הערב מתחילים לציין את יום הזכרון לחללי מערכות

[חרצית10]

הערב מתחילים לציין את יום הזכרון לחללי מערכות

ישראל. בין הנופלים היו גם רבים ממלווי השיירות לירושלים
שסיכנו נפשם להביא אספקה לעיר הנצורה.
שירים וספורים על שיירות.

 

[חרצית10]

מתוך באב אל וואד. מילים: חיים גורי.

באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו,
שלד הברזל שותק כמו רעי.

 

[חרצית10]

שיירת הרוכבים. מילים: נעמי שמר.

בין הרי הסלע הכהים
בין הרי הסלע הגבוהים.
לילה, לילה מול ירח
הפולח בעבים.
תתעורר שיירת הרוכבים.

 

[הזרה 111]

מנהרת-הזמן / כתבה גלילה רון־פדר

"בסוגת ההיסטוריה והמדע הבדיוני. הספר הראשון בסדרה יצא בשנת 1998. עד לשנת 2014, יצאו לאור 62 ספרים בסדרה.
עלילת הספרים מספרת על ילד בשם דן שגר בשכונת רמות. לאחר שגילה מנהרה בהרי ירושלים סיפר על כך לחברתו, שרון, והם מחליטים לחקור את המנהרה, ומגלים שהיא הובילה אותם אל תקופת מלחמת השחרור, המצור על ירושלים. בכל ספר דן ושרון מסיירים בתקופה שונה, לשם לוקחת אותם המנהרה." (ויקיפדיה).

הספר שיירת הל"ה - כדי להתחמק מביקור של אסנת ובני-דודיו, דן ושרון עוברים במנהרת הזמן ופוגשים בלוחמי שיירת הל"ה שנהרגו כולם ב-16 בינואר 1948. כריכה:

http://simania.co.il/bookimages/covers6/60431.jpg

"כשבאו אלינו כל כך הרבה אורחים, גם מחיפה וגם מגוש עציון, רציתי רק דבר אחד. להתרחק מהם. אז קבעתי עם שרון ליד המערה. אבל ערן, והאורח שלנו דני, הקדימו אותנו ושרון ואני נכנסנו למערה להסתתר מהם. והנה אנחנו מצטרפים לטור של שלושים וחמישה לוחמים, שצועדים בלילה בשדות ומשימתם לספק תגבורת לגוש עציון הנצור. לא בדיוק ידענו מה הפרטים, אבל ידענו שאנחנו במלחמת השחרור ושהדרך אל הגוש לא ארוכה. קיוינו כל כך להיות אתם כשנתקבל בחום ובחיבוקים, כמו מושיעים."

הספר שיירת יחיעם - גלעד כותב מכתב לדן ושרון ומצטרף עם סבא שלו למנהרת הזמן לשיירת יחיעם.

כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers59/591384.jpg

"יום אחד קיבלנו מכתב מגלעד, שבו הוא ביקש להצטרף אלינו למסע בעבר, כדי לפגוש את סבא רבא שלו בקיבוץ יחיעם הנצור. האם המנהרה תסכים? ומה קרה כשסבא שלו רצה להצטרף? והנה אנחנו, ילדים של היום, עם מחשב וטלפון סלולרי והכל, היינו לכמה שעות לפני עשרות שנים, כשעוד אותתו באמצעות פנס כדי להעביר מסרים.הצטרפנו לשיירה שמטרתה להביא לקיבוץ יחיעם הנצור תגבורת של ציוד, תרופות ומזון. היתה זו תקופת מלחמת השחרור, האנשים התארגנו בכלי רכב משוריינים ומצב הרוח היה מרומם.גלעד סיפר לנו מה היה גורלה של השיירה, אבל ידענו שלא נוכל לעצור אותה, כי אי אפשר לשנות את מה שהיה בעבר.כאשר המשוריין השני בשיירה נעצר, ידענו שסופה של השיירה רע ומר. נסינו לא לחשוב על הלוחמים שלנו, עצמנו את העיניים וניסינו לחשוב על זה שהיום הקיבוץ פורח ובכלל לא מבודד."

 

[הזרה 111]

מנחם תלמי-יהבחורים לא הכזיבו' 'שיירות באש':

קישור: http://no666.wordpress.com/tag/דרך-בורמה/

 

[הזרה 111]

שיר השיירה

שיר השיירה
אריק איינשטיין
מילים: עלי מוהר
לחן: עממי יווני




בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו.

ונמשכת שיירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו.

מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח.

ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער
רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח.

ונמשכת שירה
מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים
אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו

השיר: https://www.youtube.com/watch?v=KLKZi1pfRJs

 

[הזרה 111]

אשיר לך:

קישור: http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1441

 

[הזרה 111]

גלגולו של ניגון: שוב יוצא הזמר אל הדרך...

קישור: http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/04/blog-post.html

 

[חולית10]

לזכרם

נר זכרון לנופלים .

 

[חרצית10]

מתוך הדרך לאילת. מילים: יחיאל מוהר.

שיירה פונה אילתה
על מדבר הערב רד
כחול מעל וחול מלמטה
זאת הדרך לאילת....

 

[חרצית10]

מתוך שבועת האדרה/דורית אורגד.

''אבי שם קץ לטקס הפרידה ולבכי: ''עליכם להיות מוכנים,'' אמר,
''בכל רגע יכולה השיירה להגיע.'' אך חלפו שעות והשיירה לא באה.
כאשר כבר נואשנו מלחכות הפריעו לפתע נביחות כלבים את דממת
הלילה. יצאנו מהטוקול אך לא ראינו מאומה בגלל החשכה. נביחות
הכלבים גברו ונשמעו גם קולות אחרים, שעטות רגלי סוסים וקולות אדם.
עוד מעט נראתה השיירה. הלכנו לקראת הבאים.''

 

[חרצית10]

שיירה במדבר/מחמוד תימור.

תייר אמריקני יצא בשיירה מדמשק לבגדד. בראש עמד שיח' בדווי ידוע.
יום אחד נגנבה השקית ובה כספו. השייך הורה לכל האנשים להכנס
לאהלו ולגעת בזנב חמורו. כשהגנב ייגע בזנב החמור ינער. כולם נכנסו לאהל
אך החמור לא נער. השיח' אמר לכולם לפשוט את ידיהם והוא הריח אותם ומצא
את הגנב. מסתבר שטבל את זנב החמור במי נענע וייבש אותו. כולם נגעו בזנב
החמור חוץ מהגנב ולכן מידו לא נדף ריח נענע.

 

[חרצית10]

מתוך עמוד התליה/יהודה אטלס.

השנה 1942. 2 קיבוצניקים מגיעים מהארץ לעירק
כשליחי הישוב העברי כדי להקים מחתרת ציונית וכדי לפעול
למען עליית יהודי עיראק לארץ ישראל.
''הם הגיעו עם שיירה של חיילים בריטים, שנסעו מארץ ישראל
לעיראק. רק המפקד היהודי של השיירה ידע את הסוד שלהם.

 

[חרצית10]

מתוך נעים והטנדר-פז'ו./יהודה האזרחי.

''שוב לכלי הרכב. שוב לנסיעה. ושוב לדרך החתחתים, על פני
סלעי הגולן, והטנדר פז'ו שמוביל בראש השיירה.''