נשות הניחומים .חלק א'
רות הלו . בהוצאת כתר .
מגרמנית :דפנה עמית /2014
"נשות הניחומים" הוא ספר למבוגרים. ספר קשה לקריאה בתיאורים שבו. אבל ספר שצריך לדעת,להכיר,ולהמשיך
להישר מבט באשר התרחש.
השנה -1938.היפנים נוגסים בכול חלקה טובה במחוזות ,בכפרים ובעירות הסינים .באכזריות ,ברוע לב,ברשע ,ובאבדן צלם אדם.
הם נלחמים ומנצחים ומביאים עימם הרס אבדון ויאוש .היפנים לא הסתפקו בנצחון שכזה ו"עלו מדרגה", לחייליהם דאגו.
נשים סיניות חסרי מצפון ,שיתפו פעולה עם האויב היפני. ובאמצעי פיתוי של שכר נאות ועבודה מהוגנת, הצליחו לשכנע ולהשפיע על בנות סיניות תמימות ,צעירות מהכפרים והעירות לשנות את גורלם לטובה ולנוחות .
הבנות האמינו אך במקום למקום המבטיח הובלו לגיהנום .
הגיהנום היה בדמות מחנות סגורים ,שיועד לפורקן ייצרי ומעשי זוועה של החיילים היפנים .אותם חילים שהשתתפו בקרבות . הבנות שהתנגדו הובלו בכוח ,הן כונו "נשות הניחומים "וזה היה תפקידן ,והן סבלו ממצוקה נוראית,כך במשך שנים על גבי שנים .
נשים שהצליחו להחזיק מעמד,לאחר השפלות שלא יתוארו ,מכות ,עינויים פיסים ונפשים ,הפכו לנשים עם צלקות עד יום מותן .
הזועה שהתרחשה שם במחנות והיתה מנת חלקן מדי יום וערב .המשיכה גם שעזבו בדרך זו או אחרת את המחנה .
לאחר שיחרורן {לכול אישה סיפור משלה } דנו אותן במשפחה ,והן סבלו ממיאוס,דחיה,עלבון ובדידות .הביתה הן לא יכלו לשוב .
המשפחה העדיפה שאשת ניחומים תתאבד ,הן הפכו לנשים שנואות .
.
.
רות הלו . בהוצאת כתר .
מגרמנית :דפנה עמית /2014
"נשות הניחומים" הוא ספר למבוגרים. ספר קשה לקריאה בתיאורים שבו. אבל ספר שצריך לדעת,להכיר,ולהמשיך
להישר מבט באשר התרחש.
השנה -1938.היפנים נוגסים בכול חלקה טובה במחוזות ,בכפרים ובעירות הסינים .באכזריות ,ברוע לב,ברשע ,ובאבדן צלם אדם.
הם נלחמים ומנצחים ומביאים עימם הרס אבדון ויאוש .היפנים לא הסתפקו בנצחון שכזה ו"עלו מדרגה", לחייליהם דאגו.
נשים סיניות חסרי מצפון ,שיתפו פעולה עם האויב היפני. ובאמצעי פיתוי של שכר נאות ועבודה מהוגנת, הצליחו לשכנע ולהשפיע על בנות סיניות תמימות ,צעירות מהכפרים והעירות לשנות את גורלם לטובה ולנוחות .
הבנות האמינו אך במקום למקום המבטיח הובלו לגיהנום .
הגיהנום היה בדמות מחנות סגורים ,שיועד לפורקן ייצרי ומעשי זוועה של החיילים היפנים .אותם חילים שהשתתפו בקרבות . הבנות שהתנגדו הובלו בכוח ,הן כונו "נשות הניחומים "וזה היה תפקידן ,והן סבלו ממצוקה נוראית,כך במשך שנים על גבי שנים .
נשים שהצליחו להחזיק מעמד,לאחר השפלות שלא יתוארו ,מכות ,עינויים פיסים ונפשים ,הפכו לנשים עם צלקות עד יום מותן .
הזועה שהתרחשה שם במחנות והיתה מנת חלקן מדי יום וערב .המשיכה גם שעזבו בדרך זו או אחרת את המחנה .
לאחר שיחרורן {לכול אישה סיפור משלה } דנו אותן במשפחה ,והן סבלו ממיאוס,דחיה,עלבון ובדידות .הביתה הן לא יכלו לשוב .
המשפחה העדיפה שאשת ניחומים תתאבד ,הן הפכו לנשים שנואות .
.
.