לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1065610,656 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.
x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-'בניגוד לסרט שהופק לפיו,"הדרקון הראשון שלי" '
בניגוד לסרט שהופק לפיו,"הדרקון הראשון שלי"
<< ההודעה הנוכחית
18/06/2019 | 05:39
5
3
"הדרקון הראשון שלי": הסרט חירב את הספר והפך אותו לשמאלץ דידקטי
בניגוד לסרט שהופק לפיו, "הדרקון הראשון שלי" אינו ספר קואוצ'ינג למצליחנים צעירים, אלא קומדיה של טעויות שבמרכזה נער רגיש שהולך נגד הזרם. הוא כתוב מצוין ומלא רוח שטות...
תירגמה מאנגלית: דבורה בושרי, עורכת התרגום: מיכל פז־קלפ
עופרה רודנר ל'הארץ': "לפני שנים רבות, באי פראי ומוכה רוחות ששמו ברק, עמד ויקינג די קטן עם שם די ארוך בתוך שלג שהגיע לו עד הקרסוליים. שיהוק־אפ הדוֹק האיום השלישי, יורש העצר המבטיח של שבט החוליגנים השעירים, סבל מבחילה קלה מהרגע שפקח את עיניו בבוקר. עשרה בנים, ובהם שיהוק־אפ, היו מועמדים להפוך לחברים מן המניין בשבט בתום 'בחינות הדרקון' — בחינות החניכה לשבט. הם עמדו על חוף קטן וקודר בנקודה הקודרת ביותר על פני האי הקודר כולו. שלג כבד ירד... המצוק התנשא מעליהם בגובה מסחרר, אפל ומאיים. בקיץ בקושי ראו את הסלעים שעליו, כי הם היו מכוסים נחילי דרקונים".
ימי הביניים הם הנמסיס של המערב הליברלי — החושך שלפני העת החדשה שילדה את הליברליזם, וכינוי לחרדה הגדולה מכולן. בכל פעם שמתקרב אסון אפי אומרים "ימי הביניים חוזרים", ולאחרונה זה נראה כמו אופציה ריאלית. מן הסתם ההתמכרות של המערב לפנטזיות ימי־ביניימיות קשורה לעניין וחאליסי לא לבד — גם שיהוק־אפ, הגיבור של "הדרקון הראשון שלי" מאת קרסידה קאוול, מגדל דרקונים בממלכה ימי־ביניימית.
קאוול פירסמה את הספר הראשון בסדרת הפנטזיה שלה ב–2003, כמה שנים אחרי שג'ורג' ר.ר. מרטין פירסם את הספר הראשון בסדרה "שיר של אש ושל קרח", שעליה מבוססת "משחקי הכס" (זכור לי במעומעם, גם בסוף שנות ה–90־תחילת המילניום דיברו על אפוקליפסה).
"הדרקון הראשון שלי" לא נכתב כמשל פוליטי או היסטורי, אלא כמשל על התבגרות ובעיקר על גבריות — גבריות חדשה מול גבריות ישנה. שיהוק־אפ הוא בנו של סטואיק, ראש השבט הוויקינגי (העצום, השרירי וכו'), והוא אמור לעבור טקס חניכה ברברי ואלים: יחד עם בני כיתתו הוא אמור לחטוף גור דרקונים ולאלף אותו, אלא שהוא חסר מוטיבציה ואדיש לכל זה.
למעשה, נדמה ששיהוק־אפ הוא ילד עכשווי לגמרי, שנולד במקרה בתקופה הלא נכונה. הקונפליקט שלו מבוסס על אותה תמה אנטי־מיליטריסטית ישנה וטובה, שמוסחרה בשיגעון בשנות ה–80: אבא מאצ'ו שבע קרבות ובן רגיש ואינדיבידואליסט, שהולך נגד הזרם. התפאורה היא פרודיה על ימי הביניים — לא מבריקה אבל משעשעת. בכלל, לא מדובר בספר עם אמירה פסיכולוגית, חברתית או היסטורית מתוחכמת במיוחד, ואין לו יומרה להיות כזה. להיפך — כמו הגיבור עצמו, גם הספר ניחן באיזו אפרוריות בריטית מבורכת וחוסר חשיבות עצמית. אלא שהעלילה כתובה מצוין ומלאה רוח שטות. במובנים מסוימים, "הדרקון הראשון שלי" הוא קומדיה של טעויות — לוויקינג הגדול נולד יורש שהוא טעות. ליורש יש דרקון שהוא טעות. הכפר יוצא לקרב עקוב מדם, בטעות. ככה זה כשחיים בחושך.
התרגום המצוין של דבורה בושרי יצא במהדורה מחודשת, כנראה בעקבות ההצלחה של סרטי "הדרקון הראשון שלי" (ושלל סדרות טלוויזיה), שהופקו "על פי" ספריה של קאוול. על הכריכה של ההוצאה המחודשת מופיעות הדמויות מתוך הסרט השלישי דווקא, שיצא זה עתה לאקרנים (ולא הראשון, שיצא ב–2010 והיה מבוסס על הספר הזה). לא ברור אם מדובר בטעות וולגרית או שמא יש כאן תוכן שיווקי — פרסומת לסרט החדש. מצד שני, אם זה מנחם מישהו, גם הסרט הראשון לא דומה במאום לסיפור המקורי.
זאת הזדמנות להביט על התופעה מקרוב ולהבין ממנה משהו על הזמן הזה. הנה כמה דוגמאות: בספר שיהוק־אפ הוא ילד דיכאוני, קוטר, מפוזר, חסר אמביציה, שמעמד והצלחה משעממים אותו, שתפקיד הסלב נכפה עליו וששאיפתו הגדולה ביותר היא להיות סתם אחד. ואילו בסרט, כבר מתחילתו, שיהוק־אפ הוא ילד אמביציוזי ומבריק, שמתעקש להצליח למרות אכזבתו של אביו ממנו.
בספר לשיהוק־אפ יש אמא — ולהלרמה ("ולהלרמה נתנה לשיהוק־אפ מהלומת אגרוף מעוררת, שהיא המקבילה הוויקינגית לחיבוק גדול של אמא") — ואילו בסרט העלימו את האמא. בספר שיהוק־אפ לומד בכיתה של בנים בלבד (אמרנו, זה סיפור על גבריות), ואילו בסרט שתלו שתי בנות. נראה שיוצרי הסרט, כולם גברים, נחרדו מהרעיון על סרט בלי ייצוג נשי (או גרוע מזה, שהייצוג הנשי היחידי בו מגולם באמא של הגיבור, אוי ויי).
איור של קרסידה קאוול מתוך הספר: https://images.haarets.co.il/image/upload/w_2048,h...
כמו כן, אחת הנערות החדשות נראית כמו סמל מין בת 12 — מעין שילוב של גיבורת־על ממארוול עם ילדות אנימה ובראטס. יש לה מזג סוער וקשוח, היא אוהבת להטיל גרזנים ולהרוג דרקונים — כי ייצוג נשי חזק זה פמיניזם השעה, גם אם קוראים לו מארין לה פן בצרפתית (הנערה החדשה מזכירה את לה פן באופן משונה) או איילת שקד בעברית. מובן שלגיבור יש רומן איתה — פלרטטני, אפלטוני, רק כמה נגיעות במקרה ושלוש נשיקות בלי לשון. לי באופן אישי אין שום דבר נגד מין או נשיות מתפרצת, אבל נדמה שהילדה המסכנה לא מודעת למיניות השופעת שלה ולא ערה למתח המיני שהיא מפזרת בכל מקום. כל העניין מריח כמו קלישאה אמריקאית של גברים ישנים, שמחשיבים את עצמם לגברים חדשים.
בקיצור, הסרט של דרימוורקס חירב את הסיפור המקורי, שכל כולו שאיפה לקצת רוך ואינטימיות, והפך אותו לשמאלץ קואוצ'ינג דידקטי. כדאי מאוד להכיר את האורגינל. הוא הרבה יותר טוב מהסרט.
הדרקון הראשון שלי - טריילר רשמי בדיבוב לעברית: https://www.youtube.com/watch?v=7mOytk2-2lg
 
 
 
ספרות לילדים ולנוער >>
לצפיה ב-'"עצרת החיות":המניפסט הפציפיסטי של אריך קסטנר נותר רלוונטי ל>'
"עצרת החיות":המניפסט הפציפיסטי של אריך קסטנר נותר רלוונטי ל>
18/06/2019 | 05:49
4
2
להכעיס.
"עצרת החיות", שאריק קסטנר כתב שנים מעטות אחרי מלחמת העולם השנייה, הוא כתב אישום חריף נגד האנושות. התרגום של מיכאל דק אטי, מסורבל ומוזיקלי פחות מתרגומה של מרים ילן־שטקליס...
איור של ולטר טריר מתוך הספר. היצירה מקבלת משמעות נוספת בעידן החורבן האקולוגי: https://images.haarets.co.il/image/upload/x_34,y_7...
תירגם מגרמנית: מיכאל דק, איורים: ולטר טריר
עופרה רודנר ל'הארץ':
"יום בהיר אחד נמאסו העניינים על בעלי החיים. האריה אריק, הפיל גיל והג'ירף רפי נפגשו, כמו בכל יום שישי, לקפה של אחר הצהריים על שפת אגם צ'אד שבאפריקה. אריק האריה אמר... 'אוף! בני האדם האלה!' ... הג'ירף עמד בפיסוק רגליים על שפת האגם ולגם לגימות מהירות... 'כמה שהם איומים, בני האדם האלה. הרי היה יכול להיות להם כל כך נחמד בעולם! הם יודעים לצלול כמו דגים, לרוץ כמונו ממש, לשוט כמו ברווזים, לטפס כמו איילות, לעוף בשמים כמו נשרים, ומה הם הצליחו להשיג עם כל הכישרונות האלה שלהם?' ... 'חבל לי על הילדים שלהם', אמר גיל הפיל ואוזניו שמוטות בעצב, 'ילדים כאלה חמודים! וכל הזמן מכריחים אותם להשתתף במלחמות... ילדים מסכנים', נהם הפיל". כך נפתח "עצרת החיות" הקלאסי של אריך קסטנר: הפיל, האריה והג'ירף קוראים דיווח בעיתון על עוד ועידת שלום כושלת (בשרשרת של ועידות שלום כושלות) ומגיעים למסקנה שחסרה אלטרנטיבה. הם מגייסים את חבריהם — דוב הקוטב, טפיר, ינשוף, שור, קנגורו ועכבר — ומזמינים את כל חיות העולם לוועידת שלום עולמי, תחת הכותרת "למען הילדים".
כשקסטנר כתב את ספרו ב–1949, אולי לא תיאר לעצמו עד כמה יהיה רלוונטי ב–2019, או באילו דרכים. "עצרת החיות", שנכתב כמניפסט פציפיסטי, מקבל משמעות נוספת בעידן החורבן האקולוגי. במרכזו כתב אישום חריף, חתום על ידי חיות העולם, וגם אם אינו עוסק בנזקים אקולוגיים, סעיפי האישום הם אותם הסעיפים: הבגידה בילדים, הבזבוז הציני של תבונה ויכולות טכנולוגיות, הברברת הבלתי פוסקת שמסתירה את חוסר המעש והפרובינציאליות — בני האדם המבוגרים לא מבינים את מקומם על כוכב ארץ וראייתם צרה. כמעט בלתי אפשרי לקרוא את הספר הזה בלי שיעלה ההקשר האקולוגי, ואירוני שקסטנר גם שתל בו, כנראה מבלי דעת, את אחד הסמלים המזוהים ביותר עם ההתחממות הגלובלית — באחת הסצינות הדרמטיות נלכד דוב הקוטב על קרחון נמס. הבחירה להוציא מהדורה חדשה בצבעים (עם איוריו המקוריים והגאוניים של ולטר טריר), היא אם כן ממזרית ואקטואלית. מובן שלקוראי העברית גם ההקשר האנטי־מלחמתי עדיין רלוונטי ורענן כמו מכה טרייה.
בבסיס התמה הפציפיסטית של קסטנר נמצאת הדאגה האינסטינקטיבית, החייתית, לצאצאים. הוא רומז שאולי בני האדם יודעים הרבה דברים, אבל הם שכחו דבר אחד גדול. מנהיגי החיות מדגימים את כישורי ההורות המפורסמים שלהם, בזמן שהם לועגים לדוגמה ההורית המפוקפקת של בני האדם. בין היתר הם מצרפים אל העצרת כמה נציגים ילדים מרחבי העולם ומטפלים בהם כאילו היו גוריהם. מדובר בקואליציה, או יותר נכון באופוזיציה של חיות העולם והילדים, נגד בני האדם המבוגרים.
אבל המסר הממריד הזה מגיע לשיאו לקראת סוף העלילה: אחרי שרשרת של סנקציות כבדות (מתקפת עכברושים, מתקפת עשים וכו') החיות נוקטות צעד, דובי משהו, וחוטפות את כל ילדי העולם ("בחוקים שלכם כתוב שאם הורים אינם ממלאים את תפקידיהם... אפשר לפטר אותם"). נראה שקסטנר נהנה לתאר את ההזיה הפראית הזאת, שיש בה אימה וגם מימוש של פנטזיה: "כמה מן הילדים, ובמיוחד הקטנים שבהם, התגעגעו לבתיהם והיו מבוהלים בהתחלה. אבל בעלי החיים היו כל כך נחמדים אליהם, עד שהחששות נעלמו מהר מלבם של הקטנטנים. הפרות והעזים הביאו חלב חם ליונקים, הדובים דאגו לדבש טרי והקופים סיפקו אגוזי קוקוס... הארוחות באמת היו מגוונות מאוד".
איור של ולטר טריר מתוך הספר: https://images.haarets.co.il/image/upload/w_2048,h...
קסטנר התייחס לקוראיו כאל בני שיח מעורבים ונהג לעניין אותם בנושאים מהמציאות, כמו מלחמות, אלימות, עוני ומעמדות. בין היתר אהב, כמספר, לחלוק עם הקורא הרהורים או לשאול לדעתו בענייני מוסר. אין אצלו הסוואות, מניפולציות או סמכות חינוכית מלמעלה, אלא פנייה ישירה ופתוחה לדיון. אין אצלו "לא מדברים פוליטיקה ליד הילדים". מהבחינה הזאת גישתו היתה רדיקלית, ונשארה כזאת גם בנוף החינוכי השמרני כל כך של ימינו. "אני יוצא מן הכלים כשאני חושב על בני האדם! על הפליטים! על פצצות האטום!" אומר הפיל לאשתו הפילה ליד הכיור במטבח. "על המלחמה בווייטנאם! על המהומות בארץ ישראל! על המבריחים והכלכלה! על המסכנות והעוני!"
גם גיבוריו מלעיגים את המוסכמות השמרניות ומקריאים לילדיהם, בהפגנתיות, מהעיתון לפני השינה: "הפילפילון הקטן ביותר ביקש מאביו: 'תקרא לנו משהו לפני השינה, פילאבא'. גיל הפיל נטל את העיתון... וקרא בקול: 'ארבע שנים לאחר סיום המלחמה הגדולה באירופה, עדיין מסתובבים אלפי ילדים שלא יודעים מה עלה בגורל הוריהם...' 'די, גיל!' אמרה עדינה אשתו, 'הסיפור הזה לא מתאים לפילפילונים'"... "כשנכנס אריק לחדר הילדים ביקשו כל הכפירונים הקטנים 'בבקשה בבקשה, תקרא לנו משהו לפני השינה אבא!' אריק נטל את העיתון... 'שקט ילדים!' ואז החל לקרוא מן העיתון: 'ארבע שנים לאחר שהמלחמה הרסה חצי מן העולם, ושגם היום אי אפשר להעריך את תוצאותיה, כבר מסתובבות שמועות על מלחמה חדשה שההכנות לקראתה נמשכות בחשאי...' 'הפסק מיד, אריק!' קטעה אותו הלביאה... 'הסיפור הזה לא מתאים לכפירונים'".
המשך >>>
ספרות לילדים ולנוער >>
לצפיה ב-'המשך "עצרת החיות" ....'
המשך "עצרת החיות" ....
18/06/2019 | 05:54
3
2
"ואם כבר רדיקליות, אחת התופעות המפתיעות בספר, לפחות לקורא העכשווי, היא האופן שבו צצה בסיפור פצצת האטום. נדמה שהיום יש קונסנזוס בעניין הזה — פצצת האטום נשארת מחוץ לתחום ספרות הילדים. אולי בזמן פרסום הספר, בסך הכל ארבע שנים אחרי הטלת הפצצות על הירושימה ונגסאקי, ילדי המערב ממילא שמעו את המושג, גם אם לא הבינו את השלכותיו עד הסוף (למעשה, עברו כמה שנים טובות עד שרוב העולם המערבי הבין את ההשלכות של הפצצה שסיימה את מלחמת העולם השנייה). היום יש למושג פצצת אטום משמעות מופשטת יותר, שכוללת גם את מרוץ החימוש או את הידיעה המחרידה שהעולם מלא בנשק גרעיני. אבל גם ב–1949 לא ייתכן שקסטנר הזכיר מושג נורא כל כך, שמתקשר עם אסון נורא כל כך, במקרה, או שלא מתוך מחשבה תחילה. הוא בחר שלא להרחיב או לבאר לקורא מהי אותה פצצת אטום ורק הניח אותה שם, ברשימת האסונות. אולי קיווה שהקוראים יפנו להוריהם את השאלה המביכה.
 
 
הוא עצמו התנגד בכל מאודו לפצצת האטום, ובהמשך הפך לקול בולט בתנועה האנטי־מיליטריסטית הגרמנית. את "עצרת החיות" כתב כתגובה למלחמת העולם השנייה ולמלחמות שנגררו אחריה. כידוע המלחמה ההיא לא עברה עליו בקלות: הוא התעקש להישאר בארצו והוריד פרופיל. הנאצים האשימו אותו ב"בולשביזם תרבותי" וב"קוסמופוליטיות". ספריו נזרקו לאש ב–1933 (הוא היה נוכח במעמד ואף כתב עליו), ולקראת סוף המלחמה היה בסכנת חיים ממשית.
התרגום של מיכאל דק — שפורסם ב–2005 והופיע עתה במהדורה חדשה — נחמד, אבל מעט אטי ומסורבל. הוא פחות מוזיקלי מהתרגום של מרים ילן־שטקליס מ–1963 (הוצאת אחיאסף. תרגום נהדר, שמעטים בו הסממנים המיושנים). דוגמה מהתרגום של דק: "אריק האריה נטל את העיתון 'ארץ המדבר', קרא לעבר גוריו: 'שקט ילדים!' ואז החל לקרוא מן העיתון". ילן־שטקליס השתמשה בחצי מהמלים כדי לתרגם אותו המשפט: "אחז אבא ב'חדשות סהרה', אמר 'טוב, טוב', וקרא לפניהם". לפחות מבחינת הקצב, התרגום של דק לאו דווקא עכשווי יותר מזה של ילן־שטקליס. גם השמות שדק בחר לדמויות מרגיזים. הפיל, שבמקור שמו אוסקר, נקרא בתרגום של דק "גיל הפיל", ליאופולד הג'ירף קיבל את השם רפי (אשתו היא יפה הג'ירפה) וכו'. אלה בחירות מתיילדות ונדושות, שאינן הולמות את קסטנר. העברוּת של השמות משונה כשלעצמו בתרגום מהמאה ה–21.
 
"עצרת החיות" הוא לא אחד הלהיטים הזוהרים של קסטנר. הוא אולי צנוע יחסית באמצעיו הספרותיים. הוא לא אבסורדי ומטורף כמו "שלושים וחמישה במאי", לא מצית את הדמיון כמו "האיש הקטן" ואינו מלא בריאליזם חורך כמו "פצפונת ואנטון". אבל הוא צבעוני, משעשע, מלא חיבה ומתוק מאין כמוהו בפשטותו, בישירותו, באופטימיות הקסטנרית חסרת התקנה שבו. וכאמור, רלוונטי להכעיס. גם כעבור 70 שנה.
 
ספרות לילדים ולנוער >>
לצפיה ב-'חדש על המדף תארו לכם, ציפור, פיל ותנין גרים ביחד על עץ:'
חדש על המדף תארו לכם, ציפור, פיל ותנין גרים ביחד על עץ:
18/06/2019 | 06:10
2
6
וגם: שני אחים שמנסים לבחור בחיית מחמד אחת, אם נשארת עם ביתה בגן ורק עושה בלאגן, ילדה שמנסה להחליק את תלתליה בעזרת דבק וספר הלל לקשר המיוחד שיש להורה עם ילדיו...
לבחור חיה זאת בעיה צילום: דוקטור סוס: https://images.haarets.co.il/image/upload/x_0,y_93...
דלית כהן ל'הארץ':  "אנחנו מאוד אוהבים את חג הספר ומתרגשים כל שנה מחדש כשהוא מגיע. מעבר להמלצות לספרים שאתם חייבים שיהיו לילדים שלכם בבית, הנה כמה ספרים שיצאו בחודש האחרון שאתם צריכים להוסיף לרשימה שלכם - קראנו, צחקנו, אהבנו והנה מה שבחרנו - ספרי יוני החדשים:
לבחור חיה זאת בעיה / דוקטור סוס
 
תארו לכם איזו הרגשה נהדרת זו כשההורים סוף סוף מסכימים לאמץ חיית מחמד. אבל שני האחים בספר שלנו מגלים שמדובר במשימה לא פשוטה בכלל, כי מותר לבחור רק חיה אחת ובחנות החיות יש כל כך הרבה:
 
"ראינו עוד חיות,
 
כולן טובות, יפהפיות.
 
אז מה עושים ואיך בוחרים?
 
ואיך מחליטים על מי מוותרים?
 
מותר רק אחת.
 
ככה אבא אמר.
 
לא יכול להחליט.
 
רק אחת? איך אפשר?"
 
בסופו של דבר גיבורי הספר שלנו בוחרים בחיית מחמד אחת אך אנחנו הקוראים אינם רואים אותה, כי היא חבויה בתוך סל כהפתעה להורים. דוקטור סוס ידוע כאוהב חיות ואחד כזה שמאמין שצריך לדאוג לכולן באופן שווה, לכן בספר כל אחד יכול להחליט עבור עצמו איזו חיה קיבלה בית אוהב - כי מה שחשוב זה לדאוג לאחר, לא משנה אם הוא כלב, חתול, דג זהב או ארנב.
הוצאה: כתר
איורים: דוקטור סוס
 
היום הראשון של אמא בגן / אריק ואייה
 
כולם זוכרים את היום הראשון שלהם בגן או בכיתה א' כי זה היה אחד הימים המוזרים שבהם לא ממש מבינים מה קורה. גיבורת הספר שלנו מחזירה אותנו ליום הזה, אבל עם טוויסט מצחיק. קודם כל, היא מחליטה לעשות הכל כדי שאמא שלה תישאר איתה בגן, היא נדבקת אליה לרגל, עושה פרצופים ולבסוף נשכבת על הרצפה ועושה סצינה. כמובן שאמא נשארה, אבל לא כל כך מסתדרת בגן: אמא מקבלת נזיפה מהגננת כי היא דיברה מבלי להצביע, היא לא הצליחה להיכנס לתוך המשחקים הקטנים ועכבה את כל התור ולבסוף נתקעה עם הרגל בתל אופן, ומה עשתה הילדה שלנו?
 
"בסוף התקרבתי אל אמא
 
על קצות האצבעות, ולחשתי לה:
 
אולי כדאי שתלכי עכשיו?
 
תחזרי אחר כך, טוב?"
 
וככה בעצם כולנו מבינים שזה יותר כיף ללכת לגן בלי אמא, כי היא לא ממש קשורה.
הוצאה: מטר
איורים: פולין מרטן
"היום הראשון של אמא בגן"צילום: פולין מרטן:https://images.haarets.co.il/image/upload/w_1899,h...
איפה בייבי / שיתוף פעולה בין ערוץ בייבי ודני ספרים
 
ספר פעוטות חביב עם עמודים קשיחים והמון צבעים המספר על אמא פרפר שרוצה לצאת לטיול עם בנה, בייבי. אבל בייבי מסתתר ואנחנו יוצאים למסע חיפוש בין העמודים עם לשוניות השלובות לאורך הספר. הפעוט יכול להרים את הלשוניות ולגלות מה מסתתר מאחוריהן. האם בייבי מתחבא בגזע העץ או שזה ארנב נחמד?
 
בזמן שאנחנו מחפשים את בייבי, אנחנו לומדים להכיר את חיות היער ומה מיוחד בכל אחת מהן. כמובן שבסוף הספר, בייבי יוצא ממקום מחבואו אבל נחשו מה - כבר חושך בחוץ. ספר מצוין להקריא לקטנטנים לפני שהולכים לישון.
הוצאה: דני ספרים
 
מר פטיש / א. קרומר
 
בספר הזה הדמויות הראשיות הן כלי עבודה. כן כן, והדמות הראשית היא מר פטיש. אדון גבוה, ארוך ומצוחצח שמעולם לא עזר לאף אחד לבנות משהו כי אכפת לו רק מאיך שהוא נראה. אבל בספר כשהוא מטייל בעיר ונתקל במסמרים ובגברת צבת הזקוקים לעזרתו, הוא מבין שישנם דברים חשובים יותר כמו לעזור לאחר.
 
מר פטיש נתקל בחבורת מסמרים המבקשת את עזרתו לבנות תיבת דואר חדשה לילדה המחכה למכתבים מאביה, הוא נעתר לעזרתם ופעם הראשונה בחיו הוא מגלה כמה סיפוק הוא מקבל, גם אם זה אומר שהוא קצת מתלכלך.
הוצאה: ניב
איורים: מרינה זעם
"מר פטיש" צילום: מרינה זעם: https://images.haarets.co.il/image/upload/w_1674,h...
מה שאבא אמר לי / אסטריד דבורד
 
"אביתר מתבונן בסנוניות שבשמיים.
 
הן עפות אל הצד האחר של העולם,
 
זה מה שאבא שלו מסביר.
 
גם אני אוכל להגיע רחוק כל כך כשאהיה גדול?
 
אביתר שואל.
 
אפילו רחוק יותר, אבא עונה."
 
ואביתר ממשיך לשאול שאלות עד אין סוף, כמו שילדים בדרך כלל נוהגים. הקטנים לא שואלים כדי לשגע את המבוגרים, אלא מתעניינים בכל דבר חדש שהם רואים כי גם להם יש חשש טבעי מפני המסע הגדול שקוראים לו החיים. אבא של אביתר עונה לו בסבלנות, מרגיע, מעודד, מחזק, מציע דרכי התמודדות ומעל לכל, מבטיח לאביתר שאהבתו תלווה אותו תמיד. איזה מסר נהדר!
הוצאה: מטר
איורים: פולין מרטין
"מה שאבא אמר לי"צילום: פולין מרטן: https://images.haarets.co.il/image/upload/w_1862,h...
לא רוצה תלתלים / לורה אלן אנדרסן
 
לכל ילד יש את השלב שבו הוא הופך להיות מודע לעצמו ומחליט מה הוא אוהב ומה לא. תסביכי שיער אינם חדשים לנו, וגם הילדה בספר שלנו לא אוהבת את התלתלים שלה ומנסה בכל דרך אפשרית לגרום לשיער שלה להיות חלק. כמובן שהיא לא מצליחה:
 
"אז לקחתי מברשת
 
כל הערב הברשתי.
 
שעות ושעות וכמעט התיאשתי.
 
בבוקר כשקמתי
 
תראו - הפתעה!
 
השיער עוד יותר מסולסל.
 
זה זוועה".
 
לקראת סף ייאוש היא פוגשת בילדה עם שיער חלק שגם לא אוהבת את השיער שלה. השתיים מבלות שעות ביחד ומנסות תסרוקות רבות, הן כל כך נהנות שהן פשוט שוכחות ולומדות לאהוב כל אחת את שקיבלה. ספר מקסים ומצחיק שחייבים על המדף, במיוחד למי שיש הרבה תלתלים.
הוצאה: תכלת
איורים: סטודיו גם וגם
"לא רוצה תלתליםצילום: סטודיו גם גם: https://images.haarets.co.il/image/upload/w_1876,h...
ספרות לילדים ולנוער >>
לצפיה ב-'המשך חדש על המדף '
המשך חדש על המדף
18/06/2019 | 06:16
1
4
זה לא הקן שלך / גדעון סטרור
 
ציפור בנתה לעצמה קן מושלם, תכננה, אספה זרדים ולבסוף נחה. אבל אז התעוררה בעיה, כל החיות ביער חשבו שהקן שלה כה מושלם ורצו אותו לעצמן. הפרה, הג'ירפה, הפיל ואפילו תנין! לפתע, העץ הגדול עליו הציפור בנתה את כל הקנים נפל, והציפור הקטנה הפכה לעצובה.
 
כל החיות ראו את כאבה והחליטו לתת לה קן גדול במתנה. מרוב שהציפור התרגשה היא החליטה שכולם יכולים לחלוק את הקן ביחד וללמוד על שיתוף פעולה ועזרה הדדית. תארו לכם, ציפור, פיל ותנין גרים ביחד על עץ.
הוצאה: תכלת
איורים: אנדריאה סורומי
 
"זה לא הקן שלך"צילום: אנדריאה סורומי: https://images.haarets.co.il/image/upload/w_1545,h...
 
אהבתי אותך מאז ומתמיד / הודה קוטב *בחירת העורכת*
 
"אהבתי אותך מאז ומתמיד.
 
לפני שציפורים פרשו כנפיים וקופים התנדנדו על עצים,
 
כבר היית כאן וגם אני.
 
לפני שהשמש זרחה בשמיים ודבורים רחשו בין פרחים,
 
כבר היית כאן וגם אני
 
ממתינים ליום בוא נהיה שניים".
 
​הספר הזה ריגש אותי במיוחד כי הוא כולו חגיגה לקשר העל זמני ונטול התנאים בין הורה לילדו. תמיד מדברים על האהבה שההורים מרגישים כלפי הצאצאים שלהם וכמה שקשה להסביר את הקשר למישהו שלא חווה אותו. "אהבתי אותך מאז ומתמיד" בהחלט מצליח להעביר את מהות הקשר ההורי בצורה כה פשוטה וברורה כמעט כמו הרגש עצמו - פשוט לאהוב, כמה ברור וכמה פשוט.
 
הודה כתבה את הספר לכבוד בתה המאומצת, האלי ג'וי. בזכות הספר הזה הגעתי לנקודת השלמה אמיתית שזה לא משנה מי לא רצה אותי, הרבה יותר חשוב מי בחר בי. כפי שהודה בחרה בביתה, כפי שאימי בחרה בי - אנחנו צריכים להגיד תודה ולהעניק אהבה לילדים שלנו כמו שהורינו העניקו לנו. זה לא קל לקבל חיים שלא הבאת לעולם מבלי לדעת אלו גנים הוא נושא, אבל קל לדעת שמאז ומתמיד אהבת ותמשיכי לאהוב אותו כי הוא שלך, כאילו ילדת אותו בעצמך.
הוצאה: אגם
איורים: סוזי מייסון
 
ספרות לילדים ולנוער >>
לצפיה ב-'אילו ספרים הכי מומלץ לרכוש בשבוע הספר? mako :'
אילו ספרים הכי מומלץ לרכוש בשבוע הספר? mako :
18/06/2019 | 06:25
6
אילו ספרים הכי מומלץ לרכוש בשבוע הספר?
שבוע הספר הגיע ואיתו מבול ספרים חדשים לילדים ולנוער. יומנו של חנון עדיין שולטטטטטט, אבל לצידו יצאו עוד ספרים טובים רבים. מאירה ברנע גולדברג קראה יותר מ-300 ספרים וחזרה עם המומלצים
מאירה ברנע גולדברג | mako |
 
ספרות לילדים ולנוער >>

הודעות אחרונות

21:26 | 16.07.19 אורחים בפורום
13:46 | 16.07.19 יעלקר
10:11 | 16.07.19 סביון 10
10:32 | 14.07.19 שחרזדה האחת
12:30 | 13.07.19 יעלקר
08:53 | 12.07.19 סביון 10
16:06 | 09.07.19 סביון 10
15:58 | 09.07.19 סביון 10
15:03 | 07.07.19 שחרזדה האחת
12:45 | 07.07.19 יעלקר
13:35 | 06.07.19 יעלקר

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ