עדין חם ביום, אבל בערב נעים ואפשר כבר לנשום אויריותר צח.

[חרצית10]

עדין חם ביום, אבל בערב נעים ואפשר כבר לנשום אויריותר צח.

שירים וספורים על אויר.

 

[חרצית10]

מתוך חמסין בברכה/מרדכי אמיתי.

ושוב החמסין מתגנב דרך כל הפתחים
כבכל השנים.
אבל השנה דומה שהוא חם מתמיד
מפני שהוא ממס את כל הגוונים,
כולם בלי שריד,
ומשאיר סביב רק אויר מלובן
ורוטט,
וזה לא נכון מה שאומרים ''האוויר עומד,''...

 

[חרצית10]

ירושלים של זהב. מילים ולחן:נעמי שמר.

אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים...

 

[שחרזדה האחת]

נתת לי השארה חרצית-שיר בהמשך

 

[שחרזדה האחת]

אויר ואור

האור ממלא את האויר
נמצא בכל מקום
מאיר את הסביבה ואת האויר
ומשפיע על האוירה
והילד אור מסתובב שמח ומואר
אך אוי מה קרה לאור פתאום ..
לא ,לא יכול להיות
הוא לא נעלם מהאויר
הוא לכוד שם בתוך האויר
לא יכול לבדו לצאת לאויר העולם
רק ענן אפור כיסה אותו כמו בשמיכה רכה עטף אותו
ראו אותו, ניסו לגרש את הענן האפור
אך הוא לא זז רק המהמם
הוא פה אל דאגה אני שומר עליו מפני סערה

 

[יעלקר]

שחרזדה

 

[שחרזדה האחת]

תודה יעל

 

[ליאני המקורי]

אדון מזג-אויר כתבה צפי אידלמן

 

[חולית 10]

ליאני המקורי

מה שלומך ,טוב לראות אותך אפילו לרגע .

ובתקווה ..... כאן תמיד מחכים לך.

 

[יעלקר]

נונה ומחק האוויר/ אורית גידלי-בן ארי/ כנרת זמורה ביתן

נוּנָה לֹא יְכוֹלָה לַעֲצֹר אֶת הַמִּלָּה שֶׁכָּל הַזְּמַן בּוֹרַחַת לָהּ מֵהַפֶּה.
טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַחַק אֲוִיר, שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחֹק אִתּוֹ מִלִּים שֶׁמִּתְחָרְטִים עֲלֵיהֶן.
מִצַּד שֵׁנִי, טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָהּ גַּם אֶת גִּילִי, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד לוֹ הַכֹּל, אֲבָל מַמָּשׁ הַכֹּל, בְּלִי לִמְחֹק כְּלוּם.
אוֹרִית גִידָלִי וְאַיָּה גוֹרְדוֹן–נוֹי, יוֹצְרוֹת הַסֵּפֶר הָאָהוּב נוּנָה קוֹרֵאת מַחְשָׁבוֹת, חָבְרוּ שׁוּב כְּדֵי לְסַפֵּר
עוֹד עַל נוּנָה, הַגִּבּוֹרָה שׁוֹבַת הַלֵּב שֶׁלֹּא מַפְסִיקָה לַחְקֹר וְלַחְשֹׁב. סִפְרָן הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה הָיָה רַב–מֶכֶר, תֻּרְגַּם לְשֶׁבַע שָׂפוֹת, וּבָהֶן אַנְגְלִית וְסִינִית, וְזָכָה לְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.
&nbsp
"מַקְסִים וְאִינְטֵלִיגֶנְטִי רִגְשִׁית."
ווֹל סְטְרִיט ג'וּרְנָל
&nbsp
"סֵפֶר נֶהְדָּר, מָלֵא חוּשׁ הוּמוֹר, מְתִיקוּת וְאַהֲבָה."
רוּתָה קוּפְּפֶר, הָאָרֶץ
&nbsp
"מַבְרִיק בֶּאֱמֶת."
שַׁי צֵלֶר, מָקוֹר רִאשׁוֹן
&nbsp
"כָּתוּב הֵיטֵב, מְאֻיָּר נִפְלָא וּמְגָרֶה לִקְרִיאָה וּלְמַחְשָׁבָה."
מוֹר אָסָאל, לָאִשָּׁה
&nbsp
"נוּנָה הִיא דֻּגְמָה מוֹפְתִית לְכוֹחָם (הַחִיּוּבִי) שֶׁל מִלִּים וּמַעֲשִׂים."
דָּוִד רָפּ, הָאָרֶץ
http://www.kinbooks.co.il/page_26222
&nbsp

 

[יעלקר]

השר הממונה על מזג האוויר. יפה וחכם.......

מלאך צעיר ריחף לו מעל העננים וראה את השר הממונה על מאוויר, מפזר פתיתים רכים של שלג על כפר קטן.
שאל המלאך את השר הממונה על מזג האוויר: "אדוני, למה אתה מוריד כל כך מעט שלג על הכפר, עד שהשלג מגיע לאדמה הוא נמס ולא נתפס בקרקע?"
אמר השר הממונה של מזג האוויר: "זאת בדיוק הכמות שהם צריכים, זו בדיוק המידה הנכונה".
&nbsp
המשיך השר הממונה על מזג האוויר ועף על גבי הענן אל כפר אחר וטפטף מעליהם טיפות קטנות של גשם.
שאל המלאך את השר: "למה כל כך מעט?"
ענה השר הממונה על מזג האוויר: "זאת בדיוק הכמות שהם צריכים, זו בדיוק המידה הנכונה".
&nbsp
המשיך המלאך לעקוב אחר פעילותו של השר הממונה על מזג האוויר וראה שבכפר אחד משיב השר את הרוח ובכפר אחר מסתיר להם השר את השמש מבעד לעננים, בכפר השלישי, מציג השר את הקשת למשך מספר שניות ואז היא נמוגה והמלאך הצעיר לא הבין: "למה כל כך מעט?" שאל שוב ושוב ולא וויתר, ובכל פעם ששאל ענה לו השר הממונה על מזג האוויר שזה בדיוק מה שבני האדם צריכים ושזו המידה הנכונה.
בסופו של יום חזר המלאך אל גן העדן וביראת כבוד ניגש אל כיסא הכבוד.
"אלוהים", אמר המלאך, "שלחת אותי לחקור את העולם, לראות, להבין ולהשכיל, על מנת שבבגרותי אוכל למלא רצונך, אבל אינני מבין את פעילותו של השר הממונה מטעמך".
"ושאלת אותו לפשר מעשיו?" שאל האלוהים, אף על פי שידע את התשובה.
"בטח ששאלתי, והוא ענה שזאת בדיוק המידה נכונה, ואת זה לא הבנתי", אמר המלאך, "איך אפשר לדעת מהי המידה הנכונה?"
אמר האלוהים: "שמש יכולה לחמם, היא יכולה לשזף והיא יכולה גם לשרוף. רוח יכולה לנשב בקלילות, לנשוב בחוזקה וגם להכות ברוח סערה. גשם יכול לטפטף ברכות, לרדת בנדיבות ויכול גם להטביע במבול. שלג יכול להיות רך ונעים, יכול לרדת הכבדות ושלג יכול גם להקפיא... הכל תלוי במידה שבה משתמשים במשאבים... והמידה שמחליט השר הממונה על מזג האוויר...."
שאל המלאך: "ואיך אני אדע מהי המידה הנכונה?"
"כשם שיודע השר הממונה על מזג האוויר", אמר האלוהים, "כשהוא מביא את הרוח ושאנשים ממשיכים לחייך, זה לו הסימן שזאת המידה הנכונה, כשהוא מורד גשם ואנשים ממשיכים לחייך, ככה הוא יודע שזאת המידה הנכונה..".
&nbsp
כמו מזג האויר כך כל דבר בעולם – הכל צריך שיהיה במידה הנכונה:
- יד יכולה ללטף, היא יכולה לגעת והיא יכולה גם להכות.
- מילה יכולה לעודד, מילה יכולה לכוון ומילה יכולה גם לפגוע.
- אמונה יכולה לחזק, אמונה יכולה להצמיח ואמונה יכולה גם להרוג.
- ואפילו אהבה, אהבה יכולה למלא, אהבה יכולה לחבק ואהבה יכולה גם לחנוק...
הכל תלוי במינון, הכל תלוי במידה הנכונה.
וכמו המלאך הצעיר, גם אנחנו יכולים לדעת האם
אנחנו צועדים באמצע הדרך על גבי שביל הזהב,
כשהאנשים שסביבנו ממשיכים לחייך אלינו,
וכשאנחנו ממשיכים לחייך לאחרים.
&nbsp
http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=5536
&nbsp

 

[יעלקר]

אוויר בצורת נערה /חדווה ברגמן /זמורה ביתן

אוויר בצורת נערה מתאר שנה גורלית בחייה של חדווה ברגמן, צעירה חרדית מבריקה העובדת בחברת מחשבים בהר חוצבים בירושלים. חדווה היא הרווקה האחרונה מבנות כיתתה בסמינר, והטלפון שלה כמעט אף פעם לא מצלצל. מדי פעם בפעם היא יוצאת לפגישות עם בחורי ישיבה בלובי של מלון זה או אחר, אבל יושבת מול החתנים הפוטנציאליים מכונסת בעצמה ושותקת. בזה אחר זה עונים הבחורים בשלילה להצעת השידוך, חלקם אומרים במפורש שהם מחפשים בחורה עם שמחת חיים.
העולם החרדי שבו חיה חדווה הוא אולי עולם נוקשה המכתיב סט מדויק של התנהגויות נכונות, אך הוא אינו הסיבה לערפל האופף אותה ואינו ההסבר להעדר "שמחת החיים". מבטה הסקרן, המוטרד, מנסה לפענח את העולם החרדי כמו גם את העולם החילוני שנגלה לעיניה פה ושם, אבל הפעילות החברתית הרוחשת סביבה נותרת רוב הזמן מוצפנת ומרוחקת. כשהיא בוחנת לאחור את חייה היא
יודעת - הערפל הזה היה שם תמיד, עוד לפני גיל השידוכים, והיא חוששת שהוא יהיה שם תמיד.
עולם קרוב־רחוק נפרש לפנינו באומץ, במיומנות ובעדינות. חלקיקי הפסיפס הקטנים ביותר המרכיבים את חיי הנפש מתלכדים כאן לתמונה שלמה, נוגעת ללב, ובזכות צלילים ובני־צליל של עברית "חרדית" מתנגן בטקסט הזה ניגון לשוני ותרבותי מיוחד במינו.
חדווה ברגמן הוא שם העט של הסופרת
&nbsp
http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=86434#.WCCYc9QrKXY

 

[יעלקר]

אויר שקיעות, ניחוח דק, .......

דצמבר
&nbsp
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי
&nbsp
ריח ים ורוח סתיו
ומיץ של תפוחי זהב
ומין סגריר מתוק חמוץ
מושך מבית אלי חוץ
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום.
&nbsp
אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
&nbsp
הפנסים חוורי פנים,
כחולות עיני העננים
ומשהו מוזר כזה
לוחץ דומם על החזה,
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.
&nbsp
אויר שקיעות, ניחוח דק...
&nbsp
דצמבר חודש מקוטר
ריחות תפוח ומטר,
אתה נותן כוחות גנוזים
להרוגי התמוזים,
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.
&nbsp
אויר שקיעות, ניחוח דק...
https://www.youtube.com/watch?v=C4Jg5_IX9tc
&nbsp

 

[יעלקר]

חדש חדש..."כריות אוויר"/ גילה נאומן ימיני /הוצאת גוונים

לתלמה שדות, ילדת פרחים בעברה, וכיום אישה שאפתנית ואם לשתי בנות, חיים נינוחים ומאירי פנים, אך צל גדול מרחף מעליה; צירוף גורלי של מאורעות שהחל ביום בו פתחה את הדלת בפני אדם זר, ושיאם במחלת הלוקמיה של בתה, מנתץ את בועת הזכוכית המושלמת שלה לרסיסים. בניסיון להתמודד עם הסערה הפוקדת אותה, בוחנת תלמה מחדש כל היבט בחייה, ומגלה תחושות ותשוקות המסמנות לה בבירור כי היא מאוהבת בגבר אחר.
זהו סיפור דרמה מרתק הכתוב בהומור ובכאב, ומעלה באומץ שאלות כגון: מה הם גבולות היכולת שלנו כאשר שיגרת חיינו מופרת בידי צווי גורל; האם אנו באמת מכירים את עצמנו בטרם עמדנו בפניהם? האם הבחירה שלנו לבעוט במוסכמות הן החלטה מודעת או תולדה של צירופי מקרים? כיצד הייתה כל אישה אחרת נוהגת במקומה של תלמה; ואולי בכלל הסקרנות היא דרך מוסרית יותר לחטוא?
תלמה שדות נתפסה לא מוכנה. חיבתה העמוקה לקווים ברורים של מותר ואסור, יחד עם נטייתה הטבעית לבעוט במוסכמות שאינן לרוחה, נדחקו לפינה מאז נישואיה למיקי. יש לה כמעט כל מה שאישה כמותה עשויה לחלום עליו – בעל שרמנטי, קריירה מרתקת, חברות נפש, שתי ילדות מקסימות ובית בפרברים. אך צירוף גורלי של מאורעות שתחילתם ביום בו פתחה את הדלת בפני אדם זר, ושיאם במחלת הלוקמיה של בתה, מנתץ את בועת הזכוכית המושלמת שלה לרסיסים. בניסיון להתמודד עם הסערה הפוקדת אותה, בוחנת תלמה שתי וערב כל היבט בחייה, ומגלה תחושות ותשוקות שלא האמינה שעדיין מפעמות בה – המסמנות לה בבירור כי היא מאוהבת באחר. האם ככלות הכול, תאזור תלמה אומץ, תקשיב לצו לבה ותיתן דרור לתשוקותיה?
בכישרון רב, ולאורך עלילה קצבית ומותחת, מציגה בפנינו גילה נאומן ימיני דמות נשית מורכבת, שאי אפשר שלא להתאהב בה. דרך דמותה של תלמה, המרדנית והמהוגנת כאחד, היא נוגעת בשלל נושאים אנושיים – דימוי עצמי, קריירה, חברות, דייטינג, סקס, רגעים בחיי הנישואים, הורות וקשרי משפחה, המהדהדים בעוצמה ומתמזגים זה בזה לכדי עלילה הנעה על חבל דק הנמתח בין הומור וכאב, תקווה וייאוש, אינטימיות וריחוק.
בהשראת תרבות הפופ השזורה בספר, המחברת בונה, מפרקת ומלחימה מחדש את קלישאות החיים על צווי גורל וחברה, וזאת בלשון ישירה ומקורית, וגם כאשר היא מובילה את הדמויות בדרך רצופה בלבול ותסכול היא מעניקה להן ממד אנושי, מציאותי ומסקרן. בחלקו האחרון של הסיפור מגיע לשיאו תהליך של שינוי או סגירת מעגל משמעותית, בין קצוות רופפים בחייה של תלמה שבעקבותיו היא נבראת מחדש.
כריות אוויר הוא ספרה הראשון של גילה נאומן ימיני, נשואה ואם לשני בנים; מוסמכת הפקולטה לאמנויות מטעם אוניברסיטת תל-אביב ובוגרת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. בעברה, עסקה בהפקות תיאטרון וטלוויזיה ובעריכת מגזינים ובעשור האחרון, עוסקת בייעוץ תקשורתי לתחום האמנות והתרבות.
&nbsp
https://korebasfarim.com/2016/11/06/ספרים-חדשים-6112016/

 

[חרצית10]

שחרזדה, נהניתי מהאויר ומהאור.

 

[חרצית10]

יעלקר, כל הכבוד על הידע הרב.

 

[יעלקר]

 

[חרצית10]

מתוך כולם רוצים להיות גדולים/זאב.

אז
מעופפת צפור במרום.
ואהבתי להביט אחריה,
כיצד תנפנף בכנפיה.
וטסה וחגה לימין ולשמאל
ונעלמת פתאם למעלה בתכול.

אז נראה לי שביל באויר
שנשאר אחריה כחלחל ומזהיר...

 

[חולית 10]

האי של נים

ונדי אור
"נים הביטה בשמים . הם היו צלולים וכחולים ,אבל האויר היה דומם וכבד כול כך על עורה ...."עמוד 100

 

[יעלקר]

סרט נפלא