ספרות פנטזיה

[Britush]

ספרות פנטזיה ../images/Emo42.gif

במהלך שיטוטיי ב'וויקיפדיה', נתקלתי בזה - ערך על פנטזיה. מתברר שהם מחלקים את ספרי הפנטזיה לשני חלקים, באופן הבא: 1. הז'אנר המופלא - בתת-ז'אנר זה יחסי הכוחות הם פשוטים, יש " טובים" ויש "רעים". לא תהיה החלפת צד, כלומר רשע לא יעבור להיות "טוב". בז'אנר זה רוע הוא כמעט תכונה מולדת שאי אפשר להיפטר ממנה ... לבסוף הטוב ינצח תמיד. לרוב לא ימותו בצד ה"טובים" דמויות מפתח (אם ימותו בצד זה בכלל). בדרך כלל העולם מתאפיין בכך שהטוב שולט והרוע צץ מידי פעם ואז הטוב ממגר אותו - הוא אינו חלק ממערכת הגומלין שבעולם ואין לו זכות קיום ... הז'אנר מתאפיין באווירה קלילה, עלילה שוטפת ופיתוח הדמויות הוא משני. מיועד לרוב לילדים. לדוגמא: הארי פוטר, שלגיה, אלאדין, הסיפור שאינו נגמר, הבלגריאד, המלוריאן, נרניה. 2. הז'אנר הפנטסטי - בתת-ז'אנר זה הבעיות, הקונפליקטים והמלחמות נוטים להיות אלגוריות לבעיות ותחלואי העולם (שר הטבעות בהמשלה למלחמות המאה ה-20 בכלל ומלחמת העולם השניה בפרט) ואף לעסוק בבעיות פילוסופיות על מהות ה"טוב" וה"רע". העולם מורכב ביותר ולעיתים כולל אף שפות שהומצאו בשביל העמים השונים (ראה ג'.ר.ר טולקין - שר הטבעות). בתת-ז'אנר זה אין תמיד "טוב" מוחלט ו"רע" מוחלט. לעיתים, הדמויות מכילות גם מזה וגם מזה ולפעמים אף נראה שרק במקרה הן משתייכות לצד מסויים (רייסטלין ברומח הדרקון) ... הדמויות לפעמים מחליפות צדדים והאמונה בטוב ורע אינה פאסיבית וברורה מאליה אלא החלטה שהדמות מגיעה אליה עם ההתבגרות. הטוב לא מנצח באופן מוחלט והוא אינו מנצח ללא אבידות, לפעמים הוא לא מנצח ולעיתים אינך יכול לדעת אפילו אם זה שניצח הוא בכלל זה שמייצג את ה"טוב" ... לדוגמא: שר הטבעות, מגילת החרבות, רומח הדרקון, מחזור שער המוות, הארי פוטר.

קודם כל - אתם מסכימים עם החלוקה הזו? היא נראית לי פשטנית מאוד. כמעט כל ספר יכול להתאים לשתי הקטגוריות; ובכלל, נראה כאילו המטרה היא להשמיץ את הספרים שבקטגוריה הראשונה ("פיתוח דמויות משני" וכו').

לא ברור לי למה הם שמו את 'הארי פוטר' בשתי הקטגוריות

- אבל בכל מקרה, לאיזו מהן הוא מתאים לדעתכם?

גם לא ברור לי למה 'הסיפור שאינו נגמר' הוא בקטגוריה הראשונה. כלומר, במחצית הראשונה של הספר (אטריו והכל) באמת יש טובים ורעים ברורים למדי; אבל בהמשך, בסטיאן נע ללא הרף בין הצד ה'רע' לצד ה'טוב', ויש קונפליקטים פנימיים, והדמות שלו מפותחת יחסית.

אתם מוזמנים לומר כל דבר שעולה בדעתכם בעניין.

 

[Mנטה]

שליפה ראשונה מהמותן

מי שכתב את זה לא קרא את "הסיפור שאינו נגמר" אלא במקרה הטוב ראה את הסרט

מענין מה הוא היה אומר על סדרת אמבר.

 

[Britush]

גם לדעתי. ../images/Emo3.gif ../images/Emo42.gif

 

[maore]

זה ויקיפדיה את יכולה להעלות שם

את הדיון, וכמובן גם לשנות בטקסט עצמו לפי הבנתך. אם תבדקי הביסטוריה של הערך, אני בטוחה שמתצאי את הארי פוטר בצד אחד בלבד. וכנראה שמעריץ שרצה לשים את הארי פוטר "בבד של הטובים" הכניס אותו גם בקטגוריה השניה.

כל חלוקה שתעשי (בספרות או בחיים) תסבול מפשטנות יתר. את צריכה לשים קו היכנשהו ולחתוך, ואז למצוא מכנה משותף לכל מה שסיווגת יחד (את יכולה כמובן גם לקבוע את הקטגוריות ואז לחפש מי שימלא אותן - להחליט שיש רעים בעולם, ואז ללכת לחפש מי הם...).

יש שלל מחקרים מעניינים על זה בפסיכולוגיה קוגנטיבית ובפסיכולוגיה חברתית. כעקרון, המוח שלנו פועל הכי טוב (מבחינת בחירת תגובות אפשריות במהירות), כאשר הכל הוא ממיין. משם גם נובע כל נושא הסטריאוטיפים, כיצד המוח שלנו פועל. בפרוש מצוין שהז'אנר הראשון מיועד בעיקרו לילדים. ובדרך כלל ספרי ילדים הם פשוטים יותר, עמוקים פחות, וזה לאו דווקא מצב טוב, אבל זה מה יש. לגבי הסיפור שאינו נגמר, זה מהספרים שקראתי בילדותי ואני ממש לא זוכרת מהם כלום, ועוד לא הגעתי לקרוא אותו שוב, אז ממש לא יודעת היכן הוא נופל. אני לא מסכימה שכל ספר יכול ליפול בקלות בשתי הקטגוריות הללו.

בנרניה נאמר, אז השעיר (טומנוס?) הוא שייך לרעים אך יודע שזה רע ומעדיף לעזור לטובים. בעצם אפשר לומר שהוא שייך לטובים. וזו דמות אחת לא מאוד מרכזית. כן, היא מתלבטת בין השולט לאמונה פנימית. אבל היא יוצאת הדופן.

כנ"ל בהארי פוטר - יש דמויות שעברו מצד לצד (מישהו אמר סנייפ?), אבל יש דמויות (שהן הרב המכריע) שהן בצד אחד באופן חד משמעי. לא ישמע כדבר הזה שהארי יהיה רע לפתע, או יחשוב שאולי וולדמורט הוא הצד הנכון לעבור אליו.

 

[Mנטה]

בנוגע לסנייפ

לא קראתי את הספר האחרון. אבל בכל הספרים אנחנו יודעים שהוא טוב, אלא שיש לו משהו אישי נגד הארי. איכשהו רולינג מתמרנת אותנו בכל ספר מחדש לחשוד בו ואז מתגלה שבעצם מישהו אחר הוא הרע. לדעתי זה יותר מצביע על דלות של רולינג ופחות על סנייפ עצמו. או במלים אחרות, בערך מהספר השני כבר מיותר להאמין לה בנוגע אליו.

 

[maore]

נכון, אבל אני התכוונתי לכך שהוא

היה אחד מהdeath eaters ובהמשך חבר לטובים. למרות שכפי זה נכתב באמת אי אפשר היה להבין למה הכוונה מתוך השנייפ.

 

[Britush]

מצביע על דלות של רולינג? ../images/Emo42.gif

למה?

 

[maore]

אולי בריטוש צודקת וזו לא דלות אלא

בדיחה פרטית שכזו? כי זה אכן לא מוטיב חוזר עמוק במיוחד. אבל ילדים אוהבים חזרתיות בסיפורים לא? (כן, אני יודעת שזה הרבהלפני שה"פ עושה להם את זה).

 

[Britush]

אה, כמובן. ../images/Emo42.gif

אין לי שום דבר נגד חלוקות ומיונים; להיפך, אני אוהבת אותם (אני אחת מהאנשים המוזרים שנהנים לסדר את הספרים שלהם מחדש בכל פעם

). אבל אמרתי שהחלוקה הספציפית הזו לא הגיונית. בנרניה, אדמונד למשל היה בצד של 'הרעים', ואז חזר ל'טובים'. ובהארי פוטר - כן, הארי לא יעבור לצד האפל (אני מקווה

), אבל, כמו שאמרת, דמויות אחרות מחליפות צדדים בקצב מרשים (קווירל, סנייפ, סיריוס ופיטר)... ודולורס אמברידג', למשל, היא דמות מרושעת, אבל היא לא 'בצד של הרעים'. אז, לדעתי, בהארי פוטר מושגי הטוב והרע לא מובהקים כל כך.

 

[maore]

אדמונד היה שבוי בקסם! בבסיס היה טוב

 

[Britush]

הממ, לא חשבתי על זה. ../images/Emo9.gif ../images/Emo42.gif

מה עם יוסטס ב'מסע בדורך השחר' (קראת?)? למעשה, סדרת נרניה כן פשטנית למדי מבחינת הטוב והרע. חוץ מיוסטס אף אחד לא עבר צד, לדעתי.

 

[Anne of green gables]

סדרת נרניה מושפעת מאוד מהמיתולוגיה

הנוצרית. את זה, כמובן, אני יכולה להגיד רק שנים רבות אחרי שקראתי את הסדרה, אבל זה גם לא המצאה שלי. אסלן הוא ישו - מקריב את עצמו למען האנושות וחוזר לחיים. אדמונד הוא יהודה איש קריות - שהסגיר את ישו (אסלן) לשלטונות. למרבית השמחה, ק"ס לואיס החזיר את אדמונד למוטב, תוך חרטה עמוקה (אף היא מוטיב נוצרי ידוע). גם לדעתי נרניה היא פשטנית מבחינת טוב ורע, וזה מה שעושה את הסדרה של הארי פוטר הרבה יותר מעניינת (וגם העובדה שהארי פוטר נמשכת כל כך הרבה שנים - את סדרת נרניה גמרתי בכמה הליכות לספריה...)

 

[maore]

לא קראתי, או לפחות לא זוכרת אם

קראתי בילדותי.

 

[Anne of green gables]

לא ממש הבנתי את ההבדל בין שתי

הסוגות. אני לא חזקה בפנטזיה, אבל רוב ספרי הפנטזיה שקראתי יכולים להשתייך לשתיהן. הסיבה היא שרוב הפנטזיות הן סדרות, ומה שנכון לספרים הראשונים בסדרה לא מתקיים לגבי האחרונים (הארי פוטר הראשון והשני הם ספרים לילדים, בעוד שהאחרים כבר יכולים לעניין גם מבוגרים).

 

[maore]

הרב סדרות? + סנייפ שב וחוזר.

לא בטוחה שהרב סדרות. אולי פשוט על הסדרות מדברים יותר, כי יש שם יותר כרכים? בכנס מיתופיה שהכניסו אליו פרסום פה בפורום, יש את ההרצאה הבאה, שבדיוק מתעמקת בסוגיה שדישדשנו בה: שני צידי המטבע: קוים לדמותו של סנייפ/ דודו זוארץ בהרצאה זו נסקור את דמותו של סנייפ על רבדיה השונים וננסה להבין את מניעיו ולהבין מה יהיה תפקידו בספר השביעי. האם הוא טוב או רע, ובכלל, האם זה דבר מוחלט בעולם ה"פ? האם הספר השישי נתן לנו תשובה או העצים את ההתלבטות? ההרצאה מיועדת לקהל אשר כבר קרא את הספר השישי.

 

[Britush]

הארי פוטר הראשון והשני ../images/Emo42.gif

לא יכולים לעניין מבוגרים גם כן?

(כשאמרו לרולינג בראיון ש"הספרים הולכים ונעשים יותר ויותר אפלים", היא צחקה ושאלה אם לדעתם הספר הראשון היה פלאפי (fluffy); והיא אמרה שלדעתה אחד הקטעים המפחידים ביותר בסדרה היה הקטע ההוא ביער, עם וולדמורט ששתה את דמו של חד-הקרן.)

 

[Anne of green gables]

יכולים לעניין, זה ברור.

אני התחלתי לקרוא אותם, כשכבר נחשבתי למבוגרת. אבל ההרגשה שלי מהם היתה - איזה יופי של ספרי נוער, איך הם דומים לספרים שאהבתי כשהייתי נערה וכו'. רוב האנשים המבוגרים שאני מכירה, שנהנים מהארי פוטר, נהנים גם לחזור ולקרוא ספרי נוער אחרים. זה נכון שהקטע של שתית הדם של החד קרן הוא קריפי למדי, אבל ההתחלה של הספרים, עם תיאור בית הספר והמורים, התיאור של החברים הטובים של הארי והתיאור של הילדים שהוא לא סובל - הכל נקרא כמו סיפור לנוער (קצת כמו "אליפים" או "נערי וילובי"). רק בהמשך הסדרה הופכת להיות סדרת ספרים שמדברת על טוב ורע והגבולות הלא מוחלטים שביניהם, על התבגרות והתפכחות מאשליות ושאר הנושאים שמדוברים כל כך יפה ב"הארי פוטר לבוגרים".

 

[maore]

כולם יצאו כשכבר נחשבתי למבוגרת

לפחות על פי החוק. השני זכור לי כספר עלוב ומאכזב במיוחד. הראשון היה מוצלח, וכך גם השלישי. והיא השתפרה פלאים ברביעי.

 

[Britush]

דיווח הישר מהחזית ../images/Emo3.gif: ../images/Emo42.gif

הם שינו עכשיו את החלוקה.

אתם מוזמנים להסתכל בעצמכם.

 

[דרקונית מזל]

נראית לי חלוקה בעייתית...

כפי שאמרתן לפניי- הרבה ספרים יכולים להכנס לשתי הקטגגוריות והחלוקה נראית לי פשטנית וגסה מדי. מה הקשר בין שלגיה שהיא אגדה, מעשיית עם לבין היצירות האחרות שהוזכרו שם?!? האמת היא שויקי פדיה נראית לי בעייתית בכלל(סליחה מאורה...)- בפורומים, אתרים וכו' גולשים כותבים את דעתם, וזה כמובן לגיטימי לגמרי וחשוב, אבל אנציקלופדיה עם ערכים אמורה לשאוף לפחות להצגת עובדות ולא דיעות. אמנם מושג האובייקטיביות חלף מן העולם(וטוב שכך), אבל עדיין כשהדברים מנוסחים בפסקנות כעובדות וכל אחד יכול לשבץ שם את דעתו זה נראה לי מאוד בעייתי.