רוּדוֹלְף התנין מכרכור/דני קרמן /עם עובד
 
לְרוּדוֹלְף הַתַּנִּין הָיָה חֲלוֹם מוּזָר
 
שֶׁאוֹתוֹ הוּא רָצָה לְהַגְשִׁים.
 
אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהוּא הִצְלִיחַ,
 
אֲבָל מָה שֶׁקָּרָה הוּא שֶׁאֲנִי,
 
דָּנִי קֶרְמַן, כְּשֶׁנִּסִּיתִי לַעֲזֹר לוֹ
 
הִצְלַחְתִּי לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלִּי,
 
וְכָל זֶה קָרָה כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי יֶלֶד בְּכַרְכּוּר.
 
 
לְרוּדוֹלְף הַתַּנִּין הָיָה חֲלוֹם מוּזָר
 
שֶׁאוֹתוֹ הוּא רָצָה לְהַגְשִׁים.
 
אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהוּא הִצְלִיחַ,
 
אֲבָל מָה שֶׁקָּרָה הוּא שֶׁאֲנִי,
 
דָּנִי קֶרְמַן, כְּשֶׁנִּסִּיתִי לַעֲזֹר לוֹ
 
הִצְלַחְתִּי לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלִּי,
 
וְכָל זֶה קָרָה כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי יֶלֶד בְּכַרְכּוּר.
 
