דבר מעט, ואהב הרבה/שבתי קפלן. ממקור רוסי.
הרחק, בירכתי חופיו של ים הקרח חי דייג ושמו בטורין. היו לו אשה ובן קטן.
היה לו כלב בשם עז, שמילא תפקידו בנאמנות, אך לא הראה אותות אהבה
ונאמנות. יום אחד כשהפליג בטורין לדוג, התחוללה סופה עזה והוא נפצע קשה.
הביאו אותו לבית חולים בעיר הסמוכה. הכלב הוכנס הביתה ושהה ליד המטה
הריקה. בטורין החל להבריא ושלח הביתה מכתב. האם שמה את המעטפה על השולחן
והלכה לקרוא לבנה. המכתב נעלם. התברר שהכלב לקח את המכתב. הוא אהב
אהבה גדולה את בעליו, אלא שהיה בן ארץ השלגים ןנהג לפי הכלל: דבר מעט, ואהב הרבה.