אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
פעילות ב'
- פותח הנושא חולית 10
- פורסם בתאריך
ליאני המקורי
Member
בבה כבשת המסעות אפרים סידון ....
למה רק כבשים? קלר אלינוער
עזה פזיזה לוין קיפניס
פרה פרפרה מיריק שניר
רחלי והפרה נורית יובל
למה רק כבשים? קלר אלינוער
עזה פזיזה לוין קיפניס
פרה פרפרה מיריק שניר
רחלי והפרה נורית יובל
הפרה שהטילה ביצה. מאת אנדי קטביל:
יותם שווימר / 'מעריב'-תרבות:
"הפרה שהטילה ביצה" מאת אנדי קטביל, נטוע במסורת ארוכה בספרות הילדים המציגה אירוע יוצא דופן המשפיע על כל הדמויות ביצירה. ייחודו של הספר אם כן, הוא לא בעצם האירוע המיוחד, כי אם בשרשרת האירועים המפתיעה לאורך העלילה. מתחילתו ועד סופו של הספר, נשמר האפקט המפתיע, הבלתי סביר, באופן כה מרשים עד כי הדמויות והקוראים אינם יודעים למה לצפות.
סיפור המעשה עוסק במרגלית, המתוסכלת מכך שהיא פרה רגילה – היא אינה רוכבת על אופניים או מבצעת עמידת ידיים כשאר הפרות. התרנגולות הרכלניות מתגייסות לעזרתה וטומנות ביצה בין רגלייה. הפתעתה של מרגלית, המשוכנעת כי הטילה ביצה, מתוארת בצורה גרפית: היא פוערת את פיה בזעקת הפתעה והטיפוגרפיה של דברייה משתלטת על כל הדף.
הפרות שמקנאות במרגלית חושדות שמשהו לא כשורה ומשכנעות אותה לדגור על הביצה. לבסוף, הביצה בוקעת וממנה יוצאת תרנגולת. אך מה שנדמה כחזרה של ההגיון והסדר הטוב משתבש כאשר התרנגולת פוצחת בקריאת "מו" קולנית. סיפורה המשעשע של מרגלית בנוי לכל אורכו מקשירת קשר והתרתו. הדמיון וחוסר ההגיון משחקים תפקיד מרכזי באופן בו מוצג הסיפור, שכן אנו מבינים מיד כי עלינו להניח בצד את כל מה שידוע לנו על עולם החי.
לפיכך, אם יש מסר בספר, הרי הוא בדבר כוחו של הדמיון וההתמדה. כאשר הפרות מבקשות להשליט סדר על האירוע יוצא הדופן, הן עושות זאת על פי חוקי ההגיון - דגירה על ביצה. אולם, בעולם הדמיון, לא ניתן להכריע את החריגות מן הריאליזם על ידי פעולה רציונלית, ועל כן, תוכניתן נכשלת. לעומתן, מרגלית, אשר האמינה כי האירוע יוצא הדופן אכן התרחש, הצליחה לבססו בעולם המציאות עם דגירתה על הביצה.
אך גם אם לא נתעמק במסרים הטמונים בספר, נמצא בו איכויות רבות. ראסל איטו אייר את הספר בקווים חדים והדמויות מאוירות על גבול האבסטרקט. הרבה קריאות פליאה יש בספר והלוע של הזועקים מאויר כמעין מערבולת. דמותה של מרגלית מעוררת סימפתיה ומשעשעת גם יחד. אין ספק כי האיורים ההומוריסטים, מלאי החיות והדמיון, מוסיפים לאפקט הקומי. ואכן, מעל לכל זהו ספר מצחיק שהקריאה בו מזמנת הפתעות בכל דף. ילדים בני 3-5 יתמלאו חדווה רק למשמע שם הסיפור, ובטוחני כי לא יחדלו מלצחוק לאורך ההקראה."
כריכה: http://www.steimatzky.co.il/Steimat...ath=11372608/11372608b.jpg&ImageType=None
יותם שווימר / 'מעריב'-תרבות:
"הפרה שהטילה ביצה" מאת אנדי קטביל, נטוע במסורת ארוכה בספרות הילדים המציגה אירוע יוצא דופן המשפיע על כל הדמויות ביצירה. ייחודו של הספר אם כן, הוא לא בעצם האירוע המיוחד, כי אם בשרשרת האירועים המפתיעה לאורך העלילה. מתחילתו ועד סופו של הספר, נשמר האפקט המפתיע, הבלתי סביר, באופן כה מרשים עד כי הדמויות והקוראים אינם יודעים למה לצפות.
סיפור המעשה עוסק במרגלית, המתוסכלת מכך שהיא פרה רגילה – היא אינה רוכבת על אופניים או מבצעת עמידת ידיים כשאר הפרות. התרנגולות הרכלניות מתגייסות לעזרתה וטומנות ביצה בין רגלייה. הפתעתה של מרגלית, המשוכנעת כי הטילה ביצה, מתוארת בצורה גרפית: היא פוערת את פיה בזעקת הפתעה והטיפוגרפיה של דברייה משתלטת על כל הדף.
הפרות שמקנאות במרגלית חושדות שמשהו לא כשורה ומשכנעות אותה לדגור על הביצה. לבסוף, הביצה בוקעת וממנה יוצאת תרנגולת. אך מה שנדמה כחזרה של ההגיון והסדר הטוב משתבש כאשר התרנגולת פוצחת בקריאת "מו" קולנית. סיפורה המשעשע של מרגלית בנוי לכל אורכו מקשירת קשר והתרתו. הדמיון וחוסר ההגיון משחקים תפקיד מרכזי באופן בו מוצג הסיפור, שכן אנו מבינים מיד כי עלינו להניח בצד את כל מה שידוע לנו על עולם החי.
לפיכך, אם יש מסר בספר, הרי הוא בדבר כוחו של הדמיון וההתמדה. כאשר הפרות מבקשות להשליט סדר על האירוע יוצא הדופן, הן עושות זאת על פי חוקי ההגיון - דגירה על ביצה. אולם, בעולם הדמיון, לא ניתן להכריע את החריגות מן הריאליזם על ידי פעולה רציונלית, ועל כן, תוכניתן נכשלת. לעומתן, מרגלית, אשר האמינה כי האירוע יוצא הדופן אכן התרחש, הצליחה לבססו בעולם המציאות עם דגירתה על הביצה.
אך גם אם לא נתעמק במסרים הטמונים בספר, נמצא בו איכויות רבות. ראסל איטו אייר את הספר בקווים חדים והדמויות מאוירות על גבול האבסטרקט. הרבה קריאות פליאה יש בספר והלוע של הזועקים מאויר כמעין מערבולת. דמותה של מרגלית מעוררת סימפתיה ומשעשעת גם יחד. אין ספק כי האיורים ההומוריסטים, מלאי החיות והדמיון, מוסיפים לאפקט הקומי. ואכן, מעל לכל זהו ספר מצחיק שהקריאה בו מזמנת הפתעות בכל דף. ילדים בני 3-5 יתמלאו חדווה רק למשמע שם הסיפור, ובטוחני כי לא יחדלו מלצחוק לאורך ההקראה."
כריכה: http://www.steimatzky.co.il/Steimat...ath=11372608/11372608b.jpg&ImageType=None
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.