שנת הלמודים מתחילה בעוד מספר ימים.
- פותח הנושא חרצית10
- פורסם בתאריך
מחבוא סודי בחצר בית -הספר נאוה מקמל-עתיר
´דני ספרים´ , 2003}
איורים- מירה פרידמן
 
המעבר לכיתה אלף וההסתגלות לבית הספר כרוכים לפעמים בקשיים. סתיו בת החמש וחצי היטיבה לנסח זאת: "אני מתגנגעת", אמרה לאמא, והתכוונה לומר: "מתגעגעת לגן ולכל מה שהיה בו". את הגעגועים האלה מביאה איתה סתיו לבית הספר, אבל שם היא פוגשת במורה שולמית, וזו מספרת לה על פטנט מיוחד שעוזר לילדים להתרגל לבית הספר. כשנפגוש בסתיו כמה חודשים מאוחר יותר, נגלה שהפטנט הזה עבד! על נפלאות המחבוא הסודי, על מורה מיוחדת במינה ועל ילדה שמתרגלת תוכלו לקרוא בספר שלפניכם
 
´דני ספרים´ , 2003}
איורים- מירה פרידמן
 
המעבר לכיתה אלף וההסתגלות לבית הספר כרוכים לפעמים בקשיים. סתיו בת החמש וחצי היטיבה לנסח זאת: "אני מתגנגעת", אמרה לאמא, והתכוונה לומר: "מתגעגעת לגן ולכל מה שהיה בו". את הגעגועים האלה מביאה איתה סתיו לבית הספר, אבל שם היא פוגשת במורה שולמית, וזו מספרת לה על פטנט מיוחד שעוזר לילדים להתרגל לבית הספר. כשנפגוש בסתיו כמה חודשים מאוחר יותר, נגלה שהפטנט הזה עבד! על נפלאות המחבוא הסודי, על מורה מיוחדת במינה ועל ילדה שמתרגלת תוכלו לקרוא בספר שלפניכם
 
ומי שעדיין לא ראה חובה כוכבים על פני האדמה
 
https://www.youtube.com/watch?v=DCIqpKNek1U
וזה רק אחד מסדרת סרטים מעולים על יחסי מורים תלמידים (נכון זה לא פורום סרטים ... מקסים)
באותו עניין הסרט החדש ''משפחת בלייה'' נפלא.
 
https://www.youtube.com/watch?v=DCIqpKNek1U
וזה רק אחד מסדרת סרטים מעולים על יחסי מורים תלמידים (נכון זה לא פורום סרטים ... מקסים)
באותו עניין הסרט החדש ''משפחת בלייה'' נפלא.
הנסיכה פוזי ותהלוכת כיתה א סטפני גרין
איזה ספר מקסים מזכיר לי את הספרים האהובים של ילדותי
יש בו פשטות ותמימות ושום דבר קיצוני שנועד לשמור על הקשב של הקורא הצעיר
פוזי מתרגשת לקראת כיתה א במקרה היא פוגשת את המורה העתידית בחנות הגלידות
היא מבקשת ממנה לבוא ביום הראשון בחצאית הבלרינה שלה
איזה ספר מקסים מזכיר לי את הספרים האהובים של ילדותי
יש בו פשטות ותמימות ושום דבר קיצוני שנועד לשמור על הקשב של הקורא הצעיר
פוזי מתרגשת לקראת כיתה א במקרה היא פוגשת את המורה העתידית בחנות הגלידות
היא מבקשת ממנה לבוא ביום הראשון בחצאית הבלרינה שלה
לחרצית
על הנושא המצוין שהעלית
ישר כוח!
בשני ספרים ,"רותי מגלה את האמת" של לורה רנקין
ו"ריטה המרמיטה" של חדוה טמיר , מגלות נשות החינוך , אורך רוח .
בספר הראשון רותי השועלה,מצאה מצלמה בחצר בית הספר ,להחזיר לאדם הדובון את המצלמה סירבה .וטענה 'המצלמה שלי' .רק לאחר שגילתה את האמת להוריה
הוקל לה .עליה היה לעשות דבר אחרון להודות בפני המורה .
"המורה דינה לא שלחה אותה לשבת בפינת השקט .
היא אפילו לא נראתה כועסת .
היא פשוט חיבקה את רותי ונישקה אותה על ראשה.
"תודה שאמרת את האמת ",אמרה המורה דינה ."זה דורש הרבה אומץ "
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=956880
על הנושא המצוין שהעלית
ישר כוח!
בשני ספרים ,"רותי מגלה את האמת" של לורה רנקין
ו"ריטה המרמיטה" של חדוה טמיר , מגלות נשות החינוך , אורך רוח .
בספר הראשון רותי השועלה,מצאה מצלמה בחצר בית הספר ,להחזיר לאדם הדובון את המצלמה סירבה .וטענה 'המצלמה שלי' .רק לאחר שגילתה את האמת להוריה
הוקל לה .עליה היה לעשות דבר אחרון להודות בפני המורה .
"המורה דינה לא שלחה אותה לשבת בפינת השקט .
היא אפילו לא נראתה כועסת .
היא פשוט חיבקה את רותי ונישקה אותה על ראשה.
"תודה שאמרת את האמת ",אמרה המורה דינה ."זה דורש הרבה אומץ "
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=956880
ריטה המרמיטה
המרמיטות מאחרות לקום כך גם ריטה .הגן החל את יומו ,והילדים לפעילות התישבו ..מדי יום ריטה מאחרת ,הגננת מעירה ודבר לא משתנה .
אומרת הגננת :"שבי לך עם כולם ,
רק תדאגי מחר לקום יותר מוקדם ".
ביום חמישי ריטה הרגישה בושה ,התבישה באיחוריה ,עזרה היא מבקשת. הגננת והגורים נרתמים לבקשתה .
"יפה הגירפה {הגננת } פונה אל הגורים
"נעזור לריטה ?מה אתם אומרים ?"
לגבי יום שיישי לא היה צורך ...ריטה הגיעה באותו יום בזמן לגן .
רק ימים יגידו אם כך ,תנהג ריטה גם במשך ימי הגן....
על הספר דעה נוספת
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/978/137.html
חדוה טמיר עם המרימטה ריטה .
המרמיטות מאחרות לקום כך גם ריטה .הגן החל את יומו ,והילדים לפעילות התישבו ..מדי יום ריטה מאחרת ,הגננת מעירה ודבר לא משתנה .
אומרת הגננת :"שבי לך עם כולם ,
רק תדאגי מחר לקום יותר מוקדם ".
ביום חמישי ריטה הרגישה בושה ,התבישה באיחוריה ,עזרה היא מבקשת. הגננת והגורים נרתמים לבקשתה .
"יפה הגירפה {הגננת } פונה אל הגורים
"נעזור לריטה ?מה אתם אומרים ?"
לגבי יום שיישי לא היה צורך ...ריטה הגיעה באותו יום בזמן לגן .
רק ימים יגידו אם כך ,תנהג ריטה גם במשך ימי הגן....
על הספר דעה נוספת
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/978/137.html
חדוה טמיר עם המרימטה ריטה .
המורה הדגול שמילקיהו / פוצ'ו
"תעלומת המכתב האהבה שנלשח אל המורה שמילקיהו השערוריה החלה כאשר המורה הדגול שמילקיהו נחפז אל הצרכניה בשליחות ציפורה אשתו, בעוד היא מתנדבת לשבת ולתקן את חיבורי הכיתה. מי יכול היה לנחש כי בין חיבורים תמימים אלו היא תמצא פתאום מכתב אהבה לוהט שיקפיץ אותה ממקומה?הבלשלומיאלי המצוין, עודד, המכונה דשדש, לוקח את העניינינם לידיים ומצליח תוך זמן קצר לסבך את הלעלילה כליל, לאושרם הרב של התלמידים."
מתוך
"תעלומת מכתב האהבה שנשלח אל
המורה הדגול שמילקיהו"-פוצ'ו
"הפתק שנמסר מיד ליד בכתה ט' שניה של ביה"ס החקלאי חושחש, לא נעלם מארובותיו החדות של המורה שמילקיהו. הוא חיכה עד שהנייר יגיע אל עדנה, יפהפיית הכיתה ואז פקד: "הפתק אלי!".
עדנה מסרה את הפתקה לעדה הרחבה, המכונה עדה-בריבוע, זו העבירה אל ענת, התלמידה הטובה של הכיתה, אשר קמה ומסרה אותה בלי להציץ אל המורה.
-השיעור עוד לא התחיל- נזף המורה הדגול המוכר בכינויו 'שמיליק' ואתם כבר מעבירים פתקים!
אחר הוריד ראשו לעבר פיסת הנייר שנתלשה מדף מחברת חשבון, והחושך כיסה את עיניו. עתה היתה הנהרה בוקעת מפניהם של שלושים התלמידים מובנת לו לחלוטין. אגלי זיעה החלו צצים ונובטים על מצחו הרם, והוא שאל את עצמו ברוח נכאה: "למה אני מפוזר כזה, למה?"
בפתק הפרוש בין אצבעותיו הגדולות והשמנוניות, היו כתובות בסך הכל חמש מילים הרשומות באותיות מפוזרות ומשונות. ניכר היה שנכתבו מראש בצורה שתקשה לגלות את זהות הכותב המסתורי.
"הביטו על המכנסיים של שמיליק"
"זהו זה", בכה ליבו של המורה הדגול, "פעם שלישית בשנה אחת, ותמיד בכיתה ט' שניה, הכתה הפרועה ביותר שהיתה לי בכל חיי. אכן הצדק עם ציפורה אשתי, אנוכי מפוזר ללא תקנה, הנטייה להשאיר דברים פתוחים הינה הרעה בתכונותי. מה טעם לעבוד ימים ולילות, להשקיע את אוצר ידיעותי וחום ליבי בנערים תוססים אלה, כאשר רוכסן פתוח אחד, יכול לעורר אותם יותר מכל מלחמותיהם של בני המכבים... אכן, רק ביד ברזל אפשר להחדיר תורה ודרך ארץ בתלמידים אלה. מעתה לא אסתפק בנזיפות והטפת מוסר. תלמיד שיפריע לי יסולק. לא אכפת לי אם ישארו בכתה רק שלושה תלמידים, ובלבד שירצו ללמוד בכל מאודם...
"כל זה טוב ויפה- המשיך שמילקיהו להרהר באותם רגעים של זיעה קרה- אבל איך סוגרים עכשיו את החנות, הרי כל הכתה תתפרץ בצחוק אדיר?..."
"הכי מחוכם יהיה, אמר לו חושו הבריא- להמשיך בשיעור כאילו לא אירע דבר, ובהזדמנות ראשונה לטפל בנושא בתנועת יד מהירה ובלתי נראית".
ואכן המורה שמילקיהו ממשיך "כאילו כלום" בשיעור "תנ"ך, אם אינני טועה". ענת, התלמידה הטובה, הבת של המנהל, מזכירה לו שעליו לאסוף חיבורים על "הגבורה בישראל", והכיתה מנסה להסיח את דעתו מהשיעור- "מה עם המבחנים בלשון?". התלמידים טוענים שלא היה להם זמן ללמוד ו"מורחים" את כל השיעור על ויכוחים. כשנוח להם הם שוב מזכירים את החיבורים על הגבורה, וככה זה ממשיך:
עדנה חומת השיער הרימה אצבע רפויה:
-המורה, אני התחלתי לכתוב, אבל לא יצא לי. הגבורה בישראל זה נושא של בנים ולא של בנות.
-מה את מדברת!- ניעור שמיליק מעצבונו וכל חושיו כמורה וכמחנך בישראל נתחדדו ונדרכו- זה לא נושא של בנות? וכי לאיזו אומה אחרת בעולם קמו גיבורות עזות נפש כדבורה הנביאה, יעל, חנה סנש וכל שאר נערות הפלמ"ח שהיו מסתירות נשק ורימונים בחזותיהן?...
-אבל אנחנו הבנות- ניסתה עדנה להיכנס בדבריו ולהתגונן בעוז נפש של צאצאית מכבים – מתעניינות בנושאים אחרים, כמו מוזיקה, ספרות וציור...
שוב התחיל ויכוח בשיעור שמטרתו למרוח את הזמן, ושמיליק ראה בזה הזדמנות לסגור את הריצ'-רץ'.
ליתר בטחון הסתכל שוב לכל עבר, ומשראה שאין איש, שלח יד מהירה לכיוון מכנסיו וניסה לסגור בתנועה זריזה את הרוכסן. אך שוד ושבר! מה זה?..
הוריד ראשו והרשה תמוהה מלאה את קרבו. הרוכסן כלל לא היה פתוח.
אכן, אלה הדברים הממלאים את לבם, הרהר, תעלולים ותו לא."
כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers39/392112.jpg
"תעלומת המכתב האהבה שנלשח אל המורה שמילקיהו השערוריה החלה כאשר המורה הדגול שמילקיהו נחפז אל הצרכניה בשליחות ציפורה אשתו, בעוד היא מתנדבת לשבת ולתקן את חיבורי הכיתה. מי יכול היה לנחש כי בין חיבורים תמימים אלו היא תמצא פתאום מכתב אהבה לוהט שיקפיץ אותה ממקומה?הבלשלומיאלי המצוין, עודד, המכונה דשדש, לוקח את העניינינם לידיים ומצליח תוך זמן קצר לסבך את הלעלילה כליל, לאושרם הרב של התלמידים."
מתוך
"תעלומת מכתב האהבה שנשלח אל
המורה הדגול שמילקיהו"-פוצ'ו
"הפתק שנמסר מיד ליד בכתה ט' שניה של ביה"ס החקלאי חושחש, לא נעלם מארובותיו החדות של המורה שמילקיהו. הוא חיכה עד שהנייר יגיע אל עדנה, יפהפיית הכיתה ואז פקד: "הפתק אלי!".
עדנה מסרה את הפתקה לעדה הרחבה, המכונה עדה-בריבוע, זו העבירה אל ענת, התלמידה הטובה של הכיתה, אשר קמה ומסרה אותה בלי להציץ אל המורה.
-השיעור עוד לא התחיל- נזף המורה הדגול המוכר בכינויו 'שמיליק' ואתם כבר מעבירים פתקים!
אחר הוריד ראשו לעבר פיסת הנייר שנתלשה מדף מחברת חשבון, והחושך כיסה את עיניו. עתה היתה הנהרה בוקעת מפניהם של שלושים התלמידים מובנת לו לחלוטין. אגלי זיעה החלו צצים ונובטים על מצחו הרם, והוא שאל את עצמו ברוח נכאה: "למה אני מפוזר כזה, למה?"
בפתק הפרוש בין אצבעותיו הגדולות והשמנוניות, היו כתובות בסך הכל חמש מילים הרשומות באותיות מפוזרות ומשונות. ניכר היה שנכתבו מראש בצורה שתקשה לגלות את זהות הכותב המסתורי.
"הביטו על המכנסיים של שמיליק"
"זהו זה", בכה ליבו של המורה הדגול, "פעם שלישית בשנה אחת, ותמיד בכיתה ט' שניה, הכתה הפרועה ביותר שהיתה לי בכל חיי. אכן הצדק עם ציפורה אשתי, אנוכי מפוזר ללא תקנה, הנטייה להשאיר דברים פתוחים הינה הרעה בתכונותי. מה טעם לעבוד ימים ולילות, להשקיע את אוצר ידיעותי וחום ליבי בנערים תוססים אלה, כאשר רוכסן פתוח אחד, יכול לעורר אותם יותר מכל מלחמותיהם של בני המכבים... אכן, רק ביד ברזל אפשר להחדיר תורה ודרך ארץ בתלמידים אלה. מעתה לא אסתפק בנזיפות והטפת מוסר. תלמיד שיפריע לי יסולק. לא אכפת לי אם ישארו בכתה רק שלושה תלמידים, ובלבד שירצו ללמוד בכל מאודם...
"כל זה טוב ויפה- המשיך שמילקיהו להרהר באותם רגעים של זיעה קרה- אבל איך סוגרים עכשיו את החנות, הרי כל הכתה תתפרץ בצחוק אדיר?..."
"הכי מחוכם יהיה, אמר לו חושו הבריא- להמשיך בשיעור כאילו לא אירע דבר, ובהזדמנות ראשונה לטפל בנושא בתנועת יד מהירה ובלתי נראית".
ואכן המורה שמילקיהו ממשיך "כאילו כלום" בשיעור "תנ"ך, אם אינני טועה". ענת, התלמידה הטובה, הבת של המנהל, מזכירה לו שעליו לאסוף חיבורים על "הגבורה בישראל", והכיתה מנסה להסיח את דעתו מהשיעור- "מה עם המבחנים בלשון?". התלמידים טוענים שלא היה להם זמן ללמוד ו"מורחים" את כל השיעור על ויכוחים. כשנוח להם הם שוב מזכירים את החיבורים על הגבורה, וככה זה ממשיך:
עדנה חומת השיער הרימה אצבע רפויה:
-המורה, אני התחלתי לכתוב, אבל לא יצא לי. הגבורה בישראל זה נושא של בנים ולא של בנות.
-מה את מדברת!- ניעור שמיליק מעצבונו וכל חושיו כמורה וכמחנך בישראל נתחדדו ונדרכו- זה לא נושא של בנות? וכי לאיזו אומה אחרת בעולם קמו גיבורות עזות נפש כדבורה הנביאה, יעל, חנה סנש וכל שאר נערות הפלמ"ח שהיו מסתירות נשק ורימונים בחזותיהן?...
-אבל אנחנו הבנות- ניסתה עדנה להיכנס בדבריו ולהתגונן בעוז נפש של צאצאית מכבים – מתעניינות בנושאים אחרים, כמו מוזיקה, ספרות וציור...
שוב התחיל ויכוח בשיעור שמטרתו למרוח את הזמן, ושמיליק ראה בזה הזדמנות לסגור את הריצ'-רץ'.
ליתר בטחון הסתכל שוב לכל עבר, ומשראה שאין איש, שלח יד מהירה לכיוון מכנסיו וניסה לסגור בתנועה זריזה את הרוכסן. אך שוד ושבר! מה זה?..
הוריד ראשו והרשה תמוהה מלאה את קרבו. הרוכסן כלל לא היה פתוח.
אכן, אלה הדברים הממלאים את לבם, הרהר, תעלולים ותו לא."
כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers39/392112.jpg
כאן יצמח לך עץ ברוש?!/ברוך יוספסברג.
ספור על יחסים בין ילד למורה לאנגלית.תמיד קבל 2. גם הפריע למורה והיא הוציאה אותו מהשעורים. היא אמרה לו בהצביעה על כף ידה:''יצמח לך עץ ברוש, ביום שבו תצליח להוציא מפיך משפט בודד ויחיד בשפה האנגלית ללא שגיאה!'' היה על הכתה ללמוד שיר באנגלית. הוא למד וידע. היא החליטה שהעתיק. הוא הוכיח לה שלא העתיק. אך מסורת הציון 2 נמשכה. לשנתיים נסע עם משפחתו לארץ דוברת אנגלית. כשחזר לארץ נאלץ להבחן באנגלית ע''י אותה מורה. המבחן היה עבורו בדיחה. הוא ספר לה באנגלית רהוטה כי למד בחו''ל את השפה וכי עסק בגננות. היא בקשה שיבקר בביתה כי נטעה עץ ברוש בגינתה ומשום מה הוא לא נקלט כראוי והיא בקשה את עזרתו.
ספור על יחסים בין ילד למורה לאנגלית.תמיד קבל 2. גם הפריע למורה והיא הוציאה אותו מהשעורים. היא אמרה לו בהצביעה על כף ידה:''יצמח לך עץ ברוש, ביום שבו תצליח להוציא מפיך משפט בודד ויחיד בשפה האנגלית ללא שגיאה!'' היה על הכתה ללמוד שיר באנגלית. הוא למד וידע. היא החליטה שהעתיק. הוא הוכיח לה שלא העתיק. אך מסורת הציון 2 נמשכה. לשנתיים נסע עם משפחתו לארץ דוברת אנגלית. כשחזר לארץ נאלץ להבחן באנגלית ע''י אותה מורה. המבחן היה עבורו בדיחה. הוא ספר לה באנגלית רהוטה כי למד בחו''ל את השפה וכי עסק בגננות. היא בקשה שיבקר בביתה כי נטעה עץ ברוש בגינתה ומשום מה הוא לא נקלט כראוי והיא בקשה את עזרתו.
נעלי התיאטרון
להולי לא היה ילקוט ,הולי אחיה ואחותה למדו באקדמיה למחול .
הולי הקטנה והיתמוה לא יכלה לשאת זאת והרגישה מושפלת .
באחד הימים היא ראתה ילקוט בתא של בת הדודה מירנדה .למירנדה לא היה חפץ בו זה היה הילקוט הנוסף .
הולי בדמיונה ראתה את מירנדה מעבירה לה את הילקוט ומציינת בפניה שאת הילקוט היא מעבירה ונותנת לה, במקום שקית הניר שהיא נושאת .הדמיון עבד הולי לקחה ללוא רשות את הילקוט כך נכנסה לכיתה וזה מה שהסבירה .
את הילקוט נעלם חיפשו,לאחר זמן הסתבר שהיתה זו הולי . הולי 'גנבה'.לאחר שהמאדם מנהלת האקדמיה הזמינה אותה לחדרה ונתנה להולי לבכות , הושיבה אותה על ברכיה וניסתה להסביר לה את ההבדל בין מציאות לדמיון בין מה מותר ואסור.
"אני מבינה הולי שקשה מאוד להבדיל בין מה שקרה למה שאת חושבת שקרה , אפילו למבוגרים זה קשה ,וכמובן זה קשה בגילך". המאדם גילה אמפתיה
והוסיפה "חשוב מאוד שתדעי בבירור מה את ממציאה ומה לא"..
בסופו של יום החליטה המנהלת לקנות לשלושת האחים העניים ילקוטים .להולי היא תעביר את הילקוט רק בתחילת שליש קיץ .כך תלמד איפה נגמר הדמיון והיכן מתחילים הדברים האמיתיים .296
טעימה
להולי לא היה ילקוט ,הולי אחיה ואחותה למדו באקדמיה למחול .
הולי הקטנה והיתמוה לא יכלה לשאת זאת והרגישה מושפלת .
באחד הימים היא ראתה ילקוט בתא של בת הדודה מירנדה .למירנדה לא היה חפץ בו זה היה הילקוט הנוסף .
הולי בדמיונה ראתה את מירנדה מעבירה לה את הילקוט ומציינת בפניה שאת הילקוט היא מעבירה ונותנת לה, במקום שקית הניר שהיא נושאת .הדמיון עבד הולי לקחה ללוא רשות את הילקוט כך נכנסה לכיתה וזה מה שהסבירה .
את הילקוט נעלם חיפשו,לאחר זמן הסתבר שהיתה זו הולי . הולי 'גנבה'.לאחר שהמאדם מנהלת האקדמיה הזמינה אותה לחדרה ונתנה להולי לבכות , הושיבה אותה על ברכיה וניסתה להסביר לה את ההבדל בין מציאות לדמיון בין מה מותר ואסור.
"אני מבינה הולי שקשה מאוד להבדיל בין מה שקרה למה שאת חושבת שקרה , אפילו למבוגרים זה קשה ,וכמובן זה קשה בגילך". המאדם גילה אמפתיה
והוסיפה "חשוב מאוד שתדעי בבירור מה את ממציאה ומה לא"..
בסופו של יום החליטה המנהלת לקנות לשלושת האחים העניים ילקוטים .להולי היא תעביר את הילקוט רק בתחילת שליש קיץ .כך תלמד איפה נגמר הדמיון והיכן מתחילים הדברים האמיתיים .296
טעימה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.