יש לי סוד - מרים ילן שטקליס
שירים וספורים ספר שני
יצא לאור ע"י הוצאת דביר,
 
בשיר "יש לי סוד", [12], יש חלום מלכות סודי. הילדה המספרת היא פליטה יתומה, מעין סינדרלה עלובה, שקיבלה מידי עננה לבנה אחת, נעליים ושמלה לשבת. אבל מלכותה כל כך סודית שאין לה מקום גילוי בעולם, ואין לה מקום הצפנה אפילו בלב. אומרת הילדה:
 
"יש לי חלום ויש לי סוד,
ושניהם שלי כל כך מאוד.
ואנה אלך איתם?
ואל מי אביא אותם?
והיכן אחביא אותם?
והם כל כך יפים -
היכן?
לא כאן, לא כאן... '
..............
ואקח את הסוד,
ואקח את החלום,
ואחביא אותם שם,
על קצה הירח המחייך.
ומשם - איש לא יקח אותם,
ושם כל כך רחב המקום,
לא צר כמו המקום שבלב.
לא צר, לא עצב.
ופתאום - גם אמא שלי -
לפתע תשב -
שם, בצל, בצד.
והיא לי, היא לי,
ואני הבת!..."
 
הירח הוא ממלא המקום של החבר: על קצה חיוכו תולה הילדה את הסיפור הגואל, שהלב הבודד שברשות היחיד איננו יכול לשמש לו מקום מסתור של קבע, משום שהוא "צר" ו"עצב". רק באמצעות הירח-החבר יבוא הסיפור אל מימושו וסיומו, ויאחד את האם האבודה עם בתה. אבל הירח אינו חבר ממשי, הוא רחוק, ומציאותו משתנה חליפות. ואמנם כל מחשבות הילדה על הסיפור שיסופר הן בגדר של איזו תקווה לעתיד, שלא השיר ולא החיים יכלים לתת לה הבטחת התגשמות.
הסיפור הוא מעין "משה בתיבה", שאי אפשר להחביאו אלא יש להסתכן ולשולחו אל מישהו אחר ולשתפו בו, רק אז מתרחב הסיפור ונשלם וממלא את ייעודו כמנחם וגואל" (מ'סיפורים וחלומות – עיון בשיר "חברות" מאת מרים ילן-שטקליס').
 
 
 
