קראתי היום את הספר ''חנות הגלידה של פרנצסקו
טירלי''/תמר מאיר. במילה אחת-מקסים.
חולית כבר כתבה עליו וציינו גם את הכתבה עליו. בדףדף מצאתי את זה-
הפורענות המתקרבת מסומנת באיוריה של יעל אלברט באמצעות שינוי מובהק בצבע הרקע של הדפים, מצהבהב אופטימי לגוני אפור וכחול קודרים. המופע הראשון של המילה 'מלחמה' מיוצג באיור בדגלי גרמניה הנאצית, בטנק ובחיילים חמושים, במגן דוד ובכיתוב Juden על חלון ראווה וכן בטלאי צהוב על מעיליהם של עוברים ושבים ברחוב. הטקסט אינו מזכיר מילים כמו 'נאצים', 'גזע', 'גטו', 'גירוש' או 'מחנה' ומסתפק בהסבר כללי: 'המשפחה של פטר כן פחדה. פחדה מאוד. הם היו יהודים, ובהונגריה, כמו בגרמניה השכנה, לא רצו בהם יותר, למרות שהם לא נלחמו באף אחד, ולא עשו רע לאיש'. ההחלטה של פרנצ'סקו טירלי מוצגת כפועל יוצא של היותו אדם: 'אבל מה יהיה עם השכנים שלי? מה יהיה עם המשפחה של פטר? [...] מישהו צריך לעזור להם. מישהו צריך לתת להם מחסה, לעזור להם להתחבא, [...] אני אעזור להם, אני המישהו!'. מתיקות הגלידה כמטפורה לאנושיות מיטיבה מופיעה שוב בסוף הסיפור: 'כך או כך, ידע פרנצ'סקו, מה שעשה גדול ומתוק יותר מכל כדור גלידה שמכר או אכל בחייו.'
הספר נחתם באחרית דבר, המציגה את העובדות ההיסטוריות לצד תצלומים של גיבורי הסיפור.
הסברים מאירי עיניים ,נפלאים לספר.
http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=1&SubMenuID=131&PageID=4301&Ot=%E7
שזה ספר נפלא כבר אמרנו ..לא?..
קראתי גם את הספר ''הבית ברחוב מיאו''/גיל חובב, על זה נאמר ''לא דיבר אלי...בכלל''.....
רציתי לקרוא את תמר וחידקונית הדקל האדומה אבל נאמר לי שטרם היגיע לחנויות. נחכה בסבלנות. המשך ערב נעים ואם אפשר קצת קריר....
טירלי''/תמר מאיר. במילה אחת-מקסים.
חולית כבר כתבה עליו וציינו גם את הכתבה עליו. בדףדף מצאתי את זה-
הפורענות המתקרבת מסומנת באיוריה של יעל אלברט באמצעות שינוי מובהק בצבע הרקע של הדפים, מצהבהב אופטימי לגוני אפור וכחול קודרים. המופע הראשון של המילה 'מלחמה' מיוצג באיור בדגלי גרמניה הנאצית, בטנק ובחיילים חמושים, במגן דוד ובכיתוב Juden על חלון ראווה וכן בטלאי צהוב על מעיליהם של עוברים ושבים ברחוב. הטקסט אינו מזכיר מילים כמו 'נאצים', 'גזע', 'גטו', 'גירוש' או 'מחנה' ומסתפק בהסבר כללי: 'המשפחה של פטר כן פחדה. פחדה מאוד. הם היו יהודים, ובהונגריה, כמו בגרמניה השכנה, לא רצו בהם יותר, למרות שהם לא נלחמו באף אחד, ולא עשו רע לאיש'. ההחלטה של פרנצ'סקו טירלי מוצגת כפועל יוצא של היותו אדם: 'אבל מה יהיה עם השכנים שלי? מה יהיה עם המשפחה של פטר? [...] מישהו צריך לעזור להם. מישהו צריך לתת להם מחסה, לעזור להם להתחבא, [...] אני אעזור להם, אני המישהו!'. מתיקות הגלידה כמטפורה לאנושיות מיטיבה מופיעה שוב בסוף הסיפור: 'כך או כך, ידע פרנצ'סקו, מה שעשה גדול ומתוק יותר מכל כדור גלידה שמכר או אכל בחייו.'
הספר נחתם באחרית דבר, המציגה את העובדות ההיסטוריות לצד תצלומים של גיבורי הסיפור.
הסברים מאירי עיניים ,נפלאים לספר.
http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=1&SubMenuID=131&PageID=4301&Ot=%E7
שזה ספר נפלא כבר אמרנו ..לא?..
קראתי גם את הספר ''הבית ברחוב מיאו''/גיל חובב, על זה נאמר ''לא דיבר אלי...בכלל''.....
רציתי לקרוא את תמר וחידקונית הדקל האדומה אבל נאמר לי שטרם היגיע לחנויות. נחכה בסבלנות. המשך ערב נעים ואם אפשר קצת קריר....
