזק את מעמדן של חברות הדלק הגדולות מהסיבות הבאות: 1. גם היום, מערכות הפיקוח והתקינה אינן מצליחות למנוע זיהום הסביבה (אויר רווי אדי דלק, חדירת שמנים ודלקים למערכות הביוב וחלחלול דלקים מהמאגרים לקרקע ומשם למי התהום.הוספת עשרות תחנות קטנות ללא חיובם של בעלי כל התחנות לממן את הפיקוח (בדומה למימון משגיחי הכשרות ע"י המפעלים) והגדלת מספר הפקחים במשרד לאיכות הסביבה במאות אחוזים תגרום לכך שהן התחנות החדשות שיוקמו והן הקיימות יופעלו בסטנדרטים הנמוכים ביותר האפשריים ובכך יגרמו לנזקים שאת חלקם לא ניתן יהיה לתקן לעולם (למשל זיהום בארות המים בשרון). 2.מאחר והקמת תחנות דלק תצריך רק רישונות בניה והיתר כללי, מי שיזכו ברישיונות אלו יהיו בדרך כלל או גופים גדולים וחזקים שיודעים להפעיל לחצים על הרשויות (כדוגמת חברות הדלק הגדולות) או עברינים שידעו ל"שמן" את ועדות הבניה המקומיות. קשה יהיה למנוע מגורמים עבריינים להשתלט לפחות על חלק ממגזר זה, מה שיביא בהמשך מאבקים בין קבוצות עבריינים שכנות שילווה בהצתות ופיצוצים של תחנות דלק. 3. חברות הדלק הגדולות יוכלו לנצל את החוק החדש ולהכות בתחנות העצמאיות (שהצליחו לפרוש מהן לאחר מאבק של שנים רבות) ובחברות הקטנות, ע"י הקמת מספר תחנות קטנות (בזהויות שונות) סביב אותה תחנה בה הם נאבקים. לאחר שיגרמו לסגירת התחנה "הזרה" או ישתלטו עליה, יוכלו לסגור את התחנות הקטנות או להעלות את מחירי התדלוק בהן. 4. סגירת התחנות הגדולות, תגרום לכך, שהשירותים המעטים הניתנים היום לנהגים בתחנות יעלמו מהנוף. (מילוי אויר, מים למגבים, שירותים). 5. עסקי המסחר הצמודים לתחנות , יוקמו גם סביב התחנות הקטנות וזאת משום שמטרתם למקסם את רוחי בעלי התחנה . רק באזורי מגורים סטריליים יהיה אולי ניתן למנוע הקמת מבני מסחר סביב התחנות הקטנות, אבל במקומות אלו עצם הקמת התחנה תפגע בתושבים ובאיכות חייהם באופן משמעותי. 6. גם היום ישנו עודף בתחנות דלק . לדוגמא ברדיוס של 2 ק"מ ממקום מגורי , יש לפחות 5 תחנות דלק. העודף מתבטא גם בתחרות על כיסו של הצרכן ומתבטא בחלוקת הטבות קטנות כגון עיתונים, קופונים לשטיפת הרכב, מחירי הנחה ועוד. גם אם תגבר התחרות, מחירי הדלק לצרכן כמעט ולא יוזלו מאחר ורוב מרכיב המחיר הוא הוצאה לבעל תחנת הדלק. (עלות מחיר הדלק , הובלתו והמיסים החלים עליו, מהווים מעל 90% ממחיר הדלק). 7. בעית ההסדר הכובל בדלקנים: ההסדר הכובל נוצר בהסכמה בין חברות הדלק הגדולות לבין החברות בעלות ציי הרכב הגדולים, הנהנות ממחירי הנחה באמצעות ההסדר. המפסידים מן ההסדר הם: נהגי הרכבים (הכבולים לספק יחיד), בעלי תחנות עצמאיות וחברות הדלק הקטנות, וכן הנהגים הפרטיים שאינם זוכים להנחות.מאחר וההסדר הוא ולונטורי ומקנה ללקוחות (קרי בעלי ציי הרכב) מחירי הנחה, כנראה שאי אפשר לבטלו. דרך אגב, דוקא משרד האוצר באמצעות מס ההכנסה הפך הסדר וולונטרי זה להסדר מחייב עבור מרבית החברות. הפתרון הנדרש הוא לחייב את כל בעלי תחנות הדלק לאפשר שרות עצמי מוזל (בתדלוק באמצעות כל כרטיס אשראי ישראלי) ולאפשר לחברות לקבל כרטיסי אשראי לצריכת דלק בלבד שיוקרו במס על פי החוק הקיים. 7. נטישת תחנות דלק שיקלעו להפסדים, תשאיר מיכלים מזוהמים הטמונים בקרקע, המכילים שאריות דלקים. מיכלים אלו יהיו מקור לזיהום סביבתי ארוך טוח. בכל מקרה , יש לדאוג שלפני כל שינוי במשק הדלק יובטחו בחקיקה האלמנטים הבאים: כל חברת ותחנת דלק, תחוייב בערבות מתאימה לטובת המדינה(בנוסף למימון שוטף של הוצאות הפיקוח), כדי להבטיח עמידה בתקני איכות הסביבה. חלק מהערבות יחולט אם התחנה תיסגר בתהליך שאיננו מוסדר בחוק זה. תחנת דלק שתמצא מזהמת את הסביבה או מרמה את הלקוחות יותר מפעם אחת, תיסגר וציודה ודלקיה יחולטו לטובת המדינה. בעל תחנת דלק השייכת לרשת תדלוק כלשהי, יוכל לרכוש אחזו מסוים מהדלקים (עד שלי או חמישים אחוז) מחברות מתחרות ללא אישור חברת הדלק אליה נקשר.
 
תגובה לתחנות דלק זעירות ../images/Emo13.gif

עפרה ליבנה הודיעה כי בעקבות הערות החברה להגנת הטבע, עיריית ת"א ואחרים, הוחלט לאפשר הקמת תחנות זעירות בדרך של תכנית בלבד! (למעט אזורי תעשייה בהם מותרת גם כיום הקמת תחנות בהיתר). החלטה זו חותמת מאבק של כשנתיים ברעיון העוועים להקמת תחנות דלק זעירות בהליך אישור מזורז! למאמר בגל הירוק
 
למעלה