מחקר פסיכולוגי חדש קובע: קריאת ספרים הופכת אותנו לאנשים
טובים יותר (אבל גם תוכניות טלוויזיה ומשחקי וידאו)
פרופסור קית' אוטלי, פסיכולוג מאוניברסיטת טורונטו, פרסם השבוע מאמר שעוסק בהשפעה שיש לסיפורים בדיוניים המופיעים ברומנים, תוכניות טלוויזיה ומשחקי מחשב, על בני האדם שצורכים אותם. מהמאמר, שפורסם בכתב העת "Trends in Cognitive Sciences", עולה כי תכנים בדיוניים שנצרכים באמצעים האלה משפרים את האמפתיה של האדם כלפי האחר ומצוקותיו ובכך הופכים אותו לטוב יותר מבחינה מוסרית.
באחד מהמחקרים שביצע פרופסור אוטלי, הוא ביקש מהנסיינים להביט ב-36 תמונות שבהן נראו עיניים של אנשים שונים, ולנסות לנחש על מה אותם אנשים בתמונה חושבים ומה הם מרגישים. חלק מהנסיינים נתבקשו לקרוא לפני כן ספרים בדיוניים (Fiction) והאחרים נתבקשו לקרוא ספרים עיון (Non-fiction); התוצאות הראו בבירור שמי שקרא לפני כן ספר בדיוני הצליח לזהות נכונה את הרגשות האמיתיים של המצולמים בתמונות במידה גבוהה בהרבה ממי שקרא ספרי עיון. הממצאים הללו מעידים על היכולת של ספרים בדיוניים לשפר את האמפתיה כלפי האחר.
תוצאות דומות התקבלו גם כשאוטלי נתן לנסיינים מסוימים לצפות לפני כן בדרמה טלוויזיונית בדיונית ולאחרים בסרט דוקומנטרי, וכן בניסוי על משחקי מחשב, כשקבוצה אחת שיחקה במשחק בעל קו עלילה בדיוני ברור, ואילו הקבוצה האחרת שיחקה במשחק הדורש לירות בדמויות רנדומליות שצצות על המסך.
"התכונה החשובה ביותר בהיותנו אנושיים היא שהחיים שלנו חברתיים", כתב אוטלי במאמר, "ויצירות בדיוניות מאפשרות להבין את החוויה החברתית שלנו". אוטלי מתייחס במאמר גם למחקרים אחרים שהראו כי יצירות בדיוניות ונראטיבים שונים מגדילים את האמפתיה שלנו כלפי תרבויות וגזעים שונים משלנו. "מהו רומן? מהו סיפור קצר? מהי תוכנית טלווזיה? מחזה? סרט? הם כולם פיסות תודעה שמועברות מאדם לאדם", הסביר אוטלי, "כשאנחנו קוראים ספר או צופים בדרמה, אנחנו לוקחים את פיסות התודעה האלה ששייכות למישהו אחר והופכים אותן לשלנו."
http://e.walla.co.il/item/2982742
https://korebasfarim.com/2016/07/28/לינקים-ספרותיים-לסוף-השבוע-29072016/
טובים יותר (אבל גם תוכניות טלוויזיה ומשחקי וידאו)
פרופסור קית' אוטלי, פסיכולוג מאוניברסיטת טורונטו, פרסם השבוע מאמר שעוסק בהשפעה שיש לסיפורים בדיוניים המופיעים ברומנים, תוכניות טלוויזיה ומשחקי מחשב, על בני האדם שצורכים אותם. מהמאמר, שפורסם בכתב העת "Trends in Cognitive Sciences", עולה כי תכנים בדיוניים שנצרכים באמצעים האלה משפרים את האמפתיה של האדם כלפי האחר ומצוקותיו ובכך הופכים אותו לטוב יותר מבחינה מוסרית.
באחד מהמחקרים שביצע פרופסור אוטלי, הוא ביקש מהנסיינים להביט ב-36 תמונות שבהן נראו עיניים של אנשים שונים, ולנסות לנחש על מה אותם אנשים בתמונה חושבים ומה הם מרגישים. חלק מהנסיינים נתבקשו לקרוא לפני כן ספרים בדיוניים (Fiction) והאחרים נתבקשו לקרוא ספרים עיון (Non-fiction); התוצאות הראו בבירור שמי שקרא לפני כן ספר בדיוני הצליח לזהות נכונה את הרגשות האמיתיים של המצולמים בתמונות במידה גבוהה בהרבה ממי שקרא ספרי עיון. הממצאים הללו מעידים על היכולת של ספרים בדיוניים לשפר את האמפתיה כלפי האחר.
תוצאות דומות התקבלו גם כשאוטלי נתן לנסיינים מסוימים לצפות לפני כן בדרמה טלוויזיונית בדיונית ולאחרים בסרט דוקומנטרי, וכן בניסוי על משחקי מחשב, כשקבוצה אחת שיחקה במשחק בעל קו עלילה בדיוני ברור, ואילו הקבוצה האחרת שיחקה במשחק הדורש לירות בדמויות רנדומליות שצצות על המסך.
"התכונה החשובה ביותר בהיותנו אנושיים היא שהחיים שלנו חברתיים", כתב אוטלי במאמר, "ויצירות בדיוניות מאפשרות להבין את החוויה החברתית שלנו". אוטלי מתייחס במאמר גם למחקרים אחרים שהראו כי יצירות בדיוניות ונראטיבים שונים מגדילים את האמפתיה שלנו כלפי תרבויות וגזעים שונים משלנו. "מהו רומן? מהו סיפור קצר? מהי תוכנית טלווזיה? מחזה? סרט? הם כולם פיסות תודעה שמועברות מאדם לאדם", הסביר אוטלי, "כשאנחנו קוראים ספר או צופים בדרמה, אנחנו לוקחים את פיסות התודעה האלה ששייכות למישהו אחר והופכים אותן לשלנו."
http://e.walla.co.il/item/2982742
https://korebasfarim.com/2016/07/28/לינקים-ספרותיים-לסוף-השבוע-29072016/