מהסוף להתחלה: קסמו של הפורזץ / עדי סברן
כתבה ראשונה: פורזץ בספרות ילדים עולמית יולי 3, 2020 הפוֹרְזַץ (Vorsatz) הוא אחת מתכונותיו הייחודיות ביותר של הספר המודפס, שמסרבת בעיקשות להיתרגם לעידן הדיגיטלי (ובישראל אף מסרבת להיתרגם עד היום מגרמנית, כמו endpapers באנגלית – או, “ניירות סוף”). מילה זו מתארת תופעה לכאורה שולית: נייר הביטנה שנועד להדביק יחדיו כריכה קשה עם הכפולות הראשונות והאחרונות של ספר. אך התפתחותה של תעשיית הדפוס הפכה צמד כפולות אלו לאוצר חבוי מלא קסם. הרחבת השימוש בסוגים שונים של נייר בתעשיית הדפוס במאה התשע-עשרה אפשרה חופש יצירתי חדש למאיירים; במקביל, אידיאולוגיות סוציאליסטיות חדשות ביקשו להנגיש אמנות וספרות לקהל הרחב. הפורזץ נברא מחדש כשער לספר בפורמט מאוייר, או במילים אחרות – לפתיון שבקצה החכה. ספרות ילדים, שמלכתחילה מבקשת להנגיש תכנים לקהלים צעירים, ידועה במשיכתה האישית והמוגברת לפורזץ כדרך לסקרן קוראים. כמו כן, השימוש התכוף בכריכה קשה בתעשיית ספרות הילדים מרבה את ההזדמנויות לשימוש בפורזץ. מרבית הדוגמאות המובאות כאן נוצרו במחצית הראשונה של המאה העשרים, אך תמצאו לקראת הסוף גם דוגמאות עכשוויות, שמביעות את העניין המחודש באיור ידני וטכניקות דפוס דווקא בעידן הדיגיטציה הנוכחי. מאיירים עושים שימוש גמיש בפורזץ – יש המשתמשים בו כעיטור, בעוד אחרים משתמשים בו ליצירת אווירה מקדימה לספר. לעתים הוא משמש לבריאת עולם מקיף לסיפור, באמצעות הנחת מפה של הסביבה, של הדמויות או של תוכן הארועים; ויש המשתמשים בו כחלק מהותי מהסיפור עצמו, ככפולה סופית הקובעת את טון הסיום של הספר. פעמים רבות הפורזץ נגוע בקורטוב הומור, כמו מין בדיחה פנימית ששמורה למאיירים ולקוראים בלבד. להמשך הכתבה https://ha-pinkas.co.il/מהסוף-להתחלה-קסמו-של-הפורזץ/?fbclid=IwAR0ZEispu-Mbkz5dPht3NZpIdx5XMhX7z0EP6tK0cYVTvztdy-s3wrLnYgE
כתבה ראשונה: פורזץ בספרות ילדים עולמית יולי 3, 2020 הפוֹרְזַץ (Vorsatz) הוא אחת מתכונותיו הייחודיות ביותר של הספר המודפס, שמסרבת בעיקשות להיתרגם לעידן הדיגיטלי (ובישראל אף מסרבת להיתרגם עד היום מגרמנית, כמו endpapers באנגלית – או, “ניירות סוף”). מילה זו מתארת תופעה לכאורה שולית: נייר הביטנה שנועד להדביק יחדיו כריכה קשה עם הכפולות הראשונות והאחרונות של ספר. אך התפתחותה של תעשיית הדפוס הפכה צמד כפולות אלו לאוצר חבוי מלא קסם. הרחבת השימוש בסוגים שונים של נייר בתעשיית הדפוס במאה התשע-עשרה אפשרה חופש יצירתי חדש למאיירים; במקביל, אידיאולוגיות סוציאליסטיות חדשות ביקשו להנגיש אמנות וספרות לקהל הרחב. הפורזץ נברא מחדש כשער לספר בפורמט מאוייר, או במילים אחרות – לפתיון שבקצה החכה. ספרות ילדים, שמלכתחילה מבקשת להנגיש תכנים לקהלים צעירים, ידועה במשיכתה האישית והמוגברת לפורזץ כדרך לסקרן קוראים. כמו כן, השימוש התכוף בכריכה קשה בתעשיית ספרות הילדים מרבה את ההזדמנויות לשימוש בפורזץ. מרבית הדוגמאות המובאות כאן נוצרו במחצית הראשונה של המאה העשרים, אך תמצאו לקראת הסוף גם דוגמאות עכשוויות, שמביעות את העניין המחודש באיור ידני וטכניקות דפוס דווקא בעידן הדיגיטציה הנוכחי. מאיירים עושים שימוש גמיש בפורזץ – יש המשתמשים בו כעיטור, בעוד אחרים משתמשים בו ליצירת אווירה מקדימה לספר. לעתים הוא משמש לבריאת עולם מקיף לסיפור, באמצעות הנחת מפה של הסביבה, של הדמויות או של תוכן הארועים; ויש המשתמשים בו כחלק מהותי מהסיפור עצמו, ככפולה סופית הקובעת את טון הסיום של הספר. פעמים רבות הפורזץ נגוע בקורטוב הומור, כמו מין בדיחה פנימית ששמורה למאיירים ולקוראים בלבד. להמשך הכתבה https://ha-pinkas.co.il/מהסוף-להתחלה-קסמו-של-הפורזץ/?fbclid=IwAR0ZEispu-Mbkz5dPht3NZpIdx5XMhX7z0EP6tK0cYVTvztdy-s3wrLnYgE