על האושר-האם יש בספרות ילדים על האושר
- פותח הנושא שחרזדה האחת
- פורסם בתאריך
שחרזדה האחת
New member
על האושר-האם יש בספרות ילדים על האושר
אושר
אושרת היתה עצובה
לא מצאה את מקומה
החליטה לחפש אושר ושמחה
שמעה שיש אי שם חנות עם אושר למכירה
חיפשה ומצאה ,ניגשה ושאלה
האם יש לכם אושר למכירה?
אזל, אמרו לה, אבל נשאר מעט להשכרה
האם יש הגבלת זמן להשכרה,
חודשים שלושה, נענתה.
ואז מה, צריך להחזיר ? בקול עצוב ,שאלה
אם תדעי לשמור עליו לטפח ולפתח תקבלי אורכה,
ואז אחרי שאתרגל אליו ואהיה מאושרת
אאלץ להחזיר ? איך אני יכולה,
אולי ישאר לך למתנה,זה תלוי,,,אולי,,
נכנס אסיפה ותהיה החלטה
ובינתיים תהני מהאושר שנפל בחלקך
ותחלקי עם המשפחה
אושר
אושרת היתה עצובה
לא מצאה את מקומה
החליטה לחפש אושר ושמחה
שמעה שיש אי שם חנות עם אושר למכירה
חיפשה ומצאה ,ניגשה ושאלה
האם יש לכם אושר למכירה?
אזל, אמרו לה, אבל נשאר מעט להשכרה
האם יש הגבלת זמן להשכרה,
חודשים שלושה, נענתה.
ואז מה, צריך להחזיר ? בקול עצוב ,שאלה
אם תדעי לשמור עליו לטפח ולפתח תקבלי אורכה,
ואז אחרי שאתרגל אליו ואהיה מאושרת
אאלץ להחזיר ? איך אני יכולה,
אולי ישאר לך למתנה,זה תלוי,,,אולי,,
נכנס אסיפה ותהיה החלטה
ובינתיים תהני מהאושר שנפל בחלקך
ותחלקי עם המשפחה
סיפורו של פרדיננד / מונרו ליף /
 
'הוא אהב לשבת, סתם ככה,
בדשאים הלחים -
ולשאוף לו, בנחת, ריחות של פרחים.
הייתה לו פינה משלו שם באחו -
ותמיד אל עץ-השעם הלך הוא.'
 
בחירה בחיי שלווה מפתיעה למדי כשמדובר בפר, זאת ידעה גם אמו של פרדיננד, הפר הצעיר. בשעה ש'כל הפרים האחרים שאתם חי / היו מקפצים ורצים עד בלי-די / ומנגחים ראשיהם זה בזה - אי! - ' פרדיננד העדיף לשבת בנחת על הדשא ולהתענג על ריחות הפרחים. אמו ניסתה לדרבן אותו לעשות מה שעושים היתר, אך 'כיוון שהייתה אם מבינה / (אף על פי שהייתה פרה שמנה) / היא הרשתה לו לשבת, כפי שבחר / לשבת, סתם ככה, ולהיות מאושר'.
 
פרדיננד בוחר באושר על פני התהילה של הקורידה
 
http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=1&SubMenuID=116&PageID=3987
 
'הוא אהב לשבת, סתם ככה,
בדשאים הלחים -
ולשאוף לו, בנחת, ריחות של פרחים.
הייתה לו פינה משלו שם באחו -
ותמיד אל עץ-השעם הלך הוא.'
 
בחירה בחיי שלווה מפתיעה למדי כשמדובר בפר, זאת ידעה גם אמו של פרדיננד, הפר הצעיר. בשעה ש'כל הפרים האחרים שאתם חי / היו מקפצים ורצים עד בלי-די / ומנגחים ראשיהם זה בזה - אי! - ' פרדיננד העדיף לשבת בנחת על הדשא ולהתענג על ריחות הפרחים. אמו ניסתה לדרבן אותו לעשות מה שעושים היתר, אך 'כיוון שהייתה אם מבינה / (אף על פי שהייתה פרה שמנה) / היא הרשתה לו לשבת, כפי שבחר / לשבת, סתם ככה, ולהיות מאושר'.
 
פרדיננד בוחר באושר על פני התהילה של הקורידה
 
http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=1&SubMenuID=116&PageID=3987
החיים המאושרים שלי /רוסה לגרקרנץ אוה אריקסון/ משכל
 
דוּנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ וְסוֹפֶרֶת אֶת כָּל הַפְּעָמִים
 
שֶׁהָיְתְָה מְאֻשֶּׁרֶת, אֲבָל לִפְעָמִים הִיא טוֹעָה בַּחֶשְׁבּוֹן.
 
כְּשֶׁאֶלָה־פְרִידָה עָזְבָה אֶת הַכִּתָּה, דּוּנִי לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת.
 
הִיא הָיְתְָה אֻמְלָלָה.
 
 
זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל דּוּנִי, יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהִיא בְּיַחַד עִם חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה, אֶלָה-פְרִידָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֶלָה-פְרִידָה עוֹבֶרֶת לָגוּר בְּעִיר אַחֶרֶת, הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים לַחֲלוּטִין, וְדוּנִי צְרִיכָה לְהִסְתַּגֵּל מֵחָדָשׁ.
 
סִפּוּר מַקְסִים עַל חֲבֵרוּת, הִתְבַּגְּרוּת וְאַהֲבָה, מְסֻפָּר בְּסִגְנוֹן יוֹצֵא דֹּפֶן, מְשַׁכְנֵעַ וּמְרַגֵּשׁ בַּכֵּנוּת שֶׁלּוֹ.
 
סֵפֶר בִּלְתִּי נִשְׁכָּח שֶׁהָפַךְ לְרַב-מֶכֶר בִּשְׁוֶדְיָה וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְזָכָה בְּצִיּוּן לַשֶּׁבַח מִטַּעַם הַ"נְּיוּ יוֹרְק טַיימְס". הַסּוֹפֶרֶת רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ זָכְתָה בִּפְרַס אַסְטְרִיד לִינְדְגֶרְן וּבְמֶדַלְיַת נִילְס הוֹלְגֶרְסוֹן; הָאִיּוּרִים הַנֶּהֱדָרִים הֵם שֶׁל אֶוָה אֶרִיקְסוֹן.
 
דוּנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ וְסוֹפֶרֶת אֶת כָּל הַפְּעָמִים
 
שֶׁהָיְתְָה מְאֻשֶּׁרֶת, אֲבָל לִפְעָמִים הִיא טוֹעָה בַּחֶשְׁבּוֹן.
 
כְּשֶׁאֶלָה־פְרִידָה עָזְבָה אֶת הַכִּתָּה, דּוּנִי לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת.
 
הִיא הָיְתְָה אֻמְלָלָה.
 
 
זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל דּוּנִי, יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהִיא בְּיַחַד עִם חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה, אֶלָה-פְרִידָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֶלָה-פְרִידָה עוֹבֶרֶת לָגוּר בְּעִיר אַחֶרֶת, הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים לַחֲלוּטִין, וְדוּנִי צְרִיכָה לְהִסְתַּגֵּל מֵחָדָשׁ.
 
סִפּוּר מַקְסִים עַל חֲבֵרוּת, הִתְבַּגְּרוּת וְאַהֲבָה, מְסֻפָּר בְּסִגְנוֹן יוֹצֵא דֹּפֶן, מְשַׁכְנֵעַ וּמְרַגֵּשׁ בַּכֵּנוּת שֶׁלּוֹ.
 
סֵפֶר בִּלְתִּי נִשְׁכָּח שֶׁהָפַךְ לְרַב-מֶכֶר בִּשְׁוֶדְיָה וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְזָכָה בְּצִיּוּן לַשֶּׁבַח מִטַּעַם הַ"נְּיוּ יוֹרְק טַיימְס". הַסּוֹפֶרֶת רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ זָכְתָה בִּפְרַס אַסְטְרִיד לִינְדְגֶרְן וּבְמֶדַלְיַת נִילְס הוֹלְגֶרְסוֹן; הָאִיּוּרִים הַנֶּהֱדָרִים הֵם שֶׁל אֶוָה אֶרִיקְסוֹן.
איזה דבר יפה..סבא אושר /עמית נגלר / הוצאת מוסקט הוצטה לאור
 
בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, מַמָּשׁ לְיַד הַפַּרְק,
תִּמְצְאוּ גִּנָּה עִם סַפְסָל יָשָׁן,
צִבְעוֹ מִתְקַלֵּף וְאִישׁ עָלָיו אֵינוֹ יוֹשֵׁב.
חוּץ מִסַּבָּא אֹשֶׁר, כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ הַיְּלָדִים,
שֶׁמְּנַגֵּן בַּמַּפּוּחִית וּמְפַזֵּר פֵּרוּרִים לַצִּפּוֹרִים.
 
סַבָּא אֹשֶׁר הוּא סִפּוּר עַל מִי שֶׁמַּקְרִין מֵהַטּוֹב שֶׁבּוֹ
אֶל הַיְּלָדִים וְהַסְּבִיבָה וּמְאַפְשֵׁר לְקֶסֶם הַיַּלְדוּת
לִמְצֹא אֶת הַמִּפְגָּשׁ שֶׁבֵּין הַהוֹרִים לַיְּלָדִים.
 
סַבָּא אֹשֶׁר הוּא סִפְרוֹ הַשְּׁלִישִׁי לִילָדִים שֶׁל הַסּוֹפֶר וְהַיּוֹצֵר
עָמִית נַגְלֵר. קָדְמוּ לוֹ לְאָן נֶעֶלְמוּ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת?
וּפַּעַם אַבָּא פַּעֲמַיִּם יֶלֶד, שֶׁזָּכוּ לְהַצְלָחָה רַבָּה בֶּקֶרֶב הַיְּלָדִים.
 
בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, מַמָּשׁ לְיַד הַפַּרְק,
תִּמְצְאוּ גִּנָּה עִם סַפְסָל יָשָׁן,
צִבְעוֹ מִתְקַלֵּף וְאִישׁ עָלָיו אֵינוֹ יוֹשֵׁב.
חוּץ מִסַּבָּא אֹשֶׁר, כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ הַיְּלָדִים,
שֶׁמְּנַגֵּן בַּמַּפּוּחִית וּמְפַזֵּר פֵּרוּרִים לַצִּפּוֹרִים.
 
סַבָּא אֹשֶׁר הוּא סִפּוּר עַל מִי שֶׁמַּקְרִין מֵהַטּוֹב שֶׁבּוֹ
אֶל הַיְּלָדִים וְהַסְּבִיבָה וּמְאַפְשֵׁר לְקֶסֶם הַיַּלְדוּת
לִמְצֹא אֶת הַמִּפְגָּשׁ שֶׁבֵּין הַהוֹרִים לַיְּלָדִים.
 
סַבָּא אֹשֶׁר הוּא סִפְרוֹ הַשְּׁלִישִׁי לִילָדִים שֶׁל הַסּוֹפֶר וְהַיּוֹצֵר
עָמִית נַגְלֵר. קָדְמוּ לוֹ לְאָן נֶעֶלְמוּ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת?
וּפַּעַם אַבָּא פַּעֲמַיִּם יֶלֶד, שֶׁזָּכוּ לְהַצְלָחָה רַבָּה בֶּקֶרֶב הַיְּלָדִים.
אושר מילים: ויניסאוס דה מוראס לחן: אנטוניו קרלוס ז'ובים
 
תרגום: אהוד מנור
 
 
העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא נוצה קלה ברוח
שרגע מעופפת באויר -
על כנף הרוח,
נשאת עד שתנוח,
קלים חייה וקצרים כמו שיר.
 
אושר הוא דבר חולף
וכבר איננו,
כמו האשליה של קרנבל.
עובד איש בפרך,
לרגע של פרח.
פושט יד, עני והלך
הם עכשיו נסיך ומלך.
הנה, הנה הם שם על אם הדרך,
שלושה ימים הכתר לראשם.
 
העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא כמו אגל טל בדשא,
שקוף ומתנוצץ באור חמה.
זוהר בדשא,
בכל צבעי הקשת,
יורד כמו דמעה בנשמה.
 
https://www.youtube.com/watch?v=5e1GYwEVjfE
 
תרגום: אהוד מנור
 
 
העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא נוצה קלה ברוח
שרגע מעופפת באויר -
על כנף הרוח,
נשאת עד שתנוח,
קלים חייה וקצרים כמו שיר.
 
אושר הוא דבר חולף
וכבר איננו,
כמו האשליה של קרנבל.
עובד איש בפרך,
לרגע של פרח.
פושט יד, עני והלך
הם עכשיו נסיך ומלך.
הנה, הנה הם שם על אם הדרך,
שלושה ימים הכתר לראשם.
 
העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא כמו אגל טל בדשא,
שקוף ומתנוצץ באור חמה.
זוהר בדשא,
בכל צבעי הקשת,
יורד כמו דמעה בנשמה.
 
https://www.youtube.com/watch?v=5e1GYwEVjfE
שחרזדה האחת
New member
התרגשתי ואהבתי השיר הזה
'כשהייתי הכי מאושרת' ספור נוסף מאת רוסה לגרקרנץ >>>
http://kriat.org/כשהייתי-הכי-מאושרת-מאת-רוסה-לגרקרנץ/
'פוליאנה' -אלינור ה. פורטר
"ספורה של הילדה הפיקחית פוליאנה שאומצה לאחר מות אביה על ידי דודתה האמידה, פולי הרינגטון. עם בואה של פוליאנה הופכת באורח פלא העיר המדכאת בה חיה דודתה למאושרת ונעימה בגלל השמחה שהביאה הילדה.
המוטיב המרכזי האמיתי של הספר הוא היכולת לשמור על רוח של נדיבות כלפי כולם והיכולת למצוא שמחה במה שיש, יהיה אשר יהיה.
את חייה של פוליאנה, מלווה משחק המכונה בפיה משחק השמחה. את ה"משחק" המציא אביה, אשר נסה לעודד אותה ולרומם את רוחה בתנאי חייהם הקשים. כללי המשחק הם קלים ופשוטים ביותר בתאוריה, אך קשים לביצוע - בכל מצב, יהיה איזה שיהיה, רע או קשה יש למצוא נקודה חיובית כלשהי בה ניתן לשמוח.
 
המשחק התחיל כאשר פוליאנה הקטנה רצתה בובה אך בחבילת הסיוע שקיבל הכומר מן הכנסייה היו רק זוג קביים קטנים אשר "אולי יהיו שימושיים". הילדה בכתה ואביה ניסה לשכנע אותה כי למרות שלא קיבלה בובה גם בקביים ניתן לשמוח שהרי "לא צריך אותם".
 
בהגיעה לבלדינגסוויל יוצרת פוליאנה קשרים ידידותיים ביותר עם אנשי המקום. היא מספרת לכל מי שרק מוכן לשמוע על המשחק ומנסה לגרום לו לשחק בו גם הוא. כך משתנים חייהם של רבים מן התושבים אשר בהשפעת השמחה של הילדה מתחילים לשמוח גם הם במה שיש להם."
"ספורה של הילדה הפיקחית פוליאנה שאומצה לאחר מות אביה על ידי דודתה האמידה, פולי הרינגטון. עם בואה של פוליאנה הופכת באורח פלא העיר המדכאת בה חיה דודתה למאושרת ונעימה בגלל השמחה שהביאה הילדה.
המוטיב המרכזי האמיתי של הספר הוא היכולת לשמור על רוח של נדיבות כלפי כולם והיכולת למצוא שמחה במה שיש, יהיה אשר יהיה.
את חייה של פוליאנה, מלווה משחק המכונה בפיה משחק השמחה. את ה"משחק" המציא אביה, אשר נסה לעודד אותה ולרומם את רוחה בתנאי חייהם הקשים. כללי המשחק הם קלים ופשוטים ביותר בתאוריה, אך קשים לביצוע - בכל מצב, יהיה איזה שיהיה, רע או קשה יש למצוא נקודה חיובית כלשהי בה ניתן לשמוח.
 
המשחק התחיל כאשר פוליאנה הקטנה רצתה בובה אך בחבילת הסיוע שקיבל הכומר מן הכנסייה היו רק זוג קביים קטנים אשר "אולי יהיו שימושיים". הילדה בכתה ואביה ניסה לשכנע אותה כי למרות שלא קיבלה בובה גם בקביים ניתן לשמוח שהרי "לא צריך אותם".
 
בהגיעה לבלדינגסוויל יוצרת פוליאנה קשרים ידידותיים ביותר עם אנשי המקום. היא מספרת לכל מי שרק מוכן לשמוע על המשחק ומנסה לגרום לו לשחק בו גם הוא. כך משתנים חייהם של רבים מן התושבים אשר בהשפעת השמחה של הילדה מתחילים לשמוח גם הם במה שיש להם."
בר המאושר - תמר אדר
" להורים של בר הכי הכי חשוב, שהילד שלהם, חלילה, לא יהיה עצוב, תמיד הם עושים כל מה שהוא רוצה העיקר שיהיה מרוצה! סיפור מצחיק וגם מר, על משפחתו של בר, שבה הכל מותר."
 
קישור,פעילות המבוססת על סיפור שכתבה תמר אדר: http://www.itu.cet.ac.il/בר-המאושר-פעילות-המבוססת-על-סיפור-שכ/
" להורים של בר הכי הכי חשוב, שהילד שלהם, חלילה, לא יהיה עצוב, תמיד הם עושים כל מה שהוא רוצה העיקר שיהיה מרוצה! סיפור מצחיק וגם מר, על משפחתו של בר, שבה הכל מותר."
 
קישור,פעילות המבוססת על סיפור שכתבה תמר אדר: http://www.itu.cet.ac.il/בר-המאושר-פעילות-המבוססת-על-סיפור-שכ/
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.