חנות ספרים בקהיר מציעה חדר צרחות פרטי להוצאת כעסים ופחדים ה

[יעלקר]

חנות ספרים בקהיר מציעה חדר צרחות פרטי להוצאת כעסים ופחדים ה

האתר Cairoscene מדווח על יוזמה חדשה של חנות הספרים "באב אלדוניה" בקהיר, שמציעה ללקוחותיה חדר פרטי בו יוכלו לצרוח כאוות נפשם ולשחרר את כעסיהם ופחדיהם. החדר, שמצופה בחומרים מבודדי רעש, יכול להכיל רק אדם בכל פעם וכל ביקור בו תחום ב-10 דקות בלבד; הוא מצויד גם במערכת תופים להוצאת תסכול בדרך נוספת.

בעליה של החנות, עבדל רחמאן סעד, הסביר להאפינגטון פוסט בערבית שהחליט לבנות את חדר הצרחות מתוך אמונה ש"צרחות יכולות להקל על הלחץ הקולקטיבי שמרגישים אזרחי מצרים ועל השליליות שמפעפעת לחברה המצרית".

http://e.walla.co.il/item/3009280
מתוך https://korebasfarim.com/2016/11/03/לינקים-ספרותיים-לסוף-השבוע-4112016/

אולי זה רעיון טוב ,עכשיו שהמצב במצרים הוא לא כל כך אי...אי...אי....

 

[שחרזדה האחת]

חדר צרחות-רעיון אדיר אם היה פה הייתי הולכת

 

[יעלקר]

דרכים פשוטות העוזרות מאוד לפרוק את הלחץ היומיומי

&nbsp
1.ללכת בשקט .
2.לצעוק - מתח בגוף מצטבר ככעס וכתסכול. זה נורמלי. רובנו סוחבים איתנו את הכעס הזה ולא נותנים לו ביטוי. אז למרות שאולי תרגישו קצת מוזרים כשתעשו את זה, שחרור צעקה טובה וחזקה היא דרך מעולה לפרוק לחץ. תמצאו הזדמנות בה אתם לבד בבית, או באוטו ותשחררו צעקה חזקה בלי להתבייש. ההקלה במתח תורגש תוך מספר שניות.
3.להרפות את הגוף
4.לנשום

 

[יעלקר]

הנושא מאוד רציני עד כדי כך ש......שהמציאו פטנט לא להאמין...

&nbsp
לצעוק ולצעוק ואף אחד לא שומע.
&nbsp
בחיים יש לפעמים רגעים שעושים אותנו ,עצבניים,מתוסכלים,,,המחשב נדם,הבוס מעצבן,עסקה לא מוצלחת ועוד.
לכל אחד יש את הדרך שלו להשתחרר מרגעים מתסכלים שכאלה: אכילת שוקולד,כרסום ציפורנים, בכי, הוצאת העצבים על האנשים הקרובים ביותר אלינו, ושלל תגובות שונות ומשונות. אבל אין כמו צעקה משחררת ומרגיעה לפחות באופן זמני כעזרה ראשונה.
ה- "צעקן" פטנט ייחודי מבית gizmos
&nbsp
בדרך מקורית ועכשווית ינטרל כל צעקה.מבודד הרעשים מבית חברת gizmos יאפשר לכל צעקן, פשוט לצעוק בקול רם בלי להתבייש או להרגיש לא בנוח, לשחרור מהיר ושקט.
אז אך זה עובד?
ל "צעקן" הנראה כעציץ , יש שני צדדים , האחד פייה רחבה המתאימה לכל גודל של פה, צועקים לתוכה עפ"י מידת העצבים והקריזה שבה אתם נמצאים, גוף ה"צעקן" בנוי מספיראלה המסננת את הצעקה ולמעשה משמש כמשתיק קול , בסוף ה"צעקן" יש פתח צר מאוד המוציא רק את האוויר שנכנס עם הצעקה ללא קול.
אז למי אנו נקנה את ה"צעקן"?
מתנה מקורית במקומות לחוצים כגון: חדרי עסקאות בבורסה ,לאנשים לחוצים , עצבניים או אולי כמתנה לבוס , , ,
מידות: אורך 16.5 ס"מ , רוחב 12.6 ס"מ עומק 12.6 ס"מ
אחריות: שנה
&nbsp
http://www.he-she.co.il/הצעקן---gizmos.html

 

[יעלקר]

צרחה אילמת /יעקב בוצ'ן /עם עובד

יום שראה עוזי את אביו נדרס השתנו חייו: הילדים בבית הילדים לא יכלו לשאת את כאבו ואת שתיקתו והציקו לו, הוא הפסיק להתעניין בכדורגל, ואילו לא נתן לו אייל המשופם גור גולדן־רטריבר מפינת החי כנראה היה מפסיק להתעניין גם בבעלי חיים. רק נטע, הילדה החדשה בקיבוץ, חיבבה אותו, והם התקרבו זה לזה. נטע אהבה לשחק עם אֵשׁ, הכלב של עוזי, שגדל והיה פרוע ושמח. לפני חג השבועות היא אף הזהירה אותו שבחגיגה ישמור על אש כי כלבים יכולים להשתגע מזיקוקי דינור...
&nbsp
הדלקה שפרצה בקיבוץ וכמעט לא הותירה דבר; ניקולאי החבר של אבא של עוזי שהזמינו לבקרו בצריפו המסתורי; קבוצת הילדים שעקבה אחר עוזי ואש עד יער הכתמים המתעתע; וסיפור אהבה שנרקם - כל זאת ועוד בצרחה אילמת, ספר מרגש ועוצר נשימה שמחזיר אותנו בזמן לשנות השישים לקיבוץ אי־שם בארץ.
http://nuritha.co.il/he/node/24809

 

[יעלקר]

ספר שירי /רחל

&nbsp
צריחות שצרחתי נואשת, כואבת,
בשעות מצוקה ואובדן,
היו למחרוזת מילים מלבבת,
לספר שירי הלבן.
&nbsp
ניגלו חביונות לא גיליתי לריע,
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש.

 

[שחרזדה האחת]

צרכות מתוך יאוש הן רמות גם אם שקטות-מרגש

 

[יעלקר]

שיר הצעקה/רובי דואניאס לחן/טל ירדני

&nbsp
אין מי ששומע אותי
אין מי שמקשיב
אני תקוע עמוק
בתוך איזו שלולית
קולי נעלם בים החשכה
לא נותרה לי ברירה
אני שולח צרחה
&nbsp
זה שיר הצעקה שלי
זאת הצעקה
אני צועק את עצמי, לעצמי
אם לא אני אז מי? מי?
&nbsp
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=2400&wrkid=22012

 

[דינה136]

גם לי יש פטנט בסיפור שלי "קופסת הכעסים של נמרוד":

קופסת הכעסים של נמרוד / דינה וולוך

אֲנִי יֶלֶד כַּעֲסָן נוֹרָא.
כָּכָה אִמָּא אָמְרָה.
אִם דּוֹחֲפִים אוֹתִי, אֲנִי כּוֹעֵס וּבוֹרֵחַ.
אִם מַרְגִּיזִים אוֹתִי, אֲנִי צוֹעֵק וְצוֹרֵחַ;
וְלִפְעָמִים
הַפָּנִים שֶׁלִּי נַעֲשִׂים אֲדֻמִּים
וְהָאָזְנַיִם חַמּוֹת,
וּבוֹרְחוֹת לִי מֵהַפֶּה מִלִּים אֲיֻמּוֹת...
וְאָז אִמָּא אוֹמֶרֶת: "מִסְכֵּן שֶׁלִּי קָטָן,
מִישֶׁהוּ הִרְגִּיז אוֹתְךָ הַיּוֹם בַּגַּן?"

פַּעַם אַחַת בְּיוֹם שַׁבָּת,
אַחֲרֵי הִתְרַגְּזוּת גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד,
אִמָּא אָמְרָה:
"אוּלַי נִמְצָא אֵיזוֹ דֶּרֶךְ נוֹחָה
לִשְׁלֹט בַּכַּעַס הַזֶּה שֶׁלְּךָ?"
הִיא לֹא הִתְרַגְּזָה עָלַי, לֹא כָּעֲסָה,
וּפָשׁוּט הִצִּיעָה: "נִמְצָא קוּפְסָה.
קוּפְסַת כְּעָסִים רְגִילָה,
לֹא קְטַנָּה וְלֹא גְּדוֹלָה,
וְרַק,
שֶׁיִּהְיֶה לָהּ מִכְסֶה שֶׁנִּסְגָּר חָזָק!"
וְעוֹד אָמְרָה לִי אִמָּא:
"כְּשֶׁתִּכְעַס, פָּשׁוּט תִּצְעַק פְּנִימָה,
וְתִסְגֹּר מַהֵר, כָּךְ,
שֶׁהַכַּעַס לֹא יִבְרַח!"

"אֲבָל אִמָּא," אָמַרְתִּי לָהּ,
"אֵין בָּעוֹלָם קוּפְסָה מַסְפִּיק גְּדוֹלָה!"
וְאָז הִיא הִסְבִּירָה לִי: "אִם מַכְנִיסִים
אֶת כָּל הַהִתְרַגְּזֻיּוֹת וְאֶת כָּל הַכְּעָסִים
לְתוֹךְ קוּפְסָה, הֵם נַעֲשִׂים קְטַנְטַנִּים,
וְאָז יֵשׁ מָקוֹם לְהַרְבֵּה דְּבָרִים מְעַצְבְּנִים.
יֵשׁ שָׁם פָּשׁוּט מָקוֹם לְכֻ-לָּם.
כָּכָה זֶה עִם כָּל הַכְּעָסִים שֶׁבָּעוֹלָם."

יָצָאנוּ שְׁנֵינוּ לְחִפּוּשִׂים
וּמָצָאנוּ קוּפְסָה מַתְאִימָה לִכְעָסִים.
לֹא גְּדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה, כְּמוֹ קוּפְסַת נַעֲלַיִם,
בְּצֶבַע כָּחֹל כְּמוֹ כְּחֹל הַשָּׁמַיִם.
אִמָּא כָּתְבָה בְּגָדוֹל מְאֹד:
"קוּפְסַת הַכְּעָסִים שֶׁל נִמְרוֹד,"
וַאֲנִי צִיַּרְתִּי מִסָּבִיב מְכוֹנִית, פַּרְצוּפִים מְחַיְּכִים,
שְׁלֹשָׁה רוֹבּוֹטִים וּשְׁנֵי פְּרָחִים.
שַׂמְתִּי אֶת הַקּוּפְסָה עַל הַמַּדָּף בֵּין הַלֶּגוֹ וְהַמְּכוֹנִיּוֹת,
וְתֵיכֶף רָאוּ שֶׁשָּׁם הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב קָרָה מַשֶּׁהוּ מְעַצְבֵּן:
רָאִיתִי בַּטֶּלֶוִיזְיָה סֶרֶט עַל סוּפֶּרְמֶן,
וְאַבָּא הִגִּיעַ בְּלִי שׁוּם אַזְהָרָה,
וְ - כִבָּה. הִתְרַגַּזְתִּי נוֹרָא!
בִּמְקוֹם לִצְעֹק פָּתַחְתִּי אֶת הַקּוּפְסָה מְעַט
וְכָעַסְתִּי פְּנִימָה בְּשֶׁקֶט: "זֶה לֹא פֵייר!"
וְאָז סָגַרְתִּי אֶת הַמִּכְסֶה מַהֵר.
אַבָּא הִרְגִּיש, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא צָעַקְתִּי בִּכְלָל,
נִגַּשׁ אֵלַי וְשָׁאַל:
"חֲמוּדִי, אַתָּה בְּאֶמְצַע סֶרֶט? אוֹי, סְלִיחָה!
אֵיזֶה אַבָּא מְבֻלְבָּל יֵשׁ לְךָ..."

לְמָחֳרַת, כְּשֶׁשִּׂחַקְתִּי בַּגַּן,
חָטַף לִי דָּן
אֶת הַכַּדּוּר שֶׁהֵבֵאתִי לְהַרְאוֹת ל&#14

 

[יעלקר]

דינה מקסים. כנראה שהצעקות לפעמים עוזרות......