עזרה הדדית

[חולית 10]

עזרה הדדית

מצרך כה חשוב כערך עליון .
מסתבר שבספרי הילדים, הוא בא לידי ביטוי בצורה מעוררת כבוד
אתחיל בספר:"אני יכול לעזור ":http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=53612#.V22TDrgrK1s
של דיויד היד קוסטלו .בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר ואיגואנה/2011
השבוע העברתי את הספר,וכפתיחה נתתי לכול ילד שתי דמויות ,וביקשתי שיספרו על בעיה של דמות אחת, כאשר השניה חושבת על פתרון יצירתי לבעיה.
התשובות היו מענינות והילדים שיתפו פעולה בהנאה .
בספר "אני יכול לעזור" מופיעים בעלי חיים כגון :הברווזון שמתחיל את השתלשלות ה אירועים וגם סוגר מעגל.
הקופיף,ג'ירפה,ציפור בעלת מקור חד,גורילה,ופיל. כול אחד מהם עוזר בשעת צרה מיד ברגע שהוא מודע וער לכך.כשאותו פרט נתקל בעצמו בבעיה,מיד מופיע האחר,שמציע עזרה.
את התודה והערכה הרבה מקבלים מהאם המודאגת,שמחפשת את בנה ,או שמגיעם אליה .
ממאפייני הדמויות :רצון לעזור,איכפתיות,רגישות לזולת ,סבלנות ,אדיבות ונועם ,ובעיקר תשומת הלב ונכונות להקדיש זמן .
הספר עצמו מיוחד: בכול עמוד שורה אחת ,העלילה שילוב של מלל תמציתי ואיור . ממליצה מאוד.
אוי ,לא הלכתי לאיבוד {אמר הברווזון שנקלע בסבך הביצה או האגם }
"אני יכול לעזור "עונה הקופיף המקפץ בין הענפים ,ושמע את מילמולו של הברוז .

עזרה - "אחרי הפועל "לאהוב "הפועל היפה ביותר הוא "לעזור "{ברטה וון סוטנר }

 

[אשלינג3]

אני חבר טוב דוד פאיניס ספרית עפר

 

[חולית 10]

אשלינג

תודה ,
ואני מוסיפה הבוקר את הספר הנפלא "תהייה בריא מוריס מגי" של פיליפ ס' סטיד איורים ארין א' סטיד,ואין כמוהו .
מוריס מגי אהב את החיות ובכול בוקר התיצב ושימח את ליבן ,לכול חיה הקדיש מזמנו,רגעים של הנאה וענין.
החיות אהבו את מוריס.יום אחד הוא לא הגיע ,החיות לסדר היום לא יכלו לעבור.נכנסו לאוטובוס ואל ביתו בחשש ובגעגועים נסעו. בוריס הופתע!.
חום תשומת לב ואהבה ,המסו בקלות את המחלה.
"תודה לכם .אני כבר מרגיש הרבה יותר טוב,"אמר מוריס לחבריו וקם מהמיטה."אולי נכין לנו קומקום תה "
http://www.pjisrael.org/book.aspx?id=34
צריך לקרוא ולהתבונן באיורים כדי לחוש את האהבה העצומה למוריס . -באמת שמגיע לו

 

[יעלקר]

המתנה הכי טובה בעולם / ג'ונתן אמט /איורים: ונסה קבן/כינרת

סיפור מקסים על מחווה של חברים טובים המציג חברות אמיתית בין החולד לארנבת ומלמד את הילדים את חשיבות העזרה וההתחשבות.
חולד המתוק דואג לארנבת חברתו הטובה כי הוא לא ראה אותה זמן רב. הגשם ירד ללא הפסקה ואף אחד לא יצא מהמחילה שלו. החולד המשקיען, מוכיח יכולת מופלאה להגיע אל הארנבת דרך האדמה רק בשביל לראות מה שלום הארנבת. קיפוד וסנאי מצטרפים אל החולד בדרכו בתוככי האדמה אל הארנבת, כל אחד מביא לה מתנה, והחולד מביא לה את המתנה הכי טובה בעולם – החברים.
&nbsp
http://www.etze.co.il/index.php?option=com_content&id=3398
&nbsp

 

[אשלינג3]

מועדון הנסיכות ויויאן פרנץ

הנסיכות באקדמיה מחונכות לערכים של חברות ותמיכה
אם הן נוהגות באנוכיות מורידים להם נקודות כתר
סדרה קסומה שיש בה גם פיות כרכרות ארמונות וציורים מהממים

 

[אשלינג3]

כדור הכסף רות אלמוג

הילד ה עוזרת לילד חולה
מאזינה לשכנתה המנגנת ובכך עוזרת לה להתקדם בנגינה
ספר עם סוף מרגש במיוחד

 

[הזרה 111]

רותי שמוטי - רבקה קרן פרידלנדר

"נשימתם של הילדים-המטיילים קפאה: אחת מחברתם איבדה את שיווי משקלה, מעדה ונפלה אל התהום העמוקה. מה לעשות? כיצד אפשר להציל את הילדה? ואז, לפתע פתאום צעד גיל קדימה ואמר: ``אני יורד אליה...`` ומבצע ההצלה הנועז נפתח. רותי שמוטי ניצלה. ספר כובש לב מתאר בסגנון, אשר מתח ורגש שלובים בו בכשרון רב, את חבלי קליטתה של ילדה עולה חדשה בארץ: ילדה שתחילה הכל התרחקו ממנה, עד שהיתה לבסוף לחביבת הכיתה. הספר זכה בציון לשבח של ועדת השופטים לפרס יציב בזכות ערכיו האנושיים וחוויות האמת אשר בו."
&nbsp
&nbsp

 

[הזרה 111]

"סיפורי גאו שו" מאת אמנון בוים

קישור: http://cafe.themarker.com/review/3053396/

 

[חולית 10]

תודה הזרה

על סיפורי גאו שו.קראתי בסקרנות .
והנה גם לעזרת התולעת שנפלה בציפורני "הקוסמת המרשעת ",האחרונה דרשה מהתולעת,שתחפש עבורה אוצר במעבה האדמה.באו חבריה לעזרה .
אומללה היתה התולעת,וגורלה כפי הנראה כמעט נחרץ ,אילולא חבריה הטובים והנעמנים שטיכסו עצה והצילוה .
"החלזונות תלשו את הפרח האוים
כדי שהקוסמת שוב לא תוכל לקסום.
כול זחל על גבו עלה כבד הרים
העכביש בינתים טווה קורים "
וזה לא הכול היתה שם עבודת צוות וחשיבה יצירתית למופת

http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=66070#.V29Xo7grK1s

 

[חולית 10]

על ההודעה הזרה נא דלגו

מבקשת לדלג -נשלחה בטעות ,טרם השלמתה ובדיקתה
וכך זה צריך להיות .
לזרה תודה על סיפורי גאו שו .
ספר נוסף של ג'וליה דונלדסון ואקסל שפר "תולעת כול יודעת "
בהוצאת כנרת זמורה ביתן/2013 עוסק אף הוא בערך העזרה הדדית
הקוסמת המרשעת לכדה את התולעת ,מתוך מטרה אחת, היה עליה לחפש במעבה האדמה עבורה,אוצר.
"תולעת כול יודעת,את בידי לעולמים.
את חיבת לחפש כאן ולחפור -ויהי מה!
ולמצוא את האוצר הטמון באדמה."
אומללה היתה התולעת,וגורלה כפי הנראה כמעט נחרץ,אילולא חבריה הטובים והנאמנים שגילו רצון וטיכסו עצה,ניהלו עבודת צוות,ורעינות יצירתיים עלו -והצילוה .
"החלזונות תלשו את הפרח האוים
כדי שהקוסמת שוב לא תוכל לקסום.
כול זחל על גבו עלה כבד הרים
העכביש בינתים טווה קורים "
http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=66070#.V29...
"ו...תולעת כול יודעת סוף סוף חזרה !"
לא ,פשוט זה לא היה בכול זאת קוסמת רעה. על הספר ממליצה .

 

[חולית 10]

חיפושית חיפושית מה שמעת ? מה ראית ?

ג'וליה דונלדסון,לידיה מונקס .
כנרת זמורה ביתן /2013
http://www.kinbooks.co.il/page_23627
שני גנבים בפרה המניבה,מהחוה חשקו
. מה שהם לא ידעו ,שלתוכניתם הקשיבה,החיפושית .
וזאת מהירה והודיעה לכול "שמעו ,צרה צרורה !
גנבים זוממים לגנוב את הפרה:"
ולא רק הודיעה אלא מיד את תוכניתה פרשה לפניהם ,וחיות החווה במרץ ניגשו למשימה:שמירה על חברתם הפרה .חשש היה קיים גם מתח ופחד אבל לבסוף
התכנית הצליחה מעל למשוער
והגנבים אוי לראשם .
אחוות החיות בחווה .

 

[אשלינג3]

חבורת הלב האמיץ דליה רביקוביץ

 

[אשלינג3]

הנשמה השניה בנימין תמוז

 

[אשלינג3]

סילאס מרנר גורג אליוט

 

[אשלינג3]

אלינה היא אילנה מירה מאיר

 

[אשלינג3]

וולפניאה מומי בלום נורית זרחי

 

[אשלינג3]

פיצפונת ואנטון

תמיד הרשים אותי הקטע שפצפונת הלכה לדבר עם המורה של אנטון
כדי שלא יחמיר איתו בלימודים כי אנטון מטפל באימו החולה והעומס מקשה על לימודיו

 

[חולית 10]

בילי וגורדי

אנתוני בראון בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2008
בסופו של יום בילי הצעיר יותר זה הלובש אפודה,היה מרוצה.הוא מצא חבר את גורדי.
עם גורדי הוא ידע אף אחד לא יציק לו ,אף אחד לא יצחק עליו.
ותתארו לכם שגם בילי היה שם בשביל גורדי,גורדי מפחד מעכבישים ...בילי ידע כבר מה לעשות .

 

[חולית 10]

בילי וגורדי

קישור לתמונת עטיפה קדמית .
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=374769

 

[חולית 10]

חרוזים אדומים

http://www.kibutz-poalim.co.il/red_beads
הספר נכתב עלידי פניה ברגשטיין.
איורים ולי מינצי. בהוצאת הקיבוץ המאוחד/2015 .
יצא לראשונה בשנת 1956
השרשרת בעלת החרוזים האדומים,שסבתא נתנה במתנה לנכדתה שלומית התפרקה, היתה הנכדה מאוד עצובה .
מי שעזר לה למצוא את החרוזים שהתגלגלו הלאה והלאה היה החוט הלבן.הוא ולא אחר,הקדיש מזמנו,עודד את רוחה,גילה עמידה במאמץ פיסי ותושיה,ובעיקר היה ממוקד מטרה. ואכן החרוזים נמצאו בסופו של דבר ואל החוט חיש הושחלו.החוט היה מרוצה,ושלומית ענדה "את המחרוזת היפה לצוארה ורצה בשמחה הביתה "