פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו מאת: מירה מאיר
פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו
 
ילד אחד לא רצה לישון לבדו
 
לכן הוא לקח לו דובי לישון אתו והוא ישן עם הדובי בשקט כול הלילה.
 
אבל ביום השני היה הדובי עצוב.
 
ולכן הילד לקח ארנב, בשביל הדובי.
 
והילד והדובי ישנו עם הארנב בשקט, כל הלילה.
 
וביום השלישי הארנב פחד ולכן הם הזמינו את הקופיף, לישון אתם.
 
והילד והדובי והארנב ישנו עם הקופיף בשקט,כל הלילה.
 
וביום הרבעי הקופיף אמר שהוא לא יכול להירדם, והם בקשו שהנחש יבוא לישון אתם.
 
והילד והדובי והארנב והקופיף ישנו עם הנחש בשקט,כל הלילה.
 
וביום החמישי לנחש היו חלומות רעים,
 
והנחש ביקש שיקראו לחתול לישון אתם.
 
והילד והדובי והארנב והקופיף והנחש ישנו בשקט כל הלילה.
 
וביום השישי ראה הילד שאין לא מקום בשבילו במטה,
 
והוא ירד וישן על השטיח, עד יום שבת וגם במוצאי שבת.
 
וביום ראשון אמר החתול שהוא רוצה לחזור לכוננית שלו,
 
והנחש הסכים כי כבר אין לו חלומות רעים,
 
והילד והדובי ישנו בשקט,כל הלילה.
 
וביום השני אמר הנחש רוצה לחזור לכוננית אם החתול יסכים
 
והילד והדובי והארנב והקופיף ישנו בשקט,כול הלילה.
 
וביום הרביעי אמר הארנב אם הדבי כבר לא עצוב, מוטב שאני ילך לכוננית שלנו,
 
כי אולי הם עצובים ורוצים אותי. והילד ישן עם הדבי בשקט, כול הלילה.
 
וביום חמישי אמר הילד שהיה מאוד נחמד לישון עם כולם,
 
אבל עכשיו אני רוצה לישון לבדי, ובשקט, כל הלילה.
 
והוא נתן נשיקה לדובי שלו, והחזיר אותו לכוננית,
 
ושם פגש הדובי את כל ידידיו- הארנב והקופיף והנחש והחתול,
 
שעזרו כל כך יפה זה לזה, והוא שמח לחזור אליהם ולהיות איתם.
 
והילד- ישן מאוד בשקט- כל הלילה.