חולית כתבה על ספר החבר שלי עצוב.

[חרצית10]

חולית כתבה על ספר החבר שלי עצוב.

שירים וספורים על עצב ועל אנשים עצובים.

 

[חרצית10]

בספור בכורים נפלאים של מיכאל שיר

מרים עצובה כיאין לה מה להביא בכורים.

 

[חרצית10]

אל תהיי עצובה!/פניה ברגשטיין מתוך שיר ידעתי.

אמי, אל תהיי עצובה כל כך,
קומי וראי מה הבאתי לך,
ורדים אדומים כמו אש להבה,-
אמא אל נא תהיי עצובה!...

 

[חרצית10]

מעשה שסופו עצוב/דבורה עומר.

בכיתה היה גוזל בז והילדים טפלו בו באהבה. הוא גדל. ילדה מספרת שהתכוונה לטוב ויצא מעשה רע. אמא נתנה לה אשכול ענבים והיא נתנה לבז ענבים רבים. הבז חלה ומת. הילדים האשימו אותה במותו.

 

[דינה136]

כשאבא היה עצוב / יונתן יבין

 

[חרצית10]

כשעצוב לי/שלומית כהן אסיף.

אמרתי לאמא:''עצוב לי!''
''לך תשקה את העציצים,'' אמא אמרה.
השקיתי
ולא עזר
העצב לא עבר.

אמרתי לאבא:''עצוב לי!''
''אז תשיר שירים,'' אבא אמר.
שרתי
ולא עזר
העצב לא עבר.

אמרתי לסבא:''עצוב לי!''
סבא ליטף לי את הצואר,
''ספר מה קרה,
אל תחסיר דבר.''
והעצב עבר...

 

[חרצית10]

בספר פו הדב של מילן. בפרק על יום ההולדת של איה

''אתה נראה עצוב כל כך,איה.''
''עצוב? למה אהיה עצוב? הרי יש לי יום הולדת. היום הכי יפה בכל השנה.''

 

[חרצית10]

מתוך זה ברה או זה לא ברה של סילברסטיין.

אתה שמח עם ימים עצובים?
או עצוב עם ימים שמחים?

 

[חולית 10]

"משהו אחר"

http://www.tapuz.co.il/forums/addmsg/848/180366523/תרבות_ואמנות/ספרות_לילדים_ולנוער

"משהו אחר" של קתרין קייב
האיורים של כריס רידל
בהוצאת שבא/1994
הביטו בתמונה משהו אחר,עצוב

ומדוע תשאלו .

הנה התשובה -

"על גבעה שטופת רוחות ,
לבדו,
בלי אף אחד שיוכל להיות חבר שלו ,
גר משהו אחר "

ולא שלא ניסה הוא,להפך הוא ניסה להשתלב בחברת היצורים האחרים
אך הם פשטו לא התיחסו.
והוא משהו אחר היה חוזר הביתה עצוב.

 

[חולית 10]

"מרק דלעת "

[URL]http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=29074[/URL]
הלן קופר
נוסח עברי :סמדר שיר
בהוצאת יבנה/2000
העימות שפרץ בין החברים :הברוז,הסנאי והחתול,היה קשה .
זוכרים את הסיטואציה.
הברוז לקח ללוא רשות את הכף הגדולה של הסנאי.
על דעת עצמו החליט-"מה יהיה,"מלמל בקול חרישי,
"אם אני אהפוך לטבח הראשי ?

"וכך הודיע
"היום תורי לבחוש את המרק! היום תורי.!"
ריב פרץ ,ריב קשה על ההפרת הסכם התפקידים,על החוצפה .
ולאחר הריב ברח הברוז מהבית .
ככול שהשעות נקפו והברוז לא חזר,הרגישו הסנאי והחתול בליבם דאגה גדולה הם היו מאוד מאוד עצובים

"הם בכו מעל לצלחות
ודמעותיהם זלגו לתוך המרק שנעשה מלוח עוד יותר. "

 

[חולית 10]

בינה נוסעת מבנימינה

[URL]http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=33893#.VtvGA_krK1s[/URL]
כתבה:יונה טפר
אייר: דני קרמן
בהוצאת הקיבוץ המאוחד/2004 .
בינה ה-

היתה עצובה עצובה מאוד,עד כדי כך שלא אכלה.
כול כך רזתה כדחליל היתה .
תרופות לא עזרו,גם ירק טרי לא עורר את תאבונה,מים צלולים שיגאל הרפתן הגיש לה באהבה ,סירבה לקבל ומאנה לשתות .
דרך אגב גם יגאל נואש ולנוכח מצבה היה מאד עצוב.ואיך יודעים אנו זאת .
בשעה שסבא ביקר את נכדו ארז,"ראה ארז שסבא שותק " "סבא ,למה אתה עצוב ?" שאל אותו ארז ויגאל סיפר וענה .
ולגבי בינה,עוד סימפטום התחוור "כשטס קטר על המסילה .
געתה בבכי ויללה :
"מוווווו ,רכבת ,

עיצרי ,חכי !
קחי אותי איתך ,קחי!!"
בינה באמת לא ידעה את נפשה מרוב געגועיה למעט חופש, ורצון חזק "לטייל ,לכייף ,לבקר את החברות "

את הפרק הזה אתם הרי מכירים וכך את סופו הטוב
אז אל תשארו עצובים בוקר טוב בוקר אור.

ותודה לחרצית

 

[חרצית10]

בספור בת שבע/ מרים ילן שטקליס.

שר המחוז שאל את האחים 3 שאלות. בת שבע, בתו של העני, עודדה אותו:''אל נא תתעצב, אדוני-אבי, שכב נא לישון. האור יאיר=חוכמה יגביר.''

 

[חרצית10]

ענת בוכה ולא יודעת למה/יהונתן גפן.

לפעמים,
בעיקר בחורף,
אני מרגישה עצוב,
אולי זה בגלל הענן והגשם,
ואולי זה בגלל...ואולי
לא חשוב...

 

[חרצית10]

מתוך לכל אחד ירושלים/נתן יונתן.

ישנה עצבות ושמה דומה לירושלים
ובנגינת צלילי פעמונים
שיר אחרון ירד מגובה מגדלייך
לנגן את שמו באבנים.

 

[חרצית10]

מתוך מר שמח/רוג'ר הרגריבס.

מר שמח נקש על הדלת האדומה
ומיד שמע,
קול עצוב ומגושם,
ששאל:''מי שם? מי שם?''

 

[חרצית10]

מתוך מחוסרי עבודה/ זאב.

אבי לובש בכל יום את בגדי השבת
והוא עצוב.
הוא הולך, אמא מביטה אחריו ומבט
לה רטוב...

 

[חרצית10]

מתוך שלא יהיו עוד מלחמות/ליאורה ורון.

בלילה, אחרי שאמא כיבתה את האור,
בקשתי שלא תהיה עוד מלחמה.
שאבא לא ילך לצבא
ואמא לא תהיה עצובה...

 

[חרצית10]

שיר עצוב/ יהונתן גפן.

לענת יש שערות שחורות שחורות
כמו לאמא
ןיש לה עיניים חומות מאירות
וצחוק מתגלגל בהמון חצרות
כמו לאמא.
לענת-לפעמים-יש על לחי דמעות
כמו של אמא.
ואלפי ספורים, אגדות ושירים
כמו לאמא,
מילים של שמחה, חברות, חברים,
כמו לאמא.

אך לכל הילדים יש אמהות,
ורק לענת
אין אמא.