הסנונית הקטנה עיבודו של סיפור – שיר / מאת צבי כורך ז"ל
 
"להקת סנוניות עפה , טסה , ריחפה במרומים,
למסע נדודים התכוננה, לעוף למרחקים,
לעזוב את הארץ בימים הקרים.
הסתדרו הם בקבוצות ובחרו ראש להקה,
כשלפתע אבן ממקלע אליהם נזרקה.
פגעה בכנפה של סנונית פעוטה, שנפלה ארצה כואבת ופצועה.
חברותיה הסנוניות ראוה נופלת, צייצו צפצפו בחרדה,
ובצער רב נופפו כנף לפרידה.
 
וכך נשארה הסנונית הקטנה בודדה.
הביטה כה וכה , מאין יבוא עזרה.
והנה לפניה גן יפה נראה,
זחלה לאיטה כשתקווה פועמת בליבה .
אולי כאן תמצא מחסה לימות הקרה.
 
אל עץ התפוח נגשה בזחילה ,
ובקול חלש , רפה התחננה ואמרה:
"אנא ! רחם עלי אילן יפה תואר,
הכניסיני בין ענפיך והגן עלי בצמרתך"!
אך האילן הניע ענפיו לכאן ולכאן...
ולסנונית ענה בקול חזק ואיתן:
" סורי ממני ציפור קטנה, את ענפי תקלקלי,
את ניצני תכרסמי..."
 
המשיכה הציפור לחפש את דרכה,
ולשיח הגפן זחלה לאיטה,
ואת בקשתה לפניו שטחה.
" אנא, שיח גפן מלא ברכה,
פצועה אנוכי , כנפי נשברה,
 
הכניסני בין ענפיך,
הגן עלי בעליך"
" אין פנאי סנונית מסכנה
עלי לגדל ניצני ולפתח פרחי"
ושוב זחלה הסנונית אל עץ השזיף,
אליו פתחה בתחינה,אך גם הוא סרב לבקשתה,
 
רבצה צנחה הציפור על האדמה הקרה
ופרצה בבכייה מרה,
ובאחת הפינות בקצה הגן,
עצי ברוש ואורן עמדו שם,
שמעו את קול בכי הסנונית,
הורידו ענף כפפו צמרת,
ובקול רטט ודאגה שאלו:
"למה תבכי ציפור חמודה?
ומדוע עם חברותייך לא יצאת למסע?"
"ילד רע אבן זרק בי
כנפי נשברה, רע לי רע.."
כך ענתה הסנונית ואת מבטה
אל שני הרעים שלחה..
והם , האורן והברוש,כופפו ענף,
הורידו צמרת
ואת הסנונית הקטנה נשאו חרש חרש,
מעלים מצע רך הכינו,
ושיר ערש לה זימרו
וטוב היה לה , וחם היה לה.
 
השקיף ממרום המלאך צמחיאל
את העצים ראה ודבריהם שמע,
ירד ובא, ואל האילנות פנה:
" במה אברך אתכם בני?"
 
"אני אבקש חוסן וכוח" ענה התפוח
"ולי" ענה הגפן " תן בבקשה יין
ותירוש לברכה.
ואף השזיף אל המלאך פנה
ועל פירותיו ביקש בקול מלא גאווה,
לא ענה המלאך לבקשתם,
ואל הברוש והאורן ניגש בקצה הגן,
שמע את שיר הערש ששרו
האילנות לציפור,
ראה את כנפה הפצועה, ואז
אל הרעים פנה:
"מה תבקשו עצי חביבי?"
"לנו לא חסר דבר" ענו העצים.
" גזענו חסון וצמרתו מפוארת,
רק לסנונית הפעוטה
דאגתנו רבה.
אנא הודיעה ושלח רפואה שלימה".
 
את הציפור הקטנה הרים המלאך
ונשק לכנפה שנרפאה במהרה,
ובקול ציוץ מלא תודה,
עפה טסה הסנונית לדרכה.
 
ואז פנה המלאך בקולו הרם:
"שמעו נא אלי כל עצי הגן!
כי לא היו רחמים בלבבכם
ולתחינת הסנונית לא שמעתם
ובימות הקרה עליה לא שמרתם.
 
לכן בכל שנה ושנה בבוא החורף,
עליכם תשירו,עירומים תהיו,
וקר יהיה לכם כמו לסנונית הקטנה
ואתם, הברוש והאורן, בני חביבי,
ירוקי עד תהיו, עליכם לא ישרו,
יפים ורעננים תישארו גם בחורף
כי על הסנונית שמרתם בחורף"
 
כה דיבר המלאך ועף למרום
ודבריו נכונים עד היום. "
 
https://www.youtube.com/watch?v=LYAYX77pHPs
