תפקיד הילדים

[perhay]

תפקיד הילדים

שלום לכולם

השבוע שמתי לב שבשני סיפורים, ילדים משחקים תפקיד מאד חשוב. הם פוקחים את העיניים למבוגרים.
אני מתכוונת לסיפור "למה לתרנגול (או לתרנגולת) יש כרבולת אדומה" ולסיפור "בגדי המלך החדשים".
תהיתי אם יש עוד סיפורים שילדים ממלאים תפקיד זה.

 

[אשלינג2]

יש את הספור

על הילד ההולנדי שחסם באצבעו את החור בסכר
שאיים להתמוטט

 

[אשלינג2]

דבורה תחת התומר

חבל שאני לא זוכרת את הסיפור זה על ילדה קטנה שיושבת ומיעצת
היפה זה מופיע בספר אבא מספר
היה לי עותק ישן ממנו שהייתי חיבת לזרוק
אגב ספר מאוד מומלץ יש שם אגדות מקסימות

 

[אשלינג2]

בשמלה אדומה ושתי צמות

ילדה קטנה יחידה ותמה עמדה ושאלה למה

 

[אשלינג2]

מתוך הספר ספורי ענקים

יש את הספור דוד הקטן שמופיע בעוד אוספים
על ילד קטן שהצליח להפחיד שלושה ענקים עצומים וגרם להם לברוח
באותו ספר ספורי ענקים
יש גם את הספור על הילד שלמד את הענק לשרוק

 

[אשלינג2]

הענק וגנו אוסקר וילד

 

[הזרה 111]

פוליאנה / אלינור פורטר

הרעיון שילדה אומרת למבוגרים מה לעשות והמבוגרים מקשיבים לה.

קישור מ'עיר האושר': http://maritbenisrael.wordpress.com/2009/12/28/גיבורות-ילדות-פוליאנה-ואני/

 

[אשלינג2]

פיצפונת ואנטון אריך קסטנר

פיצפונת הולכת למורה של אנטון ונוזפת בו שנתן לו ציונים גרועים וציער אותו
הרי אנטון עובד כל כך קשה למען אימו החולה

 

[אשלינג2]

הילדה והדב מרים ילן שטקליס

מה קרה לרותי מרגרט רטיש

 

[אשלינג2]

הילד שלמד את הענק לשרוק

יש שם אחר לסיפור
הענק היה משתולל מזעם ומרעיד את הכפר ורק הילד שלמד אותו לשרוק
מנע ממנו את ההשתולליות ואת הריסת הכפר

 

[אשלינג2]

הספור על הילדה

שאמרה לכל המבוגרים שרחמו עליה לא משא כבד אני נושאת אלא את אחי הקטן

 

[אשלינג2]

יש גם סיפור שאני זוכרת

במאוד מעורפל
על משפחה שאוכלת וזקן שיושב בצד ומגלף בעץ ואז הילד מתחיל גם לגלף בעץ ואומר שתהיו זקנים אני גם אשים אותכם בצד והם מתבישים
זה ספור מהמקראה של הכיתות הנמוכות אשמח לדעת את שם הסיפור

 

[הזרה 111]

אשלינג,יש גרסה באינטרנט בשם "לדאוג לסבא":

קישור מ'בא-במייל': http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=27956

 

[אשלינג2]

,תודה הזרה

אין כמוך
הפרטים שהיו חסרים לי עכשיו שלמים

 

[הזרה 111]

 

[יעלקר]

הסיפור נקרא

כף של עץ
סיפור עם מפי יהודי טנג'ר (מרוקו)


פעם אחת היה זוג צעיר. האישה הרתה ועמדה ללדת, ומתה בלידתה. נשאר האב עם בנו וטיפל בו במסירות רבה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שלא רצה לשאת אישה, כדי שזרה לא תטפל בבנו אהובו. את כל נשמתו היה נותן עבורו: דאג לחינוכו, ללימודיו ולכל צרכיו.
והילד גדל עד שהיה לבחור. אז אמר לו אביו:
בני, רוצה אני לראות אותך בביתך שלך. שא אישה, כדי שאדע לפני מותי, כי יש לך בית וילדים, ואוכל להיפרד בשקט מן העולם הזה.
שמע הבן ומיהר לשאת אישה. ואביו נשאר לגור עמו בביתו. לימים נולד להם בן, והסב שמח מאוד בנכדו.
והנה גדל הנכד והגיע לגיל שלוש, ובכל פעם שהיו בני המשפחה מסובים אל השולחן, הרגיש הסב, כי כלתו אינה מביטה בו בעין טובה. פעם ראה הנכד, כי סבא שלו משתמש בכף, השונה מן הכפות של אבא ואמא. שאל אותו:
סבא, מדוע אינך אוכל בכך כזאת כמו שלנו?
נאנח הסב וענה: - הוריך סבורים, כנראה, שאני צריך לאכול בכך של עץ.
לא אמר הנכד דבר, אך למחרת היום נטל כפיס עץ וסכין, התיישב בפינת הבית והתחיל לגלף ולשייף.
לעת הצהריים חזר האב הביתה ושאל: איפה הילד?
אינני יודע – ענה הסב – הוא היה שם, בפינה.
שאל האב את אשתו: - מה עושה הילד?
אינני יודעת. כל הבוקר הוא יושב בפינה ומשחק, ילד...
ניגש אליו אביו בכעס וקרא: - מה אתה עושה פה?
ענה לו הבן: - אני מכין לך כף של עץ, כמו שיש לסבא.
כשתהיה אתה זקן, אתן לך לאכול בכף הזאת...

עיבד אמנון שמוש
אסע"י 7095 – טנג'יר

 

[הזרה 111]

יעלקר,

 

[אשלינג2]

תודה יעלקר

מידי כמה שנים אני חושבת על הספור ואף פעם לא חשבתי או ידעתי לחפש אותו
זה איך שהוא מתקשר אצלי בראש לאסקימוסים כנראה שהמורה למדה אותנו עליהם יחד עם הקראת הספור
הפעם אחרונה שחשבתי עליו היה לפני שנה וחצי בערך כשקראתי את הספר מכתבים לנטליה רות אלמוג
ספר מאוד מומלץ

 

[אשלינג2]

תיקון שם הספר שהזכרתי

באהבה נטליה רות אלמוג

 

[perhay]

תודה יעלקר