אחרי כמעט 20 שנות כתיבה, שהם סמיט מתרגלת לתואר "סופרת":

הזרה 111

New member
מדוע הספרים האלקטרוניים לילדים עדיין לא תפסו בארץ?

מ'הארץ' - ספרים אלקטרוניים לילדים נמצאים בשוק זה כעשור, אבל בישראל, בניגוד לארה"ב, הם לא התקבלו היטב בשל חששות ההורים. באילו נסיבות ספרים אלה דווקא עשויים לקדם ילדים ולפתח את האוריינות שלהם?
&nbsp
תמר רותם: http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/.premium-1.2504158
&nbsp
&nbsp
 

הזרה 111

New member
למי שלא הצליח להכנס לקישור :

"האריה שאכל תות יכול לאכול הרבה יותר תות באייפד, איתמר מטייל כברת דרך על הקירות באייפון. אבל נראה שאומת הסמארטפונים נבוכה כשזה מגיע לאפליקציות של ספרים לפעוטות, והקידמה בתחום לא ממש מרשימה את ההורים הישראלים, גם לא המחוברים שבהם, המכורים לפייסבוק וצרכני החדשות באייפון. סקר אקראי שביצעתי במעגל רחב של מכרים ובני משפחה לא הצליח למצוא אף לא צרכן אחד לרפואה. "הורדנו, אבל הילדים לא התחברו", הודיעה לי חברה בוואטסאפ. חברה אחרת נכחה בכנס של תקשורת דיגיטלית בחברת ענק, אך למרבה הפלא לא הצליחה למצוא סביבה הורים נלהבים מהחידוש הדיגיטלי. נדמה שהורים ששים לספר יותר ש"הילד שלי מתלהב מספרים, לא ממסכים", כפי שאמרו כמה מהם, ולרגעים חשדתי שגם לו הורידו ספרים דיגיטליים לילדיהם, היו מעדיפים לא להודות בכך.
&nbsp
הספרים האלקטרוניים לילדים נמצאים בשוק זה כעשור, אבל הם לא ממש חדרו לבתים. במקביל לספרים האלקטרוניים למבוגרים, ה-E-books, הם פותחו בכמה גלים ומשתפרים כל העת בהתאם להתפתחות הטכנולוגית. התנופה העיקרית התרחשה בשלוש השנים האחרונות, עם המעבר מתוכנות מולטימדיה מסורבלות במחשב, המיועדות לשימוש לפעוטות, למסכי מגע שתינוקות יכולים להפעיל ללא קושי. זה הוביל לפריצה אדירה בשוק ספרי הילדים בארצות הברית אבל בארץ זה עדיין לא קרה.
&nbsp
אפליקציית לימוד עברית לילדים: http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/size_936xAuto/1912917828.jpg
&nbsp
ספרי פעוטות צורכים פחות מקום וזמן הורדה. לא צריך בעבורם מכשירים ייעודיים כמו קינדל או נוק, או עברית מבית ידיעות אחרונות (ששווק על ידי סטימצקי) אלא אפשר לשלם בעבורם ולהורידם היישר לטאבלטים או לסמארטפונים. בישראל פועלות בתחום מספר מועט של הוצאות ספרים, שמשתכללות בהתמדה מבחינה ויזואלית וטכנולוגית, ובראשן ידיעות ספרים שהוציאה לשוק עד כה 20 ספרים דיגיטליים לגיל הרך. המספר הדל — בהשוואה למספרים העצומים של ספרי ילדים שיוצאים מדי שנה — מעיד גם על ההשקעה הרבה שיש להשקיע בפיתוח התחום החדש, שכרוך בפיתוח אנימציה, קריינות (כלומר הקלטה), מוזיקה וסאונד וכמובן גם העלות הגבוהה של הפיתוח. אבל החסם התרבותי המקומי קשור כנראה לתפישה של ההורים של מה נכון לילדיהם. הספרים הדיגיטליים, אף שהם ספרים, נתפשים כעוד אחד מהמשחקים בסמארטפונים שצריך להרחיק מהילדים.
&nbsp
להיצמד לסיפור, להפחית באנימציה
&nbsp
איתמר מטייל על קירות - ספר אפליקציה מבית "עברית לילדים": https://www.youtube.com/watch?v=P-Br2w88sp0
&nbsp
הפולמוס בנוגע לספרים למבוגרים, והחשש שמא הם יסלקו את הספרים הרגילים מהעולם, שייך כבר להיסטוריה. מכירות הספרים האלקטרוניים בארצות הברית אמנם עברו את מכירות הספרים הרגילים, אך התברר שלמרות הנבואות השחורות, הטכנולוגיה לא חיסלה את הספרים מהנייר. כיום שתי שיטות הקריאה, הדיגיטלית והישנה והטובה, חיות בשלום זו בצד זו. אבל בתחום ספרי הילדים, המהפך לא קרה. למרות הפוטנציאל הבלתי נדלה של ספרי הפעוטות לילדים, מבחינת הוויזואליה שלהם, הפולמוס לא שכך אלא מתגבר. הורים בארצות הברית לא התגברו על הפיתוי ו–28% מהם רוכשים את הספרים האלקטרוניים אך הם עדיין נבוכים ומתלבטים. הוראת איגוד רופאי הילדים האמריקאי בקיץ האחרון, שלפיה יש להרחיק ילד עד גיל שנתיים מהמסכים ולהגביל מאוד ילדים בגיל בית הספר היסודי, גורמות כיום להורים לייסורי גמילה.
&nbsp
"האם קריאת ספר אלקטרוני היא זמן סיפור או זמן מסך?" נשאלו מומחים בכתבה ב"ניו יורק טיימס" בחודש שעבר. השאלה משקפת במדויק את הדילמה. רוב ההורים רגילים לחשוב שהמסכים הם רעה חולה ומוטב לדחות את הקץ. כל עוד הילד נמצא בשליטת ההורה — פחות או יותר עד גיל בית ספר — צריך להרחיק אותו כמה שיותר ממחשבים ומסכים ולקרב אותו יותר לספרים. יום עיון שהתקיים באחרונה באוניברסיטת בר־אילן הוקדש לתרבות דיגיטלית לתינוקות ולפעוטות. פרופ' עופרה קורת, ראש המגמה להתפתחות הילד בבר־אילן ומומחית בינלאומית לספרים דיגיטליים, הביעה באירוע דעה יוצאת דופן. לדבריה, הספרים הדיגיטליים דווקא עשויים לקדם ילדים ולפתח את האוריינות שלהם, בתנאי שהם עשויים נכון ושהשימוש בהם נעשה בתיווך ההורים.
&nbsp
אפליקציית לימוד עברית לילדים: http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/size_936xAuto/1912917828.jpg
&nbsp
&nbsp
 

הזרה 111

New member
המשך......

"הספרים האלקטרוניים אינם מחליפים את הקריאה הרגילה ואת האינטראקציה עם המבוגר" היא המנטרה של קורת, שמקבלת לא פעם פניות של הורים מארצות הברית בנושא. קורת היא מומחית לאוריינות והעניין שלה בספרים אלה מתמקד במאמץ להתמודד עם הפער האורייני והדיגיטלי ההולך ומתרחב בין ילדים בישראל. לדבריה, הפערים בקריאה, כתיבה ואוריינות מחשב בין שכבות מבוססות לכאלה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך הם הגורמים המרכזיים לתוצאות הנמוכות של ישראל במבחנים בינלאומיים. במחשבה על דרכים לצמצום הפער, קורת יזמה בשנים האחרונות פיתוח של ספרים אלקטרוניים לגנים לצורכי מחקר (בהשקעה של כ–50–60 אלף שקל לספר) והיא חוקרת את התקדמות הילדים הנחשפים לשימוש בהם. באחרונה אף קיבלה לשם כך מענק מחקר גדול מהקרן הלאומית למדעים.
&nbsp
ב–2004 ביצעו קורת ופרופ' עדנה שמיר מחקר על הגל הראשון של הספרים שנהפכו לתוכנות מולטימדיה. ספרי "איתמר מטייל על הקירות" של דויד גרוסמן היו הראשונים לעשות את המעבר אבל היו גם אחרים. לדברי קורת, ספרי הדור הראשון לא היו טובים כי הם לקו בבלבול בהבחנה בין ספר למשחק. "הספרים סבלו מעומס בלתי נסבל של גירויים והסחות דעת", היא אומרת. "מרבית הספרים עשו דיגיטציה של ספרים פופולריים שקיימים בשוק. זו מגמה מבורכת אבל הם הכניסו יותר מדי 'הוט ספוט'. הילד לחץ וציפור התעופפה, נשמעו קולות של חיות. היה עודף של אנימציה. הסיפור הלך לאיבוד". לפי התרשמותה, האפליקציות שקיימות כיום בשוק השתפרו, שכן "ההוצאות למדו שיש להיצמד לסיפור אחד ולהפחית באנימציה". אבל למרות זאת, "הבעיה היא שלרוב גיימרים שאין להם שום ידע בפסיכולוגיה של הילד ושל הקריאה הם המפתחים של הספרים, ולא מומחים לאוריינות ואנשי תוכן שיש להם תפישות פדגוגית על שפה ואיך מפתחים הבנת הנקרא. גם בחו"ל מעטות החברות שמתמודדות עם השאלה מה זה עושה לילד".
&nbsp
אפליקציית לימוד עברית לילדים: http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/size_936xAuto/1912917828.jpg
&nbsp
בארצות הברית המושג שמתאר את שוק הספרים הדיגיטליים הוא "אדיוקיימנט", שמורכב מהמלים חינוך ובידור. תמר הוכשטטר, מאיירת ועורכת במגזין ספרות הילדים המקוון "הפנקס", שהיתה לה מעורבות בשוק הזה, אומרת שזו הדילמה הגדולה של הוצאות הספרים: למצוא את האיזון הנכון בין ספר למשחק. היא מספרת שלפני שלוש שנים ביריד ספרי הילדים בבולוניה, הקרקע בערה. "כל הוצאות הספרים היו בטוחות שאם הן לא שם הן לא קיימות, וגם המאיירים היו בהיסטריה לעבור לתחום. אבל כל זה נבלם". בבום הגדול, הוכשטטר עצמה החלה לעבוד כארט דיירקטורית ואחראית על השיווק בחברה קטנה ואיכותית ששמה טאצ'ו שהוציאה ספרי איכות לפעוטות. היא עצמה אף איירה ספר באנגלית שהצליח דווקא באוסטרליה. "בכל העולם ניסו להתחיל עם קלאסיקות גדולות, כדי שאנשים יזהו, אבל האדפטציות הללו בסופו של דבר לא הצליחו, כי הן עוררו התנגדות. אם זה ספר, למה הוא צריך לקפץ ולזמר?" היא אומרת.
&nbsp
טאצ'ו הוציאה בשיתוף פעולה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד את "ויהי ערב" ו"תירס חם", ששניהם עוררו עניין רב, וכן את "וום וום", ספר לפעוטות על כלי רכב והצלילים שלהם שאיירה עינת צרפתי, ועוד כמה ספרים. טאצ'ו אף הזמינה יוצרים לילדים ליצור ספר ילדים על פלטפורמה שהיא סיפקה להם. היוצרים אמנם לא זכו למימון, אבל הובטח להם להפיץ את הספר ולתווך ליוצרים בכל התחומים הנלווים: איור, סטורי בורד, אנימציה, קריינות, מוזיקה ואפקטים קוליים. טאצ'ו התנתה את הפרויקט בקבלת משובים מדוקדקים מהיוצרים, כדי ליישם אותם. אבל למרות הכיוון החדש הזה, טאצ'ו לא הצליחה להיות שחקנית מרכזית בשוק הזה.
&nbsp
"סיר הסירים" של אלונה פרנקל היה הראשון של ספרי "עברית" מקבוצת ידיעות אחרונות. כל 20 הספרים לפעוטות של ההוצאה הם קלאסיקות. ההוצאה אינה יוצרת ספרים חדשים בגלל ההשקעה הרבה שכרוכה בהכנתם שאינה משתקפת במחיר ההורדה — 14 שקלים בלבד (המותאם לארבעה דולר שעולות אפליקציות בחו"ל). בידיעות טוענים שהשוק במגמה של עלייה ושיש שינוי בהרגלי הצריכה של ההורים המבינים שזה מוצר משלים. המכירות עולות בעונות התיירות כשלוקחים את הילדים לחו"ל.
&nbsp
ללוש את השפה
ההשפעה של חוות דעתם של רופאי הילדים האמריקאים — שגם לפני ההוראה החד־משמעית הסתייגו מהשימוש בספרים דיגיטליים — מאיטה את התפתחות התחום בשנים האחרונות. "גם הבית הלבן פירסם מסר שאסור לתקוע את הילדים מול המסך והפעילות עם מבוגר היא חשובה מאוד", אומרת קורת. כל זה נכון, לדבריה, אך יש גם טענות שגויות, למשל הטענה השכיחה שאם ילדים מסתכלים על מסכים, זה יכול לגרום לבעיות קשב. "יכול להיות שילדים עם בעיות קשב הם אלה שמתמכרים יותר למסכים. לא שהמסכים גורמים לחוסר הקשב.
&nbsp
"בסופו של דבר, הכל תלוי בשאלה איך ספר בנוי", היא מוסיפה. "ספר טוב הוא ספר ששומר על העיקרון של 'מעט זה הרבה'. אין הרבה הקלקות והאנימציות מועטות, והוא שומר את הקשב את הילד". קורת בדקה מה קורה לילדים באינטראקציה עם הורה שיושב ומקריא ספר כזה שפותח לפי הוראותיה: "בחנו איזה פעילות ושיח מתקיימים בין המבוגר לילד וגילינו שהתכונות בתוך הספר, שהוא ברמה יותר גבוהה מאשר בשוק, מסייעות למבוגר לתת תיווך יותר טוב ושילדים התקדמו בצורה מהירה, למשל ברכישת מלים חדשות. ספר אלקטרוני יכול לתת תמיכה להורה. למשל, בעניין של העשרת אוצר המילים. בקריאה רגילה, הורה בממוצע מפרש מלה או שתיים. אבל אם יש לך בתוך התוכנה מילון, הוא מפרש יותר מלים".
&nbsp
כך למשל, באחד הספרים שקורת פיתחה, הקריין מסביר בתוך הסיפור את המלה "ליבלב": הפך מניצן לפרח. הילד יכול להקליק ולראות באנימציה איך הניצן נהפך לפרח. אם המבוגר מבקש ממנו לחזור על ההסבר, זו כבר הפעם השלישית שהוא נחשף לפירוש של המלה.
&nbsp
יש גם עלייה ברמה של הבנת הסיפור. "הסיפור מסופר במשלב יותר גבוה", אומרת קורת. "יצרנו תמיכה שמסייעת להבנת הסיפור. אחת הדמויות אומרת מה היא מרגישה ומה היא חושבת וזה מופיע כבועה מעל הדמות (לא בטקסט). אנחנו מנסים לשחזר את התמיכה שמבוגר היה יכול לתת לילד על ידי אנימציה, עם קולות מתאימים ועוד". באחד המחקרים הישוו בין קריאה של גננת ובין קריאה של ילד לבד. לגננת נאמר לפרש בדיוק את אותן מלים שהופיעו בספר הדיגיטלי. "התוצאות הראו שילדים יכולים להגיע לבדם לאותן תוצאות". עד היום הספרים שפיתחה קורת לצורך מחקר היו תוכנות במחשב, כיום גם היא עוברת לפיתוח ספרים בטאבלט. באחד המחקרים החדשים הללו, שתי סטודנטיות שלה יבדקו אם יש צורך לספק לגננת את ההדרכה על אוריינות בשפה או אם עדיף לתת לה לפעול לבדה, וכן ישוו בין פעילות מודרכת לפעילות עצמאית של הילדים.
&nbsp
http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/landscape_225/1912917828.jpg
&nbsp
http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/size_936xAuto/1912917828.jpg
&nbsp
"אחת השאלות המעניינות שלא נפתרו היא איך לעשות את המעברים מעמוד לעמוד", אומרת קורת. לדבריה, במחקר של חוקרת מהולנד צפו בילדים בני ארבע קוראים לבד ספר דיגיטלי. "הילדים רק דיפדפו וכמעט לא התעכבו על העמודים בספר. בספרים היותר טובים, אי אפשר לדפדף עד שהקריין לא גומר לקרוא את הטקסט הלא ארוך. צריך לחשוב על הפסיכולוגיה של הילד ושל הקריאה". הוכשטטר, המודעת לדילמה הזאת, אינה מאמינה ש"אפשר באמת לעצור ילדים שנולדו עם אייפון ביד". היא סבורה שהם לא יתלהבו מספר שצריך להמתין בו.
&nbsp
קורת מאמינה שהתחום ימשיך להתפתח. היא מספרת על מגמה חדשה של הפגשת חוקרים עם אנשי תעשייה. סדנה כזו התקיימה השנה באוניברסיטה באריזונה בהשתתפות מומחים מכל העולם ובהם קורת, מפתחים מהוצאות אמריקאיות מובילות כמו "סקולסטיק" ומעצבי מדיניות חינוך. סדנה דומה תתקיים בקנדה בקיץ. "חוקרים מבינים עד כמה זה יכול
 

הזרה 111

New member
המשך....

&nbsp
&nbsp
קורת מאמינה שהתחום ימשיך להתפתח. היא מספרת על מגמה חדשה של הפגשת חוקרים עם אנשי תעשייה. סדנה כזו התקיימה השנה באוניברסיטה באריזונה בהשתתפות מומחים מכל העולם ובהם קורת, מפתחים מהוצאות אמריקאיות מובילות כמו "סקולסטיק" ומעצבי מדיניות חינוך. סדנה דומה תתקיים בקנדה בקיץ. "חוקרים מבינים עד כמה זה יכול להעשיר ולשכלל את הבנת הסיפור אצל ילדים", אומרת קורת.
&nbsp
"הבנת הנקרא והנשמע היא בסיס נפלא לרכישת הקריאה בבית הספר. ילד צריך להיות מסוגל לשחק עם הצלילים של המלים, לפתח רגישות מטא־לשונית וקוגניטיבית. על ידי חרוזים, למשל, הוא לש את השפה והופך אותה למשהו ידידותי. את החוויה הזאת אין בבתים במעמד סוציו־אקונומי נמוך. בבתים במעמד בינוני מקריאים לילדים סיפור בין פעמיים לארבע פעמים בשבוע. במעמד נמוך פעם אחת בשבוע, וגם זה אולי לא. כיום בכל הבתים יש מחשבים, סמארטפונים וגם משחקים שטותיים ואפשר לכוון את המציאות הזאת לשיפור מיומנויות. המסר שלנו כל הזמן הוא שאין תחליף לקריאה של המבוגר. השיח בין ההורה לילד חשוב מאוד. אבל העידן הדיגיטלי הוא כבר כאן, וכדאי להשתמש במה שהוא מציע".
&nbsp
http://www.haaretz.co.il/polopoly_f..._gen/derivatives/size_936xAuto/1912917828.jpg
&nbsp
 
למעלה