זללנו סופגניות עם ריבה ושוקולד. אני אישית מעדיפה סופגניה

[חרצית10]

זללנו סופגניות עם ריבה ושוקולד. אני אישית מעדיפה סופגניה

מסורתית עם ריבה.
שירים וספורים על ריבה.

 

[חרצית10]

מתוך אלרגיה/ יהונתן גפן.

''אחר כך היה שקט בבית, וכדי להרגיש קצת כאילו ורד עוד כאן,
קרן לקחה כפית וצנצנת ריבה של סבתא מלכה, והתישבה מול המראה.''

 

[חרצית10]

מתוך מר בולבול/רוג'ר הרגריבס.

''הוא מרח חמאה על השולחן וריבה על הצלחת,
אחר כך מזג חלב על הלחם, מתחת.''

 

[חרצית10]

זכרונות הקשורים בריבה.

במחנה עבודה בקבוץ בקיץ, יצאנו בחמש בבוקר לקטיף תפוחים. לפני זה שתינו כוס חלב ואכלנו לחם בריבה. היה מאד טעים.
בצבא, ערבבנו ריבה בלבן וקבלנו מעין יוגורט טעים.

 

[יעלקר]

ולא נשכח את הדייסה עם הריבה ''האדומה''......כמובן בצבא

 

[יעלקר]

החייט האמיץ או שבעה במכה אחת /האחים גרים

החייט מכין לעצמו פרוסה מרוחה בריבה ותחילה הוא רוצה לסיים את העבודה.
&nbsp
הזבובים בינתיים ''חוגגים''. במכה אחת הוא הורג שבעה מהם.

 

[יעלקר]

מעשה בסופגניה שלא אהבה ריבה

כתבה: לאה נאור (מתוך: חג לי- שירים וסיפורים)
&nbsp
סופגניה אחת לא אהבה ריבה. כשלשו אותה בבצק היא לא ידעה מה מחכה לה.
קמח – היא עוד יכלה לסבול.
הביצים – היו דווקא די טריות וטעימות.
את השמרים היא זללה ותפחה ושמנה והתעגלה.
היו לה קצת בעיות כשהכניסו אותה לשמן הרותח, היא התרגזה ורטנה, התרוצצה בסיר ונחבטה בדפנותיו, ולא מצאה לה מקום.
אבל הצרות האמיתיות שלה התחילו אחרי שהוציאו אותה מן הסיר – חומה וחמה ועגולה. שמו אותה במגש גדול והיא ראתה איך מזריקים ריבה במזרק של פלסטיק לכל חברותי, ועוד מעט יגיעו גם אליה.
הסופגניה נבהלה, התגלגלה במהירות עד קצה המגש, וטרח – גלשה על השולחן. אבל יד זריזה תפשה אותה וניסתה להזריק לה את מנת הריבה. הסופגניה זזה בעצבנות והריבה נשפכה איכשהו על פניה ועל גבה. היד הזריזה ניסתה להזריק למסכנה מנה נוספת של ריבה אבל הסופגניה הצליחה להתחמק והסתדרה במגש בין סופגניות אחרות, וככה היא נשארה.
אז אם תראו בין כל הסופגניות סופגניה אחת, עצבנית, המנסה להעמיד פנים תמימות ושלוות, אבל כל הריבה מציצה לה החוצה, תדעו מיד שזאת היא הסופגניה שלא אהבה ריבה.
&nbsp

 

[יעלקר]

הזריקה המתוקה - סיפור לילדים/אסתי רמתי

&nbsp
&nbsp
זה ממש לא היה כיף להיות חולה בחנוכה. הללי שכבה במיטה יום, ועוד יום, וביום השלישי, כשהלכו לרופאה, היא ביקשה שיערכו להללי בדיקת דם. אז אמא קפצה עם הללי למאפייה הסמוכה, קנתה סופגניה מלאה בריבה, בדיוק כמו שהללי אוהבת, ואמרה לה: "בואי, מתוקה. נעשה את הבדיקה צ'יק צ'ק, ואחר כך תוכלי לקבל את הסופגניה".
&nbsp
"לא רוצה בדיקת דם!" בכתה הללי הקטנה, "לא רוצה!"
&nbsp
"אין מה לעשות", אמרה אמא, "חייבים. זאת רק דקירה קטנה..."
&nbsp
האחות במעבדה ישבה מול הללי הסרבנית, ולא התרגשה במיוחד. כבר יצא לה לראות לא מעט ילדים כאלה. היא הביטה באמא, וראתה בידה את הסופגניה.
&nbsp
&nbsp
"איזה יופי! אמא קנתה לך סופגניה שתאכלי אחרי הבדיקה?" היא שאלה את הללי. הללי הנהנה.
&nbsp
"אני מכירה סיפור נחמד על סופגניה... על סופגניה שפחדה מזריקות!" אמרה האחות, "רוצה לשמוע?" הללי התפלאה. סופגניה שפחדה מזריקות? היא שכחה לרגע איפה היא נמצאת והנהנה שוב. היא מאוד אהבה סיפורים. "אז רק שימי את היד כאן..." ביקשה האחות כבדרך אגב, "ואני אספר לך".
&nbsp
"דוקטור אפרים היה רופא ילדים. כל היום הוא טיפל בילדים חולים: בדק להם את הגרון ואת הבטן, הציץ באוזניים והקשיב לריאות. אך כשהעבודה במרפאה היתה מסתיימת, הוא היה חוזר הביתה ועוסק במשהו אחר לגמרי. הוא היה פושט את חלוק הרופאים, לובש סינר לבן וכובע טבחים - ומתחיל לאפות. דוקטור אפרים אהב מאוד לאפות! הוא היה מכין עוגות קצפת ועוגיות חלבה, פאי דובדבנים ופחזניות שוקולד.
&nbsp
&nbsp
"לפני חנוכה, ד"ר אפרים החליט להכין סופגניות. הללי, אני קושרת לך כאן את הרצועה על הזרוע, טוב? יופי. תפתחי ותסגרי את היד... בכל אופן, הוא הכין קערה ענקית עם בצק שמרים, ואחרי שהבצק תפח, הוא יצר כדורים שמנמנים והניח אותם על מגש. אחר כך הוא הרתיח סיר של שמן, והכניס את הסופגניות אחת אחת פנימה. שם הן טוגנו עד שהיו זהובות ויפות, וד"ר אפרים שלף אותן החוצה בעזרת תרווד.
&nbsp
"'עכשיו, סופגניות יפות שלי, הגיע שלב הריבה!' אמר הרופא, והרים בידו מזרק גדול. כל הסופגניות ניגשו אחת אחת לקבל זריקת ריבה, אך סופגניה אחת נשארה על המגש, רועדת מפחד.
&nbsp
"'מה קרה, סופגניה חמודה?' שאל הרופא. 'אני פוחדת!' מלמלה הסופגניה. 'דוקטור אפרים, אני פוחדת מזריקות! אולי תשאיר אותי בלי ריבה, וזהו?'
&nbsp
"ד"ר אפרים התחיל לצחוק. 'גם כאן פוחדים מזריקות? חשבתי שזה רק הילדים במרפאה! סופגניה שלי, אין לך מה לפחד. זאת רק דקירונת קטנטנה! זה ממש לא כואב!'
&nbsp
"הסופגניות מהמגש החליטו לעודד את הסופגניה הפחדנית: 'סופגי, את יכולה! סופגי, את גיבורה!' הם קראו ביחד שוב ושוב, ולבסוף, סופגי החליטה שאולי הן צודקות. היא נשמה נשימה עמוקה ואמרה לדוקטור אפרים: 'בסדר, דוקטור. אני מוכנה!' "אז הרופא הזריק לסופגניה את הריבה, הנה, ככה... כמו שאני עושה לך... דקירה קטנה וגמרנו... זה ממש לא כאב, נכון? הרופא אמר לסופגניה שהוא ממש גאה בה, איך שהיא התגברה. והנה, גם אנחנו כבר סיימנו!"
&nbsp
האחות הדביקה להללי קצת צמר גפן ליד ופנתה לאמא. "יש לך ילדה גיבורה מאוד, אמא. כל הכבוד לה! אני חושבת שבהחלט מגיעה לה הסופגניה שקנית לה... והנה גם מדבקה".
&nbsp
אמא חייכה להללי והושיטה לה את הסופגניה. "כל הכבוד גם לך", אמרה הללי לסוגפניה שלה, וצחקה, "הנה, שתינו גיבורות. ממש לכבוד חנוכה!"
&nbsp
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/12611

 

[חולית 10]

כריבה

כריבה ,כך רעיונותיך חרצית 10: מעוררות,מגוונות,ומתוקות .
הידד! הידד!.

מעריכה .

 

[חולית 10]

אפציקונת

נעמי בן גור .
[URL]http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=36898[/URL]
בדוכן הריבות אפשר היה למצוא מגוון רחב של ריבות, בטעמים שונים
בצבעים וריחות .
באחד הימים החליטו העכברים לטייל בשוק ולהנות משלל דוכניו .
סינזי האלרגית והמתעטשת,נילוותה הפעם אליהם.
העכברים בילו ונהנו,מדוכן לדוכן קפצו,עד להופעתו של החתול המהלך אימים, העכברים התחבאו מתחת לשולחן שתקו ורעדו.
או אז התעטשה סינדי ,להתאפק לא יכלה, ולהלן התוצאות :
החתול נבהל,הדוכן קרס ,צנצנות הריבה התגלגלו והתנפצו .והריבה התפשטה לכול עבר.
לאחר נשימות הרגעה וצלצולי השמחה ,בריצה העכברים לריבה הגיעו וזללו וזללו
"ניצלנו "!צהלו העכברונים וליקקו את הריצפה" .
האיורים של גילי לי אלון ,משלימים בצבעוניות הריבה האדומה ,את החוויה .
ספר חמוד מותאם בחיוך ,כך אני מציעה ,לכול בעלי האלרגיות .

 

[חולית 10]

איור

צנצנת ריבת משמשים מאוירת,
צנצנת גדולה בצבע כתום ,מכוסה בניר סגול מנוקד בנקודות לבנות,הניר מהודק למכסה בסרט ירוק נלווה .ופתק מודבק על הצנצנת "ריבת משמשים".
את איור ריבת המשמשים העושה חשק לטעום ממנה-
פוגשים כחלק מאיור כללי,לשיר :"לסבתא שלי מקרר":כתבה שלומית הראבן
השיר והאיור נמצאים בספר "שירים שאהבנו ונאהב".
שולחת כמתנה ,ברשותה של גיל לי אלון קוריאל ,לאוהבי ריבת האפרסקים .
בתאבון .

 

[חולית 10]

ומי עוד אוהבת ריבה ?

גברת דובדבן .
[URL]http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=51000#.Vm-hqkorK1s[/URL]
בבוקר עובד כבר המצנם ...
"פונג!"
"...שתי פרוסות לחם קלוי זהוב קפצו למעלה .
אחת לגברת דובדבן, ואחת לאדון דובדבן.
גברת דובדבן מרחה ריבת תות שדה על הצנים שלה,ואדון דובדבן מרח על שלו דבש פריחת התלתן .
........

 

[חולית 10]

כפית ריבה

יש שמסתפקים בכפית ריבה .
ומיהו ?
הגמד המתוק .
"הגמד המתוק" של שלומית כהן אסיף .מתוך הספר "מאחורי וילון האפרסקים "
"ברווח בין השינים
יושב גמד .
זולל בלי הרף
ממתקים בלבד.

אם במקרה מגישים
פשטידת כרוב,
לגמד השמח
פרצוף עצוב .

אז תנו לו ממתק
תנו כפית ריבה,
והגוף של ילחש:
"תודה רבה,רבה !"

כפית ריבה .....

 

[חרצית10]

מתוך מסע הגבינות מליוורפול ללונדון/ג'רום ק' ג'רום.

''החלטנו גם לקחת ביצים,כי קל להכין אותן, הריס אמר. וגם בשר קר, תה, לחם, חמאה וריבה.''

 

[טובה53]

טום סוייר

“זהו! הייתי צריכה לחשוב על הארון הזה. מה עשית שם?”
“שום דבר.”
“שום דבר! תסתכל על הידיים שלך. ותסתכל על הפה שלך. מה זה הלכלוך הזה?”
“אני לא יודע, דודה.”
“אבל אני יודעת. ריבה - זה מה שזה. אלף פעמים אמרתי לך שאם לא תעזוב במנוחה את הריבה הזאת, אני אפשוט לך את העור. תן לי את המקל הזה.”

מתוך אתר www.e-vrit.co.il .
דודה פולי וטום.
מאת מרק טוויין כמובן.

 

[אשלינג2]

הדובון פדינגטון

הגיע כנוסע סמוי מפרו המסתורית עם צנצנת ריבה ושלט נא לדאוג לדב הזה
כך כתבה הדודה לוסי

 

[שחרזדה האחת]

חרצית אכלתי אחת מקוניטוריה

ועשתה לי צרבת...

 

[חרצית10]

מתוך ילדים אופים עוגה/ דליה קורח שגב.

''עדי הוסיפה סוכר
וריבה מתוקה.
הבצק הפך לעיסה דביקה.''