שעת סיפור בעברית,לילדים המתגוררים באמריקה

שעת סיפור בעברית,לילדים המתגוררים באמריקה

שעת סיפור מועברת פה,באמריקה, לילדים שגדלים עם הורה אחד או שניים ישראלים,ושולטים שליטה כלשהיא בעברית.
(רובם,שליטה טובה בהחלט).
הסיפור והשירים הם תמיד כאלו שנכתבו במקור בעברית,היות וחומרים מתורגמים מאנגלית-הם יכולים לקבל בשפת המקור,
וחלק מכל העניין,זה חשיפה לתרבות עברית.
בשנה שעברה הגילאים היו ארבע עד שבע,השנה הגילאים צעירים יותר- שנתיים עד שש .
כל מפגש,עוסק בנושא כלשהוא. המפגש הקרוב,למשל,יעסוק בחברי המשפחה,כי הוא יערך סמוך ליום המשפחה.
(אבל הנושאים הם לאו דוקא חגים.)
בחלק הראשון, אני מתחילה קודם כל בהשמעת שיר ילדים הקשור לנושא המפגש. אני מלווה אותו בתנועות כריאוגרפיה ממחישות,כשהסיבה הרשמית היא- זה עוזר ללמידת שפה. הסיבה האמיתית פשוטה יותר- אני אוהבת לחבר כריאוגרפיות פשוטות,ולהציג אותן בפני ילדים...
השיר גם מאפשר למאחרים,שלא 'לפספס' חלק מהסיפור המוקרא.

אחרי שיר או שניים,אנחנו קוראים סיפור.
מנהלת שעת סיפור,בוחרת את הסיפורים.אני שמחה להשאיר לה את הבחירה, ולהתרכז ברעיונות הקשורים להמחשתו,להצגתו,ולהכנת אביזרי במה (בסריגה... כי בכל שאר תחומי מלאכת היד אני מקרה אבוד ו'שמאלי' לגמרי...)
אחרי ההקראה,אנחנו שרים שיר נוסף,כדי לתת לילדים מעט הפוגה מהריכוז הקשור בהאזנה לסיפור.

אחר כך קוראים עוד סיפור- וכאן מתעוררת בעיה,היות ולילדים קשה לשבת בשקט כ'כ הרבה זמן. בסיפור השני,מקשיבים פחות.
לכן,כנראה,נעבור להקראה של שיר (נוסף על השירים המושמעים.)
בחלק השני של המפגש,הילדים עוסקים בפעילות יצירתית,הקשורה לנושא המפגש.
לעיתים,יש שני פרוייקטים של יצירה,כדי 'למלא' שעה וחצי של מפגש.
בהודעה או שתיים נפרדות,פה בשרשור,אספר על מפגשים ספציפיים-ספרים שקראנו,ופעילות יוצרת (אני יודעת שפעילות יוצרת איננו נושא הפורום,אבל אולי יעניין אתכם,ובכל מקרה- תיאור היצירה ייקח שורה או שתיים)
 
:) תודה ,שמחה לשתף. עד שאכתוב

על מפגשים ספציפיים,(התחלתי לסכם,אבל זה עניין קצת ארוך,אז אולי בערב אכניס הודעה פה בשרשור)

הנה שיר שכתבתי אני עצמי:

בערב,אכלנו קציצות.
ואמא אמרה-
זה בונה עצמות.

ואורז אכלנו,וגם אפונה,
'ככה גדלים,כשאוכלים.
רוצה עוד מנה?'

ובלילה,חלמתי-אני ענק
בגודל של אבא שלי!
(טוב... כמעט...)

היו לי זרועות,
ארוכות ארוכות,
עשויות... איטריות!

והראש שלי?-אבטיח גדול.
הטבור- דובדבן.
ובצבע סגול,

שזיפים,במקום אוזן,
ושקדי מרק ,
כל אחד,הוא ציפורן.

ומישהו עבר שם,'הי אנשים,
תראו,זה ענק,
שנראה...די טעים!'


וסבתא קראה אחרי-
עוד כשהיה רק תינוק,
אמרתי 'לאכול אותו,הוא מתוק!'


ברחתי משם,לפני שירצו
לנגוס ולטעום.(בעיקר
הבירכיים שלי שהיו,

עשויות צמר גפן סוכר...)
 

הזרה 11

New member
אמא של שירה היחידה,תודה נהנתי לקרוא


 
מפגשים שאני זוכרת פחות לגביהם:

(בהודעה נפרדת,בימים הקרובים,אספר יותר בהרחבה,על מפגשים אחריםמהם אני זוכרת יותר...)

מר מערוך וגברת קרש (במסיבת חנוכה)
הדבקנו עינים ושאר אברי פנים,על כלי הבישול המשתתפים בסיפור. לתפאורה כללית,סרגתי מערוך.

לוין קיפניס- שקיק פירות (מפגש טו' בשבט)
סרגתי את הפירות המוזכרים בסיפור,כשבכל פעם כשמגיעים לחלק הרלוונטי- שלפתי מהשק שהחזקתי את הפרי המדובר בקטע.

הנשיקה שהלכה לאיבוד-לזכר דבורה עומר שנפטרה ממש לפני המפגש. לא זוכרת כלום על המפגש הנ'ל...

בנתיים,עוד שיר שכתבתי:

בטו' בשבט,כשהתכופפתי אל האדמה
לשתול שתיל,קול קטן נשמע:
פססט! פססט!.

מי זה שם?... אולי התולעים מדברות?
או שזה השתיל,משמיע קולות?
'זה אני,האביב!

אני כאן אורח ליום.
ומחר...אעלם...כמו חלום,
לחודשיים שלמים!

רק לקראת חג הפסח,
אצא מין הפתח
אל כל השדות'

-'ועד אז,איפה תהיה'?
-'אשב לי,ואחכה,
עד שיגיע הזמן.'

-'בוא אלי!'. אמרתי מייד
'במקום לחכות שם לבד,
חודשיים שלמים!.'

-'אבוא',הוא הסכים,
ומייד,אבקה של פרחים,
נחתה על כתפי.

'נעים מאוד,אני כאן!'
-'גם לי.אני יונתן.'
ומאז,הוא איתי.


בביתי,הוא מפריח פרחים, פרפרים...
'אצלך כבר אביב!'-הכל לי אומרים.
'חמים...ומואר...'

לפעמים הוא נרדם,על מדף בחדר
'תעיר אותי,לפני ליל הסדר'-
מבקש,כשעוצם העיניים.

עוד מעט,והגיע הזמן,
להוציא אותו אל כולם.
מלאכה רבה לפניו:

להמס השלגים,
להפריח פרחים,
להעיף ציפורים נודדות.

אולי גם בחורף הבא,הוא יסכים,
לגור אצלי,לכמה חודשים?
 

אשלינג

New member
מענין לקרוא

אני לא אוהבת שמשלבים יותר מידי פעיליות עם שעת הסיפור בשביל זה יש מסגרות אחרות
זה די מחמיץ את המטרה לפעמים שהמטרה היא הקשבה והאזנה והתאהבות בספרים
את עושה נכון שאת מספרת סיפורים מחורזים וקלאסים
ככה בכל זאת הילדים יכולים לקבל ולהפנים את היצירה ולהנות מהעברית
 

אשלינג

New member
מצד שני

גם שעות סיפור שהם נטו הצגה לא תמיד מוצלחות כי בכל זאת מדובר בילדים צעירים
וצריך לשמור על קשר ישיר איתם
השעות סיפור היותר מוצלחות הן כאלה שבוחרים ילדים מהקהל לשחק תפקיד מסוים לא בהגזמה ולא
כל ההצגה
זה שומר אותם במתח ובהקשבה כי ילדים סקרנים לגבי ילדים אחרים כיצד הם יופיעו
והרבה מהם רוצים להופיע
 
בוודאי שלפעמים אני משתפת

לא כולם אצלינו רוצים,אבל משתדלת.
למשל- חילקתי פירות מהסיפור חנן הגנן,

בסיפור אפצ'י,שייש בו פיל,סרגתי חדק פיל,ונתתי למי שרצה ללבוש אותו- נרשמה התלהבות.

חייבים להמחיש,גם כדי שההורים ירגישו שהם מקבלים משהו נוסף על הקראה בלבד,כי את זה יש להם בבית עם ההורים,
וגם,כי זה כמובן יותר מושך,ועוזר להם להתרכז,כשממחישים.
 
עוד משהו שאני עושה-

לפעמים כשהסיפור\שיר מלא בפעולות,אז בצורה עדינה ניגשת לכל אחד ואחד שיכולה להגיע אליו,ועושה את הפעולה.

למשל- בשיר קיפוד על הזקן,הצבעתי על הסנטרים של חלק מהבנות(דוווקא.... בשביל הבדיחה כמובן...)

בסיפור גברת מגזרת,ילד אחד התנדב להפעיל את התיאטרון,בעוד אני מקריאה ומראה את ציורי הספר- הספר מאוייר כ'כ יפה,שלא הייתי מוכנה לוותר על האיורים,למרות שהיה גם תיאטרון הצלליות בו זמנית.
הוא נכנס מאוד לתפקיד,אותו ילד,והוסיף קצת כיד הדמיון :).שמחתי שהוא נהנה מזה כ'כ.
 
תאטרון צלליות

אשמח להרחבה בנושא- כיצד הכנת את תאטרון הצלליות וביאיזה גודל? עד כמה היה מסובך להכין /לתפעל אותו?
ואיזה סיפור מנסיונך מתאים? אני מאוד רוצה להפעיל כזה בסיפור כספיון של פאול קור.
 
תשובה לגבי תיאטרון הצלליות:

למרות שאמרו שיהיה מסך,הסתבר שאין,אז אילתרנו- סדין לבן,שתפסנו בשני הקצוות,עם חוטים,בידיות של ארונות שפתחנו. כך נוצר חלל בין הבד לבין הקיר,חלל שאליו השתחל הילד המפעיל.

הדפסתי את התמונות הרצויות במדפסת,ואז גזרנו לפי תווי המתאר,נדמה לי שקודם כל הדבקנו על נייר בריסטול,כדי שיהיה 'קשיח'.
כדי שלא יראו מקלות המציצות מהמגזרת,השתמשנו,אם אני זוכרת נכון,בקש
מתקפל. יש סרטון ביוטיוב שממחיש,אני אנסה למצוא אותו במהלך הערב או בימים הקרובים.

הסיפור היה: גברת מגזרת. הסיפור הוא על אשה שכל עולמה הוא מגזרות נייר.

אגב- הפעילות שאחרי,היתה גזירת פתיתי שלג-זה גם יצא מתאים לעונה פה...

מדליקים מנורה גדולה וחזקה מאחורי הסדין.

הזמנתי את הילדים,לנסות את היצירות שלהם(פתיתי שלג,וכן צלליות של חיות שיצרו מחלקים שגזרתי מראש- ראשים עגולים,גופים מאליפסה,רגליים מגזירים ארוכים וצרים)
על המסך. הם כמובן נהנו לראות את היצירות שלהם כצללית.
 
ושאלה לכולכם כאן...

בעיה שאני לא ממש יודעת איך לפתור,ואולי למישהו כאן יש רעיון:
לפעמים הקהל שלנו מונה מעל עשרים ילדים. בסיפור ממוצע,יש 'תפקידים' לחמישה שישה,לא מעבר לזה.וחבל לי,שאני לא יכולה לתת לכולם רגע 'מתחת לזרקורים'. אני רוצה שכולם ירגישו שהיה להם לפחות רגע של תשומת לב אישית... יש עיצה?...

ובעיה נוספת שקשורה למספר הילדים- החדר לא עד כדי כך גדול, ויוצא שלא כל הילדים יושבים ב 'שורה הראשונה'.יש שלוש שורות ישיבה,(זה הזמן להסביר,שלא רק עשרים וחמישה ילד ישובים,אלא גם הורה על כל ילד או שניים...)

אני יודעת שחלק מבעית הריכוז בסיפור השני,היא בגלל שבכל רגע נתון,יש ילדים שלא 'בקו הראשון' שלי. אני עוברת בין השורות,אבל גם אז= תמיד כמה ילדים רחוקים ממני.

ותודה לכולם שוב,על המשוב וההתענינות.

אני מקווה שיהיה לי כח אח'כ,לכתוב את הפירוט שהבטחתי...
 
לאימא של שירה היחידה

לגבי רגע של תשומת לב .
תלוי מאוד בספר . דוגמא קטנה מתוך "דג הקשת" .לאחר השיחה שהתרחשה, בין דג הקשת לתמנון .דג הקשת חוזר הביתה ומספר על השיחה ומבקש עצה ממשפחתו .
כאן אפשר להוסיף דמויות ולא מן הסיפור ,וזה בסדר גמור כדוגמא
נוכחו בבית , כול אחד בוחר להיות מישהו קרוב לדג הקשת כגון אבא , אמא , בן דוד , חבר ,שכן אח בוגר,סבא וכו וכול אחד יכול להביע דעתו בענין
כך גם ביער לדוגמא בספר "אוי בוריס " בעת ההתקלות עם העכברושים אפשר להוסיף דמויות נוספות מבאי היער שנכחו ברגע המפחיד .
מזמינים מספר ילדים ,והשאלה מי בחרת להיות מתוך באי היער ,פיה , גמד , פטריה , עצלן ,אריה .וגם כאן נשאלת השאלה מה הרגשת ?,וכיצד רצית להגיב .

ישיבה במעגל הפתרון היותר טוב .במידה ואין אפשרות כזאת , ניתן להשתמש בטכנולוגיה של סריקת דפי הספר כמצגת במחשב והקרנתם .
מקווה שמעט עזרתי.
 
תודה. זה רעיון

אני יכולה למשל,בסיפור הקרוב 'סיפור שמתחיל בחיבוק ונגמר בנשיקה',לבקש מהילדים הצעות איך העכבר יכול להתגבר על הפחד.

יש נקודה אחת שעוד צריך לבדוק- האם קטיעת רצף ההקראה,כשאני נותנת רשות דיבור לילדים שונים,יפגע בריכוז הכללי של הילדים,או שלא.

לגבי סריקת הדפים- אני מעדיפה שלא,כי אני רוצה שיתרכזו בי,בהבעות הפנים והאביזרים,ולא במצגת. אני יודעת שגם בתור מבוגרת,מצגות מסיטות את תשומת הלב מהנואם,ואצל ילדים,זה בוודאי יהיה יותר מסיח דעת מאשר אצל מבוגרים. בנוסף,מפריע לי פחות זה שלא רואים כ'כ מקרוב את האיורים,ויותר מפריע לי שרחוקים ממני,ממחוות שאני עושה,ויש להם מול העיניים קהל שיושב לפניהם,ולא את התצוגה (אני והאביזרים).
 

הזרה 11

New member
רעיון נוסף:

להציג סיפור בסגנון מחזמר (בסגנון 'יוסף וכתונת הפסים המשגעת' או אוליבר טוויסט.) להוסיף לסיפור שיר וריקוד או אמירת מילים בודדות ע"י שיתוף כל שאר הילדים...(יכול להיות ממקום הישיבה כשהילד קם אומר מילה או משפט ומתישב חזרה במקום).

סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=SVXOj6d5zlQ

נוסף: https://www.youtube.com/watch?v=p8EW2vBst0Q
ועוד:http://www.youtube.com/watch?v=o_4hes62J1o
 
כן,זה רעיון

בסיפור בו יש מילה או משפט שחוזר על עצמו,לסכם עם ילד או שניים,שכשאני נותנת סימן שקבענו מראש,הם אומרים אותה.
 
בוקר טוב אימא של שירה

אני מקוה שלבסוף תמצאי את האיזון המתאים לך ולילדים והעיקר להמשיך בפעילות הברוכה .
שואפים לשלמות אני יודעת......ובהצלחה
תמשיכי לספר לנו על הספרים שאת מעבירה ועל תגובת הילדים ,מחכים.
 
למעלה