על הרחוב.

חרצית10

New member
על הרחוב.

בסדנה התבקשנו לכתוב על הרחובות שלנו. בחרתי כמובן את הרחוב שלי הנוטר
ואת הרחוב שלידי משה שרת. היינו צריכים להפגש עם דמות שהונצחה בשם הרחוב.
הרחוב שלי
בדרך כלל נעים ושקט,
רחוב צר
שבו הרבה מכוניות
ופשוט אין חניות.
וילות יפות
ובתי קומות
חצרות מטופחות
וצפורים מצייצות.
בבית שלי חצר מטופחת
צמחים שונים וטקומית פורחת,
ואליה באות הצופיות
למצוץ צוף ולהנות.
בפינת הרחוב הכל שונה,
הדואר, בתי הקפה
השוקקים חיים
יומם וליל תמצא שם אנשים.
יום אחד בהיותי בפינת הרחוב
ראיתי אדם המתבונן בשלט ''הנוטר''
והוא ממלמל.
הכרתיו, הלא זה
משה שרת ראש ממשלתנו השני.
אדוני, מה מעשיך? שאלתי,
אני רק התבוננתי.
מוזר, רחוב הנוטר
לעבר הרחוק אני חוזר.
נכון, אמרתי, אתה יזמת
את הגיוס למשטרה הבריטית-הנוטרות.
תעשי לי טובה, גבירתי, בקש
אוכל להתלוות אלייך ובדרך קצת לקשקש?
ברצון אמרתי
לאורך הרחוב טיילנו.
הו, בתים רבי קומות גבוהים
ציפיתי לבתים נמוכים
ובחצר גינת ירק
הכל השתנה עכשו.
הוא פסע עוד מספר צעדים
והנה דרך על כמה מוקשים.
הו, יש פה כלבים
יופי, העקר שיש בעלי חיים.
והגברות ההדורות
אלו תלבושות
איפה בגדי החקי?
מה קרה להם?
חפץ אנכי בכוס תה טעים
תה עם לימון כמו בימים רחוקים.
הזמנתי אותו אלי הביתה
הושבתיו בסלון והוא סרב.
במטבח אני חפץ להיות
להריח את ריח התבשילים והעוגות.
הוא ישב איתי במטבח
שתה כוס תה ונאנח.
כן, אני יודע שיש לכם בעיות
כלכליות, חברתיות, בטחוניות ועוד.
עוד מעט הבחירות
איזו מפלגה תעדיפי לראות?:
אמרתי לו שלאכזבתי אין לי החלטה
עדיין לא מצאתי את המפלגה המתאימה.
כבדתי אותו במרק עוף, בבשר טעים ובתוספות
וזכיתי ממנו להרבה מחמאות.
כבר מאוחר
לפתע אמר.
עלי להמשיך לבקר
ברחובות נוספים ולהרהר.
ליוויתי אותו ואמרתי לו בשמחה
שהפתעה מחכה לו בשלט הבא.
נפנפתי לו לשלום ולהתראות
ולביתי חזרתי מלאת חוויות.

שירים וספורים על רחובות
 

חרצית10

New member
תאטרון רחוב/שלומית כהן אסיף. מתוך לפעמים בגשם לפעמים בלב.

תאטרון בא לרחוב
ליצן, מסכה ותוף.
תאטרון בחינם
לכולם,
ליצן עליז
בכיכר מכריז:
''מחיאות כפיים
במקום כרטיס!''.....
 

חרצית10

New member
מתוך איש ליד העץ/שלומית כהן אסיף.

בסוף הרחוב, ליד העץ
ראיתי איש גבוה בוכה...
 

יעלקר

Well-known member
מנהל


 
לחרצית 10

ולא רק בנושאים מאתגרים את מפעילה את הפורום
וכעת יצירות מפרי עטך . ישר כוח ו
.
ומוסיפה משפט קטן מהספר העכשווי "שלוש קומות" של אשכול נבו .
עמוד 225
"אבנר אשדות הינהן והחליש את המוסיקה .
אמרתי ,אל תחליש בבקשה ,והוא הגביר שוב .
וכך נסענו לנו בשתיקה ,תחילה ברחובות האיטיים ואחר כך בכביש המהיר,בעוד הצלילים הנפלאים של האבוב והכינורות ממלאים את חלל הרכב ."

גיבורת הסיפור "קומה שלישית "מספרת לבעלה המת על תחושותיה ומחשבותיה .
 
רחובות

,"אנחנו נוסעים ונוסעים
ברחוב יש המון רעשים ".
מתוך הספר "מסע על קורקינט" ,של דניאלה כרמי .איורים הילה חבקין. בהוצאת עם עובד/2003
 

חרצית10

New member
מתוך ללכת לאבוד/ ארנונה גדות.

אמא שלי נעלמה לי היום.
הלכנו ברחוב,
היא משכה קדימה,
הבטתי אחורה, ופתאם-
אין אמא!
 

חרצית10

New member
מתוך הלכתי לאבוד/ אורה מורג.

הכל התחיל בעצם כשהלכתי לאבוד
זה היה נורא לבד, זה היה לחוד.
רחוב הרצל הוא רחוב קשה
לילד נאבד:
יש שם המון אנשים
לא מכירים אף אחד,
חלק דוחף מלמעלה
וחלק דוחף מהצד.
 
מאחורי הדלת יש שביל

כתבה ואיירה גיל לי אלון קוריאל.
הוצאת הקיבוץ המאוחד .
"ברחוב מדרכה ,בקצה המדרכה עץ , מאחורי העץ גן. "
 
ומי הביט

לרחוב -הקוף
"תפרו לקוף מעיל צהוב ,
בגד סגול ,
כובע כחול .
ישב הקוף
על החלון ,
הביט לרחוב
כמו אדון "
אנדה עמיר . איורים אורה איתן
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2010
 
ואם ברחוב

רואה הוא כלב ......
מר גוזמאי הבדאי
"מר גוזמאי הבדאי
סיפורים לו עד בלי די,
אגדות ,מעשיות ,
הצומחות כפטריות.
אם ברחוב רואה הוא כלב
יספר "ראיתי אלף ,
אלף בוקסרים גדולים
שבעתיים מפילים !"
מתוך הספר "פזמון ליקינתון . איורים עופרה עמית בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2011
 

הזרה 111

New member
הדודה שלי מרחוב הנביאים / יורם טהרלב

הדודה שלי מרחוב הנביאים/ יורם טהרלב
&nbsp
הדודה שלי מרחוב הנביאים,
&nbsp
יותר מהכל אהבה ילדים.
&nbsp
כשנולד לה הבן הראשון, ירמיהו,
&nbsp
אמרה: מה מתוק הוא וכמה נפלא הוא
&nbsp
תראו איך שהוא משחק לו לבד,
&nbsp
הלוואי שהיה לי כזה עוד אחד!
&nbsp
ופעם הילד נשאר לבדו
&nbsp
אל מדף הספרים הוא הושיט את ידו
&nbsp
את כל הספרים הוא משך וחטף
&nbsp
וקרע את כולם ממש דף אחר דף.
&nbsp
ואחרי שגמר הוא עלה עוד מדף.
&nbsp
כי הילד הזה, תתפלאו לשמוע
&nbsp
חשב שלקרוא זה נקרא לקרוע.
&nbsp
ואימו אז אמרה לאביו: אם זה כך
&nbsp
הילד מוכרח שיהיה לו עוד אח
&nbsp
שיהיה לו עם מי לשחק כל היום
&nbsp
ולנו תהייה מנוחה - ושלום.
&nbsp
לדודה שלי מרחוב הנביאים,
&nbsp
היו אז בבית כבר שני ילדים,
&nbsp
אחד קראו לו ירמיהו
&nbsp
ולאחיו - ישעיהו.
&nbsp
ושני האחים אהבו מאוד יחד
&nbsp
לרחוץ ולשטוף זה את זה במקלחת
&nbsp
פתחו את הטוש ואת כל הברזים
&nbsp
והיו זה על זה כל היום מתיזים
&nbsp
למשחת השיניים תקעו אצבעות
&nbsp
עשו בסבון בלונים ובועות
&nbsp
בנו ארמונות מאבקת הכביסה
&nbsp
ממשחת הגילוח הכינו דייסה.
&nbsp
אמרה אז האמא לאבא: אם כך
&nbsp
הם בטח צריכים שיהיה להם אח
&nbsp
כשיהיו הם שלושה - כך אני מקווה -
&nbsp
הם יניחו לשנינו לישון בשלווה.
&nbsp
כי הדודה הזאת, מרחוב הנביאים,
&nbsp
יותר מהכל אהבה ילדים.
&nbsp
ילדה האישה בעזרת האל
&nbsp
את הבן השלישי שקראו לו שמואל.
&nbsp
ושמוליק היה ילד טוב ויפה
&nbsp
אך לרגע אחד לא סגר את הפה
&nbsp
בשש הוא צעק שיתנו לו חלב
&nbsp
בשבע רצה את האמא אליו
&nbsp
בשמונה צרח כי נפל המוצץ
&nbsp
בתשע בכה כי בבטן לוחץ
&nbsp
בעשר וחצי קרא: אמאל'ה,
&nbsp
תבואי מהר, החיתול התמלא!
&nbsp
אמרה אז האמא לאבא שלו:
&nbsp
ירמי ושייקה גדולים בשבילו
&nbsp
הילד צריך איזה אח בגילו
&nbsp
שיחד ישבו על הסיר במנוחה
&nbsp
ולנו תהייה שנת טובה וברכה!
&nbsp
כי הדודה הזאת, מרחוב הנביאים,
&nbsp
יותר מהכל אהבה ילדים.
&nbsp
לדודה שלי אז נולד יחזקאל
&nbsp
ילד חזק, אך רעב וזולל.
&nbsp
עוד לפני שהילד עמד והלך
&nbsp
הוא זחל כבר על ארבע לתוך המטבח
&nbsp
ושם הוא בכה שיתנו לו חלב
&nbsp
או סוכר או ריבה או תפוח-זהב.
&nbsp
וכל האחים נכנסו אחריו
&nbsp
לנסות להציל אותו מן הרעב
&nbsp
הם פתחו כל ארון ובדקו בכל צד
&nbsp
אולי במקרה יש חתיכת שוקולד
&nbsp
אולי ימצאו איזה וופל מתוק
&nbsp
העיקר שהילד יאכל וישתוק.
&nbsp
וכשאמא הייתה מגיעה למקום
&nbsp
היא עמדה וקראה: שוב עשיתם פוגרום!
&nbsp
אמר אז האבא לאמא: אם כך
&nbsp
אולי ננסה להביא רק עוד אח.
&nbsp
חמישה ילדים זה יוצא מן הכלל
&nbsp
הם יקימו ביחד קבוצת כדורסל
&nbsp
ילכו למגרש ישחקו קצת בחוץ
&nbsp
ונוכל לעשות אז בבית שיפוץ!
&nbsp
כי הדודה הזאת, מרחוב הנביאים,
&nbsp
יותר מהכל אהבה ילדים.
&nbsp
וכמו שקורה הדבר לפעמים
&nbsp
נולדו לה לדודה שלי – תאומים!
&nbsp
השם שלהם, נא הקשיבו ושמעו:
&nbsp
אחד אלישע ואחד אליהו.
&nbsp
עוד לפני השניים למדו לעמוד
&nbsp
התברר ששניהם מוסיקלים מאוד
&nbsp
אל תוך הסלון זחלו הפעוטים
&nbsp
ומיד הם ניגשו לחפש תקליטים.
&nbsp
כל תקליט הם העיפו, זרקו, גילגלו,
&nbsp
וכמה תקליטים הם אפילו אכלו!
&nbsp
ואמא לא ידעה כבר מה קורה לה:
&nbsp
מהפטיפון שלה הם עשו קרוסלה!
&nbsp
אמרה אז האמא לאבא: אם כך
&nbsp
צריכים שיהיה פה בבית עוד אח.
&nbsp
לא קרען
&nbsp
ולא רחצן
&nbsp
לא בכיין
&nbsp
לא זללן
&nbsp
וגם לא מוסיקלי –
&nbsp
ילד אחד רגיל ונורמלי.
&nbsp
וכמו שקורה בכמה משפחות
&nbsp
במקום אח – נולדה אחות!
&nbsp
היתה זאת ילדה שובבה נורא
&nbsp
וקראו לה בשם המצחיק – דבורה
&nbsp
ומרוב שקפצה ונפלה ושברה
&nbsp
היתה לה בפן שן אחת חסרה.
&nbsp
ודבורה'לה מותק כמו כל הילדות
&nbsp
היתה עסוקה כל היום במדידות
&nbsp
היא פתחה ת'ארון, נכנסה פנימה
&nbsp
והוציאה את כל הבגדים של אמא
&nbsp
התלבשה ומיד הסתכלה במראה
&nbsp
אך כמעט שום דבר לקטנה לא נראה!
&nbsp
אז כל האחים ילדים חמודים
&nbsp
התאימו לדבורה'לה את הבגדים:
&nbsp
אם בגד ארוך – הם עזרו לה לגזור
&nbsp
נעליים גדולות – הם ניסרו במשור
&nbsp
פתחו כל ארון וחיפשו מה נמצא
&nbsp
כי רצו הם שדבורה תהייה מרוצה.
&nbsp
אז אמא אמרה: אי אפשר כך לחיות!
&nbsp
הבית נראה כבר כמו גן-חיות!
&nbsp
מספיק ודי פה השתוללתם
&nbsp
עכשיו – תקנו מה שקלקלתם!
&nbsp
קראו הילדים בשמחה: בשביל אמא
&nbsp
נעשה את הכל! בואו יחד קדימה!
&nbsp
ומיד הם התחילו הכל לסדר
&nbsp
אך גרמו נזקים גדולים עוד יותר:
&nbsp
את התקליטים הם כיבסו באבקה מיוחדת
&nbsp
ת'טלויזיה גירדו עם סכין מחודדת
&nbsp
את המטבח הם גיהצו
&nbsp
ת'מזרנים הם רחצו
&nbsp
את הפירות הם לחצו
&nbsp
את המנורות הם פיצצו
&nbsp
ואת כל הבגדים – לא נעים לספר –
&nbsp
הם בישלו והכניסו אל תוך המקרר!
&nbsp
וכשאמא חזרה היא קראה: נהדר,
&nbsp
הבית נראה מצוחצח ומסודר!
&nbsp
עשיתם ממש עבודה נחמדה
&nbsp
לכן לכולכם אחלק פה גלידה
&nbsp
ואז היא פתחה ת'מקרר – אך בפנים
&nbsp
במקום הגלידה היא מצאה – תחתונים...
&nbsp
היא עמדה וחשבה אם לצחוק או לבכות
&nbsp
בסוף היא החליטה לתת – נשיקות.
&nbsp
היא אמרה: באמת לא חשוב מה עשיתם
&nbsp
העיקר, ילדי הטובים, שניסתם.
&nbsp
כי הדודה הזאת, מרחוב הנביאים,
&nbsp
יותר מהכל אהבה ילדים.
&nbsp
ואם גם אמא שלכם
&nbsp
מאוד כועסת עליכם
&nbsp
תתנו לה לקרוא את הספר הזה.
&nbsp
ואז היא תגיד: באמת לא נורא
&nbsp
כל מה שעשיתם זה לא כל כך רע!
&nbsp
היא תבין שבעצם אתם נחמדים
&nbsp
וטובים (או רעים) כמו כל הילדים.
&nbsp
ואם בכל – זאת היא אומרת שמאוד קשה לה כך
&nbsp
אז תגידו לה בשקט, שאולי תביא
&n
 
למעלה