אם לא ידעתם הרי היום הוא יום

יעלקר

Well-known member
מנהל
אם לא ידעתם הרי היום הוא יום

יום המלפפונים החמוצים- 14/11

יום המלפפונים החמוצים שמח! ב-14 בנובמבר בכל שנה מצוין יום המלפפונים החמוצים הבינלאומי. יום זה נחגג בפסטיבלים לכבוד המלפפון החמוץ ברחבי העולם.

המלפפון החמוץ (או הכבוש) הוא מאכל עתיק בעל היסטוריה ארוכה מאד, לכן מגיע לו כבוד גדול. ארכיאולוגים ואנתרופולגים משערים שהתחילו להחמיץ מלפפונים כבר לפני 2,400 שנים, לא בגלל שמצאו מלפפון חמוץ מהתקופה ההיא, אלא בעקבות מציאת כלים ששימשו להחמצת מלפפונים מתקופה זו. משערים שתושבי מסופוטומיה נהגו להחמיץ מלפפונים. גם תושבי יוון העתיקה וביניהם הפילוסוף המפורסם אריסטו, אהבו מלפפונים חמוצים, וגם תושבי מצרים העתיקה ורומא העתיקה, שבעיניהם היה המלפפון החמוץ מעדן והם פיתחו שיטות רבות להחמצתו.

אז היום יש לנו ילדות, כרכרות, עגלות וסוסים וגם מלפפונים...
מכירים שירים סיפורים על מלפפונים?
 

יעלקר

Well-known member
מנהל
מעשה בחמור שמכר מלפפונים

&nbsp
איך נפתח לך את זה? אתה יודע בימים ההם לא היה לנו מכוניות, כל אחד הייתה לו עגלה עם חמור. היו מובילים את הירקות על עגלות לשוק ומוכרים.
היה אחד היה לו עגלה וחמור והיה מוכר רק מלפפונים. כל יום הולך לשוק עם החמור מוכר את המלפפונים. בערב חוזר עם החמור הביתה נותן לו שעורה, חיטה וכל מיני עשבים טריים. שוטף אותו מבריש אותו מכניס אותו לאורווה לנוח.
פתאום הוא רואה כל יום את החמור מרים את הראש שלו למעלה ומנענע בשפתיים שלו, אומר: – מה קרה לחמור שלי, למה מנענע בשפתיים?
התפלל שיבין לפחות לכמה דקות שפת חיות. ניתנה לו בקשתו והבין שפת חמורים. והנה הוא שומע את החמור מרים פניו לשמים ומתלונן.
החמור אומר: – לא מספיק שאני מושך את העגלה, אלא אני גם קורא "מלפפונים" אני לא מרוצה מהבעל בית שלי.
בעל החמור נפגע מדברי החמור ועוד באותו ערב אמר לו אתה חפשי מהבעל בית שלך וגירש אותו מעל פניו וסגר את דלת האבוס שלא יוכל להיכנס.
החמור הלך, הלך, הלך נכנס לסמטאות יצא מכפר ונכנס לכפר, ראה אותו אדם אחד הבין שנקרה לפניו חמור משוטט, לקח אותו אליו.
הבן אדם הזה היה פושט עורות של פרות, כל יום היה מעמיס את העורות הכבדים האלה על גבו של החמור, היה מעמיס כמות כזו עם סרחון עד שהרגליים של החמור כמעט לא היה יכול להזיז אותן.
בערב היה מביא אותו הביתה שם לו קצת עשבים יבשים, מים שרחץ בהם את רגליו. כל יום אותו דבר. אחרי כמה חודשים נהיה רבע חמור.
התפלל החמור לאלוהים, איך ישתחרר מהמצוקה הזו ויגיע חזרה לבעל בית שלו הקודם.
יום אחד מעבד העורות השאיר את דלת האורווה פתוחה. החמור בשארית כוחותיו ברח. ככה צלע ועבר מכפר לכפר עד שהתמזל המזל שלו והגיע לאבוס של בעל הבית הראשון. כמו שאומר הפתגם "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו"
חזר עמד על יד הדלת התחיל לנעור. אומרת האישה לבעלה: – מה זה אני שומעת חמור נוער. קמה פתחה הדלת ומיד סגרה אותה.
זעק החמור ואמר: – אני החמור שלכם.
יצאה האישה ואמרה לו: – החמור שלנו נקי, לא מסריח.
אמר החמור– זה אני החמור שלכם. יצא בעל הבית שאל אותו – מה קרה לך?
אמר החמור: – אני טעיתי, אני מודה, אני מוכן לסחוב לא רק מלפפונים, שים על העגלה גם תפוחי אדמה, גם עגבניות. אני אקח הכול. רק תחזיר אותי שלא אפול כמו שנפלתי.
הערת המספר נעים בכבוד: "סיפרתי את הסיפור הזה על המדינה שלנו ועל השביתות. המצב הקשה שיש במדינה. כל אחד מהפקידים יושב על משכורת טובה ביותר ולא יודע כמה טוב לו, יושב עם ביטוחים וזכויות ואם יפלט החוצה ויכרות את הענף שלו, הרי מצבו יהיה כאותו חמור שקרא רק מלפפון וקיבל את התנאים הטובים, וכשלא נראו לו נענש עד שרצה לחזור בו אבל לפעמים זה יכול להיות מאוחר מדי ואי אפשר לתקן את המצב".
&nbsp
http://www.mesaper.co.il/Screens/Story.aspx?ID=4c74ab44-2ecb-445c-a2fd-d5b9462a520e
 

יעלקר

Well-known member
מנהל
מלפפון ירוק /לוין קיפניס

&nbsp
&nbsp
מְלָפְפוֹן צָמַח בַּגַּן –
מְלָפְפוֹן יָרֹק,
וְטוֹב וְחַם הָיָה לוֹ שָׁם –
מְלָפְפוֹן יָרֹק!
&nbsp
מְלָפְפוֹן הָלַך גָּדַל –
מְלָפְפוֹן יָרֹק,
וְחִישׁ וָקַל קָפַץ לַסַּל –
מְלָפְפוֹן יָרֹק!
&nbsp
מְלָפְפוֹן לַשּׁוּק הָלַךְ –
מְלָפְפוֹן יָרֹק,
מִשָּׁם בָּרַח אֶל הַמִּטְבָּח –
מְלָפְפוֹן יָרֹק!
&nbsp
מְלָפְפוֹן מִיָּד נִקְלַף –
מְלָפְפוֹן יָרֹק,
אָכַל הַטַּף בְּחֵשֶׁק רַב
מְלָפְפוֹן יָרֹק!
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=142
&nbsp
 

יעלקר

Well-known member
מנהל
מלפפונים חמוצים עם שוקולדה/סטאפני/מעריב

&nbsp
&nbsp
הספר חושף בפני הקורא את יומנה האישי של סטפאני, נערה כבת ארבע עשרה.
סטפאני היא בת יחידה וידידה הקרוב ביותר הוא גרפונקל, החתול שלה.
חייה של סטפאני מתחלקים בין הניסיון לבחון את נשיותה המתפתחת לבין המאבקים שהיא מנהלת עם הוריה. בית הספר, או כפי שהיא וחברותיה מכנות אותו, "החווה", אינו לרוחה כלל, למעט שיעורי המוסיקה. יחד עם זאת הוא מהווה מקום מפגש עם חברותיה, מהן היא שומעת על החוויה של קבלת המחזור. נושא זה מעסיק אותה מאוד כיוון שנדמה לה כי רק היא עדיין לא "קיבלה".
בית הספר מהווה גם מקום מפלט מן הבדידות והניכור שהיא חשה בביתה. היחסים בין אביה לאמה מתוחים וסטפאני חוששת שהם ייפרדו. הוריה נראים בעיניה מגוחכים ומנוכרים והיא בזה להם, אך, בה בעת, היא כמהה לאהבתם.
רק אדם אחד מצליח לחדור לליבה של סטפאני ולשוחח עימה על הכאבים האמיתיים של החיים.
תחושת הריקנות גורמת לנערה הצעירה לברוח כדי לגלות שהפתרון אינו נמצא רחוק מן הבית.
&nbsp
אף על פי שמחברת היומן חיה בצרפת וחוותה את גיל ההתבגרות בשנות השמונים של המאה העשרים, הרי שמערבולת הרגשות וההתלבטויות שהיא מציגה בכנות ובפתיחות רבה מאפיינים בני עשרה רבים החיים במקומות ובזמנים שונים ואחרים.
&nbsp
מחברת הספר "מלפפונים חמוצים עם שוקולדה" בחרה לשמור את זהותה חסויה וסטפאני הוא שם העט שבחרה. היא שלחה את מחברות היומן האישי שכתבה להוצאה לאור וסגנונו הפשוט הישיר והבוגר מצא חן בעיני העורכים. ההוצאה הפנתה אותה אל פיליפ לברו, סופר, עיתונאי ואיש קולנוע. לברו הדריך את הכותבת בעריכת הטקסט, הנחה אותה כיצד להעמיק את ניתוח רגשותיה ביומן וסייע לה להסוות את הדמויות האמיתיות תוך שמירה על הסגנון המקורי שלה. הוריה של סטפאני התנגדו בתחילה לפרסום היומן, אך לאחר שכתובו נתנו את הסכמתם. סטפאני הייתה בת שש עשרה לערך כשיומנה יצא לאור בשנת 1983
&nbsp
http://knafaim.cet.ac.il/pages/PrintItem.asp?ID=545

 

יעלקר

Well-known member
מנהל
מצפצפים על המלך מלפפון /קריסטינה נסטלינגר /עם עובד

&nbsp
מצפצפים על המלך מלפפון קריסטינה נסטלינגר לילד בן 12 יש משפחה רגילה וגם הוא רגיל עד שהוא מוצא מלפפון במטבח אבל לא סתם מלפפון אלא עם פנים, רגליים וידיים והוא אפילו...מדבר!הבאם לקלף אותו או לא? 100 עמודים משעשעים ביותר
&nbsp
http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=42592
&nbsp

 

יעלקר

Well-known member
מנהל
חוכמת המלפפון

&nbsp
"הרשה לי להבטיח לך שהצעיר וו-מינג אינו טיפש מוחלט כפי שנדמה. הוא ממלא באופן לא מודע את תפקיד הבודהיסטווה הגדול. עליך רק להרשות לו לישון ולספק לו הרבה מלפפונים חמוצים". סיפור זן מודרני
&nbsp
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/513/708.html

 

חרצית10

New member
בספור הדחליל של לוין קיפניס.

שתי צפורים עפו לערוגות. אחת לערוגת המלפפונים והשניה לערוגת העגבניות.
 

חרצית10

New member
מתוך בגינת הירק/ ביאליק.

ויבער אז כאש
מקנאה לב הצנון
ויקפוץ לפזז
עם אחות המלפפון.
 
למעלה