שומרת הערים האבודות 1/שאנון מסנג'ר/כנפיים הוצאה לאור

יעלקר

Well-known member
מנהל
שומרת הערים האבודות 1/שאנון מסנג'ר/כנפיים הוצאה לאור

כתר ספרים

הכירו את החברים החדשים הכי טובים שלכם: סופי, פיץ, דקס וביאנה. הם מדברים בשפה שאתם אולי לא מכירים אבל די מהר תבינו...

"ספר ראשון בסדרה מבטיחה ומסעירה" בוקליסט

לסופי פוסטר יש סוד: היא קוראת מחשבות.

הסוד הזה גורם לה להתרחק מכל הסובבים אותה בבית הספר ואפילו במשפחתה.

אבל אז היא פוגשת את פיץ, נער מסתורי שצץ פתאום משום מקום, וכמוה – גם הוא קורא מחשבות.

המפגש הזה משנה את חייה.

סופי בת ה-12 מגלה עולם חדש וקסום, שבו היא יכולה להרגיש סוף סוף שייכת. עולם שיש בו יצורים קסומים, אֶלפים בעלי כוחות מדהימים וערים אבודות. עולם שבו אורבת לה סכנה גדולה.

שאנון מסנג'ר יוצרת בסדרת הספרים "שומרת הערים האבודות" עולם חדש ושלם שמתפתח לאורך שבעת ספרי הסדרה. לצד הדמויות העמוקות והמיוחדות שהיא בראה יש לכל ספר פלייליסט שקשור אליו, מתכונים של המאכלים האהובים על הגיבורים ודפי מעריצים פעילים ויצירתיים.

בשומרת הערים האבודות יש כל מה שאפשר לבקש בספר פנטסיה לילדים ונוער: גיבורה מנודה וחסרת ביטחון בעולם האנושי שמגלה שיש לה כישורים וכוחות יוצאי-דופן בעולם הפנטסטי. היא יוצרת חברויות חדשות, מתמודדת עם מצבים חברתיים מורכבים בבית הספר ה"אחר" ופוגשת לראשונה באהבה... כמו הקוראים, שהם ממש בגילה, היא מגלה על עצמה ועל הסובב אותה דברים חדשים ומאתגרים. כל אלה כתובים בעלילה קולחת ומרתקת ששואבת את הקורא לתוך העולם החדש הנגלה לסופי.

שאנון מסנג'ר היא בוגרת בית הספר לאומנויות בקולנוע של USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה), שם היא למדה, בין השאר, שהיא אוהבת לצפות בסרטים הרבה יותר מאשר לייצר אותם. היא גם אוכלת בקביעות קאפקייקס לארוחת בוקר, ישנה עם בובה כחולה בצורת פילה ששמה אלה ומדי פעם נתפסת כשהיא מדברת עם אנשים דמיוניים – כך שזה אף טבעי עבורה לכתוב סיפורים לילדים ולנוער. היא מתגוררת בדרום קליפורניה עם בעלה ועם מספר מביך של חתולים.

שומרת הערים האבודות, ככב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס וזכה במדליית קליפורניה לסדרה לקוראים צעירים.

 

יעלקר

Well-known member
מנהל
שומרת הערים האבודות - ספרי פנטזיה לנוער - הספרייה הפנטסטית

&nbsp
הכירו את "שומרת הערים האבודות", ספר ראשון בסדרת פנטזיה מאת שאנון מסנג'ר
אם תבחנו את "שומרת הערים האבודות", הספר הראשון בסדרה בת שבעה ספרים, מאת שאנון מסנג'ר, תמצאו יותר מנקודת דמיון אחת לעולם הקסמים של ג'יי.קיי רולינג. יש בספר כל מה שאפשר היה לצפות בספר פנטזיה לילדים ולנוער: גיבורה צעירה, מנודה וחסרת ביטחון, שמתקשה למצוא את מקומה בעולם האנושי, היא מגלה עולם פנטזיה בו יש לה כישורים וכוחות יוצאי-דופן. היא הולכת לבית ספר מיוחד לבעלי כוחות כמו שלה. שם היא יוצרת חברויות חדשות, מתמודדת עם מצבים חברתיים מורכבים ופוגשת לראשונה באהבה. [הכניסו מחיאות כפיים פושרות כאן]
&nbsp
א-ב-ל…
&nbsp
מצד שני, בדיקה קצת יותר מעמיקה של הספר והסדרה מגלה תמונה שונה. ראשית, לא מדובר בסתם עוד ספר פנטזיה לנוער שצנח אל תוך אוקיינוס הספרים הקיימים. הספר הראשון כיכב ברשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס, ואף זכה במדליית קליפורניה לסדרה הטובה ביותר לקוראים צעירים ב-2017. הוצאות ספרים לא מוציאות ספרים סתם. ספרים לא נמכרים סתם ופרסים (לפחות החשובים שבהם) לא מחולקים סתם.
&nbsp
אלמנט מעניין נוסף לגבי "שומרת הערים האבודות" הוא חציית המדיום. זוהי לא סדרת הספרים הראשונה שמנסה לפרוץ את גבולות הדף ולהעשיר את חוויית הקריאה. שילוב של סרטונים, תמונות, משחקונים, קלפי איסוף, כלפי משחק… הכול כבר נוסה. ונכשל. אבל כל זה לא אומר שמה שהיה הוא שיהיה. במוקדם או במאוחר, יהיה מי שיצליח/תצליח לפענח את הנוסחה. בסדרה זו של מסנג'ר, לצד המתרחש בעלילה, יש לכל ספר פלייליסט לפי פרקים, מתכונים של המאכלים האהובים על הגיבורים ודפי מעריצים פעילים ויצירתיים. מעניין לראות אם ואיך "יתרגמו" את תכני ההעשרה עבור הסדרה בעברית.
קצת על המחברת
שאנון מסנג'ר היא בוגרת בית הספר לאמנויות הקולנוע של USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה), שם היא למדה, בין השאר, שהיא אוהבת לצפות בסרטים הרבה יותר מאשר לייצר אום. היא גם אוכלת בקביעות קאפקיקס לארוחת בוקר, ישנה עם בובה כחולה בצורת פילה ששמה אלה, ומדי פעם נתפסת כשהיא מדברת עם אנשים דמיוניים – כך שזה רק טבעי עבורה לכתוב סיפורים לילדים ולנוער. היא מתגוררת בדרום קליפורניה עם בעלה ועם מספר מביך של חתולים.
http://www.fantastic-library.com/2019/02/11/שומרת-הערים-האבודות-מאת-שאנון-מסנגר/
 

יעלקר

Well-known member
מנהל
פרק ראשון

הקדמה
שברי זיכרונות מעורפלים צפו בראשה של סופי, והיא לא הצליחה לחבר אותם זה לזה. היא ניסתה לפקוח את עיניה, אבל לא ראתה דבר פרט לחשיכה. משהו נוקשה לחץ על מפרקי ידיה ועל קרסוליה, ולא אִפשר לה לזוז.
גל קור חלף בגופה במהירות כשפשטה בה ההבנה המחרידה.
היא בת ערובה.
פיסת בד שהוצמדה לפיה החניקה את זעקתה לעזרה, וריח מתקתק של סם הרגעה צרב באפה בשעה ששאפה אוויר, וגרם לראשה להסתחרר.
האם הם עומדים להרוג אותה?
האם הברבור השחור באמת עומד להרוס את היצירה שלו? אם כך, מה הייתה המטרה של פרויקט מונלארק? מה היה הטעם בלהבת הנצח?
הסם המרדים גרם לה לשקוע בתהום נטולת חלומות, אך היא נאבקה בו ונצמדה בכל כוחה לזיכרון האחד שיכול היה להאיר את הערפל הסמיך, האפל, בקרן אור זעירה. זוג עיני טורקיז יפהפיות.
העיניים של פיץ, החבר הראשון שלה בחייה החדשים. החבר הראשון שלה אי פעם.
לולא הבחינה בו באותו יום במוזיאון, אולי דבר מכל זה לא היה קורה.
לא. היא ידעה שגם אז זה היה מאוחר מדי. השריפות הלבנות כבר השתוללו, התפתלו אל עבר העיר שלה ומילאו את השמים בעשן מתוק ודביק.
הניצוץ שהבעיר את הלהבה.
&nbsp
פרק 1
"מיס פוסטר הצעירה!" מר סוויני תלש את כַּבְלֵי האוזניות מאוזניה, וקולו המאנפף קטע בבת אחת את המוזיקה הרועשת. "החלטת שאת חכמה מדי, ולכן את לא צריכה להקשיב להסברים האלה?" אמר.
סופי התאמצה לפקוח את עיניה ונאבקה בגל כאב מוחץ. אורות הפְלוּאוֹרֶסנט הבוהקים השתקפו מבעד לקירות הכחולים של המוזיאון והעצימו את כאב הראש שהלם ברקותיה.
"לא, מר סוויני," מלמלה והתכווצה תחת מבטיהם של חבריה לכיתה. היא פיזרה סביב פניה את שערה הבלונדיני, שהיה באורך הכתפיים, בתקווה שיסתיר אותה. בדיוק מתשומת לב כזאת ניסתה להימנע בכל כוחה. לכן גם לבשה בגדים בצבעים דהויים ונבלעה מאחור, מוסתרת על ידי הילדים האחרים, שהיו גבוהים ממנה ב-30 סנטימטר לפחות. זו הייתה הדרך היחידה לשרוד כתלמידת תיכון בת שתים־עשרה. "אז אולי תוכלי להסביר מדוע את מקשיבה לאייפוד שלך במקום להתקדם עם כולם?" מר סוויני נופף באוזניות שלה כאילו היו ראיות לביצוע פשע. מבחינתו, זה בדיוק מה שהן היו. הוא גרר את הכיתה של סופי למוזיאון לתולדות הטבע בפארק בַּאלְבּוֹאָה, וחשב שהתלמידים שלו יתלהבו מטיול של יום שלם. הוא לא הבין שכל עוד הפסל הענק — העתק מדויק של דינוזאור — לא התעורר לחיים והתחיל לטרוף אנשים, זה לא עניין אף אחד.
סופי תלשה לעצמה ריס — הרגל עצבני — ובהתה בנעליה. לא הייתה לה שום דרך להסביר למר סוויני מדוע היא זקוקה למוזיקה כדי להפסיק את הרעש. הוא לא שמע אפילו את הרעש.
מלמולים של עשרות תיירים הדהדו מהקירות, שעליהם היו סדורים מאובנים שורות־שורות, והציפו את החדר המחניק. אבל הקולות הפנימיים שלהם היו הבעיה האמיתית.
&nbsp
להמשך https://www.e-vrit.co.il/שומרת_הערים_האבודות-details.aspx
 
למעלה