כתבה וספר

[חולית 10]

כתבה וספר

כתבה מתאריך 10/11/2015
של שירות "ידיעות אחרונות "בריטנה
"קראו למשטרה בגלל בדידות "
זוג מבוגרים חש עצמם בבדידות מוחלטת .
את התחושה רצו לשנות וכמהו לדבר עם מישהו
מה עשו
"בעלי במצוקה "הודיעה האשה גברת תומסון ליומנאי שהיה בתחנת המשטרה
והשוטרים שחששו שהבעל נפגע מסיבה כולשהיא מיהרו למקום להגיש עזרה .
לאחר שהתבררה פשר "ההזמנה",ישבו השוטרים עם זוג המבוגרים בני התשעים פלוס ,שתו עמם תה והאזנו לסיפורי הבעל פרד מתקופת המלחמה שהאדמומית בלחייו שבה אליו
הזקנים חזרו לעצמם ,והשוטרים נהנו מערב יחודי .."והתגלגלנו מצחוק מהסיפורים שלו "סיפרו השוטרים .

בדידות - "הבדידות היא מקום נאה לבקר בו אבל מקום איום להשאר בו "{ג'וש ביילינגס }

 

[חולית 10]

והספר

ושם הספר עליו חשבתי הוא
"אורח בא לדוב "של בוני בקר .

איורים :קידי מקדונלד דנטון .בהוצאת איגואנה כנרת זמורה ביתן דביר .
הדוב מסיבותיו שלו ואפשר רק לשער, הכין שלט על הדלת "אין כניסה לאורחים" .
הוא חי בבדידותו .
וכך הסיפור מתחיל "אף אחד לא בא אף פעם לבית של דוב .
זה תמיד היה כך,ודוב היה
בטוח לגמרי שהוא לא אוהב אורחים.
הוא אפילו תלה שלט .
"אין כניסה לאורחים "
רק לאחר שעכבר קטן ,עקשן ,וחצוף לא הפסיק להציק לדוב ולמרות השלט , צץ ונכנס אליו הביתה ובכול פעם הפתיע אותו מחדש .
מרגע שהדוב פסק לצרוח,לצעוק,להתרגז,מנוכחות העכבר וקיבל את בקשת ההעכבר להשאר בביתו
הבין הדוב "טובים השנים מן האחד "
"אתה רוצה סוכר אחד או שנים ?"שאל דוב בנימוס
"אני מעדיף שנים "אמר העכבר .ודוב הסכים אתו."
סיום הספר

 

[חולית 10]

כריכת הספר

http://www.kinbooks.co.il/page_10278

 

[חולית 10]

בדידות

בדידות
בשירים ,סיפורים וספרים .
מכירים ? מבקשת שתעלו .
"בדידות היא הדבר הראשון עליו ניתן לומר "וירא אלוהים והנה לא טוב "
{אנה שנון מונרו }

 

[הזרה 111]

"מאה שנים של בדידות" של גרסיה מארקס.

"מאה שנים של בדידות (בספרדית: Cien años de soledad) הוא ספרו הבולט של גבריאל גארסיה מארקס שהקנה לו תהילה בינלאומית, ואף זכייה בפרס נובל לספרות. הספר יצא לאור בשנת 1967 ותורגם לעברית בידי ישעיהו אוסטרי-דן.
זהו סיפורה של שושלת בואנדיה, המתפרשת על פני כמאה שנה, ומרכזה בעיירה הדמיונית מקונדו.
הרומן שייך לזרם הריאליזם המאגי והוא אחד מהספרים מחוללי סוגה זו. העלילה מצעידה את בני המשפחה בתוך רצף של אירועים ומהפכות, שחלקם מעשה ידי אדם וחלקם מעולם הדמיון. חוקי העולם וחוקי הטבע מכופפים לעתים בספר, מתרחשים לעתים דברים על טבעיים, ובתוך כל זה פועלים יצרים עזים, המתוארים ביד האמן של גארסיה מארקס. קורות המשפחה הבדיונית הזאת נראים כה אמיתיים ומציאותיים לעתים, עד שהם נראים כגוללים את גורל האנושות כולה. דרמות וטרגדיות סובבות סביב המשפחה, הנראית כאילו היא חיה במעגל בדידות החוזר על עצמו ללא הרף. המוטיב המרכזי בעלילה, הבדידות, חוזר על עצמו במשך כל הסיפור, ורק מתגבר בעזרת מלחמות, מרידות, אהבה, שנאה, בגידה, שמתחילים ומסתיימים במרכז המשפחה."
&nbsp
קישור: http://www.nrg.co.il/online/15/ART/798/254.html
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[הזרה 111]

רובינזון קרוזו - דניאל דפו

פורסם לראשונה בשנת 1719.
בתחילה, הספר תורגם לעברית בעיקר עבור ילדים ונוער. בין השאר יצא הספר בהוצאת כתר בסדרת ראשית קריאה, ובמהדורה מצוירת שנכתבה על ידי יורם מארק רייך, ואווירה על ידי שרון אורן, בהוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
תרגומים מלאים כוללים את:
אברהם בירמן, ספרית דן חסכן, עם עובד 1965
צבי ארד, מחברות לספרות 1988
סיגל אדלר, הוצאת כרמל, 2006
&nbsp
"הסיפור הוא יומן דמיוני של ימאי בריטי בשם רובינזון קרוזו, שספינתו נטרפה והוא נקלע לאי בודד, שם שרד עם ידיד שפגש באי במשך שנים, עד להצלתו.
את ההשראה לרומן קיבל דפו מסיפור אמיתי שפורסם באותה תקופה על ידי ווד רוג'רס – רב חובל בריטי, ותיאר את קורותיו של ימאי בשם אלכסנדר סלקירק. סלקירק עזב את הספינה שבה הפליג, נותר לבדו על אי בודד, כ-640 ק"מ מצ'ילה, ושרד שם במשך חמש שנים, עד 1709. אי זה, הנמצא כיום בשטחה הגאופוליטי של מדינת צ'ילה, נקרא היום בשם "אי רובינזון קרוזו".
במקור, שמו המלא של הספר היה: "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח: שחי 28 שנים לבדו על אי בודד לחופי יבשת אמריקה, סמוך לשפך הנהר הגדול אורינוקו; לאחר שאונייה טרופה, שכל אנשיה מלבדו נספו, פלטה אותו אל החוף. בצירוף תיאור כיצד חילצו אותו לבסוף שודדי ים. נכתב במו ידיו".
"רובינזון קרוזו" הוא אחד הרומנים שהתוו את יסודות ז'אנר הריאליזם בספרות. בניגוד לסגנונות הספרות עד לאותה תקופה, הדמויות בספרו של דפו הם בני אדם רגילים, לא בני מעמדות גבוהים ולא בעלי כוחות על-טבעיים. גם האירועים המתוארים בפירוט הם מציאותיים, כאלה שיכולים להתרחש בחייהם של הקוראים. בספר העתיק דפו את האי ממקומו המרוחק מהיבשת אל מיקום הקרוב לחופי ברזיל, וכך התאפשר לדפו להוסיף הגעת אנשים בסירות מהיבשת אל האי וזו ההצדקה להצטרפותו של "ששת" אל רובינזון קרוזו בסיפור. שינוי מהותי נוסף הוא משך הזמן בו שהה הגיבור באי, סלקירק שהה באי קצת פחות מ-5 שנים ואילו רובינזון קרוזו שהה באי 28 שנים.
הספר מהווה גם מודל וציון דרך לעוז רוחו של האדם, שאינו נכנע לאיתני הטבע ולגורל, ושורד בזכות תושייתו ואומץ ליבו. מידות אלו, עם תאורי הנפש האנושית שבספר, הפכו את הספר לפופולרי ביותר. מחנכים רבים ראו ברובינזון קרוזו כלי חינוכי, והמליצו רבות על קריאתו. הפילוסוף הצרפתי-שווייצרי ז'אן-ז'אק רוסו כותב בספרו "אמיל, או על החינוך": "מאז נעשו לנו הספרים הכרח, אין לדעתי, כמסכת המצוינה הזו לחינוך טבעי. זה יהיה הספר הראשון, אשר יוטל על אמיל שלי לקרוא; כל אוצר ספריו יחזיק זמן רב את הספר הזה בלבד, אף גם יתפוש מקום חשוב עוד באחרית חינוכו. הוא יהיה המקור, וכל שיחותינו על מדע הטבע ישמשו לו רק פירוש והסבר. הוא יהיה לנו למורה דרך בחתרנו לבגרות המחשבה; וכל עוד טעמנו לא נשחת, קרוא נקרא בו בעונג." (ויקיפדיה)
&nbsp
אי של בדידות / יעל (פרוינד) אברהם: http://musaf-shabbat.com/2012/04/27/אי-של-בדידות-יעל-פרוינד-אברהם/

 

[הזרה 111]

בדד - גליקריה

https://www.youtube.com/watch?v=X7J5V79jiJk

 

[הזרה 111]

האריה הבודד - ג'ון אסטרופ

http://www.sefer-li.net/arieh1.pdf

 

[הזרה 111]

הבוטן הקטן הבודד כתב ניל רוטון:

קישור: http://www.sefer-li.net/peanut.pdf