חוות דעת - אי הדולפינים מאת סקוט או'דל
שלום רב,
בחודשים האחרונים הקראתי לבתי, בת 11, את אי הדולפינים הכחולים מאת סקוט או'דל.
אני: מה התרשמותך מן הספר בגמר הקריאה?
בתי: הספר די יפה.
אני: אהבת את הדמות הראשית, הגיבורה שנשארה לבדה על האי?
בתי: היא הייתה אמיצה. אינני יודעת האם אני הייתי מסתדרת במצבה. במיוחד לחיות על אי זה קשה.
אני: האם היה רגע בסיפור שאהבת במיוחד, שרגיש אותך במיוחד, שזכור לך במיוחד?
בתי: הקטע שרונטו, הכלב שלה, מת. וזה שבו המשפחה שלה עזבה ואחותה אולפה נופפה לה לשלום. אני גם זוכרת מהסיפור שאח שלה מת.
אני: היית ממליצה לילדות/לילדים אחרים לקרוא את הספר?
בתי: תלוי אם הילדים אוהבים ספרי מתח, וספרים על גיבורים אמיצים, וספרים שהגיבורה בהם היא בת.
דבר האב:
הגעתי לספר הזה כשנואשתי מלמצוא ספרים בלי אינסוף סטריאוטיפיים על בנות. כך הגעתי לרשימה של ספרים פמיניסטיים, ובה מצאתי את הספר הזה. אכן יש גיבורה. אכן הספר מצביע על האומץ שלה, ועל היכולת המדהימה שלה להתמודד במצב שבו היא לבדה באי. אבל גם בספר זה (שסוף כל סוף נכתב לפני כחמישים שנים, נדמה לי) מועברים המון מסרים על התפקיד המסורתי של אשה בחברה (שירות הגברים, נישואים, ילדים). בנוגע להנאה בקריאה: הספר מעניין, והתרגום עובר יפה בקריאה בעברית. לא מעט אלימות.
נ.ב.
עם תום הקריאה בספר הזה אני חותם כמעט אחת עשרה שנים של הקראת סיפורים לבתי לפני השינה. בשנתיים האחרונות העומס המתגבר בלימודים שלה - הצורך להתכונן למבחנים, להכין עבודות, לחזור על החומר - הוא כמו צל מאיים על עשרים הדקות המשותפות של ההקראה בכל ערב. ואכן לפעמים אנחנו כבר לא מגיעים לזה. ועתה אני עומד בפני הכרעה האם לסתום את הגולל על הפרק הזה בחיינו.
כל טוב
שלום רב,
בחודשים האחרונים הקראתי לבתי, בת 11, את אי הדולפינים הכחולים מאת סקוט או'דל.
אני: מה התרשמותך מן הספר בגמר הקריאה?
בתי: הספר די יפה.
אני: אהבת את הדמות הראשית, הגיבורה שנשארה לבדה על האי?
בתי: היא הייתה אמיצה. אינני יודעת האם אני הייתי מסתדרת במצבה. במיוחד לחיות על אי זה קשה.
אני: האם היה רגע בסיפור שאהבת במיוחד, שרגיש אותך במיוחד, שזכור לך במיוחד?
בתי: הקטע שרונטו, הכלב שלה, מת. וזה שבו המשפחה שלה עזבה ואחותה אולפה נופפה לה לשלום. אני גם זוכרת מהסיפור שאח שלה מת.
אני: היית ממליצה לילדות/לילדים אחרים לקרוא את הספר?
בתי: תלוי אם הילדים אוהבים ספרי מתח, וספרים על גיבורים אמיצים, וספרים שהגיבורה בהם היא בת.
דבר האב:
הגעתי לספר הזה כשנואשתי מלמצוא ספרים בלי אינסוף סטריאוטיפיים על בנות. כך הגעתי לרשימה של ספרים פמיניסטיים, ובה מצאתי את הספר הזה. אכן יש גיבורה. אכן הספר מצביע על האומץ שלה, ועל היכולת המדהימה שלה להתמודד במצב שבו היא לבדה באי. אבל גם בספר זה (שסוף כל סוף נכתב לפני כחמישים שנים, נדמה לי) מועברים המון מסרים על התפקיד המסורתי של אשה בחברה (שירות הגברים, נישואים, ילדים). בנוגע להנאה בקריאה: הספר מעניין, והתרגום עובר יפה בקריאה בעברית. לא מעט אלימות.
נ.ב.
עם תום הקריאה בספר הזה אני חותם כמעט אחת עשרה שנים של הקראת סיפורים לבתי לפני השינה. בשנתיים האחרונות העומס המתגבר בלימודים שלה - הצורך להתכונן למבחנים, להכין עבודות, לחזור על החומר - הוא כמו צל מאיים על עשרים הדקות המשותפות של ההקראה בכל ערב. ואכן לפעמים אנחנו כבר לא מגיעים לזה. ועתה אני עומד בפני הכרעה האם לסתום את הגולל על הפרק הזה בחיינו.
כל טוב