דו קרב /דויד גרוסמן
לא בהחלט לא נפתח את הבוקר בדו-קרב.אבל כן אספר
על ספר ששמחתי לראות ולקרוא בו שנית ממרחק של שנים ...
את הספר "דו -קרב",כתב:דויד גרוסמן הסופר המוכר.
איורים:מישל קישקה.
בהוצאת הקיבוץ המאוחד/2015,מהדורה חדשה ו"בנוסח עדכני" .
זמן האירוע:אמצע שנות השישים.המקום ירושלים.
דיווד נער צעיר בן 12 היה אז,בהגיעו לבית האבות.משימה התנדבותית ניתנה בבית הספר.:אמץ קשיש",פעמים בשבוע.
מקבוצת הילדים הקטנה שהתחילת במלאכת התנדבות,זה שנדבק בה, והמשיך בביקוריו ובילוייו עם הקשיש שאימץ היה דיוד.הנער נשאר שעות רבות בחדרו של הדייר הזקן,איתו התידד ולסיפוריו הקשיב,למרות רוחם של הוריו.
ובמי ממדובר תרצו לדע . מדובר במר היינריך רוזנטל בן ה75 .
ומה הסתבר,הזקן נקלע למצוקה,חברו של מר רוזנטל ,מלפני 50 שנה בשם רודי שוורץ שהיה בצעירותו "אלוף האוניברסיטה בקליעה למטרה באקדח "...מזמין אותו לדו קרב."חוקים של כבוד "
על מה ולמה,איני יכולה לספר,זה נושא ההתרחשות והעלילה.
מה שכן אני יכולה לומר,שמדובר באותם שני קשישים שהיו בצעירותם חברים, חניכי האוניברסיטה של היידלברג. וברומן עוצמתי ודרמטי ששניהם היו מעורבים בו .מושא האהבה מהתקופה המדוברת,אישה יפיפיה שאינה יציבה במיוחד,אבל ניחנה בכשרון ציורי,ציירת מוכשרת,אדית שטראוס שמה.
אני יכולה לספר על ציורים שהשאירה לשני החברים,לאחד רישום פחם שהחלק החשוב בתמונה והמרשים היו העיניים,ולאחר תמונת פה,וכן על גנבה ואשמה,עקשנות ללוא פשרה.
מוזכרת ומככבת גם מזודה אפורה סגורה ומהודקת בשתי חגורות,מיסתורית למדי,אקדחים שהיו ברשות הזקנים ,ונכדה אחת,נכדתה של אותה אידית שטראוס הדומה לה שתי טיפות מים, שהיה לה חלק לא מבוטל במהומה שקמה .
כיצד כול הנתונים האלו נקשרים לסיפור העלילה המבעבע ,מה היה סופו. היה דו קרב או לא .אשאיר לכם לגלות .
"שוורץ הזמין אותו לדו קרב ...."כול החברים יצחקו לי אם ישמעו שהתחמקתי מן הקרב ",אמר ...הם יבוזו לי .
ממליצה להנות מסיפור של דיוד .."הייתי בן שתים עשרה ,כשקרו הדברים ההם . היום אני בן עשרים ושמונה ועדין זוכר את דפיקות הלב שלי".... עמוד 8.
לא בהחלט לא נפתח את הבוקר בדו-קרב.אבל כן אספר
על ספר ששמחתי לראות ולקרוא בו שנית ממרחק של שנים ...
את הספר "דו -קרב",כתב:דויד גרוסמן הסופר המוכר.
איורים:מישל קישקה.
בהוצאת הקיבוץ המאוחד/2015,מהדורה חדשה ו"בנוסח עדכני" .
זמן האירוע:אמצע שנות השישים.המקום ירושלים.
דיווד נער צעיר בן 12 היה אז,בהגיעו לבית האבות.משימה התנדבותית ניתנה בבית הספר.:אמץ קשיש",פעמים בשבוע.
מקבוצת הילדים הקטנה שהתחילת במלאכת התנדבות,זה שנדבק בה, והמשיך בביקוריו ובילוייו עם הקשיש שאימץ היה דיוד.הנער נשאר שעות רבות בחדרו של הדייר הזקן,איתו התידד ולסיפוריו הקשיב,למרות רוחם של הוריו.
ובמי ממדובר תרצו לדע . מדובר במר היינריך רוזנטל בן ה75 .
ומה הסתבר,הזקן נקלע למצוקה,חברו של מר רוזנטל ,מלפני 50 שנה בשם רודי שוורץ שהיה בצעירותו "אלוף האוניברסיטה בקליעה למטרה באקדח "...מזמין אותו לדו קרב."חוקים של כבוד "
על מה ולמה,איני יכולה לספר,זה נושא ההתרחשות והעלילה.
מה שכן אני יכולה לומר,שמדובר באותם שני קשישים שהיו בצעירותם חברים, חניכי האוניברסיטה של היידלברג. וברומן עוצמתי ודרמטי ששניהם היו מעורבים בו .מושא האהבה מהתקופה המדוברת,אישה יפיפיה שאינה יציבה במיוחד,אבל ניחנה בכשרון ציורי,ציירת מוכשרת,אדית שטראוס שמה.
אני יכולה לספר על ציורים שהשאירה לשני החברים,לאחד רישום פחם שהחלק החשוב בתמונה והמרשים היו העיניים,ולאחר תמונת פה,וכן על גנבה ואשמה,עקשנות ללוא פשרה.
מוזכרת ומככבת גם מזודה אפורה סגורה ומהודקת בשתי חגורות,מיסתורית למדי,אקדחים שהיו ברשות הזקנים ,ונכדה אחת,נכדתה של אותה אידית שטראוס הדומה לה שתי טיפות מים, שהיה לה חלק לא מבוטל במהומה שקמה .
כיצד כול הנתונים האלו נקשרים לסיפור העלילה המבעבע ,מה היה סופו. היה דו קרב או לא .אשאיר לכם לגלות .
"שוורץ הזמין אותו לדו קרב ...."כול החברים יצחקו לי אם ישמעו שהתחמקתי מן הקרב ",אמר ...הם יבוזו לי .
ממליצה להנות מסיפור של דיוד .."הייתי בן שתים עשרה ,כשקרו הדברים ההם . היום אני בן עשרים ושמונה ועדין זוכר את דפיקות הלב שלי".... עמוד 8.
