ספורים ושירים על עורבים.

[חרצית10]

ספורים ושירים על עורבים.

 

[חרצית10]

מפני מה העורב הולך ברקידה?מהמדרש אלף בית דבן סירא.

העורב רצה ללכת כמו היונה אך זה לא הצליח והוא רצה לחזור להליכתו הראשונה ולא יכול. ''עליו נמשל המשל: המבקש בידו יותר נמצא בידו מעט, כך הוא לא נשאר בידו כלום.''

 

[חרצית10]

שבעת העורבים.

על האחות שחיפשה את אחיה שהפכו לעורבים.

 

[יעלקר]

השועל והעורב

&nbsp
משל השועל והעורב (ידוע גם כ"בת העורב והשועל"), הוא משל מפורסם של איזופוס. המשורר ז'אן דה לה פונטן כלל את המשל בספר המשלים שלו.
במשל זה, השועל עובר ליד עץ שעליו יושב עורב ובפיו גבינה. הוא מחמיא לעורב באומרו שיש לו קול יפה, ושהוא ודאי זמר מופלא. השועל מבקש מן העורב לשיר לו, והעורב, אשר לא חושד בדבר, מתחיל לשיר. הגבינה נופלת מפיו היישר לידי השועל, אשר נמלט עם שללו. על פי הדעה הרווחת לגבי מוסר ההשכל של המשל, יש להיזהר מדברי חנופה, לחשוב לפני מה שעושים ולא להיות שחצן.[1] המשל הנודע הופיע בסדרה "משלים שועליים"
&nbsp
https://he.wikipedia.org/wiki/השועל_והעורב

 

[שחרזדה האחת]

יש את אבא עורב ועורבנים

שעבר איתם על גבו בדרך שאל-שאהיה זקן גם תיקחו אתי על הגב?
שני הראשונים אמרו בטח-אמר להם את משקרים
כי אז יהיו לכם גןזלים משלכם-
רק הקטן אמר את האמת

 

[הזרה 111]

'העורב הלקחן או 10 דרכים להשיג מה שרוצים' / נלה מוסט.

"העורב הקטן הוא בעצם די נחמד. אבל כל דבר שמוצא חן בעיניו - דבי, או גלגיליות, או תבת נגינה - מוכרח להיות שלו. החברים שלו נזהרים מפניו, אבל שום דבר לא מועיל. תמיד הוא מוצא דרך להשיג את מה שהוא חומד...."
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[הזרה 111]

'איך קוראים לי או העורב הקטן חולה ומחלים' - נלה מוסט

"
הינשוף החכם הבטיח לתת שם לכל אחד מן העכברים שביער. ועכשיו גם העורב הקטן רוצה שם. כל הלילה מסתובב העורב בקן שלו וכמעט שלא עוצם עין. הוא חושב וחושב וחושב על שמות, עד שהראש שלו מתחיל לקדוח. מה הפלא שבבוקר כשהוא קם מתברר שהוא חולה.
גברת גירית לוקחת אותו אל ביתה ומטפלת בו במסירות רבה עד שהוא מבריא.
ואז בא הינשוף החכם לבקר ובפיו הפתעה..."
&nbsp
&nbsp

 

[חולית 10]

ליעד והעורבים

סיפור על עורב וילד .
סיפור יפה של אוריאל לין .
"ליעד המשיך לבקר בחורשה יום יום ולקיים את מפגשיו עם עורבני על המרפסת בביתו." עמוד 88

 

[חולית 10]

העורב והילד

עורב בונה את מבצרו
על עץ רחוק ורם.

אני בונה את מבצרי
למטה,כאן .

עורב עומד על עמודים
צועק !צועק!

אני
בוכה פה
לפעמים.....
אך רוב הזמן צוחק. " עדולה העיפרון שלי הוא אוניה "

 

[חולית 10]

לא עורב אבל עורבני

מאותה משפחה
העורבני מוזכר בספר של מאיר שלו "קרמר החתול יוצא אל היער "
איורים יוסי אבולעפיה . בהוצאת עם עובד .

"בבית של קרמר,בגינה,
יש גם כול מיני ציפורים:
נקרים מנקרים,
שחרור שר שירים,
עורבנים צורחים מעל
דוכיף ודוכיפת,
צוצלת וצוצל."

הסיפור מאוד חמוד .

 

[חרצית10]

בספר פיטר פן של ג' מ' בארי מוזכר עורב.

''או אז פנה פיטר פן אל הצפורים הקטנות. אך גם הללו פרחו להן. כיוון שכך, שם פיטר פן את פניו אל העורב שלמה, המתגורר באחד האיים הסמוכים.''

 

[חרצית10]

עורבים בשמיים/ זרובבל גלעד.

עורבים בשמיים,
על חומות ירושלים
צורחים מר.
ושמש קר
מציץ בעד ענן,
לא מרחם
לא מנחם-
זר...

 

[חרצית10]

בספר מפתחות הקסם של דידי/ליאור אבורמן עידן.

''קרע-קרע-רק רע! אני בולי העורב, שומר הנהר! אני רע ואכזר! מה אתה עושה פה?''

 

[חרצית10]

מתוך עולם הפוך/אוריאל אופק.

החלב צבעו שחור,
מנעים זמירות עורב צחור.
באלסקה יש חמסין,
תורה לומדים בארץ סין.

 

[חולית 10]

עורבים

העורבים ידועים כחצופים,וללא חת .
באחד מסרטי הטבע,ראיתי נטרף מן החי,שסובבו אותו עורבים
וניקרו,וזללו וניקרו להנאתם.לפתע נחת עיטם חזק שהריח מרחוק את הטרף.
העורבים לא זזו והמשיכו לשבוע.
לא גודלו,לא מקורו האימתני,לא החוזק שלו,דבר מכול אלו,לא הפחידו את העורבים.אחד מלהקת העורבים הגדיל לעשות,ונעמד מתחת למקורו הפעיל והרעבתני של העיטם,והמשיך לאכול,כאילו רצה לומר לו,במילים פשוטות: "אתה לא מזיז לי."
אבל זאת היתה טעות,העיטם התרגז,חשב עד כאן ,אחז בציפורני רגליו המעוקלות את העורב ונסק למרחקים לעיניהם ההמומות של העורבים.
.כבוד ביקש לו העיטם, וקיבל ? זאת לעולם לא נדע ?

 

[חולית 10]

חרצית

העלתה את הספר "שבעת העורבים" של לאה גולדברג .
מוסיפה את עטיפת הספר
וציטוט
"וכשבא הערב והנערים לא שבו, גדל כעסו של אבא מאוד והוא קימץ את אגרופו ואמר:
"אין רחמים בליבם על אחותם הקטנה . לב שחור להם כעורב . מי יתן והיו הם לעורבים ". ואך זה הוציא מפיו את המילים האלה ,והנה בחלונו שבעה עורבים שחורים "
......לבטח האב מיד התחרט על הדברים הקשים שהשמיע ,בשעת כעסו.
אילו ידע ...

 

[חרצית10]

העולם מלא צבעים/ עדולה.

פרפר לבן בשדה הכרוב.
זיקית חומה על עץ חרוב.
חתול צהוב בתוך כורסה!
עורב שחור על חוט כביסה!...

 

[חרצית10]

העורב והשועל

יום אחד מצא העורב פרוסת גבינה. החזיק במקורו וישב על עץ גבוה כדי לאכלה וחשב שכולם יקנאו בו. כשעמד לאכול בא שועל שהריח את הגבינה. הוא שיבח את העורב על נוצותיו היפות ואמר שמתאים לו להיות מלך החיות. חבל שקולו אינו נעים. העורב, נפוח מגאווה פתח פיו להראות לשועל שקולו ערב ואז נפלה הגבינה והשועל חטף אותה.

 

[חרצית10]

יש ספור על העורב שרצה להידמות ליונה

ולכן צבע נוצותיו ללבן. היונים לא קבלו אותו וגרשו אותו.

 

[שחרזדה האחת]

ספרים כחברים

ספרים אין כמוהם חברים,
בשעת כעס, עצב, ובשעת שמחה,
לוקחת ליד ספר משתתפת בעלילה
לוקח אותי למחוזות רחוקים
מראה לי מקומות קסומים
שומעת ממנו מילות ניחומים.
בעיקר ספרי אגדות , מעשיות ומשלים,
נוסעת איתם לטייל במרחבים
שומעת צלילים וטובלת בצבעים מעולמות אחרים.
ספר הוא חבר אמיתי, תמיד הוא נמצא בטווח ידי,
כששנתי נודדת , אני לוקחת ספר ,פותחת ומיד צוללת למעמקים,
ממריאה למרומים ופוגשת עוד יצורים שכמוני לא ישנים
רק שלצערי ,לאחרונה עיני בוגדות בי, עייפנו הן אומרות,
הניחי את הספר ותני לנו להיות נעצמות..
לעיתים הן מנצחות ונעצמות ולפעמים הספר ,
נלחם בחירוף נפש להישאר ביד, עד שגם הוא נכנע..
&nbsp