שדון תעלולון
בלילה, בלילה עת כולם ישנים
בא שדון תעלולון לאישון מן הקטנים,
בא לעולל לו מיני תעלולים,
ראה אותו עצוב ועגום,ושאל-
הי אישון, מה לך לרטון
צא מהקרטון , בו מצאת מסתור,
כנס לארון ראה את הסרטון על שדון תעלולון
ואז תשכב לישון, ולחלום, על היום ואתמול
כך אמר השדון לאישון
והלך גם הוא לישון בארון
הגמד בביק מקבל מתנה – רכבת עם קטר וקרונות, שיודעת לצפור גם בלילה ומעירה את מי שמנסה להירדם ולחלום. אף אחד אינו מצליח להרגיע את צפירתה הצורמת, גם לא הקוסם. רק דבר אחד יכול להרגיעה...
 
מיכלי וטלי הן אחיות. הן לא תאומות, אבל הן כמעט תאומות.
 
אבא ואמא שלהן החליטו לנסוע לחופשה קצרה לאילת. הם ביקשו מתותי, האחות של אמא, לבוא לשמור על הילדות.
 
מיכלי וטלי שמח מאוד. הן חשבו שבימים האלה הן יוכלו לעשות "צחוקה". "צחוקה הן קראו לכל הדברים השובבים והמצחיקים שהיו עושות. ככה מתחיל הסיפור "תעלולי צמד חמד"" שאתם מוזמנים לקרוא. סיפור שיש בו תעלולים ומתגלים בו כמה צמדים חמודים.
 
 
בעיר לונברג שבשבדיה הרחוקה חי לו ילד שובב ושמו אמיל. כמעט מדי יום ביומו עשה אמיל מעשי קונדס, אבל מעולם לא חזר על אותו מעשה פעמיים, תמיד היו לו רעיונות חדשים. פעם הניף אל ראש התורן את אחותו הקטנה אידה, ופעם רכב על-גבי הסוס לוקאס ממש אל תוך חדר האורחים שבו התקיימה מסיבת יום-ההולדת של ראש הכפר. כולם צחקו מראש הכפר... ואיפה נחתה עוגת יום-ההולדת?
תעלולים בשכונה /דליה שטנצלר / הוצאת ידיעות אחרונות
 
 
"פעם אחת נשארנו, נתי אחי ואני, לבד בבית. אבא ואמא יצאו. היה לנו מאד משעמם. כמה פעמים אפשר לשחק במשחקים שיש בבית? זה נמאס, זה משעמם. רצינו להמציא משהו חדש. רצינו לסדר מישהו. החלטנו לחפש מישהו שאפשר לסדר אותו - אך את מי אפשר לסדר לא ידענו." כך פותח הסיפור הראשון בספר תעלולים בשכונה. אווירה זו, הספוגה בריח ובצבעים של פעם, ועם-זאת היוצרת הרגשה שאירועים אלו יכולים להתרחש בכל מקום, בכל שעה, ולכל אחד מאיתנו, היא המלווה ספר זה. הקורא בספר עובר מצחוק מתגלגל לתחושת מתח בלשי, תוך שהוא מרגיש שותף לחוויות, ולכן בולע את הסיפורים בנשימה עצורה. הסופרת חולקת עם בנותיה, ובאמצעותן עם כל הקוראים הצעירים והוריהם, את חוויות ילדותה. תעלולים בשכונה - ספר שהוא חוויה של קריאה מסוג אחר!
 
אבא גברהנה הוא דמות עממית ידועה באתיופיה. זהו אכר פשוט ושופע חכמת חיים, מעין מזוג של הרשלה מאוסטרופולי, ג´וחה וטיל אולנשפיגל גם יחד.
אפרים סידון ומסקי שיברו מביאים כאן שלל ספורים מבדחים על אבא גברהנה, שבחכמתו יודע גם להצחיק את בני כפרו וגם לצאת בשלום מכל מצב כשידו על העליונה.
דני קרמן מוסיף לחגיגה בציוריו הססגוניים ההיתוליים.
ספר משעשע, ובעקר משמח, הפותח לנו צהר נוסף אל תרבותם של יהודי אתיופיה.