על החתולה הכושית
בדירה להשכיר
ועוד על ספרים וסופרים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4979443,00.html
בדירה להשכיר
ועוד על ספרים וסופרים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4979443,00.html
על החתולה הכושית
- פותח הנושא חולית 10
- פורסם בתאריך
הסיפור לגיל הרך "עליקמא הקטן"
https://kavimvenekudot.wordpress.com/2013/01/31/עליקמא-שלי-חזר-הביתה-וגם-הפיל-הברווז-ו/
 
 
 
 
מרים אביגל - כושי כלב קט - שירי ילדים >>>
 
>>> https://www.youtube.com/watch?v=dRAhODUE2yU
 
>>> http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1667
 
 
 
>>> https://www.youtube.com/watch?v=dRAhODUE2yU
 
>>> http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1667
 
 
עשרה כושים קטנים /קימזון/ זימזון
http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=22341
http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=22341
הרפתקאותיו של כושי / ט. פאדובה
https://www.obook.co.il/OBOOK/158074/ילדים-ונוער/ילדים/הרפתקאותיו-של-כושי
https://www.obook.co.il/OBOOK/158074/ילדים-ונוער/ילדים/הרפתקאותיו-של-כושי
כושי קטן עממי מילים ולחן: עממי
 
כושי קטן הלך לגן
איזה גן? גן חיות
איזה חיות? חיות טורפות
איזה טורפות? טורפות בנאדם
איזה בנאדם? בנאדם שמן
איזה שמן? שמן דובון
איזה דובון? בלע סבון
איזה סבון? סבון רחצה
איזה רחצה? רחצה בים
איזה ים? ים המלח
איזה מלח? מלח של בישול
איזה בישול? בישול של עוף
איזה עוף? קבל אגרוף!
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=806&wrkid=14371
 
 
כושי קטן הלך לגן
איזה גן? גן חיות
איזה חיות? חיות טורפות
איזה טורפות? טורפות בנאדם
איזה בנאדם? בנאדם שמן
איזה שמן? שמן דובון
איזה דובון? בלע סבון
איזה סבון? סבון רחצה
איזה רחצה? רחצה בים
איזה ים? ים המלח
איזה מלח? מלח של בישול
איזה בישול? בישול של עוף
איזה עוף? קבל אגרוף!
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=806&wrkid=14371
 
פעם הייתי בתימן
פַּעַם הָיִיתִי
פַּעַם הָיִיתִי בְּתֵימָן
שָׁם רָאִיתִי
שָׁם רָאִיתִי כּוּשִׁי קָטָן
וְהוּא לוֹבֵשׁ כּוֹבַע לָבָן
וְהוּא יִהְיֶה לְרוּתִי חָתָן!
 
השיר-זמרשת: פעם הייתי בתימן: https://www.youtube.com/watch?v=mweBnlx-AIM
 
נוסף-האחים והאחיות - פעם הייתי בתימן: https://www.youtube.com/watch?v=4SVCrG88mB0
 
שרה יערי - פעם הייתי בתימן: https://www.youtube.com/watch?v=p0yVtdsf1fM
פַּעַם הָיִיתִי
פַּעַם הָיִיתִי בְּתֵימָן
שָׁם רָאִיתִי
שָׁם רָאִיתִי כּוּשִׁי קָטָן
וְהוּא לוֹבֵשׁ כּוֹבַע לָבָן
וְהוּא יִהְיֶה לְרוּתִי חָתָן!
 
השיר-זמרשת: פעם הייתי בתימן: https://www.youtube.com/watch?v=mweBnlx-AIM
 
נוסף-האחים והאחיות - פעם הייתי בתימן: https://www.youtube.com/watch?v=4SVCrG88mB0
 
שרה יערי - פעם הייתי בתימן: https://www.youtube.com/watch?v=p0yVtdsf1fM
יצחק לוי -עשרה כושים קטנים -שירת חייו...
>>>קישור: https://www.youtube.com/watch?v=1QqPxEDZkR8
 
 
>>>קישור: https://www.youtube.com/watch?v=1QqPxEDZkR8
 
 
כיצד ומתי הפכה "כושי" למילת גנאי בעברית?
מ'הארץ': http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.4182269
 
משה רבנו נישא לאשה כושית, אך הרמב"ם כבר התייחס לשחורים כאל אנשים ש"אינם במדרגת בני אדם". האם דווקא פייסבוק תצליח לדחוק את המילה "כושי" מהשפה העברית?
 
אילון גלעד: "בעברית המדוברת כּוּשִׁי היא מילת טאבו שלא נהוג להשתמש בה. אבל האיסור הזה כל־כך חדש, עד שהוא אינו מצוין באף מילון עברי, ואפילו לא במילונים האינטרנטיים. כיצד הפכה המילה — שעד לאחרונה שימשה כברירת המחדל לתיאור אדם שחור — למילה מוקצית מחמת מיאוס, שהשימוש בה אף עלול לגרור סנקציות משמעותיות?
 
כּוּשִׁי החלה את דרכה כמילה תמימה למדי. מ–24 מופעיה במקרא ניתן ללמוד שהיא הורתה על בן ממלכת כּוּשׁ — ממלכה ששכנה מדרום למצרים מהמאה ה–11 לפני הספירה ועד למאה הרביעית לספירה. אולי היא גם תיארה, באופן כללי, אדם שחור. נראה שיחסם של העברים הקדמונים לאדם השחור היה חיובי, או לכל הפחות ניטרלי. משה רבנו בכבודו ובעצמו, כזכור, נישא לאשה כושית (במדבר י"ב, א'), ומשיר השירים אפשר ללמוד שהעברים הקדמונים, לפחות חלקם, ראו בעור שחור תכונה חיובית: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה" (א', ה').
 
אלא שהמצב הזה לא שרד. החל מסוף המאה הרביעית לפני הספירה, עם כיבושי אלכסנדר מוקדון, מצאה את עצמה ממלכת יהודה חלק מהעולם ההלניסטי ומאוחר יותר מהאימפריה הרומית. בתרבות היוונית־רומית האדם השחור נתפס כנחות וכעבד מטבעו, ותפיסה זו אומצה על ידי היהודים והשתקפה בכתבי התקופה. אצל חז"ל "כושי" זוהה עם כיעור (נדרים ט', י') ועם שכרות (קידושין מ"ט, ב') ונתפס כמין מום מולד (ברכות נ"ח, ב'). חז"ל אף הגדילו ודחו את האפשרות שמשה היה נשוי לאשה שחורה, ובתרגום אונקלוס הוחלפה המילה "כושית" במילה "שפירתא", המילה הארמית ל"יפה", כאילו היה מדובר במקרה מיוחד של לשון סגי נהור. חז"ל גם מצאו הסבר תיאולוגי כדי להצדיק את העבדות שבה נתונים ה"כושים": אבי אבותיהם חם ראה את ערוות אביו נח (בראשית רבה ל"ו, ז').
 
יחסם של היהודים לאלו שכונו בלשונם "כושים" לא השתפר גם אחרי ירידת הרומאים מבימת ההיסטוריה. אמנם באירופה עבדות שחורה כמעט נעלמה כשהוחלפה בעבדות לבנה, אבל בעולם הערבי — שבו חיו רוב היהודים באותם ימים — נותרה עבדות שחורה מוסד חברתי משמעותי. כה חזקה היתה הזהות בין עור שחור לבין עבדות בימים ההם, עד שהמילה עַבְּד, בת־דודתה של עֶבֶד העברית, זכתה למשמעות "אדם שחור" בערבית.
 
יהודי העולם הערבי הפליגו בתיאור האדם השחור כנחות. בסוף המאה ה–12 הרמב"ם כתב ב"מורה נבוכים" (על פי תרגום אבן תיבון): "ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים, ואינם אצלי במדרגת בני אדם, ומדרגתם בנמצאות למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף, אחר שהגיע להם תמונת האדם ותארו והכרה יותר מהכרת הקוף" (ג', נ"א).
 
והוא אינו יוצא מן הכלל. עם גילוי אמריקה בסוף המאה ה–15 ותחילת הסחר בעבדים בין אפריקה ליבשת החדשה, סוחרים יהודים — ובעיקר יהודים מומרים מפורטוגל ומהולנד — שיחקו תפקיד משמעותי בנתיב זה. לא הגיעו לידינו עדויות על שימוש במילה "כושי" לתאר את סחורתם האנושית, וסביר יותר שהם השתמשו במילה "נגרו", אך קיימת לפחות עדות אחת שהמילה "כושי" שימשה כעלבון בברזיל של המאה ה–17, בשיר שכתב הרב יצחק אבוהב.
גם בתקופת ההשכלה השתמשו יהודים במילה "כושי" כדי לתאר אנשים שחורים, בין אם כתבו נגד העבדות כפי שעשה אבי ההשכלה משה מנדלסון ב"מציאת הארץ החדשה" (1807) ובין אם הפיצו את תורת הגזע "המדעית" שהחלה לצבור אז פופולריות. כך, למשל, כתב הסופר והמחנך שלמה זלמן זלקינד בכתב העת "הכרמל" ב–1864: "אם כן יעידו לנו פני הקופים מן המשפחות היותר מובחרים ומוכשרים אשר ביניהם, כי לא נופלים המה הרבה בדבר כישרונותיהם ממינים ידועים שבין שבטי האנשים הכושים (נעגער־ראַסען), מאשר אלה הכושים שפלים בכישרונותיהם למטה תחת מין האנשים היותר נחשבים ונשגבים".
 
מבצע כושים
עם תחיית השפה העברית, גם "כושי" חזרה מן הדף אל הדיבור החי, בין היתר כדי לתאר חיילים בריטים שחורים שהוצבו בישראל. בתל אביב פעל בית קפה פופולרי ברחוב אלנבי בשם "שלושה כושים", ולמאכל שאנחנו קוראים היום "קרמבו" קראו "ראש כושי", או בקיצור "כושי", תרגום של השם הגרמני של המעדן Neger Kopf (בערבית עדיין נקרא הקרמבו "ראס עבד").
 
לעתים השימוש במילה היה חיובי או ניטרלי, כמו למשל בקריאות החוזרות של "על המשמר" להעניק ל"כושים באמריקה" שוויון זכויות מלא, או כשב–1955 דיווח "מעריב" על "מבצע כושים בשדה התעופה בלוד" — צירוף מקרים שבו הגיעו לארץ זמרים שיבצעו את האופרה "פורגי אנד בס", במקביל להגעתה של "תזמורת הג'אז הכושית המפורסמת של ליונל המפטון". "כ–100 כושים וכושיות ימלאו אפוא את שדה התעופה בלוד", נכתב אז.
 
לפעמים השימוש ב"כושי" היה גזעני באופן מובהק, כמו למשל בתרגום שיר הילדים הגרמני "Zehn kleine Negerlein" לעברית בידי רות גרבר ב–1952. השיר, שהולחן והוקלט לראשונה על ידי יצחק לוי ב–1953, מספר על גורלם המר של "עשרה כושים קטנים". בכל בית בשיר נושר "כושי" אחד בעקבות גורל מר אחר — טביעה, שבירת מפרקת או סתם בשל מעצר בגין גניבה.
 
ניצנים ראשונים להתנגדות לשימוש במילה ניתן למצוא בעיתונות החל מ–1960. הקורא אליהו א' כתב למערכת "דבר" על ניסיונו כמלווה של קבוצות מבקרים אפריקאים: "לעתים מעיבה עננה קלה על מראה־העיניים המרהיב, על הביקור המעניין או על השהייה החשובה. היו אלה הקריאות: 'כושי' ו'כושי סמבו!' שאוזניהם הרגישות של אורחַי קלטו אי־פה אי־שם".
 
"קריאות־גנאי אלו לא היתה להן, כמובן, כוונת־זדון, והן נשמעו לרוב על־ידי ילדים, אשר זה להם המגע הראשון עם בני אפריקה", המשיך אליהו. "הקריאות בוטאו, בדרך כלל, בארשת של צחוק, אך משמעותן הובנה מיד גם לאלה מבני אפריקה שלא ידעו עדיין את פירוש המילים". אליהו הזהיר שהדבר עשוי לפגוע ביחסים המתחממים בין ישראל למדינות אפריקה.
 
שנתיים אחר כך דיווח "הצופה" לקוראיו כי "שירות הפרסומים של מרכז ההסברה" גנז לבקשת משרד החוץ סרטון בשם "כושי סמבו", שנוצר לפי סיפור הילדים הידוע. משרד החוץ, נכתב, שואף לבטל בהדרגה בכלל את הכינוי "כושי", מפני שהוא "מעליב את האפריקנים".
 
ירידה משמעותית בשימוש במילה "כושי" בעברית — לפחות בדפוס — התרחשה החל מ–1970, ככל הנראה בשל עליית תנועת התקינות הפוליטית באותן שנים בארצות הברית, שהובילה לירידה חדה בשימוש במילים Negro ו–Nigger באנגלית הכתובה.
 
אבל אין זה אומר שהמילה "כושי" יצאה משימוש — היא הוסיפה לשמש בדפוס ובעל פה, וספרות הילדים של אותן שנים רוותה ב"כושים" נלעגים. לכן, אין זה פלא שבסוף שנות ה–70, כאשר הממשלה נעתרה סוף־סוף לתחינותיהם של יהודי אתיופיה לעלות לארץ, הוטח בהם הכינוי "כושי". הדבר פגע בהם קשות כי הדגיש את אחרותם, שממילא העכירה על עלייתם, בעקבות הכרזת הרבנות שהם "ספק יהודים".
 
מקומה לא יכירנה
עוצמתו הפוגענית של הכינוי זכתה להדים משמעותיים ביוני 1997, כאשר העיתונאית כרמלה מנשה דיווחה בערוץ 1 על תקרית שבה רב־סרן בצה"ל סילק חייל אתיופי ממרפאה בבסיס החרמון בטענה כי "לכושים אין כניסה". "עם ישראל דוחה בשאט נפש כל גילוי גזענות", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לחייל, אבי אסמרה, בדיון מיוחד שנערך בכנסת בעקבות התקרית.
 
אבל נקודת המפנה החשובה התרחשה רק בעשור הבא, בינואר 2005, כשנהג אגד סירב לאפשר למאבטח אבי צגאי לסרוק אוטובוס בכניסה להר הצופים והטיח בו: "אני לא מכניס
מ'הארץ': http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.4182269
 
משה רבנו נישא לאשה כושית, אך הרמב"ם כבר התייחס לשחורים כאל אנשים ש"אינם במדרגת בני אדם". האם דווקא פייסבוק תצליח לדחוק את המילה "כושי" מהשפה העברית?
 
אילון גלעד: "בעברית המדוברת כּוּשִׁי היא מילת טאבו שלא נהוג להשתמש בה. אבל האיסור הזה כל־כך חדש, עד שהוא אינו מצוין באף מילון עברי, ואפילו לא במילונים האינטרנטיים. כיצד הפכה המילה — שעד לאחרונה שימשה כברירת המחדל לתיאור אדם שחור — למילה מוקצית מחמת מיאוס, שהשימוש בה אף עלול לגרור סנקציות משמעותיות?
 
כּוּשִׁי החלה את דרכה כמילה תמימה למדי. מ–24 מופעיה במקרא ניתן ללמוד שהיא הורתה על בן ממלכת כּוּשׁ — ממלכה ששכנה מדרום למצרים מהמאה ה–11 לפני הספירה ועד למאה הרביעית לספירה. אולי היא גם תיארה, באופן כללי, אדם שחור. נראה שיחסם של העברים הקדמונים לאדם השחור היה חיובי, או לכל הפחות ניטרלי. משה רבנו בכבודו ובעצמו, כזכור, נישא לאשה כושית (במדבר י"ב, א'), ומשיר השירים אפשר ללמוד שהעברים הקדמונים, לפחות חלקם, ראו בעור שחור תכונה חיובית: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה" (א', ה').
 
אלא שהמצב הזה לא שרד. החל מסוף המאה הרביעית לפני הספירה, עם כיבושי אלכסנדר מוקדון, מצאה את עצמה ממלכת יהודה חלק מהעולם ההלניסטי ומאוחר יותר מהאימפריה הרומית. בתרבות היוונית־רומית האדם השחור נתפס כנחות וכעבד מטבעו, ותפיסה זו אומצה על ידי היהודים והשתקפה בכתבי התקופה. אצל חז"ל "כושי" זוהה עם כיעור (נדרים ט', י') ועם שכרות (קידושין מ"ט, ב') ונתפס כמין מום מולד (ברכות נ"ח, ב'). חז"ל אף הגדילו ודחו את האפשרות שמשה היה נשוי לאשה שחורה, ובתרגום אונקלוס הוחלפה המילה "כושית" במילה "שפירתא", המילה הארמית ל"יפה", כאילו היה מדובר במקרה מיוחד של לשון סגי נהור. חז"ל גם מצאו הסבר תיאולוגי כדי להצדיק את העבדות שבה נתונים ה"כושים": אבי אבותיהם חם ראה את ערוות אביו נח (בראשית רבה ל"ו, ז').
 
יחסם של היהודים לאלו שכונו בלשונם "כושים" לא השתפר גם אחרי ירידת הרומאים מבימת ההיסטוריה. אמנם באירופה עבדות שחורה כמעט נעלמה כשהוחלפה בעבדות לבנה, אבל בעולם הערבי — שבו חיו רוב היהודים באותם ימים — נותרה עבדות שחורה מוסד חברתי משמעותי. כה חזקה היתה הזהות בין עור שחור לבין עבדות בימים ההם, עד שהמילה עַבְּד, בת־דודתה של עֶבֶד העברית, זכתה למשמעות "אדם שחור" בערבית.
 
יהודי העולם הערבי הפליגו בתיאור האדם השחור כנחות. בסוף המאה ה–12 הרמב"ם כתב ב"מורה נבוכים" (על פי תרגום אבן תיבון): "ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים, ואינם אצלי במדרגת בני אדם, ומדרגתם בנמצאות למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף, אחר שהגיע להם תמונת האדם ותארו והכרה יותר מהכרת הקוף" (ג', נ"א).
 
והוא אינו יוצא מן הכלל. עם גילוי אמריקה בסוף המאה ה–15 ותחילת הסחר בעבדים בין אפריקה ליבשת החדשה, סוחרים יהודים — ובעיקר יהודים מומרים מפורטוגל ומהולנד — שיחקו תפקיד משמעותי בנתיב זה. לא הגיעו לידינו עדויות על שימוש במילה "כושי" לתאר את סחורתם האנושית, וסביר יותר שהם השתמשו במילה "נגרו", אך קיימת לפחות עדות אחת שהמילה "כושי" שימשה כעלבון בברזיל של המאה ה–17, בשיר שכתב הרב יצחק אבוהב.
גם בתקופת ההשכלה השתמשו יהודים במילה "כושי" כדי לתאר אנשים שחורים, בין אם כתבו נגד העבדות כפי שעשה אבי ההשכלה משה מנדלסון ב"מציאת הארץ החדשה" (1807) ובין אם הפיצו את תורת הגזע "המדעית" שהחלה לצבור אז פופולריות. כך, למשל, כתב הסופר והמחנך שלמה זלמן זלקינד בכתב העת "הכרמל" ב–1864: "אם כן יעידו לנו פני הקופים מן המשפחות היותר מובחרים ומוכשרים אשר ביניהם, כי לא נופלים המה הרבה בדבר כישרונותיהם ממינים ידועים שבין שבטי האנשים הכושים (נעגער־ראַסען), מאשר אלה הכושים שפלים בכישרונותיהם למטה תחת מין האנשים היותר נחשבים ונשגבים".
 
מבצע כושים
עם תחיית השפה העברית, גם "כושי" חזרה מן הדף אל הדיבור החי, בין היתר כדי לתאר חיילים בריטים שחורים שהוצבו בישראל. בתל אביב פעל בית קפה פופולרי ברחוב אלנבי בשם "שלושה כושים", ולמאכל שאנחנו קוראים היום "קרמבו" קראו "ראש כושי", או בקיצור "כושי", תרגום של השם הגרמני של המעדן Neger Kopf (בערבית עדיין נקרא הקרמבו "ראס עבד").
 
לעתים השימוש במילה היה חיובי או ניטרלי, כמו למשל בקריאות החוזרות של "על המשמר" להעניק ל"כושים באמריקה" שוויון זכויות מלא, או כשב–1955 דיווח "מעריב" על "מבצע כושים בשדה התעופה בלוד" — צירוף מקרים שבו הגיעו לארץ זמרים שיבצעו את האופרה "פורגי אנד בס", במקביל להגעתה של "תזמורת הג'אז הכושית המפורסמת של ליונל המפטון". "כ–100 כושים וכושיות ימלאו אפוא את שדה התעופה בלוד", נכתב אז.
 
לפעמים השימוש ב"כושי" היה גזעני באופן מובהק, כמו למשל בתרגום שיר הילדים הגרמני "Zehn kleine Negerlein" לעברית בידי רות גרבר ב–1952. השיר, שהולחן והוקלט לראשונה על ידי יצחק לוי ב–1953, מספר על גורלם המר של "עשרה כושים קטנים". בכל בית בשיר נושר "כושי" אחד בעקבות גורל מר אחר — טביעה, שבירת מפרקת או סתם בשל מעצר בגין גניבה.
 
ניצנים ראשונים להתנגדות לשימוש במילה ניתן למצוא בעיתונות החל מ–1960. הקורא אליהו א' כתב למערכת "דבר" על ניסיונו כמלווה של קבוצות מבקרים אפריקאים: "לעתים מעיבה עננה קלה על מראה־העיניים המרהיב, על הביקור המעניין או על השהייה החשובה. היו אלה הקריאות: 'כושי' ו'כושי סמבו!' שאוזניהם הרגישות של אורחַי קלטו אי־פה אי־שם".
 
"קריאות־גנאי אלו לא היתה להן, כמובן, כוונת־זדון, והן נשמעו לרוב על־ידי ילדים, אשר זה להם המגע הראשון עם בני אפריקה", המשיך אליהו. "הקריאות בוטאו, בדרך כלל, בארשת של צחוק, אך משמעותן הובנה מיד גם לאלה מבני אפריקה שלא ידעו עדיין את פירוש המילים". אליהו הזהיר שהדבר עשוי לפגוע ביחסים המתחממים בין ישראל למדינות אפריקה.
 
שנתיים אחר כך דיווח "הצופה" לקוראיו כי "שירות הפרסומים של מרכז ההסברה" גנז לבקשת משרד החוץ סרטון בשם "כושי סמבו", שנוצר לפי סיפור הילדים הידוע. משרד החוץ, נכתב, שואף לבטל בהדרגה בכלל את הכינוי "כושי", מפני שהוא "מעליב את האפריקנים".
 
ירידה משמעותית בשימוש במילה "כושי" בעברית — לפחות בדפוס — התרחשה החל מ–1970, ככל הנראה בשל עליית תנועת התקינות הפוליטית באותן שנים בארצות הברית, שהובילה לירידה חדה בשימוש במילים Negro ו–Nigger באנגלית הכתובה.
 
אבל אין זה אומר שהמילה "כושי" יצאה משימוש — היא הוסיפה לשמש בדפוס ובעל פה, וספרות הילדים של אותן שנים רוותה ב"כושים" נלעגים. לכן, אין זה פלא שבסוף שנות ה–70, כאשר הממשלה נעתרה סוף־סוף לתחינותיהם של יהודי אתיופיה לעלות לארץ, הוטח בהם הכינוי "כושי". הדבר פגע בהם קשות כי הדגיש את אחרותם, שממילא העכירה על עלייתם, בעקבות הכרזת הרבנות שהם "ספק יהודים".
 
מקומה לא יכירנה
עוצמתו הפוגענית של הכינוי זכתה להדים משמעותיים ביוני 1997, כאשר העיתונאית כרמלה מנשה דיווחה בערוץ 1 על תקרית שבה רב־סרן בצה"ל סילק חייל אתיופי ממרפאה בבסיס החרמון בטענה כי "לכושים אין כניסה". "עם ישראל דוחה בשאט נפש כל גילוי גזענות", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לחייל, אבי אסמרה, בדיון מיוחד שנערך בכנסת בעקבות התקרית.
 
אבל נקודת המפנה החשובה התרחשה רק בעשור הבא, בינואר 2005, כשנהג אגד סירב לאפשר למאבטח אבי צגאי לסרוק אוטובוס בכניסה להר הצופים והטיח בו: "אני לא מכניס
המשך הכתבה
אבל נקודת המפנה החשובה התרחשה רק בעשור הבא, בינואר 2005, כשנהג אגד סירב לאפשר למאבטח אבי צגאי לסרוק אוטובוס בכניסה להר הצופים והטיח בו: "אני לא מכניס כושים כמוך לאוטובוס". שלושה חודשים אחר כך כתב רוביק רוזנטל בטורו ב"מעריב": "דבר מוזר קרה למילה הזאת, 'כושי'. היום היא נחשבת למילה הגזענית הבוטה והמקוממת ביותר באוצר ביטויי הגזענות בשפה". מובן שלא כולם הסכימו. הרב עובדיה יוסף, למשל, טען בדרשתו השבועית כמה ימים לפני כן שסופת ההוריקן קתרינה היתה נקמה בג'ורג' בוש על תמיכתו בהתנתקות, ואמר: "שמה (בניו אורלינס) יש שם כושים. כושים ילמדו תורה?"
בהמשך הגיש המאבטח תביעת לשון הרע נגד הנהג. עורכי־דינו של הנהג, אבי אבשלום, טענו כי "אין בכינוי 'כושי' משום יסוד לפגיעה באדם, כשם שאין בכינוי 'ערבי' או 'נוצרי' או 'רוסי' כדי לפגוע". בית משפט קבע כי הביטוי "כושי" כשלעצמו אינו נושא כל קונוטציה שלילית, אך הכריע כי ברור שהשימוש במילה במקרה זה נעשה כדי להעליב ולהשפיל. אחרי ערעור, השופטים פסקו לתובע פיצויים של 30 אלף שקל.
הכינוי "כושי" אף נידון בבג"ץ ב–2011, לאחר שקצין אמר למפקדו של חייל ממוצא אתיופי "שתדע לך שהחייל הכושי הזה שלך מעצבן אותי". החייל, אברהם ימר, עתר לבג"ץ בדרישה להורות לצה"ל להשיב מדוע לא הועמד המפקד לדין צבאי בגין הסתה לגזענות. העתירה נדחתה אחרי שבתיקו של הקצין נרשמה הערה חמורה. בפסק הדין התייחסה הנשיאה דורית ביניש למילה "כושי", וכתבה כי מדובר ב"התבטאות חמורה, שמקומה לא יכירנה בחברה הישראלית", וכי היא "פוגעת הן בחייל היחיד הן בעדה שלמה, שהפליאה להיקלט בארץ ונושאת בעול השירות בצבא".
מכיוון שלפתחו של בית המשפט הובאו רק מקרים שבהם האדם שכונה "כושי" היה יהודי ממוצא אתיופי — כפי שאירע לפני כמה חודשים, כאשר נפסקו עשרות אלפים שקלים כפיצוי לבני זוג שכונו "כושים" במסעדה בבת ים — טרם הכריעה מערכת המשפט בישראל אם השימוש במילה מהווה לשון הרע כשמדובר בשחורים שאינם יהודים. מי שדווקא החלה לאכוף איסור מלא על השימוש במילה היא חברת פייסבוק, שבשנה האחרונה מוחקת באגרסיביות פוסטים שבהם מופיעה המילה "כושי" וחוסמת משתמשים שפירסמו אותם. ייתכן שדווקא הרשת החברתית, בפרשנותה המרחיבה לפסקי הדין של בתי המשפט, תהיה זו שתדחק את המילה משימוש בעברית."
אבל נקודת המפנה החשובה התרחשה רק בעשור הבא, בינואר 2005, כשנהג אגד סירב לאפשר למאבטח אבי צגאי לסרוק אוטובוס בכניסה להר הצופים והטיח בו: "אני לא מכניס כושים כמוך לאוטובוס". שלושה חודשים אחר כך כתב רוביק רוזנטל בטורו ב"מעריב": "דבר מוזר קרה למילה הזאת, 'כושי'. היום היא נחשבת למילה הגזענית הבוטה והמקוממת ביותר באוצר ביטויי הגזענות בשפה". מובן שלא כולם הסכימו. הרב עובדיה יוסף, למשל, טען בדרשתו השבועית כמה ימים לפני כן שסופת ההוריקן קתרינה היתה נקמה בג'ורג' בוש על תמיכתו בהתנתקות, ואמר: "שמה (בניו אורלינס) יש שם כושים. כושים ילמדו תורה?"
בהמשך הגיש המאבטח תביעת לשון הרע נגד הנהג. עורכי־דינו של הנהג, אבי אבשלום, טענו כי "אין בכינוי 'כושי' משום יסוד לפגיעה באדם, כשם שאין בכינוי 'ערבי' או 'נוצרי' או 'רוסי' כדי לפגוע". בית משפט קבע כי הביטוי "כושי" כשלעצמו אינו נושא כל קונוטציה שלילית, אך הכריע כי ברור שהשימוש במילה במקרה זה נעשה כדי להעליב ולהשפיל. אחרי ערעור, השופטים פסקו לתובע פיצויים של 30 אלף שקל.
הכינוי "כושי" אף נידון בבג"ץ ב–2011, לאחר שקצין אמר למפקדו של חייל ממוצא אתיופי "שתדע לך שהחייל הכושי הזה שלך מעצבן אותי". החייל, אברהם ימר, עתר לבג"ץ בדרישה להורות לצה"ל להשיב מדוע לא הועמד המפקד לדין צבאי בגין הסתה לגזענות. העתירה נדחתה אחרי שבתיקו של הקצין נרשמה הערה חמורה. בפסק הדין התייחסה הנשיאה דורית ביניש למילה "כושי", וכתבה כי מדובר ב"התבטאות חמורה, שמקומה לא יכירנה בחברה הישראלית", וכי היא "פוגעת הן בחייל היחיד הן בעדה שלמה, שהפליאה להיקלט בארץ ונושאת בעול השירות בצבא".
מכיוון שלפתחו של בית המשפט הובאו רק מקרים שבהם האדם שכונה "כושי" היה יהודי ממוצא אתיופי — כפי שאירע לפני כמה חודשים, כאשר נפסקו עשרות אלפים שקלים כפיצוי לבני זוג שכונו "כושים" במסעדה בבת ים — טרם הכריעה מערכת המשפט בישראל אם השימוש במילה מהווה לשון הרע כשמדובר בשחורים שאינם יהודים. מי שדווקא החלה לאכוף איסור מלא על השימוש במילה היא חברת פייסבוק, שבשנה האחרונה מוחקת באגרסיביות פוסטים שבהם מופיעה המילה "כושי" וחוסמת משתמשים שפירסמו אותם. ייתכן שדווקא הרשת החברתית, בפרשנותה המרחיבה לפסקי הדין של בתי המשפט, תהיה זו שתדחק את המילה משימוש בעברית."
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.