"שאול החתול": אין ייאוש בעולם שאול החתול לא נותן לאכזבות
 
לחבל לו בחדוות החיים. וזה לקח שאף פעם לא מוקדם ללמוד
 
שפרה הורן
 
שאול החתול: אני אוהב לצעוד בנעלים לבנות
אריק ליטוין. איורים: ג’יימס דין. תירגם מאנגלית: להב הלוי. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, עמודים לא ממוספרים, 72 שקלים
 
שאול החתול, או כפי שהוא ידוע בשמו מבית Pete the Cat שיצא במקור בהוצאת הארפר־קולינס, איננו עוד ספר ילדים, אלא תופעה. הספר הדקיק הזה, שעמודיו המעוטרים בחתול אחד על נעליו, הפך ללהיט היסטרי בארצות הברית, ארץ מוצאו, וכראיה לכך, נוסדה סביבו תעשייה שלמה של להיטים ומוצרי צריכה, ושמו של החתול מופיע בכ–58 מיליון אזכורים בגוגל.
 
מה עושה את החתול הכחול הזה, ויהא שמו אשר יהא, לכזה להיט? שהרי גופו הנוקשה וחסר הקימורים מצויר כשולחן בעל ארבע רגליים ישרות שאיננו מזמין ליטוף, ועיניו הענבריות העצובות מציצות מפרצוף משופם חסר הבעה.
 
הספר הזה הוא קודם כל מתנגן ונוח לקריאה בשל מקצבו המהפנט והפזמון החוזר שלו. הוא נעים לעין בגלל הצבעים העזים המרוחים על הדפים, והוא היה ללהיט בעיקר בשל אותו חתול מלבב, שלמרות ארשת פניו העגומה, הוא בעצם חתול עליז המקבל את גורלו בשמחה ובשירה ומלמד אותנו, קטנים כגדולים, תובנות חיים.
נדמה כי המסר של ספר זה מבוסס על משנתו של הגורו והמיסטיקן ההודי (ממוצא פרסי) מאהר באבא, שסיכם את החיים בפילוסופיה המכילה ארבע מלים: - Don’t worry, be happy משפט שהפך ללהיט ענק בשנות ה–80 וזומר על ידי זמרים רבים, בהם בובי מקפרין ובוב מארלי. וממש כך גם שאול, החתול שלנו. הוא שמח וטוב לב ללא קשר לנסיבות אשר היו מעציבות כל חתול אחר, וכל שכן ילד קטן.
 
המסר של הסיפור פשוט. שאול החתול מתהדר בארבע נעליים לבנות חדשות, שאותן הוא מאוד אוהב ועמן הוא יוצא לטייל ושר, ואין כמו שאול החתול מאושר:
 
“אני אוהב לצעוד
בנעליים לבנות
בנעליים לבנות
אני אוהב לצעוד”.
 
בדרכו הוא עובר חוויות: “אבל, אוי! / שאול דרך בתוך ערימה ענקית של... / תותים! / באיזה צבע נצבעו נעליו? / אדום!”
 
והנה, הלקח לא נלמד, ושוב הוא דורך בערימה ענקית של אוכמניות, ותיכף לאחר מכן בבוץ, ולאחר מכן בקערת מים ונעליו שוב לבנות, אך עכשיו הן גם מאוד רטובות ומשמיעות קולות חריקה וציוצים. בכל המקרים האלה רוחו של החתול איננה נופלת. הוא צועד ושר את הפזמון ואף מלווה את שירו בגיטרה “אני אוהב לצעוד בנעליים...” ללא קשר לצבען ולנסיבות צביעתן.
 
כי שאול החתול לוקח את החיים בסבבה. נעליו היו לבנות, עכשיו אדומות, אחר כך כחולות, או רטובות - אבל מה זה משנה ולמי זה אכפת. העיקר שמצב הרוח משופר והחיים על נסיבותיהם נלקחים בכיף. שהרי “לא חשוב בתוך מה אתה דורך, העיקר שתמשיך בדרכך ותשיר את שירך, כי החיים יפים”. שיעור ראשון לקטנטנים באכזבות החיים.
 
ובדרך החתחתים של החתול על נעליו יכולים הפעוטות, החוזרים על אותו פזמון לאחר הקראה אחת או שתיים, גם ללמוד על צבעים וצביעה, ואנחנו המבוגרים, נגרגר יחד עמם במשובה ובנחת.
 
“שאול החתול” נשלח לאבישי בן השנתיים והשמונה חודשים, והדיווח מהשטח מספר שהספר היה לו לאהבה ממבט ראשון. נקרא עבורו אין סוף פעמים עד שהוא כבר מזמר אותו בעל פה ואף דרש גיטרה, ממש כמו זו שיש לשאול החתול.
 
זהו ספר הילדים הראשון של אריק ליטוין, גיטריסט, מורה ומספר סיפורים אהוב, שאויר על ידי ג’יימס דין, מאייר חתולים ידוע. בעקבות הצלחת ספר זה כתב ליטוין עוד שלושה ספרים על שאול החתול, שכולם בילו ברשימות רבי המכר של “ניו יורק טיימס”.
https://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/1.1863612