...שבע!/איטאלו קאלווינו.
לאשה אחת היתה בת גדולה, שמנה ואכלנית. היא אכלה 6 קערות מרק וכשבקשה את ה-7
האם צעקה: שבע. עבר שם בחור וראה את האם מכה את הבת וצועקת שבע. הבחורה מצאה
חן בעיניו והוא שאל שבע פעמים מה? האם אמרה שהיא טוותה שבע פקעות של חוטי פשתן
ולא די לה. הוא אמר שינסה את הבת ואז יתחתן איתה. הוא היה רב חובל של אניה והוא עמד להפליג.
הוע נעל אותה בחדר מלא פקעות פשתן. הבחורה בילתה זמנה בזלילה ובמדידת בגדים יפים. יום
לפני שחזר החלה לבכות. מן החלון התעופף צרור סמרטוטים. זו היתה זקנה שטוותה הכל. היא בקשה בתמורה
להשתתף בסעודת החתונה. היא צריכה לקרוא בקול רם: קולומבינה. הוא שוב החליט לנסותה והשאיר לה
כמות כפולה של פשתן. הפעם באה לעזרתה קולומבארה שבקשה גם היא להשתתף בסעודת החתונה. גם הפעם
קבלה מתנה תכשיטים ובגדים. הו החליט לנסותה בפעם השלישית. הפעם באה לעזרתה קולומבון שגם היא בקשה להשתתף בסעודת החתונה.
רב החובל חזר ובקש ךחוג את החתונה, אך היא שכחה את השמות. מצב רוחה היה רע והוא דחה את החתונה. הוא
לא הצליח לנהמה. יוא אחד עבר ביער ושמע קולות: הו קולומבינה, הו קולומבארה והו קולומבון. הוא ספר לה על שלוש הזקנות.מצב רוחה השתפר והן כמובן הוזמנו לסעודת החתונה. הוא שאל את הראשונה למה יש לך ריסים ארוכים כ''כ, היא ענתה לו שזה בגלל הטוויה. הוא שאל את השניה למה שפתיה כ''כ עבות.
היא ענתה כי היא הרטיבה הרבה חוטים. הוא שאל את השלישית למה שיניה כ''כ ארוכות. היא ענתה כי היא נשכה הרבה חוטים כדי לקשור
ולחתוך. אז ציווה החתן לשרוף את הכישור ואת כל כלי הטוויה. והם חיו חיים מאושרים ועליזים.
