ריח- סיפורים ושירים על ריחות

[יעלקר]

למבוגרים-הבושם /פטריק זיסקינד / הוצאת מודן

&nbsp
ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה. התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף. ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הריח האמיתי, המזוכך ביותר. את הוויית הריחות - ריח נערה. הבושם הוא ספר של ניחוחות. יש בו ריחות מהמאה ה18 - , צחנת הכרך וסרחון נשמתו של הרוצח נטול הריח. הבושם סחף את העולם כולו וניצב חודשים בראש רשימת רבי המכר בארה``ב, גרמניה, צרפת, אנגליה, ספרד והולנד. ``פטריק זיסקינד הוא האמדאוס של חוש הריח`` ``לה נובל אובסווטו`` ``סופר צעיר זה שובה את לב הקורא בשליטתו, בדמיונו, בקסמו... זיסקינד הוא התושבה האירופית לספרות הריאליזם המאגי הדרום אמריקאית`` ``דר שפיגל
&nbsp
&nbsp

 

[יעלקר]

פרדיננד/מונרו ליף/עם עובד

פרדיננד אהב להריח פרחים. שם...שאף לו בנחת ריחות של פרחים.
היתה לו פינה משלו שם באחו
זה היה העץ החביב עליו ובצילו ישב וישב
וריחות של פרחים שאף ושאף.
אבל אמא שלו, שהיתה פרה שמנה, דאגה לפעמים בגלל בנה.
היא חששה, בלב כבד,
שאולי עצוב לו, כי הוא בודד.

 

[שחרזדה האחת]

ריח- סיפורים ושירים על ריחות

ריח
יש ריח משכר של מיני בשמים,
אלה ריחות של טיפוח, אהבה ותשוקה.
ויש ריח משמח כמו ריח מאפים טריים שבתנור נאפים
וזה בית של משפחתיות
ריח כזה אומר זה בית חי
בית שיש בו חמימות וחיות, זה ריח של אחדות,
ריח שמבקש להיות יחד
לשתות תה חם עם המאפה ,ולנהל שיחות
‏זה ריח שמשפר ומרים מצב רוח ‏עד הירח.
לפרחים יש ריח ניחוח
‏ולתבשילים בסיר על הכיריים
יש ריח של ביתיות
ואם נחליף היוד הקטנה בוו
נקבל רוח שתפזר את הריח בכול מקום

 

[יעלקר]

אח מיוחד בגן ריחות וצללים/חגית אהרוני / צמרת

&nbsp
פִּתְאוֹם שָׁמַעְנוּ מֵרָחוֹק צְלִילִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ פַּעֲמוֹנִים. קַמְנוּ וְרָאִינוּ אִישׁ עִם כּוֹבַע עֲנָקִי וְחִיּוּךְ לָבָן-לָבָן שֶׁל שִׁנַּיִם לְבָנוֹת-לְבָנוֹת, לָבוּשׁ בִּגְדֵי לֵיצָן, מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, וּבְיָדוֹ תֵּבַת נְגִינָה. מֵהַתֵּבָה יָצְאוּ הַצְּלִילִים הֲכִי קְסוּמִים בָּעוֹלָם. דּוֹתָן רָץ אֵלָיו מִיָּד, פָּרַשׂ יָדַיִם כְּמוֹ מָטוֹס, וְהִתְחִיל לָרוּץ וּלְדַלֵּג סְבִיבוֹ.
&nbsp
"חַכֵּה לִי!" קָרָאתִי. אֲבָל דּוֹתָן לֹא הִקְשִׁיב. הוּא רַק עָף לוֹ בַּשָּׁמַיִם שֶׁל הַמּוּזִיקָה. רַצְתִּי אַחֲרָיו וְעָשִׂיתִי כָּמוֹהוּ. הָאִישׁ הַנֶּחְמָד עִם הַשִּׁנַּיִם הֲכִי לְבָנוֹת בָּעוֹלָם קָרָא בְּקוֹל: "הוֹ, שָׁלוֹם אֲוִירוֹנִים מוּזִיקָלִיִּים. בְּרוּכִים הַבָּאִים לְעוֹלָם הַצְּלִילִים."
&nbsp
הַפַּעַם אֶרֶז וְדוֹתָן מְבַקְּרִים בְּגַן מְיֻחָד שֶׁכָּל כֻּלּוֹ חֲוָיָה חוּשִׁית שֶׁל רֵיחוֹת וּצְלִילִים. שָׁם נֶחְשַׂף בִּפְנֵי הַקּוֹרְאִים פָּן נוֹסָף בְּמַעֲרֶכֶת הַיְּחָסִים הָעֲדִינָה וְהַמֻּרְכֶּבֶת בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא יֶלֶד עִם מֻגְבָּלוּת.
&nbsp
הַמְּחַבֶּרֶת, חַגִּית אַהֲרוֹנִי, הִיא הִידְרוֹתֶרָפִּיסְטִית וּ מְטַפֶּלֶת בְּגִישַׁת ABA, מְלַוָּה שָׁנִים רַבּוֹת יְלָדִים וּ בוֹגְרִים עִם מִגְוָן צְרָכִים מְיֻחָדִים, פְּעִילָה בַּקְּהִלָּה, וּבְעַצְמָהּ אֵם לְיֶלֶד מְיֻחָד. זֶהוּ סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי.
"הַנְגָּשַׁת הַסְּבִיבָה לָאֻכְלוּ סִיּ וֹת הַמְּיֻחָדוֹת מְהַוָּה בִּטּוּי מַשְׁמָעוּתִי הֲלָכָה לַמַּעֲשֶׂה לְשִׁתּוּפָם שֶׁל אֲנָשִׁים עִם מֻגְבָּלֻיּוֹת בְּכָל הֶבֵּטֵי הַחַיִּים הַנּוֹרְמָטִיבִיִּים. חוֹבָתָהּ שֶׁל כָּל חֶבְרָה לְאַמֵּץ מוֹדֶל שִׁתּוּפִי זֶה כְּעֵרֶךְ עֶלְיוֹן."
&nbsp
(חגית אהרוני)
&nbsp
&nbsp
"גן הריחות והצלילים שבפארק רעננה הוא גן נגיש לאנשים עם צרכים מיוחדים.
&nbsp
הגן היפהפה מכיל צמחי תבלין וריח, לצד פסלים המפיקים צלילים וכלי נגינה ייחודיים שחלקם נבנו על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים. כל אלו יחדיו מספקים חוויה רב חושית המשלבת ריח, מגע וצליל. בגן מתקיימות סדנאות חווייתיות לילדים ומבוגרים, המועברות על ידי מדריכים עם צרכים מיוחדים שהוכשרו לנושא, כחלק מהרצון לשלבם בקהילה ולתרום לקיומה של חברה מכילה ומכלילה."
&nbsp
(עיריית רעננה

 

[יעלקר]

לפחד יש ריח /תמר ורטה-זהבי /הוצאת עם עובד

&nbsp
שהבחנו בשלט " מזנון גוש קטיף" פסק הגשם. מחשבה קפצה לי לראש - מה, גם הגשם מפחד לרדת בגוש קטיף?
&nbsp
"אני לא מבין," אמרתי לאבא כשהתקרבנו למחסום, "למה אנחנו לא נוסעים למקומות רגילים, כמו המשפחה של דניאל? למה אנחנו לא נוסעים לכינרת או לאילת?" אבא צחק והתחיל לענות לי, אבל האוזניים שלי נסתמו מפחד כי מאחורי קוביית הבטון הגדולה שעליה היה כתוב " אני אוהב אותך תרצה" ראיתי את השער של אחותי מתנפנף ברוח. היה לי ברור שהיא שם עם החייל שלה. כשאבא עצר במחסום ושאל עם מישהו רוצה טרמפ לכיוון ירושלים ראיתי לשנייה את הפנים שלה מציצות מעל קובייה גדולה ומיד נעלמות.
&nbsp
שנת 2005 הייתה שנה סוערת לכולם, בייחוד לנריה.

 

[יעלקר]

ריח של שוקולד הכבש השישה עשר מילים:יהונתן גפן לחן: יוני רכטר

https://www.youtube.com/watch?v=DYHFHPlZmuw
&nbsp
&nbsp
בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד
יש שם בית גבוה גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות
ושלושים מכונות יום ולילה עובדות
ושבעים פועלים עם סינר וכפפות
מכינים שוקולד בכל הצורות
&nbsp
שוקולד קטן ושוקולד גדול
שוקולד יקר ושוקולד בזול
שוקולד אגוזים ושוקולד סתם
לעשירים ולכולם והריח בחינם
וכל האזרחים עוצרים ומריחים...
&nbsp
עוצרים הילדים שרצים בשכונה
עוצר האוטובוס מעבר לפינה
החתולים מפסיקים לברוח מהכלבים
השוטרים עומדים ליד הגנבים
כולם מביטים אל הארובות
ולאט לאט, האף שלהם,
מתמלא בריח של שוקולד
&nbsp
שוקולד קטן ושוקולד גדול...
&nbsp
בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד.
&nbsp
https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=342&wrkid=7401

 

[יעלקר]

מדוע למוסקראט זנב ריחני? קזאקסטן

&nbsp
http://sefer-li.net/musk.pdf

 

[יעלקר]

ריח תפוח אודם שני מילים: יורם טהרלב לחן: נחום הימן

&nbsp
שובי ציפורת על כנף הרוח
כבר בגני פיתח הסמדר
בושם לימון, ניצת התפוח,
גשם הלך וחורף עבר.
&nbsp
מי לך יביא את זו האיגרת
מי ישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
&nbsp
בואי נא בואי, צביית החמד,
בגד של טל לבשו השדות
כבר האדימו עין ושמש
ובגביענו יין אדום.
&nbsp
מי לך יביא את זו האיגרת
מי ישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
&nbsp
שובי נא שובי כי תם החורף
שחר חדש הקיץ הביא
שובי אלי קינך, הציפורת,
שובי צביה אל ערש הצבי.
&nbsp
מי לך יביא את זו האיגרת
מי ישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
&nbsp
http://www.taharlev.com/songs_selection_song.asp?id=19

 

[יעלקר]

ירושלים של זהב/נעמי שמר

"אוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים."

 

[יעלקר]

אל הבית באה גברת /יהודה אטלס

"אל הבית באה גברת
עם ריחות מעיר אחרת".

 

[יעלקר]

בקבוק הבושם של אמא / טפר יונה /הקיבוץ המאוחד

עד הימים האחרונים לא ידעתי אם להביא את הבקבוק הכחול להצגה. הבקבוק הפך להיות הקמיע הסודי שלי, שלי ושל אמא. נטע מילאה תא בקבוק החרסינה הלבן ב``מי ורדים`` מתעשיית הבושם שלנו והעמידה אותו בתוך התיבה כאילו הוא הבקבוק המיוחד בו שמור שיקוי הפלאים. אני לא יכולתי לוותר על הבקבוק הכחול. משהו בתוכי לחש ורחש: הבקבוק הכחול, הבקבוק הכחול... ככל שהתקרב מועד ההצגה הרגשתי שאני מוכרחה להביא את הקמיע שלי למחסן, כדי שברגע הקצר בו תיחשף התיבה לקהל יראה רק הבקבוק הכחול, הבקבוק היחיד המתאים באמת לסיפור``. ילדי שכונת הזית, ושירי בראשם, מכינים הצגה. במחסן פח ישן, שנשכח במגרש הגרוטאות, הם עורכים חזרות, בונים תפאורה ומסתירים את התלבושות. אמא של שירי שוכבת בבית חולים בירושלים. אבא יושב לידה ושירי הבודדה והחרדה משקיעה את עצמה בהכנות לצגה. ההצגה, כמו האגדות, מסתיימת בטוב. אבל מי יביא לאמא סם מרפא? מי יתן לאמא שיקוי פלא שתוכל לקום ממטת חוליה ולשוב ולשיר ולשמוח כבעבר?!

 

[יעלקר]

אני אוהב להריח /הר-אבן שולמית/ ספרית פועלים

 

[יעלקר]

הבושם של ריקי/שלומית כהן אסיף

ריח הבושם של המורה ריקי
כמו ריח הבושם של אמא.
אני עומד קרוב לריקי
הולך אחריה
ונושם את הריח.
כשאמא נוסעת
ואני מתגעגע
אני רוצה לחבק את ריקי
ואת הריח.
אני מתקרב ופתאום בורח

 

[יעלקר]

הודה אטלס - ריחות שאני אוהב

&nbsp
ריחות שאני אוהב: ריח חנות גרעינים
ריח של בוקר, כשקמים מוקדם ואוטו חדש -מבפנים,
וריח הכר ,לפני שאני נרדם, ריח אקדח של פורים
צבע טרי על הקיר תכף אחרי שיורים,
וריח של תירס בסיר, והריח הזה שאפשר לנשום
ריח של דשא כסוח אחרי שיורד גשם ראשון,
ואבא אחרי הגילוח, וריח פריחה של מנתור
מדורה של עלים ועשן וריח עוגה בתנור
וריח של ספר ישן, והכי מכל-
קליפה של תפוח זהב ריח של גור.
ועץ עם גויאבות בסתיו,
&nbsp

 

[אשלינג3]

מקסים

 

[אשלינג3]

נרקיס מלך הביצה