"אַךְ לָמָּה לֹא מָלְאוּ עֶשְׂרִים לַנַּעַר?" – אהוד מנור
אהוד מנור מבכה את אחיו יהודה
הסיפור מאחורי השיר "בן יפה נולד"
ד"ר חזי עמיאור
בֵּן יָפֶה נוֹלַד
עַל כֶּתֶף הַכַּרְמֶל
וּמְבָרְכִים הִגִּיעוּ מִכָּל עֵבֶר.
גֶּשֶׁם טוֹב יָרַד
כִּי נֶעֱתַר הָאֵל
וְהַחִטָּה נָבְטָה בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁבֶר.
שֶׁמֶשׁ חַם זָרַח
וְרוּחַ קַר נָשַׁב
הַיֶּלֶד כְּבָר לוֹמֵד לִקְרֹא בַּסֵּפֶר.
עֵץ שָׁקֵד פָּרַח
סִיוָן, תַּמּוּז וְאָב
וְהַתִּינוֹק הָרַךְ הָיָה לְגֶבֶר.
בֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן
לְיַד הַתַּחֲנָה,
חִכְּתָה אִתּוֹ עַד שֶׁתָּבוֹא רַכֶּבֶת.
בְּשׁוֹכְבָהּ לִישֹׁן
לִפְנֵי שֶׁנִּרְדְּמָה
שׁוּרוֹת כְּחֻלּוֹת הָיְתָה אֵלָיו כּוֹתֶבֶת.
צִפֳּרִים עוֹזְבוֹת,
בָּעֶרֶב כְּבָר קָרִיר,
יָפָה בְּלֵיל שַׁבָּת חִכְּתָה בַּשַּׁעַר.
סְתָו בָּרְחוֹבוֹת
מָחָר הִיא בַּת עֶשְׂרִים,
אַךְ לָמָּה לֹא מָלְאוּ עֶשְׂרִים לַנַּעַר?
בֵּן יָפֶה נוֹלַד
עַל כֶּתֶף הַכַּרְמֶל
וּמְבָרְכִים הִגִּיעוּ מִכָּל עֵבֶר.
גֶּשֶׁם טוֹב יָרַד
כִּי נֶעֱתַר הָאֵל
וְהַחִטָּה נָבְטָה בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁבֶר.
("בן יפה נולד". מילים: אהוד מנור. לחן: נורית הירש)
אהוד מנור היה מתרגם של שירים, מחזות וספרים, וכמובן מגיש ברדיו ובטלוויזיה, אבל כולנו מכירים אותו בראש ובראשונה בזכות שירי הזמר שכתב. במשך כארבעים שנה הוא כתב שירים כה רבים ועבד כמעט עם כל המלחינים והמבצעים, עד שקשה למצוא בזמר העברי מקום שלא ניכרות בו טביעות האצבעות שלו.
יהודה, אחיו הצעיר של אהוד מנור, נפל בקרב בתעלת סואץ במלחמת ההתשה בקיץ 1968. עד אותו זמן כתב אהוד מנור בעיקר שירי אהבה. באותה שנה הוא כתב את השיר "מות הפרפר", העוסק במחזור חייו של הפרפר, שבמבט אנושי הוא כל כך קצר ומתסכל: יום אחד בלבד חולף מאז נולד מן הגולם ועד ש"עף לנצח".
האח, יהודה ויינר, שירת בתעלת סואץ כאשר התפרסם "מות הפרפר". הוא שמע את השיר ברדיו (הלחין מישה סגל וביצעה חווה אלברשטיין) ומיד כתב לאחיו אהוד עד כמה אהב את השיר ועודד אותו להמשיך בכתיבת שירים ליריים מסוג זה. חודשיים לאחר מכן יהודה נפל.
לא הרבה זמן לאחר מכן נולד לאהוד אחיין (ערן, בן לאחיו הבכור זאב) בבנימינה. הברית שלו נערכה באותו מקום שבו נערכה גם הברית של האח יהודה. הברית העלתה אצל אהוד את הכאב על מחזור החיים הקצר והמתסכל של חללי צה"ל הנופלים בדיוק כשהגיעו לשיא פריחתם, כמו הפרפרים מהשיר הקודם.
"לא יכולתי שלא להיזכר בטקס ברית המילה של אחינו הצעיר והאהוב", סיפר מנור, "על רקע אותו נוף של כתף הכרמל". אז הוא כתב את "בן יפה נולד". הישר מתאר את מחזור החיים של צעיר ישראלי: התינוק נולד, הוא לומד לקרוא – "הילד כבר לומד לקרוא בספר", ומיד – "התינוק הרך היה לגבר". ואז הוא מתגייס לצבא, עם הפרידה בתחנת הרכבת והשורות הכחולות של המכתבים. אבל הוא לא חוזר הביתה: "למה לא מלאו עשרים לנער". עם זאת, המחזוריות היא גם של צמיחה חדשה, כפי שמספר הבית האחרון, החוזר להתחלה "בן יפה נולד", הרומז ללידתו של התינוק החדש במשפחה, לאחר האבדן.
אהוד מנור שיתף פעולה עם נורית הירש כמעט מראשית דרכו: "אהבתי הראשונה במוזיקה" הוא קרא לה. ההיכרות היתה קרובה וכללה את המשפחה כולה. נורית הירש השתתפה בהלוויה של יהודה והתרשמה מאוד מדבריה של האם רחל ויינר מעל קברו. הלחן שלה מדגיש את הזעקה שהיא תיארה כזיכרון העיקרי שלה מאותה הלוויה, זעקתה של אשה חזקה המתאבלת על בנה מנהמת לבה.
ואמנם, רבקה זהר בשירתה זועקת ממש את השורות הרומזות על נפילת הבן "אך למה לא מלאו עשרים לנער?", ומבטאת בכך כה יפה את כוונתם של אהוד מנור ונורית הירש גם יחד.
רבקה זהר פרצה אל תודעת הציבור עם אחד משירי הזיכרון האהובים ביותר – "מה אברך" – ששרה כסולנית להקת חיל הים לאחר מלחמת ששת הימים, שנתיים לפני ששרה את "בן יפה נולד". היא גם זו ששרה גם את "הבית ליד המסילה" (אותה מסילה של תחנת הרכבת בשיר שלנו) שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש באותה תקופה, על אותה משפחת ויינר המתאבלת על בנה יהודה.
יום הזיכרון הוא ההזדמנות של כולנו להשתתף עם המשפחות השכולות בתחושות האלה של ההקרבה והאבדן, ושירים כמו שירו של מנור הם דרך מצוינת לכך.
http://blog.nli.org.il/beautiful_boy/?_ga=2.157128827.1356698232.1523876634-400965902.1511462674
בן יפה נולד-רבקה זוהר https://www.youtube.com/watch?v=th5Yhw1Zfkw
אהוד מנור מבכה את אחיו יהודה
הסיפור מאחורי השיר "בן יפה נולד"
ד"ר חזי עמיאור
בֵּן יָפֶה נוֹלַד
עַל כֶּתֶף הַכַּרְמֶל
וּמְבָרְכִים הִגִּיעוּ מִכָּל עֵבֶר.
גֶּשֶׁם טוֹב יָרַד
כִּי נֶעֱתַר הָאֵל
וְהַחִטָּה נָבְטָה בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁבֶר.
שֶׁמֶשׁ חַם זָרַח
וְרוּחַ קַר נָשַׁב
הַיֶּלֶד כְּבָר לוֹמֵד לִקְרֹא בַּסֵּפֶר.
עֵץ שָׁקֵד פָּרַח
סִיוָן, תַּמּוּז וְאָב
וְהַתִּינוֹק הָרַךְ הָיָה לְגֶבֶר.
בֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן
לְיַד הַתַּחֲנָה,
חִכְּתָה אִתּוֹ עַד שֶׁתָּבוֹא רַכֶּבֶת.
בְּשׁוֹכְבָהּ לִישֹׁן
לִפְנֵי שֶׁנִּרְדְּמָה
שׁוּרוֹת כְּחֻלּוֹת הָיְתָה אֵלָיו כּוֹתֶבֶת.
צִפֳּרִים עוֹזְבוֹת,
בָּעֶרֶב כְּבָר קָרִיר,
יָפָה בְּלֵיל שַׁבָּת חִכְּתָה בַּשַּׁעַר.
סְתָו בָּרְחוֹבוֹת
מָחָר הִיא בַּת עֶשְׂרִים,
אַךְ לָמָּה לֹא מָלְאוּ עֶשְׂרִים לַנַּעַר?
בֵּן יָפֶה נוֹלַד
עַל כֶּתֶף הַכַּרְמֶל
וּמְבָרְכִים הִגִּיעוּ מִכָּל עֵבֶר.
גֶּשֶׁם טוֹב יָרַד
כִּי נֶעֱתַר הָאֵל
וְהַחִטָּה נָבְטָה בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁבֶר.
("בן יפה נולד". מילים: אהוד מנור. לחן: נורית הירש)
אהוד מנור היה מתרגם של שירים, מחזות וספרים, וכמובן מגיש ברדיו ובטלוויזיה, אבל כולנו מכירים אותו בראש ובראשונה בזכות שירי הזמר שכתב. במשך כארבעים שנה הוא כתב שירים כה רבים ועבד כמעט עם כל המלחינים והמבצעים, עד שקשה למצוא בזמר העברי מקום שלא ניכרות בו טביעות האצבעות שלו.
יהודה, אחיו הצעיר של אהוד מנור, נפל בקרב בתעלת סואץ במלחמת ההתשה בקיץ 1968. עד אותו זמן כתב אהוד מנור בעיקר שירי אהבה. באותה שנה הוא כתב את השיר "מות הפרפר", העוסק במחזור חייו של הפרפר, שבמבט אנושי הוא כל כך קצר ומתסכל: יום אחד בלבד חולף מאז נולד מן הגולם ועד ש"עף לנצח".
האח, יהודה ויינר, שירת בתעלת סואץ כאשר התפרסם "מות הפרפר". הוא שמע את השיר ברדיו (הלחין מישה סגל וביצעה חווה אלברשטיין) ומיד כתב לאחיו אהוד עד כמה אהב את השיר ועודד אותו להמשיך בכתיבת שירים ליריים מסוג זה. חודשיים לאחר מכן יהודה נפל.
לא הרבה זמן לאחר מכן נולד לאהוד אחיין (ערן, בן לאחיו הבכור זאב) בבנימינה. הברית שלו נערכה באותו מקום שבו נערכה גם הברית של האח יהודה. הברית העלתה אצל אהוד את הכאב על מחזור החיים הקצר והמתסכל של חללי צה"ל הנופלים בדיוק כשהגיעו לשיא פריחתם, כמו הפרפרים מהשיר הקודם.
"לא יכולתי שלא להיזכר בטקס ברית המילה של אחינו הצעיר והאהוב", סיפר מנור, "על רקע אותו נוף של כתף הכרמל". אז הוא כתב את "בן יפה נולד". הישר מתאר את מחזור החיים של צעיר ישראלי: התינוק נולד, הוא לומד לקרוא – "הילד כבר לומד לקרוא בספר", ומיד – "התינוק הרך היה לגבר". ואז הוא מתגייס לצבא, עם הפרידה בתחנת הרכבת והשורות הכחולות של המכתבים. אבל הוא לא חוזר הביתה: "למה לא מלאו עשרים לנער". עם זאת, המחזוריות היא גם של צמיחה חדשה, כפי שמספר הבית האחרון, החוזר להתחלה "בן יפה נולד", הרומז ללידתו של התינוק החדש במשפחה, לאחר האבדן.
אהוד מנור שיתף פעולה עם נורית הירש כמעט מראשית דרכו: "אהבתי הראשונה במוזיקה" הוא קרא לה. ההיכרות היתה קרובה וכללה את המשפחה כולה. נורית הירש השתתפה בהלוויה של יהודה והתרשמה מאוד מדבריה של האם רחל ויינר מעל קברו. הלחן שלה מדגיש את הזעקה שהיא תיארה כזיכרון העיקרי שלה מאותה הלוויה, זעקתה של אשה חזקה המתאבלת על בנה מנהמת לבה.
ואמנם, רבקה זהר בשירתה זועקת ממש את השורות הרומזות על נפילת הבן "אך למה לא מלאו עשרים לנער?", ומבטאת בכך כה יפה את כוונתם של אהוד מנור ונורית הירש גם יחד.
רבקה זהר פרצה אל תודעת הציבור עם אחד משירי הזיכרון האהובים ביותר – "מה אברך" – ששרה כסולנית להקת חיל הים לאחר מלחמת ששת הימים, שנתיים לפני ששרה את "בן יפה נולד". היא גם זו ששרה גם את "הבית ליד המסילה" (אותה מסילה של תחנת הרכבת בשיר שלנו) שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש באותה תקופה, על אותה משפחת ויינר המתאבלת על בנה יהודה.
יום הזיכרון הוא ההזדמנות של כולנו להשתתף עם המשפחות השכולות בתחושות האלה של ההקרבה והאבדן, ושירים כמו שירו של מנור הם דרך מצוינת לכך.
http://blog.nli.org.il/beautiful_boy/?_ga=2.157128827.1356698232.1523876634-400965902.1511462674
בן יפה נולד-רבקה זוהר https://www.youtube.com/watch?v=th5Yhw1Zfkw