זה לא מקום לילדות /2016
כתבה :הדר גת
הוצאת מטר /2016.
ישנם ספרים המובילים לעולם של פנטזיה והקורא מרחף על כנפי הדמיון, ישנם ספרי היסטוריה המעביר את הקורא הסקרן במנהרת הזמן לטעימה של ימים שהיו ,וישנם ספרים מטלטלים,מחיי היום יום מהמציאות שלנו,קרוב אלינו,וכול כך אקטואלים,ויד לעזרה חסרה .
את הספר של הדר גת,לא הצלחתי להניח מהיד עד לסיומו .
גיבורת הסיפור,ענבל נערה צעירה כבת 15,מסביבה דלת אמצעים,מבית קר ומנוכר האב אלכהוליסט,האם אינה עובדת,האח אורן באור זרקורי המשפחה,לא כן ענבל , מרגישה חסרת ביטחון ,חסרת תמיכה ואהבה מצד המשפחה,ואדישות .גם בבית הספר,מרגישה לא מוערכת לא עלידי המורה שלא אוהבת אותה , ולא עלידי התלמידים."מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי קשה עם חברים "
חברה אחת היתה לה הילה,הנפש היחידה שאיתה התידדה ועליה שמרה במחיר של ביטול דעותיה ומחשבותיה,לכול גחמה של הילה וסיפוריה הסכימה והנהנה .
אקדח שסילקה הילה מבית חברה וסיבות משלה היו לה ,אותו ביקשה מענבל לשמור.
ענבל לא יכלה לסרב,עם האקדח שנשאה עימה לכול מקום רצחה את אביה שהיה אמור להגיע בזמן ולאסוף אותה מבית הסבתא. וכשהוא הגיע באחור שתוי ושכור וחיפש לעשות,בה את אותו מעשה שנהג לעשות בה.הפעם החליטה לא עוד והיא ירתה בו .
איש לא ראה,איש לא ידע,והיא חוזרת הביתה,מקום אחר אין לה.הספר מתאר את ציר הזמן הקצר של תקופת האבל על מות האב,וההתרחשיות בבית :תגובות האם והתפרצויותיה המגלות,בעת הכעס והדאגה,את דעותיה על האב שטמנה עד כה עמוק בליבה.
היחסים בין הבן /האח אורן והאם,השכנים שנכנסו לנחם בעיותיהם האישיות,
ומנגד ענבל וסודה,ענבל ובדידותה על חיבוטי הנפש שהיא עוברת,החל מהחלטתה לגשת למשטרה,להתוודות ולהכנס לכלא כדי להשתחרר:מהמועקה,האשמה,הלחץ,הפחדים,ולקבל את העונש המגיע לה ,ומצד שני הנסיגות.את העונש שלך כבר קיבלת אומר לה קובי "את יודעת ,זה לגמרי בסדר לבחור בחופש",הדמות המיעצת והמתחרטת ,קובי,בעצמו בחור שישב בכלא על שותפות ברצח .
מה עלה בגורלה של ענבל? תרצו הרי לדעת זאת כמובן אשאיר לכם לקריאה .
ומחשבות רבות שלי,הוליכו אל אותו רגע לאחר קריאה-אילו הייתי אשת סוד מה היייתי מיעצת לענבל ?
הכתיבה בגובה העיינים משלימה את האווירה של בית הדירות המשותף .
תם ולא נשלם
חיי הניכור שילדים ונערים עוברים,וחווים בהוויה משפעים על חייהם, הצלקות לא מגלידות לעולם.כשאני חוזרת מעבודתי פעם בשבוע ,ממקום שכזה,עם סיפורים אחרים,לא קל לעבור לסדר היום .
תודה להדר גת על הספר המתאר,במלל תמונת חיים ,שונה ועצובה מחיים הרגילים והמוארים יותר. ועוד דבר הייתי שואלת את הדר גת,מהיכן נבע מעין הסיפור.
כתבה :הדר גת
הוצאת מטר /2016.
ישנם ספרים המובילים לעולם של פנטזיה והקורא מרחף על כנפי הדמיון, ישנם ספרי היסטוריה המעביר את הקורא הסקרן במנהרת הזמן לטעימה של ימים שהיו ,וישנם ספרים מטלטלים,מחיי היום יום מהמציאות שלנו,קרוב אלינו,וכול כך אקטואלים,ויד לעזרה חסרה .
את הספר של הדר גת,לא הצלחתי להניח מהיד עד לסיומו .
גיבורת הסיפור,ענבל נערה צעירה כבת 15,מסביבה דלת אמצעים,מבית קר ומנוכר האב אלכהוליסט,האם אינה עובדת,האח אורן באור זרקורי המשפחה,לא כן ענבל , מרגישה חסרת ביטחון ,חסרת תמיכה ואהבה מצד המשפחה,ואדישות .גם בבית הספר,מרגישה לא מוערכת לא עלידי המורה שלא אוהבת אותה , ולא עלידי התלמידים."מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי קשה עם חברים "
חברה אחת היתה לה הילה,הנפש היחידה שאיתה התידדה ועליה שמרה במחיר של ביטול דעותיה ומחשבותיה,לכול גחמה של הילה וסיפוריה הסכימה והנהנה .
אקדח שסילקה הילה מבית חברה וסיבות משלה היו לה ,אותו ביקשה מענבל לשמור.
ענבל לא יכלה לסרב,עם האקדח שנשאה עימה לכול מקום רצחה את אביה שהיה אמור להגיע בזמן ולאסוף אותה מבית הסבתא. וכשהוא הגיע באחור שתוי ושכור וחיפש לעשות,בה את אותו מעשה שנהג לעשות בה.הפעם החליטה לא עוד והיא ירתה בו .
איש לא ראה,איש לא ידע,והיא חוזרת הביתה,מקום אחר אין לה.הספר מתאר את ציר הזמן הקצר של תקופת האבל על מות האב,וההתרחשיות בבית :תגובות האם והתפרצויותיה המגלות,בעת הכעס והדאגה,את דעותיה על האב שטמנה עד כה עמוק בליבה.
היחסים בין הבן /האח אורן והאם,השכנים שנכנסו לנחם בעיותיהם האישיות,
ומנגד ענבל וסודה,ענבל ובדידותה על חיבוטי הנפש שהיא עוברת,החל מהחלטתה לגשת למשטרה,להתוודות ולהכנס לכלא כדי להשתחרר:מהמועקה,האשמה,הלחץ,הפחדים,ולקבל את העונש המגיע לה ,ומצד שני הנסיגות.את העונש שלך כבר קיבלת אומר לה קובי "את יודעת ,זה לגמרי בסדר לבחור בחופש",הדמות המיעצת והמתחרטת ,קובי,בעצמו בחור שישב בכלא על שותפות ברצח .
מה עלה בגורלה של ענבל? תרצו הרי לדעת זאת כמובן אשאיר לכם לקריאה .
ומחשבות רבות שלי,הוליכו אל אותו רגע לאחר קריאה-אילו הייתי אשת סוד מה היייתי מיעצת לענבל ?
הכתיבה בגובה העיינים משלימה את האווירה של בית הדירות המשותף .
תם ולא נשלם
חיי הניכור שילדים ונערים עוברים,וחווים בהוויה משפעים על חייהם, הצלקות לא מגלידות לעולם.כשאני חוזרת מעבודתי פעם בשבוע ,ממקום שכזה,עם סיפורים אחרים,לא קל לעבור לסדר היום .
תודה להדר גת על הספר המתאר,במלל תמונת חיים ,שונה ועצובה מחיים הרגילים והמוארים יותר. ועוד דבר הייתי שואלת את הדר גת,מהיכן נבע מעין הסיפור.