כשחדקרן פגש בילדה "איך אפשר לראות ילדה ולחשוב

[יעלקר]

כשחדקרן פגש בילדה "איך אפשר לראות ילדה ולחשוב

שהיא דוממת? ובה בעת, איך אפשר שלא לחשוב שהיא דוממת, כאשר כל מה שנדרש ממנה הוא להיות דוממת?" רתם פרגר וגנר על מקומה הייחודי של אליס בספרות הילדים. הַמּוּסָךְ מוסף לספרות . "דברי, ילדה": על הילדה הראשונה בספרות הילדים מאת רתם פרגר וגנר . "זה לא הכאיב לו," אמר החדקרן כלאחר־יד והתכוון להמשיך הלאה, כשפתאום נח מבטו על אליס: הוא פנה מיד, ועמד מתבונן בה זמן מה בהבעה של שאט־נפש עמוק. "מה זה"? אמר לבסוף. "זאת ילדה!" ענה הנביב בלהיטות, נעמד לפני אליס כדי להציג אותה, ופורש את שתי ידיו לעברה במחווה אנגלו־סכסונית. "מצאנו אותה רק היום. היא גדולה כמו בחיים וטבעית פי שניים." "תמיד חשבתי שאלה הן מפלצות דמיוניות!" אמר החדקרן. "היא חיה?" "היא מדברת," אמר הנביב חגיגית. החדקרן הסתכל באליס במבט חולמני, ואמר "דברי, ילדה." אליס לא יכלה לעצור חיוך בזווית הפה ופתחה: "אתה יודע שגם אני תמיד חשבתי שהחדקרן הוא מפלצת דמיונית? מעולם לא ראיתי אחד חי לפני־כן!" "טוב, עכשיו שראינו זה את זה" אמר החדקרן, "אם תאמיני בי, אני אאמין בך. עשינו עסק?" "כן, אם אתה רוצה," אמרה אליס. (לואיס קרול, מבעד למראה ומה אֶליס מצאה שם, הקיבוץ המאוחד, 2009; תרגמה רִנה ליטוין; עמ' 127). להמשך הכתבה https://blog.nli.org.il/mussach-79-masa/