שלושה גמדים ביער / (מתוך סיפורי האחים גרים)
 
פעם היתה אשה אלמנה ולה בת אחת, והיה איש אלמן שגם לו היתה בת. התידדו הבנות ובלו זמן רב ביחד, ממש כמו אחיות. יום אחד אמרה האלמנה לבת האלמן: "לכי והגידי לאביך שאני מוכנה להיות לו לאשה, בתנאי שכאשר את תרחצי בחלב ותשתי יין, תרחץ הבת שלי במים וגם תשתה מים".
הלכה הבת וספרה לאביה, והא לא ידע מה לעשות. "הנשואים האלה יכולים להיות מאושרים, אבל יש כאן בעיה", אמר וישב לחשוב מה עושים. לבסוף חלץ מגף אחד, שבסוליה שלו היה חור, מסר אותו לבת ואמר לה: "קחי את המגף הזה, מלאי אותו במים ותלי באסם. אם יישארו המים בתוך המגף – אשא לי אשה. אם יתרוקן המגף מן המים – לא אתחתן עוד".
עשתה הנערה מה שאמר לה אביה, מלאה את המגף במים עד שפתו, והם לא נזלו. המגף נשאר מלא מים! כשראה זאת האב, הלך אל האלמנה, בקש את ידה והם התחתנו.
בבוקר הראשון קבלה בתו של האיש כד חלב לרחצה וכוס יין לשתיה. בבקר השני קבלו שתי הבנות רק מים. בבוקר השלישי קבלה הבת של האשה חלב לרחצה ויין לשתיה, ואלו ביתו של האיש קבלה רק מים, וכך היה מאז והלאה – לבת האשה חלב ויין, ולבת האיש רק מים, כי האשה קנאה בבת האיש, שהיתה יפה חכמה טובת לב, בעוד הבת שלה מכוערת, טיפשה ורעה.
האשה התנהגה אל בת האיש ברוע לב ובקשיחות, אבל הנערה קבלה הכל בשתיקה. ביום חורף קר במיוחד, כשהאדמה היתה קפואה תחת מעטה עבה של שלג, קראה האשה לבת האיש, נתנה לה שמלת ניר ואמרה: "לבשי את השמלה הזאת ולכי ליער לקטוף בשבילי סלסלה מלאה תותי בר. מתחשק לי לאכול תותים". "אין תותים בחורף", אמרה הנערה, "ואיך אלך בקור הזה בשמלה כל כך דקה"? "אל תתחצפי"! כעסה האשה, "ושלא תעזי לחזור הביתה בלי תותי בר"! היא נתנה לה פרוסת לחם ושלחה אותה החוצה, ובלבה חשבה לה שהנערה ודאי תקפה בקור הנורא.
הנערה המסכנה יצאה אל השלג. הכל היה לבן ואפילו עלה ירוק אחד לה הציץ מתוך הקרח, אבל הנערה הלכה אל היער, כי מיד עשתה כל מה שצוו עליה. הלכה והלכה עד שהגיעה לצריף קטן, שעמד באמצע קרחת יער, ומן הארובה שלו עלה עשן לבן. דפקה הנערה על דלת הצריף, ושלושה קולות דקיקים ענו לה: "בבקשה להכנס"! נכנסה הנערה וראה שלושה גמדים קטנים ומוזרים, יושבים בחדר קטן וחמים. "מותר לי להתחמם קצת?" שאלה הנערה. "בהחלט". ענה אחד הגמדים, "אבל בתמורה תתני לנו חצי פרוסת לחם". הושיטה להם הנערה חצי מן הלחם שלה, וכולם ישבו ואכלו. "למה באת לכאן בחורף הקר הזה בשמלה כל כך דקה"? שאלו הגמדים, והיא ספרה להם שהאשה של אבא אסרה עליה לחזור הביתה בלי סלסלה מלאה תותי בר.
הגמדים הביטו זה בזה והנידו בראשיהם. "קחי את המטאטא הזה". אמר אחד הגמדים, "וטאטאי את השלג שהצטבר מאורחי הצריף שלנו". הנערה מהרה למלא את הבקשה, ומיד התחילו שלושת הגמדים לדבר ביניהם: "איזו ילדה מתוקה". אמר אחד. "וחכמה וטובת לב" אמר השני, והשלישי אמר: "מוכחים לעזור לה, בואו נעניק לה מתנות". "אני אדאג לכך שהנערה תהיה יפה מיום ליום", אמר הראשון. "אני אחראי לכך שבכל פעם שהיא תפתח את הפה, תפול ממנו פנינה". אמר השני. "ואני אגרום לכך שיבוא נסיך ויקח אותה לו לאשה", אמר השלישי.
וכל אותו זמן טאטאה הנערה את השביל שמאחורי הצריף, עד שמצאה שיח גדול, מלא תותי בר בשלים ועסיסיים! היא הניחה את המטאטא במקומו, מלאה את הסלסלה בתותים, הודתה לגמדים ומהרה הביתה. כשנכנסה הנערה למטבח ואמרה "ערב טוב", נשרה פנינה מתוך פיה ונפלה על השולחן. האשה נדהמה משובה של הבת, מן התותים שהביאה באמצע החורף וכמובן גם מן הפנינה, ואז ספרה הנערה כל מה שקרה לה ביער, ובכל פעם שפתחה את הפה, נפלה עוד פנינה ועד פנינה, עד שהחדר היה מלא פנינים נוצצות.
"כעת בטח תחשבי את עצמך למי יודע מה", אמר בת האשה בקנאה, "אבל גם אני אלך לי אל הגמדים האלה ואשיג כל מה שאת השגת ועוד יותר"!
"את לא יכולה", אמרה האם, "תתקררי, יותר מדי קר בחוץ"! אבל הנערה הציקה לאמה עד ששלחה אותה ליער, עטופה מטפחת צמר, חבושה כובע מרופד, עטויה כפפות, לבושה פרוה ונעולה מגפים חמים, וגם נתנה לה ככר לחם לבן ועוגיות מחאה לדרך. הלכה הנערה אל היער, הגיעה אל הצריף, נכנסה לתוכו בלי לדפוק על הדלת והתיישבה ליד התנור להתחמם ולאכול את הלחם והעוגיות. "כבדי אותנו במטעמים שלך", אמרו הגמדים, אבל הנערה סרבה. "אין לי די בשבילי, איך אוכל לתת לכם?" אמרה וגמרה את כל האוכל, לא השאירה אפילו פרור.
הגמדים הביטו זה בזה והנידו ובראשיהם. "יש מטאטא מאחורי הדלת", אמר גמד אחד, "קחי אותו וטאטאי את השביל האחורי". "מה קרה, אתה חולה"? אמרה הנערה, "אני לא משרתת שלך!" אבל כשראתה שהגמדים כועסים, לקחה את המטאטא ויצאה החוצה. "איזו רעת לב!" אמר גמד אחד. "וקמצנית וטפשה"! אמר השני. "גם רעה, גם טפשה, גם קצמנית וגם מכוערת!" אמר השלישי, "מה נאחל לה?" "אני אדאג לכך שהיא תתכער מיום ליום", אמר הראשון. "אני מבטיח שבכל פעם שהיא תפתח את הפה, תקפוץ מתוכו צפרדע". אמר השני. "ואני אסדר סוף רע לסיפור שלה", אמר השלישי. בעוד הם מדברים, חפשה הנערה תותי בר מתחת לשלג, אבל לא מצאה דבר מלבד קוצים. היא עזבה בכעס את הצריף בדרכה הביתה, ואפילו לא טרחה להפרד מן הגמדים. נכנסה הנערה למטבח ורצתה לספר לאמא שלה מה קרה, אבל כשפתחה את הפה, קפצה מתוכו צפרדע, ועד מהרה התמלא הבית צפרדעים מקרקרות.
אחרי הדברים האלה היתה האשה עוד יותר מלאה קנאה וכעס, והיא מררה את חייה של הבת היפה, אבל הבת נעשתה יפה יותר מיום ליום, בעוד בת האשה מתכערת יותר ויותר.
בוקר אחד העמיסה האשה על כתף הבת הטובה צרור פשתן, נתנה לה גרזן וצותה עליה ללכת אל הנהר הקפוא ולכבס את הפשתן במים. הנערה, שהיתה רגילה לציית, לקחה את הגרזן, בקעה חור בקרח והתחיל לכבס את חוטי הפשתן במים הקרים. אותה שעה עברה שם מזחלת זהב ובה ישב בן המלך. "למה את עובדת כל כך קשה במים הקרים?" שאל הנסיך את הנערה. "אשתו של אבי צוותה עלי", אמרה הנערה. "ואני מבקש ממך שתעלי על המזחלת שלי", אמר הנסיך, "את מסכימה?" "בהחלט!" אמרה הנערה ועלתה בשמחה על המזחלת. הם נסעו אל הארמון, ועד מהרה התחתן הנסיך עם הנערה, בדיוק כמו שאמר הגמד הקטן ביער. כעבור שנה, כשהנולד להם בן קטן ונחמד, הגיעו האשה והבת המכוערת לארמון, למסיבת הולדת הילד. הן חכו עד שיצא הנסיך מן הארמון, נכנסו לחדר השנה המלכותי, וזרקו את הנסיכה לנהר הגועש שזרם מתחת לחלון חדר השינה אחר כך נשכבה הבת המכוערת במטה המלכותית וכסתה את ראשה בשמיכה.
הנסיך חזר ובקש לדבר עם אשתו, אבל האשה הרעה לחשה: "ששש… יש לה כאב ראש…" וכך עבר יום תמים עד שהנסיך העז לשאול את אשתו שאלה. היא ענתה כשראשה מכוסה בשמיכה, אבל פתאום הבחין הנסיך שהחדר מתמלא צפרדעים במקום פנינים! "מה קרה לאשתי היקרה?" התפלא הנסך ובקש לראות את פניה, אבל האשה הרעה שכנעה אותו ששנה מתוקה תרפא אותה, והכל יהיה בסדר. אותו לילה ראה המשרת הראשי של הנסיך ברבור לבן ויפהפה משיט במי הנהר שבגן הארמון ומזמר: "הו, נסיך אהוב, ברבור לבן כנפיים קורא לך לבדוק, לפקוח עיניים"! "מי זה שר?" שאל המשרת בקול רועד. "זו אני, הנסיכה. מה שלום הבן שלי?" "הוא ישן", ענה המשרת "וכך גם האורחות שלך". מיד עלה הברבור מן המים, נכנס לארמון לחדרו של התינוק, ליטף אותו, כסה אותו, חזר את הנהר והתרחק משם. כך חזר הברבור פעם נוספת, ובלילה השלישי אמר למשרת: "לך תעיר את הנסיך ותגיד לו שיעמוד בחלון חדר השנה ויניף מעלי את חרבו שלוש פעמים". המשרת מהר להעיר את הנסיך, ומסר לו את בקשת הברבור. חיש מהם הניף הנסיך את חרבו שלוש פעמים מעל הברבור הלבן, והנה הפך הברבור והיה לנסיכה היפה שלו, והיא בריאה ושלמה!
שמח הנסיך שמחה גדולה. הוא מהר להחביא את אשתו בחדר התינוק וחכה עד שמלאו לילד שמונה ימים, כי אז ערכו את המסיבה לכבוד הולדתו. אחרי המסיבה נגש הנסיך את האשה הרעה ושאל אותה: "מה עלי לעשות למי שבוגד בי"? "מי שבוגד בהוד מעלתך חייב למות" אמרה האישה. "בעצמך חרצת את גזר דינך", אמר הנסיך, "וגם את גזר הדין של בתך". אבל הנסיכה בקשה מן הנסיך שירחם על שתיהן, והוא הסכים, בתנאי שלעולם לא תחזורנה לממלכה שלו.
מאז חיו הנסיך, הנסיכה ובנם הקטן בשקט, בשלוה ובאושר רב.
 
http://web.macam98.ac.il/~litami/hava/e42.htm
