למה אין אחים בספרות הילדים העברית?
הם חלקו בלונים ותירס חם עם חבריהם - אבל הילדים במיטב הקלאסיקות כמעט לא בילו עם אחיהם. הספרות העברית לילדים הזניחה את אחת ממערכות היחסים החשובות ביותר בחייו של ילד, והכול התחיל בימי קין והבל
דנה בלאנדר פורסם: 20.06.18
"אימא של רותי הביאה מתנה, שמחה וששון, לכל ילד בלון" – לאורי, לרון, לסיגלית, לרותי ולאלון. אימא של רותי הביאה מתנה לחמישה ילדים. ילדים שאינם אחים. הרי היא אימהּ של רותי בלבד. הספר "חמישה בלונים" (מאת מרים רות), יחד עם קלאסיקות נוספות של ספרות ילדים בעברית כמו "תירס חם", "הבית של יעל" (גם הם של מרים רות), "אבא עושה בושות" (מאיר שלו) "ויהי ערב" (פניה ברגשטיין) - מתארים כולם ילדים יחידים, או חבורות ילדים שאינם אחים.
גם באיורים לספרי ילדים מתוארים פעמים רבות קבוצות ילדים שאינם אחים (למשל איוריה היפים של אילזה קנטור בספר השירים של פניה ברגשטיין "בוא אליי פרפר נחמד", של ילדי גן או ילדים השוכבים לישון בבית הילדים בקיבוץ, כשהכלב שומר עליהם).
כל אלה הם ספרים נהדרים שעומדים במבחן הזמן. הם מתארים חוויות ילדות אוניברסליות, נוטלים סיטואציות יומיומיות רגעיות שחובקות אתגרים רגשיים מורכבים, ומציגים אותן בחרוזים ובניגון של מילים החודרים הישר לליבם של הילדים וההורים (שהרי אם ההורים לא היו מתחברים אליהם, הם לא היו קונים אותם דור אחרי דור ומקריאים אותם שוב ושוב בכל ערב). בשל הפשטות, הכנות, הישירות, המצלול והאיורים שובי הלב, אי ההתיילדות המעושה והיעדר המבט השיפוטי – ממשיכים ספרים אלה, שנכתבו לפני עשורים רבים, לככב בכל רשימה של ספרי הילדות הקלאסיים בעברית.
אולם, מעניין שבכל הסיפורים האלה לא מופיעים אחים, ואין התייחסות ליחסי אחאות. יוצא מהכלל המחזק עוד יותר את הטענה הוא הז'אנר של סיפורי "נולד לי אח". סיפורים אלה יוצרים את הדימוי המוטעה שאחים רק נולדים ונשארים תינוקות בכיינים מושכי תשומת לב הדוחקים את מעמדם הבלעדי של אחיהם ואחיותיהם הבכורים. אומנם הלידה של אח או אחות קטנים היא אירוע רב משמעות בחייהם של ילדים, אך מערכת היחסים הנרקמת בין האחים כשהם גדלים משמעותית אף יותר לפיתוח היחסים החברתיים של הילדים, לעולמם הרגשי ולחוויות החיים שלהם.
מהתנ"ך עד הקיבוץ
אחאות היא אחת ממערכות היחסים החשובות בחייו של אדם. בדרך כלל, למעט נסיבות טרגיות, האחים והאחיות הם אלו שחולקים הכי הרבה שנות חיים במקביל. בתקופת הילדות השעות שבהן מבלים אחים יחד שוות או אפילו עולות על אלה שהם מבלים עם ההורים. האחאות היא הזירה שבה מתנסים הילדים באופן החי והבועט ביותר (לפעמים תרתי משמע) במערכות יחסים הדומות לאלה עם קבוצת השווים שלהם, האחים והאחיות מהווים מודל לחיקוי ראשון במעלה, ובשל הדומות, אפילו יותר מההורים (בת יכולה להזדהות ולרצות לחקות את אחותה המשחקת כדורגל, משום שסביר פחות שאימה משחקת כדורגל). המחקרים המעטים שנעשו על יחסי אחים מלמדים שיש להם השפעה אפילו על בחירת בני הזוג.
לאור זאת, איך ייתכן שבמדינה שבה שיעור הילודה הוא הגבוה מבין מדינות ה OECD ובכל משפחה בה יש בממוצע לפחות שלושה אחים ואחיות, כמעט שאין ספרי ילדים העוסקים ביחסי אחים?
להמשך קריאת המאמר https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5290524,00.html
הם חלקו בלונים ותירס חם עם חבריהם - אבל הילדים במיטב הקלאסיקות כמעט לא בילו עם אחיהם. הספרות העברית לילדים הזניחה את אחת ממערכות היחסים החשובות ביותר בחייו של ילד, והכול התחיל בימי קין והבל
דנה בלאנדר פורסם: 20.06.18
"אימא של רותי הביאה מתנה, שמחה וששון, לכל ילד בלון" – לאורי, לרון, לסיגלית, לרותי ולאלון. אימא של רותי הביאה מתנה לחמישה ילדים. ילדים שאינם אחים. הרי היא אימהּ של רותי בלבד. הספר "חמישה בלונים" (מאת מרים רות), יחד עם קלאסיקות נוספות של ספרות ילדים בעברית כמו "תירס חם", "הבית של יעל" (גם הם של מרים רות), "אבא עושה בושות" (מאיר שלו) "ויהי ערב" (פניה ברגשטיין) - מתארים כולם ילדים יחידים, או חבורות ילדים שאינם אחים.
גם באיורים לספרי ילדים מתוארים פעמים רבות קבוצות ילדים שאינם אחים (למשל איוריה היפים של אילזה קנטור בספר השירים של פניה ברגשטיין "בוא אליי פרפר נחמד", של ילדי גן או ילדים השוכבים לישון בבית הילדים בקיבוץ, כשהכלב שומר עליהם).
כל אלה הם ספרים נהדרים שעומדים במבחן הזמן. הם מתארים חוויות ילדות אוניברסליות, נוטלים סיטואציות יומיומיות רגעיות שחובקות אתגרים רגשיים מורכבים, ומציגים אותן בחרוזים ובניגון של מילים החודרים הישר לליבם של הילדים וההורים (שהרי אם ההורים לא היו מתחברים אליהם, הם לא היו קונים אותם דור אחרי דור ומקריאים אותם שוב ושוב בכל ערב). בשל הפשטות, הכנות, הישירות, המצלול והאיורים שובי הלב, אי ההתיילדות המעושה והיעדר המבט השיפוטי – ממשיכים ספרים אלה, שנכתבו לפני עשורים רבים, לככב בכל רשימה של ספרי הילדות הקלאסיים בעברית.
אולם, מעניין שבכל הסיפורים האלה לא מופיעים אחים, ואין התייחסות ליחסי אחאות. יוצא מהכלל המחזק עוד יותר את הטענה הוא הז'אנר של סיפורי "נולד לי אח". סיפורים אלה יוצרים את הדימוי המוטעה שאחים רק נולדים ונשארים תינוקות בכיינים מושכי תשומת לב הדוחקים את מעמדם הבלעדי של אחיהם ואחיותיהם הבכורים. אומנם הלידה של אח או אחות קטנים היא אירוע רב משמעות בחייהם של ילדים, אך מערכת היחסים הנרקמת בין האחים כשהם גדלים משמעותית אף יותר לפיתוח היחסים החברתיים של הילדים, לעולמם הרגשי ולחוויות החיים שלהם.
מהתנ"ך עד הקיבוץ
אחאות היא אחת ממערכות היחסים החשובות בחייו של אדם. בדרך כלל, למעט נסיבות טרגיות, האחים והאחיות הם אלו שחולקים הכי הרבה שנות חיים במקביל. בתקופת הילדות השעות שבהן מבלים אחים יחד שוות או אפילו עולות על אלה שהם מבלים עם ההורים. האחאות היא הזירה שבה מתנסים הילדים באופן החי והבועט ביותר (לפעמים תרתי משמע) במערכות יחסים הדומות לאלה עם קבוצת השווים שלהם, האחים והאחיות מהווים מודל לחיקוי ראשון במעלה, ובשל הדומות, אפילו יותר מההורים (בת יכולה להזדהות ולרצות לחקות את אחותה המשחקת כדורגל, משום שסביר פחות שאימה משחקת כדורגל). המחקרים המעטים שנעשו על יחסי אחים מלמדים שיש להם השפעה אפילו על בחירת בני הזוג.
לאור זאת, איך ייתכן שבמדינה שבה שיעור הילודה הוא הגבוה מבין מדינות ה OECD ובכל משפחה בה יש בממוצע לפחות שלושה אחים ואחיות, כמעט שאין ספרי ילדים העוסקים ביחסי אחים?
להמשך קריאת המאמר https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5290524,00.html