לראות לויתן /2016
רון דהן כתב . מסדרת מלח מים הוצאת פרדס.
שקעתי בקריאת הספר מתחילתו עד סופו ונשארתי עם מחשבות רבות.
"לראות לויתן",הוא ספר אנושי,על מסע אישי,ספר שהקורא כלומר אני עוקב ומצפה יחד עם גיבור הסיפור למצוא את הלויתן,ומצפה להירגעותו של גיבור הסיפור .
גיבור הסיפור אינו רגוע,משהו בליבו התנפץ,משהו בליבו נשבר כמו הים ומשבריו,ליבו אטום לרגשות,לתחושות.לא טוב לו .
במצב שכזה הוא מחליט לעזוב את המוכר הקבוע והידוע,ומחליט להגיע לאוסטרליה ולחפש לויתן.לויתן שבהופעתו בלב הים מעורר התרגשות והתפעמות בכול נים שבנפש.
זה היה בדיוק אחר גירושין, והוא גבר בן 40 החווה משבר לא פשוט.היציאה מהבית
זה מה שהיה נחוץ לו,להיות עם עצמו,לחזור אל עצמו,להתרגשויות,לרגישויות, לרצונות,לצפיות,לעשיה,לחיים ובעיקר לשינוי.
המסע אל אוסטרליה הרחוקה וחופיה לא היה קל וכלל לא פשוט ,גיבור סיפורינו יהונתן חווה במסע שכפה על עצמו או משך אותו,משבר בדידות.פחדים אחזו בו,אוזלת יד הרגיש,חוסר אונים,חלומות אפלים פקדו אותו ואליהם נשאב,מחפש את פשרם, את הסימנים והעקבות שהשאירו בו.הוא נשבר פיסית,זועק ומזעיק את גרושתו מירי מהארץ אליו.
מאידך,בתחנות שונות במרחבי המסע שאליהם הגיע,בחניות בחופים או במקומות שונים, בשעות הערות,ובזמני היציבות והבהירות שלו,הוא מכיר קבוצה של אנשים הנעים במקביל למעגל שלו.
דמויות שונות. כול פרט כול אחד מהם מסתתר מאחורי הצלקת שלו,הצלקת האישית המציקה והמטרידה,אך על פני השטח הקשרים והערבות החברית נשמרים בין הזרים שהתקרבו ,זה היה טוב וגם טוב פחות לגיבור סיפורינו אבל הוא בשלו. ואכן בכול מקום שאליו נקלע הן בחוץ במקום הפתוח,הן בחדר הסגור, במחשבות,ואפילו בחלומות, בו התת המודע פעיל ותוסס ,יונתן נמשך אל הלויתן כמטבה קסמים ומחכה לרגע שיופיע ויצוץ .
"כול בוקר התעוררתי ויצאתי אל המרפסת לחפש לויתן ,וכול בוקר התאכזבתי לגלות שהלויתן היחיד בסביבה הוא לויתן השיש שהנחתי על אדן החלון "
למה בכלל לויתן ?האם הצליח גיבור סיפורנו לראות את הלויתן ? ואולי זה לא הענין ,האם יש תקוה לשינוי המיוחל .
ממליצה לקרוא את הספר "לראות לויתן "להכיר את גיבור הסיפור ונבכי נפשו
יחד עם מעגלי הסביבה שהקיפו אותו בדרך לחיפוש.
הספר לא קל הוא נע מהזיות, אל המציאות וחוזר חלילה ,אבל נדמה לי שיש רגעים בחיים שכולנו מחפשים את הרגע- "לראות לויתן " .
רון דהן כתב . מסדרת מלח מים הוצאת פרדס.
שקעתי בקריאת הספר מתחילתו עד סופו ונשארתי עם מחשבות רבות.
"לראות לויתן",הוא ספר אנושי,על מסע אישי,ספר שהקורא כלומר אני עוקב ומצפה יחד עם גיבור הסיפור למצוא את הלויתן,ומצפה להירגעותו של גיבור הסיפור .
גיבור הסיפור אינו רגוע,משהו בליבו התנפץ,משהו בליבו נשבר כמו הים ומשבריו,ליבו אטום לרגשות,לתחושות.לא טוב לו .
במצב שכזה הוא מחליט לעזוב את המוכר הקבוע והידוע,ומחליט להגיע לאוסטרליה ולחפש לויתן.לויתן שבהופעתו בלב הים מעורר התרגשות והתפעמות בכול נים שבנפש.
זה היה בדיוק אחר גירושין, והוא גבר בן 40 החווה משבר לא פשוט.היציאה מהבית
זה מה שהיה נחוץ לו,להיות עם עצמו,לחזור אל עצמו,להתרגשויות,לרגישויות, לרצונות,לצפיות,לעשיה,לחיים ובעיקר לשינוי.
המסע אל אוסטרליה הרחוקה וחופיה לא היה קל וכלל לא פשוט ,גיבור סיפורינו יהונתן חווה במסע שכפה על עצמו או משך אותו,משבר בדידות.פחדים אחזו בו,אוזלת יד הרגיש,חוסר אונים,חלומות אפלים פקדו אותו ואליהם נשאב,מחפש את פשרם, את הסימנים והעקבות שהשאירו בו.הוא נשבר פיסית,זועק ומזעיק את גרושתו מירי מהארץ אליו.
מאידך,בתחנות שונות במרחבי המסע שאליהם הגיע,בחניות בחופים או במקומות שונים, בשעות הערות,ובזמני היציבות והבהירות שלו,הוא מכיר קבוצה של אנשים הנעים במקביל למעגל שלו.
דמויות שונות. כול פרט כול אחד מהם מסתתר מאחורי הצלקת שלו,הצלקת האישית המציקה והמטרידה,אך על פני השטח הקשרים והערבות החברית נשמרים בין הזרים שהתקרבו ,זה היה טוב וגם טוב פחות לגיבור סיפורינו אבל הוא בשלו. ואכן בכול מקום שאליו נקלע הן בחוץ במקום הפתוח,הן בחדר הסגור, במחשבות,ואפילו בחלומות, בו התת המודע פעיל ותוסס ,יונתן נמשך אל הלויתן כמטבה קסמים ומחכה לרגע שיופיע ויצוץ .
"כול בוקר התעוררתי ויצאתי אל המרפסת לחפש לויתן ,וכול בוקר התאכזבתי לגלות שהלויתן היחיד בסביבה הוא לויתן השיש שהנחתי על אדן החלון "
למה בכלל לויתן ?האם הצליח גיבור סיפורנו לראות את הלויתן ? ואולי זה לא הענין ,האם יש תקוה לשינוי המיוחל .
ממליצה לקרוא את הספר "לראות לויתן "להכיר את גיבור הסיפור ונבכי נפשו
יחד עם מעגלי הסביבה שהקיפו אותו בדרך לחיפוש.
הספר לא קל הוא נע מהזיות, אל המציאות וחוזר חלילה ,אבל נדמה לי שיש רגעים בחיים שכולנו מחפשים את הרגע- "לראות לויתן " .